פסקי דין על בכר חיה | פסקי דין על בכר יהודה

45702/98 תמש     04/04/2002




תמש 45702/98 בכר חיה נ' בכר יהודה





בכר חיה

בעניין:
התובעת
מורן שמואל

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . בכר יהודה

2 . בכר אריקה
3 . בכר יצחק

הנתבעים
הרצברג ויקטור

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. תובענה לאישור פסק בורר מ- 6.7.00 (להלן: "פסק הביניים") ופסק בורר מ- 10.12.01 (להלן: "פסק המשלים").

2. הנתבעים הגישו התנגדות לאשור חלק מפסק הביניים. לא הוגשה התנגדות לאישור הפסק המשלים.

3. לעניין הזכות לפיצוי בגין הבניה בנחלת ההורים, ולעניין הקביעה על מי מהנתבעים יחול החיוב שנפסק לטובת התובעת - פסק הביניים הוא בגדר

פסק דין
חלקי.

הפסק המשלים הוא בגדר עריכת התחשיב של הקביעות שנקבעו בפסק הדין החלקי. הפסק המשלים בנוי על פסק הדין החלקי, ואינו יכול לעמוד בלעדיו.

לא ניתן לאשר את פסק הבוררות המשלים ללא דיון בהתנגדות לאישור פסק הביניים.

4. בבר"ע 34/87 רבינוביץ נ' רבינוביץ פ"ד מא (2) 398 אמרה השופטת בן פורת:

"פסק ביניים הוא אולי מונח מטעה, שכן הורגלנו בצווי ביניים, כשהמילה "ביניים" באה לציין זמניות, אולם לאור פסקה יז שבתוספת לחוק, ברורה הכוונה והיא מתן פסקים חלקיים".

פסק ביניים, באפיון של

פסק דין
חלקי, יקבע עפ"י תוכנו. ברע"א 300/89 ולקו נ' החברה לפיתוח אילת פ"ד מה (4) 497 אמר השופט שמגר:

"... פסק הביניים נפסק, שמכריע באופן סופי וחד משמעי בחלק מוגדר ומותחם מן המחלוקת נשוא הבוררות... כשם ש

פסק דין
חלקי מכריע בחלק מוגדר ומותחם מן הפלוגתאות שבין הצדדים".

בענייננו קבע הבורר מפורשות בעמ' 3 לפסק הביניים: "קבעתי שראוי לפצל את הדיון: להקדים הכרעתי בדבר זכויות האשה על בית המגורים לשמיעת ראיות על ערכו". עפ"י תוכנו, פסק הביניים הוא בגדר

פסק דין
חלקי.

5. לעניין הקביעה על מי מהנתבעים יחול החיוב שנפסק לטובת התובעת, טוען ב"כ הנתבעים לסתירות בין פסק הביניים לבין הפסק המשלים.
נקדים ונאמר, משאמרנו שפסק הביניים הוא פסק חלקי - הכרעת הבורר בפסק הביניים היא סופית, והבורר לא היה רשאי לחזור ממנה ולשנותה בפסק המשלים, בעת בירור ראיות על שווי הבית והצגת חוות דעת השמאים, גם אם סבר שטעה בפסיקתו בפסק הביניים.

6. וממילות הקדמה אלו, נעבור לדיון לגופם של דברים.

עפ"י הסכם הבוררות היה על הבורר לפסוק עפ"י דין. שתי טענות בפי הנתבעים: ראשית נטען, שהחיוב בפסק הביניים לשלם לתובעת פיצוי בגין ביטול הרשות, לפי תחשיב של ערך הבית עם הקרקע נוגד את הדין. לגרסת הנתבעים היה צריך לגרוע את ערך הקרקע מהתחשיב, באשר ההורים (הנתבעים 3-2) הינם בעלי הנחלה ולא בני-הזוג (התובעת והנתבע 1). ב"כ הנתבעים מוסיף ואומר, כיוון שניתנה לבני-זוג רשות לבנות על נחלת ההורים, עם הפינוי זכאית אמנם האשה לפיצוי על הבניה, אולם ללא ערך הקרקע. שנית נטען, שבפסק הבורר חוייבו לא רק ההורים, בעלי הנחלה, במתן פיצוי לאשה, אלא גם הבעל, וזאת ללא בסיס בחוק (ראו עמ' 7 שורות 14-13).

נבחן כל אחת מהטענות בנפרד.

7. באשר לצירוף ערך הקרקע לתחשיב, גם אם ההורים הם בעלי הנחלה, ניתן להביא בחישוב את ערך חלק מהקרקע לצורך קביעת הפיצוי בגין הבניה בנחלת ההורים.

סוגיה זו עמדה לדיון בע"א 346/62 רכטר נ' מנהל עזבון מס שבח פ"ד יז 701. בעניין זה אמר השופט חיים כהן בעמ' 711-710:

(א) "למעשה כללה הרשות אשר הוא נתן לבנו לא רק להקים בניין על אדמתו אלא גם לעשות את הבניין בית מגורים לו ולמשפחתו... המנוח לא קיבל תמורה עבור רשות זו... יהא זה סביר לראות את ההסכם בין האב לבנו כאילו הכיל תניה, שאם תבוטל הרשות האמורה יפצה האב את בנו גם על הבנין שהקים וגם על ההוצאות הכרוכות בסידוריו החלופיים".

(ב) "אמרתי שמן הראוי היה לראות בהסכם שבין המנוח לבין בנו כאילו נכללה בו תניה שיפצה אותו, עם ביטול רשותו גם על ההוצאות שיצטרך לעשות לשם השגת שיכון חלוף".

(ג) "בהעדר נתונים מסוימים ומדויקים יותר לגבי העיסקה המיוחדת... יש לזכות את בעל זכות המגורים בשני שלישיים, ואת בעל הקרקע בשליש אחר, כחלקו של כל אחד מהם בשווי החלק".

לעניין זה אימץ השופט חיים כהן את הפרמטר של חלוקת דמי מפתח בין הבעל לבין הדייר היוצא.

גישה זו של השופט חיים כהן אוזכרה גם בע"א 809/90 לידאי נ' לידאי פ"ד מו (1) 602 ע"י כב' השופטת שטרסברג-כהן, בדונה בשאלה כיצד יקבע שווי המבנה ללא הקרקע.

מצינו, שבדין הביא הבורר בחישוב את שווי הקרקע לצורך קביעת הפיצוי בגין המבנה.

8. עיקרו של תחשיב הפיצוי בנוי על שני נדבכים: (א) הפיצוי שישלמו ההורים בגין הבניה (ברשות) של בני-הזוג בנחלה. (ב) יחס זקיפת הפיצוי לטובת כל אחד מבני-הזוג.
9. הבורר פסק בניגוד לדין בחייבו את הבעל, ביחד ולחוד עם הוריו, לשלם את הפיצוי לאשה בגין הבניה בנחלה:

(א) הבורר קבע בעמ' 18 לפסק הביניים: "ההורים לא היקנו לבעל ולאשה זכויות בנחלה, למעט הרשות לבנות עליה את בית מגוריהם", ואם הבעל אינו הבעלים של הנחלה, ולא נקבע בפסק הבוררות שהבעל נטל בעניין זה התחייבות כלפי האשה - אין הוא חב בפיצוי לאשה.

(ב) הבורר קבע בעמ' 19 לפסק הביניים: "ביטול הרשיון מחייב את ההורים להחזיר לאשה את השקעותיה או לפצותה על כך". הבעל לא אוזכר, לעניין זה, בפסק הבוררות, ולא היתה כל עילה בדין להפנות בסוף הפסק חיוב זה גם כלפיו.

(ג) הסכם הגירושין בין בני-הזוג לא הטיל חיוב על הבעל לפצות את האשה בגין הבניה בנחלת הוריו. הבורר קבע בעמ' 21 לפסק הביניים: "ההסכם איננו קובע שעל הבעל להחזיר לאשה את השקעתה אלא מחייב את קביעת הזכויות של כל צד (של בני-הזוג כנגד הורי הבעל - י.ג.) לפי יחסיות השקעותיו בבניה".

10. גם בקביעה של הבורר בפסק הביניים שיש לשלם לתובעת מחצית ערך הבית לרבות ערך הקרקע - אין עילה להתערב.

עפ"י הפסיקה ניתן היה לחייב את ההורים בגין המבנה בשווי 2/3 משווי הבית, לרבות הקרקע - לפי הפרמטר של דמי המפתח.

בהסכם הגירושין, ביחסים הפנימיים בין בני-הזוג, נקבע: "שזכויות של כל צד יישמרו לפי יחסיות השקעותיו".

במערכת היחסים הפנימיים בין בני-הזוג, לעניין חלוקת הפיצוי שיתקבל מהורי הבעל, קבע הבורר בעמ' 22 לפסק הביניים:

"היא (האשה - י.ג.) בסך הכל השקיעה יותר מהמחצית. כל כן, ראויה להתקבל גירסת עו"ד מורן לפיצוי הוגן וצודק בערך השווה למחצית הזכויות בביתה ובקרקע עליה הוא בנוי".

זאת ועוד, אין בית המשפט יושב כערכאת ערעור על פסק הבורר, ועילות ההתערבות המנויות בחוק הבוררות מצומצמות הן.

לעניין זה אמרה השופטת בן פורת בע"א 318/85 כוכבי נ' גזית פ"ד מב (3) 265:

"אף אם טעה הבורר בדבר הלכה או בשיקול דעת - אין בכך כדי לבטל את הכרעתו. רק אם התעלם כליל מהדין המהותי ולא פעל על פיו, הגם שהותנה בשטר הבוררין כי יפסוק עפ"י הדין, תהא עילה לבטלות הפסק".

11. סוף דבר. הנני מורה כדלקמן:

(א) פסקי הבוררות מ- 6.7.00 ו- 10.12.01 יאושרו בכפוף לשנוי, שהפיצוי בגין הבניה בנחלה ישולם לתובעת ע"י ההורים ביחד ולחוד ולא ע"י הבעל.

(ב) הנתבעים 3-2 (ההורים) ישלמו לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ + מ.ע.מ צמוד למדד ונושא ריבית עפ"י חוק מיום החיוב ועד התשלום בפועל.

(ג) אין צו להוצאות לנתבע 1, באשר התובעת נתנה הסכמה לא להשית חיוב זה על הנתבע 1 כבר בתחילת הדיון.

(ד) על הפסק לא יחול צו איסור פרסום.
ניתנה היום כ"ב בניסן, תשס"ב (4 באפריל 2002) בהעדר הצדדים.

יהושע גייפמן
, שופט

10

תמש045702/98
בש"א 15096/00
בית משפט לענייני משפחה מחוז ת"א
בפני
כב' השופט יהושע גייפמן








תמש בית המשפט לענייני משפחה 45702/98 בכר חיה נ' בכר יהודה (פורסם ב-ֽ 04/04/2002)