Google

מדינת ישראל - חב' ערוצי הכסף בע"מ, עמר אבי, לוי אלברט

פסקי דין על חב' ערוצי הכסף | פסקי דין על עמר אבי | פסקי דין על לוי אלברט |

1558/03 פ     07/09/2005




פ 1558/03 מדינת ישראל נ' חב' ערוצי הכסף בע"מ, עמר אבי, לוי אלברט




10
בתי המשפט
פ 001558/03
בית משפט השלום
ב א י ל ת
07/09/2005
תאריך:
כב' השופט א. יקואל

בפני
:
מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
שיפר

ע"י ב"כ עו"ד:
נ ג ד
1 . חב' ערוצי הכסף בע"מ
2 . עמר אבי
, 054845706
ע"י ב"כ עו"ד: מויאל
בשם עו"ד וייג
מטעם הסניגוריה הציבורית

3 . לוי אלברט
, 026915264

הנאשמים
ב"כ המאשימה
הנאשם 2 ובא-כוחו

נוכחים:
גזר דין - לנאשם 2

1. ביום 13.02.2005 הרשיע בית משפט זה את הנאשם בהתאם להודייתו, לאחר שחזר בו מכפירתו, בעבירות המפורטות בכתב האישום המתוקן אשר הוגש בעניינו של הנאשם, ובכלל זה שני רישומים כוזבים במסמכי תאגיד - מכח סעיף 423 לחוק העונשין, תשל"ז-1977; ניהול פנקסי חשבונות כוזבים - מכוח סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) תשכ"א-1961 [להלן: "הפקודה"]; אי הגשת דו"ח - מכח סעיף 216(4) לפקודה ואחריות מנהל מכח סעיף 224א' לפקודה.

2. מכתב האישום עולה כי הנאשם שימש כמנהל בנאשמת 1, עת הוציא חשבונית פיקטיבית של נאשמת 1 על סך של 630,000 ש"ח, וזאת במטרה שתשמש את חברת חמס"א מפעלי תיירות בע"מ [להלן: "חמס"א"] בקבלת תשלומים במרמה מאת פז חברת נפט בע"מ [להלן: "פז"] ותשמש כאסמכתא להוצאות בפנקסי חמס"א.

עוד מתאר כתב האישום כיצד רשם הנאשם שני רישומים כוזבים בספרי נאשמת 1 בכוונה לרמות, בכך שכלל בספריה חשבונית הוצאה על סך 315,000 ש"ח וכן הוצאה כוזבת על סך של 130,000 ש"ח בגין משכורת, והכל בהסוואת העובדה כי נאשמת 1 אינה זכאית לקבלת כספים מפז, בעוד שהכספים שקיבלה מפז הועברו על ידה לאחר (מר מאיר חזיזה, ז"ל).

כן עוסק כתב האישום בנאשמת 1 אשר לא הגישה את הדו"ח השנתי לשנת 1999 על תפקידו של הנאשם - כמנהלה הפעיל, אשר ידע על ביצוע עבירה זו ולא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעת ביצועה.

3. ביום 27.06.2005 וביום 07.07.2005 הוגשו בעניינו של הנאשם תסקיר והשלמה לתסקיר מטעם שירות המבחן. מתסקירים אלו עולה התרשמותו של השירות כי הנאשם הפנים את משמעותם הפלילית של מעשיו ונוטל עליהם אחריות אישית, מחד גיסא, תוך שהוא נותר אדיש ומרוחק מאידך גיסא. השירות מציין את העבירות שבעברו של הנאשם ומתקשה להעריך, לאור התנהגותו של הנאשם, אם בפתיחת הליך זה יש כדי להוות אלמנט הרתעתי בעל משמעות עבורו, על מנת שהסיכוי לאירוע בעל גוון מרמה עתידי יופחת.

כן עולה מן התסקיר מצבו הבריאותי של הנאשם, הנתמך אף ב- נ/1, כשהנאשם כבן 48מתואר כמי שסבל עקב הפרשה משני אירועים לבביים בדמות אוטם בשריר הלב, הוא מטופל תרופתית ומצוי במעקב.

שירות המבחן מסכם כי הנאשם אינו מתאים להליכי טיפול במסגרתו או לעבודות שירות, וממליץ על הטלת מאסר על תנאי כבד ומשמעותי וכן על הטלת קנס כספי.

4. המאשימה מבהירה בטיעוניה את חומרתן של העבירות בהן הודה הנאשם, כשהעונש המרבי עליהן הוא 18 שנות מאסר ו- 1,260,000 ש"ח קנס, החל בהדגשת היקף הסכומים שבבסיס העבירות, עבור בקלות הבלתי נסבלת שברישום חשבונית פיקטיבית על סכום בהיקף כה משמעותי של 630,000 ש"ח, וכלה בקושי שבגילוי עבירות חמורות מסוג זה.

ב"כ המאשימה מטעים אף את חומרת עבירת הנאשם בעצם אי הגשת דו"חות הנאשמת 1 לשנת המס 1999 ואת עונשי המאסר הכבדים הנגזרים בפועל ותדיר בגין העבירות נשוא כתב האישום, עבירות אשר כנגדן - משקלן של נסיבות אישיות ורפואיות, כנטענות על ידי הנאשם, הינו נמוך מאוד.

לפיכך, לגישת המאשימה, על בית המשפט לאמץ את האינטרס הציבורי כדי נסיגת נסיבותיו האישיות של הנאשם בפני
ו, נסיבות עליהן נסמכת המלצת שירות המבחן.

ב"כ המאשימה תומך טיעוניו דלעיל בפסיקה מגוונת מטעם הערכאות השונות, תוך אזכורה של ההלכה הרווחת, לפיה בתי המשפט מעדיפים את העלאת רף הענישה בעבירות מס, בתוספת לצורך לשמש כגורם הרתעה לאלו המבקשים לרוקן את הקופה הציבורית.

בית המשפט מתבקש על ידי המאשימה שלא להתחשב כנימוק לקולא בכך שהמדובר בהוצאת חשבונית פיקטיבית אחת מטעם הנאשם, להבדיל מסדרה שכזו, ולו נוכח היקפה של אותה חשבונית בודדת, כשבסופו של דבר קובע לעניין זה הנזק כפי שנגרם לחברה.

כן הוגש ת/1 - הרישום הפלילי של הנאשם, הכולל עבירות של קטטה במקום ציבורי, מסירת שיק ללא כיסוי והפרת הוראה חוקית.

מסכם ב"כ המאשימה ועותר להטלת עונש של מאסר בפועל לתקופה משמעותית, קנס משמעותי וכן מאסר על תנאי.

5. ב"כ הנאשם פתח את טיעוני הגנתו בכך, כי המאשימה חזרה בה מן ההסכמה כפי שהושגה בין הצדדים, לפיה כתב האישום יתוקן והנאשם יודה בו תוך עתירת המאשימה לעונש מתון וזאת, נוכח עתירת המאשימה לעונש משמעותי.
ב"כ הנאשם לא ביקש לחזור בו מן ההודיה שניתנה מטעם הנאשם, תוך שהוא ממשיך בטיעוניו לעונש לגופו של עניין. משכך, לא מצאתי ליתן התייחסות לעניין טיעון זה של הנאשם.

ב"כ הנאשם מפנה את בית המשפט לעצם היותה של הענישה עניין אינדיבידואלי לשיקול דעתה של הערכאה הדנה בתיק, כשגם בעבירות שהפכו למכת מדינה, בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו וגוזר את הדין בהתאם לנסיבות.

כן מדגיש הסניגור את תפקידו של הנאשם, כמי שלא היה הבעלים של נאשמת 1 אלא אחד משני מנהלים במסגרתה, וכן את עובדת הודיית הנאשם, ונכחה - את החיסכון הניכר בזמן שיפוטי ובזמנם של העדים - מבכירי רשויות המס.

הסניגור נסמך על תסקיר שירות המבחן, מדגיש את חורבן עולמו הכלכלי של הנאשם, שהגיע לפת-לחם לטענתו, וכן מפנה למצבו הבריאותי של הנאשם, כתוצאה מסתברת נטענת של האירועים נשוא כתב האישום ולכך כי הנאשם לא עבד עד לאחרונה, עת החל לשקם את עצמו.

עוד מודגשת העובדה, כי העבירות נשוא כתב האישום נעברו לפני כמעט 7 שנים, כשלא בעטיו של הנאשם ניתן גזר הדין כעת, על הזמן שלקח למאשימה להגיש כתב אישום והעדרה של השהיית דין מטעם הנאשם.

ב"כ הנאשם מבקש כי בית המשפט ידחה את עמדת המאשימה ויימנע מהשתת עונש מאסר בפועל, שכן בכך יתנתק הנאשם ממקום עבודתו וייפול על כתפי החברה כשבר כלי. לפיכך - סבור הסניגור, ובשים לב לנסיבותיו האישיות של הנאשם, כי גם האינטרס הציבורי ייצא נשכר אם יוטל על הנאשם מאסר על תנאי כבד. לחילופין, עותר הסניגור למאסר לפרק זמן שכזה על מנת שתוותר לו האפשרות לשקול חלופה של עבודות שירות.

6. הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה, והדגיש כי הודה מבחינה בריאותית ואת תפקידו כמנהל נתבעת 1, ולהבדיל מבעליה. הנאשם טוען כי לא הפיק כל טובת הנאה מאירועי כתב האישום, וכי בחודשים האחרונים הוא חש בטוב, לאחר שני אירועי לב, תוך הזקקותו קבע לטיפולים ותרופות.

7. בטרם אגזור את דינו של הנאשם, אין מנוס מלהזכיר כי בתי המשפט חזרו לא אחת בפסיקתם, בהקשר להתנהגות עבריינית של מעלימי מס, על הגישה הראויה בשיקולי ענישה, לפיה:

" עבירות המס הכלכליות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה, ומכאן יש מקום ליתן לכך משקל בענישה על הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה, לא ייתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית"
ר': ע"פ 6477/03, מלכה נ' מ"י;

וכן:

"חשוב להטיל לצד הקנס גם עונש של מאסר בפועל, למען ידע העבריין שאין החוטא ייצא נשכר"
ר': רע"פ 3137/04, חג'ג' נ' מ"י;
"כשבהטלת עונשי מאסר אלה מביעה החברה המאורגנת את סלידתה מהתנהגותם העבריינית של מעלימי המס ומטביעה עליהם אות קלון. ידעו נא עברייני הצווארון הלבן כי "צווארונו" של עושה העבירה אינו "לבן", והריהו כצווארונו של כל פורץ ושודד כשהאחד שודד את קופתה של המדינה והאחד שודד את קופתו של הפרט... ידעו נא אנשי המסחר, המלאכה והתעשיה, אנשי מקצועות חופשיים וכיוצא בהם, כי אנו מתייחסים בחומרה יתרה למעלימי המס"
ר': ע"פ 624/80, ארנסט בע"מ נ' מ"י.
הנה כי כן, בעבירות מס יש כדי פגיעה חמורה במדינה ובכלכלתה, ועל אף שעבירות אלו מבוצעות לרוב על ידי אנשים מן היישוב, אין לבתי המשפט אלא לראות עבירות אלו בחומרה עקב הסכנה הטמונה בהן לאינטרס הציבורי.
בהתחשב בחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם - עבירות נפוצות של הונאת הציבור, שהינן בגדר מכת מדינה, יש להילחם בעבירות אלו ובין היתר על ידי הטלת עונש מכאיב, כזה שיהיה בו כדי להחדיר לתודעת הציבור את חומרתן של עבירות מס (ר' פ' 5661/00 מע"מ ב"ש נ' אברמוב).

8. העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות אף מן ההיבט של שיטת הדיווח וגביית המס, כשרשויות המס מסתמכות על דיווחיו של האזרח, הסתמכות בעטייה איתור דיווחי כזב הופך לכמעט בלתי אפשרי נוכח אינטרס הרמייה המשותף לנותן השירות ולמקבל השירות כדי להפחית את הוצאותיהם.

אף אני מאמץ את האמירה שבמאמרו של כב' השופט ד. לוין ז"ל: "גוזרים את הדין", לפיה:
"למען ישמעון ויראו, למען לשנות את דפוסי ההתנהגות של כלל הציבור, יש להטביע באמצעות ענישה הולמת על העבריינים את אות הקלון שראוי הוא שהחברה תראה בעבירות אלו ".

זאת ועוד -
"הפגיעה שעבירות כגון אלו אינה "רק בקופה הציבורית, אלא גם בערכים של שוויון בין בני האדם הנדרשים לשאת באורח שווה וצודק בנטל החובות והצרכים שמדינה נדרשת לספק לאזרחיה..."
ר': רע"פ 5060/04, הגואל נ' מ"י.


משכך, ההיבט המרכזי העומד לנגד עיני בבואי לגזור את הדין בעבירות בהן הורשע הנאשם, חייב להיות האינטרס הציבורי.

יחד עם זאת, לא יעלם מעיני היחס הראוי וההולם בין חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם לבין חומרת העונש שיושת עליו, כך שהעונש הכולל שיושת על הנאשם לא יחרוג מן העונש ההולם את מכלול השיקולים אשר בעניינו של הנאשם.

אף במסגרת מדיניות ההחמרה עם עברייני מס, נדרש בית המשפט, במסגרתה של ענישה אינדיבידואלית: "לאזן בין שיקולי הכלל לשיקולי הפרט, ולקבוע את הענישה הראויה על יסוד נקודת איזון זו" [ר': רע"פ 5060/04 לעיל].

לפיכך ובסופו של יום, מתבצע שקלול בין אינטרס הציבור אל מול אינטרס הפרט, תוך שימת לב לסוג העבירות, נסיבות ביצוען ושיקולי הפרט הוא הנאשם.

9. בהתייחסותי לקביעת גזר הדין הכללתי את השיקולים, כדלקמן -

כשיקולים לחומרה -

א. את היקף החשבונית הפיקטיבית אותה הוציא הנאשם, והרישומים הכוזבים אשר והם אינם חסרים בהיקפם המשמעותי.
ב. ב. את טובת הציבור, המחייבת ביטולה של האפליה הנוצרת בין אזרחים המשלמים מיסים ביושר לבין אלה המעלימים אותם.
כשיקולים לקולא -
ג. את הנאשם כנעדר עבר רלבנטי ואורח חייו שאינו עברייני; את תפקידו של הנאשם בנאשמת 1, וכן את מצבו הבריאותי ומצבו הכלכלי. כמו כן הודייתו של הנאשם בדיון ההוכחות השני בעניינו, חסכה ללא חולק זמן ומשאבים רבים.
זאת ובתוספת לזמן שחלף בין התרחשות הפרשה לבין הגשת כתב האישום כנגד הנאשם, כמו גם ביצוע העבירות בסמיכות מועדים בהשתלבותן זו בזו ובאופן חד פעמי, על פועלו של הנאשם שלא לבדו.

לעניין חלוף הזמן הנטען מטעם הנאשם, אציין כי בנסיבות העניין שבפני
, אין בחלוף זמן זה כדי להיטיב עם הנאשם או כדי להצדיק הפחתה מעונשו, שכן כבר הוקל מצבו של הנאשם עת נמחקה עבירה משמעותית (קשירת קשר לביצוע פשע) מכתב האישום המקורי, ולא בא זכרה בכתב האישום המתוקן.

לעניין תפקידו של הנאשם בנאשמת 1, קרי מנהל להבדיל מבעלים, יוער כי הנאשם הודה במיוחס לו והורשע בגין העבירות המפורטות בכתב האישום. אין לדידי לקבל העלאת סייגים בדיעבד ביחס לתקפותה ומשמעותה של ההודייה מטעם הנאשם.

מצבו הבריאותי של הנאשם, בנסיבות הספציפיות דכאן, המורות על אירועים לבביים בסמוך לאחר פרוץ האירועים נשוא כתב האישום, הביא אותי לנהוג לפנים משורת הדין ולקצר בשוליה את תקופת המאסר בפועל, אותה אשית על הנאשם כמבואר להלן, למרות חומרתן של העבירות בהן הורשע, וזאת נוכח התנהגותו הנחזית של הנאשם לאחר מעשה, כעולה מתסקיר שירות המבחן, ונוכח העובדה כי אף שירות בתי הסוהר ערוך לטפל גם באנשים חולים כנאשם, וחזקה עליו שיידע לתת לנאשם את הטיפול לו הוא זקוק.

מצאתי לנכון לציין, כי שונה מצבו הבריאותי של הנאשם מתיאורה של המאשימה, הנסמך על ע"פ 71133/02 - שם היה הנאשם במצב בריאותי נתון ומתפתח בטרם קרות האירועים נשוא כתב האישום, בעוד שבעניין שבפני
מצבו הבריאותי של הנאשם החל, ולמצער, כך מתיאורו של שירות המבחן הנסמך על מסמכים אשר הוצגו בפני
ו, לאחר חשיפת האירועים נשוא כתב האישום.
יצוין, כי מעבר ל- נ/1, המתאר אירוע לבבי אחד, לא הוצגו בפני
מסמכים נוספים לאישוש ישיר של הנטען מטעם הנאשם לעניין מצב בריאותו כיום.
כן אזכיר לנאשם, כי על פי המלצות שירות המבחן, עקב מצבו הבריאותי אין לשקול בעניינו חלופה של עבודות שירות.

על יתרת נסיבותיו האישיות של הנאשם כמצבו הכלכלי, לסגת בפני
האינטרס הציבורי בנסיבות המקרה.

לפיכך ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, שקלתי את נסיבות העניין לחומרה ולקולא, תרתי אחר ענישה התואמת את מידתו של הנאשם ואחר שיקולי הרתעת הציבור, לא מצאתי נסיבות, בעניינו של הנאשם, אשר יצדיקו חריגה משמעותית ממדיניות הענישה הנהוגה.

מצאתי לנכון להבהיר כי החשבתי רבות את עמדת שירות המבחן באשר לעונש המותנה המתאים לגישתה לנאשם, אולם אף השירות עצמו לא השתכנע כי היה בהליך דנן כדי להוות גורם מרתיע דיו לנאשם עצמו, וכל שכן לציבור. גם מטעם זה סברתי כי יש להעדיף את השיקול ההרתעתי, על פני זה השיקומי אליו צופות פני שירות המבחן.

אף נוכח הדגשת הסניגור את עניינו השיקומי של הנאשם, בנוגע לקשייו במציאת עבודה היה ויאסר, לא מצאתי כי יש להעדיף שיקול זה על פני האינטרס הציבורי כאמור.

לאחר שהכברתי בציטוטים, לא אהפוך מילותיי לריקות מתוכן, ואני מטיל על הנאשם את העונשים, כדלקמן -
מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים. תקופת מאסרו תחושב מהיום.

מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים. הנאשם ישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו יעבור על עבירה נוספת מאלו בהן הורשע.

קנס - קנס בסך 50,000 ש"ח או מאסר למשך 3 חודשים תחתיו; בגין מצבו הכלכלי של הנאשם, הקנס ישולם ב- 12 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם ביום - 10.10.2005 ויתרת התשלומים מידי 30 יום לאחר מכן. פיגור בתשלום אחד מן השיעורים שנקבעו לעיל, יעמיד לפירעון מיידי את יתרת הקנס שטרם שולמה ויחייב את הנאשם בתשלום תוספת פיגורים כחוק.

10. הנאשם יתייצב לשם התחלת ריצוי עונשו בתחנת משטרת אילת היום - 07.09.2005 לא יאוחר מהשעה 12:00.

11. בגין מצבו הרפואי של הנאשם, כנטען, אבקש ממפקד מתקן הכליאה כי הנאשם ייבדק ללא דיחוי על ידי רופא מתקן הכליאה אליו יועבר והרופא על פי הבנתו, ידאג כי הנאשם יקבל באופן רציף את כל הטיפולים הרפואיים הנדרשים לו ואותם הוא מקבל. ישקול מפקד מתקן הכליאה את שיכונו של הנאשם בתנאי מעצר ההולמים את מצבו הרפואי, וכן את העברתו הליך מיון מקוצר.

הנאשם יעביר למתקן הכליאה באמצעות סיועה של המזכירות, ועוד היום, את כלל הרשומות הרפואיות אותן שלח לשירות המבחן.

זכות ערעור על פסק הדין תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ג' באלול, תשס"ה (7 בספטמבר 2005), במעמד הנ"ל.
א. יקואל
, שופט

מותר לפרסום מיום 07/09/2005

ב"כ הנאשם 2:
אנו מבקשים את עיכוב ביצוע ההליך למשך 45 יום על מנת להגיש ערעור.

ב"כ המאשימה:
אני מסכים לגבי רכיב המאסר בפועל ול- 45 יום בלבד.
החלטה

בהתאם להלכה שנקבעה בע.פ. 1199 אין סיבה שלא להעתר לבקשת הדחייה. אך מטבע הדברים עיכוב הביצוע בבית משפט קמא ינתן עד לתום מועד הגשת הערעור, לפיכך עיכוב ביצוע המאסר בלבד כבקשת הסניגור, הינו למשך 45 יום מהיום.

מוצא בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הנאשם אשר יפקיד את דרכונו במידה וקיים בתחנת המשטרה עוד היום.

ניתנה היום, ג' באלול, תשס"ה (7 בספטמבר 2005), במעמד הנ"ל.
א. יקואל
, שופט

העתק הפרוטוקול נמסר לצדדים הנוכחים.
001558/03פ 136 רונית אסייג / סימה סקורי שחרור









פ בית משפט שלום 1558/03 מדינת ישראל נ' חב' ערוצי הכסף בע"מ, עמר אבי, לוי אלברט (פורסם ב-ֽ 07/09/2005)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים