פסקי דין על קיי.ויי.גי ישראל | פסקי דין על sks holdings llc | פסקי דין על new eqic holding llc ואח' | פסקי דין על קרן להב שתיים שותפות מוגבלת | פסקי דין על ע.ג. ביכורים | פסקי דין על בנט קפלן ואח' |

57485-04/18 ער     03/07/2018




ער 57485-04/18 קיי.ויי.גי ישראל בע"מ, sks holdings llc, new eqic holding llc ואח' נ' קרן להב שתיים שותפות מוגבלת, ע.ג. ביכורים בע"מ, בנט קפלן ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"ר 57485-04-18 קיי.ויי.גי ישראל בע"מ
ואח'

נ' קרן להב שתיים שותפות מוגבלת
ואח'
ע"ר 28362-04-18 קיי.ויי.גי ישראל בע"מ
ואח'

נ' קרן להב שתיים שותפות מוגבלת
ואח'




לפני
כבוד השופטת שרה דותן


מערערות

1.קיי.ויי.גי ישראל בע"מ
2.
sks holdings llc
3.
new eqic holding llc
4.
eqic investments llc
5.
kyg investors llc
ע"י ב"כ עו"ד משה אליה

ומיכל בלאו


נגד


משיבים

1.קרן להב שתיים שותפות מוגבלת
2.ע.ג. ביכורים בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד צבי בר נתן
, מירב ברוך
ובר טננבאום


3.בנט קפלן
ע"י ב"כ עו"ד אלעד גריינר

4.גלובוס רשת בתי קלונוע בע"מ



פסק דין


ערעורים על שתי החלטות של כב' השופט ע' מאור, בתפקידו כרשם במסגרת דיון בבקשת המערערות למתן רשות להגן נגד תביעה בסד"מ, שהוגשה על ידי המשיבים נגד המערערות ואחרים.
בהחלטה מושא ע"ר 28362-04-18 דחה כב' הרשם את בקשת המערערות להגשת ראיות נוספות בתמיכה לבקשת הרשות להגן.
בהחלטה השניה, שבהמשך לה הוגש ע"ר 57485-04-18, חוייבו המערערות להפקיד שלושה מיליון ₪ בקופת בית המשפט, כתנאי למתן רשות להגן.

הרקע העובדתי
המשיבים הגישו נגד המערערות ואחרים תביעה בסד"מ לפרעון שתי הלוואות, שסכומן 15,292,180 ₪, שהוענקו למערערת 1 בערבותן של מערערות 5-2, על פי הסכמי מימון שנחתמו בין הצדדים בתאריכים 15.5.2016 ו- 27.6.2016.
על פי האמור בסעיף 1 לכתב התביעה, הסכמי המימון, אשר נחתמו בין המשיבות למערערת 1, נועדו להעמיד הלוואות למערערת 1, לצורך מימון פעילותה השוטפת של משיבה 4 חברת גלובוס מקס בע"מ (להלן: "גלובוס"), שמערערת 1 היא בעלת מניות בה.
בבקשת הרשות להגן שהוגשה על ידי מערערת 1 נטען כי, מדובר בהסכמים למראית עין שנכרתו ללא הסכמת המערערות 5-2 ("החברות הזרות"), מכיוון שמי שלכאורה חתם על המסמכים, מר בנט קפלן (משיב מס' 3) פעל ללא הרשאה.
על פי הנטען, ההסכמים נועדו לעקוף תניות פיננסיות שנקבעו בהסכם קודם בין גלובוס לבין מלוות אחרות.
מערערות 5-2 הגישו בקשה לדחות התביעה על הסף ובין היתר טענו כי, לא בוצעה המצאה כדין של כתב התביעה.
בתאריך 28.09.2017 קבע כב' הרשם את הדיון בבקשת הרשות להגן ליום 28.12.2017 בהמשך לבקשת המשיבים לחקור את המצהירים.
עובר לדיון הגישו המערערות בקשה ליתן למערערת 1 רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד ולקבוע כי כתב התביעה לא הומצא לחברות הזרות, ולחילופן ליתן אף להן רשות להגן – ללא חקירת המצהיר (ההדגשה לא במקור ש.ד.).
בתגובה לבקשה חזרו המשיבות וביקשו לקיים דיון בבקשת הרשות להגן, אשר במסגרתה ייחקר המצהיר מטעם המערערות. המשיבות ציינו כי הן מתנגדות למתן רשות להגן ללא חקירה וביקשו שלא לדחות ברגע האחרון את הדיון שנקבע לתאריך 28.12.2017.
בתאריך 24.12.2017 ניתנה על ידי כב' הרשם החלטה בה צויין כי, לנוכח העלויות הכרוכות בהגעתו לישראל של המצהיר מטעם המערערות, הוצע לצדדים להגיע להסכמות לפיהן המערערות 5-2 לא תעמודנה על טענת העדר המצאה כדין ותינתן למערערות רשות להגן על יסוד הבקשה והתצהיר.
המערערות נתנו הסכמתן להצעה, ואילו המשיבות עמדו על זכותן לחקור את המצהיר, ולחלופין התנו את מתן הרשות להגן בחיוב בהפקדה.
בתאריך 25.12.2017 ניתנה על ידי כב' הרשם החלטה לפיה תינתן למערערות רשות להגן, בכפוף להפקדת שלושה מיליון ₪ בקופת ביהמ"ש, וזאת לנוכח הקושי העולה מטענות ההגנה שאינן מוצקות דיין.
יצויין כי, למשיב 3, אשר טען טענות המתייחסות לאי מתן דיווח על מצב ההלוואות, והרחקתו מניהול החברות, ניתנה רשות בלתי מותנית להגן.
על החלטה זו הוגש ערעור (ע"ר 27176-01-18). בתאריך 13.3.2018 ניתן על ידי

פסק דין
לפיו הוחזר הדיון לכב' הרשם, על מנת שינמק החלטתו ביחס להפקדה.
בתאריך 20.3.2018, בטרם ניתנה החלטת כב' הרשם, בהמשך לפסק הדין בערעור, הגישו המערערות בקשה להוספת ראיות לבקשת הרשות להגן. המסמכים שצירופם התבקש היו מכתב של משיבה 1 לנאמני גלובוס מיום 3.12.2017, אשר בו מודות, כביכול, המשיבות בכך שההסכמים שבבסיס התביעה הם חוזים למראית עין, ותצהירו של עו"ד יובל דגני, מיום 24.12.2017 המפריך, לכאורה, את טענת המשיבות לפיה החברות הזרות קיימו ישיבות במסגרתן אושרו ההתקשרויות עם המשיבות.
לבקשתן צירפו המערערות את המסמכים מושא הבקשה, למרות שורה ארוכה של פסקי דין הקובעים כי, אין לצרף לבקשה להוספת ראיה את הראיה שצירופה מתבקש (ראו לעניין זה ע"פ 8080/12 מדינת ישראל נ' אולמרט, ניתן ביום 6.7.2014, פסקה 5).

וכן רע"א 10012/09 שניידר נ' מע"צ (ניתן ביום 9.2.2019):
"כידוע, כאשר מוגשת לערכאת הערעור בקשה להבאת ראיות שלא הוגשו לערכאה הדיונית, אין לצרף לבקשה את הראיות שהוספתן מבוקשת. כן אין לחשוף את תוכן הראיה בנימוקי הבקשה, אלא להתייחס לעיקרי הראיה בלבד. כלל זה נוהג הן בערעור אזרחי (ראו, יואל זוסמן,
סדרי הדין האזרחי
848-847 (מהדורה שביעית, 1995);
רע"א 6658/09

מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ
,
[פורסם בנבו]
פיסקה 6 (12.1.2010); הנחייה מס' 7(ב) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון), הן בערעור פלילי".

עוד טענו המערערות בבקשה כי, עצם העובדה שהראיות אותן מבוקש להגיש באו לעולם לאחר הגשת בקשת הרשות להגן, די בה כדי לאפשר הגשתן, ומכיוון שהעובדות הצריכות לבקשה "עולות על פני המסמכים והח"מ מאשרים אותן בחתימתם על בקשה זו, לא ראו המבקשות להגיש תצהיר נפרד, רק כדי לציין כי, מדובר במסמכים שהוכנו לאחר הגשת בקשת הרשות להגן" (סעיף 25 לבקשה).
כב' הרשם דחה את הבקשה הן בהסתמך על המסגרת הדיונית והן לגופו של עניין.
בהחלטתו מיום 3.4.2018 קבע כב' הרשם כי, משניתנה רשות להגן והשאלה בה עליו להכריע, בהתאם לפסק הדין בערעור, הינה שאלת סכום ההפקדה (אם בכלל), מחובתו להשלים את החלטתו על פי פסק הדין, ולא להרחיב את היריעה. יתירה מכך, "מדובר בבקשה לתיקון הבר"ל, לכאורה במסווה של בקשה להוספת ראיות שהיו על פניהן בידי הנתבעות מזה מספר חודשים ועוד בטרם הדיון שנקבע, או לכל הפחות היו בידיהן בעת מועד הגשת הערעור על ההחלטה הראשונה, אולם לא ראיתי שנטען לעניין זה דבר".
לאחר שהצדדים השלימו את טיעוניהם בסוגיית ההפקדה, ניתנה בתאריך 18.4.2018 החלטה מפורטת ומנומקת בה פרש כב' הרשם את הנימוקים להתניית מתן הרשות להגן בהפקדת 3 מיליון ₪.
בהחלטתו דן כב' הרשם בטענות המערערות לפיהן ההסכמים עליהם מסתמכות המשיבות הינם חוזים למראית עין וקבע כי, סיכוייהן להוכיח טענה זו תלויים על בלימה. יצויין כי, לפנים משורת הדין עיין כב' הרשם במכתב, אשר על פי הנטען מאשר את טענת המערערות ומצא כי, אין אלו פני הדברים, מכיוון שלשון ההסכמים ברורה, כך גם לשון המכתב בו צויין כי משיבה 1 העמידה הלוואה לגלובוס במסגרת הסכמי המימון מושא התביעה.
עוד ציין כב' הרשם כי גם בהסכמים לא הוסתרה או הושמטה מעורבותה של גלובוס, ואף צורף כתב ההתחייבות מטעם גלובוס.
עוד צויין בהחלטה כי, מערערת 1 הגישה נגד גלובוס תביעת חוב הנסמכת על הסכמי המימון, ומשכך כיצד יכולה המערערת 1 להישמע בטענה לפיה ההסכמים הינם חוזים למראית עין.
אשר לטענתן של מערערות 5-2 לפיה כתבי הערבות נחתמו ללא סמכות וללא הרשאה, קבע כב' הרשם כי, טענותיהן סותרות: מחד גיסא נאמר כי ההסכמים נחתמו ללא סמכות ומאידך גיסא כמעט באותה נשימה, הן טוענות כי בנסיונן לייצב את גלובוס שילמו מכיסן חובות של גלובוס בסכומי עתק (56 מיליון ₪) בין היתר גם לתובעות.
לאחר שנמצא כי, טענותיהן של המערערות דלות וגובלות ב"הגנת בדים", הותנה מתן הרשות להגן בהפקדה כאמור.

טענות הצדדים ודיון
אשר לדחיית הבקשה להוספת ראיות, שבות המערערות וטוענות כי, מן הצדק היה להעתר לבקשתן, מכיוון שהראיות דרושות לבירור העניין, ואין בצירופן כדי לגרום לצד שכנגד עוול מהותי.
כן הדגישו המערערות את השלב המקדמי בו מצוי ההליך המהווה שיקול כבד משקל ומטה את הכף לטובת קבלת הראיות.
המערערות שבו ופירטו את חשיבות המסמכים, אשר להשקפתן, יש בהם להביא לשינוי ההחלטה.
מנגד הפנו המשיבות לפגמים הדיוניים והמהותיים בבקשה, תוך הסתמכות על החלטת כב' הרשם.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, החלטתי כי דין הערעור בסוגיית הוספת הראיות – להידחות.
מעבר להתנהלותן חסרת תום הלב של המערערות, אשר עשו דין לעצמן וצירפו לבקשה את הראיות מושא הבקשה, אי הגשתו של תצהיר תומך בבקשה הינו פגם היורד לשורשו של עניין.
בהחלטתו ציין כב' הרשם כי, המסמכים היו בידי המערערות עובר לדיון בבר"ל או לחלופין בטרם הוגש הערעור על החלטתו הראשונה, ומטעמים שלא הובהרו, נמנעו המערערות מאיזכורם במסגרת הליך הערעור.
בדיון שלפני "התפתל" ב"כ המערערות, עו"ד מ' אליה, בנסיונו להסביר מדוע לא הוצגו המסמכים במסגרת הדיון הראשון בבר"ל, כאשר תצהירו של עו"ד דגני נחתם בתאריך 24.12.2017 – עובר לדיון שנקבע ובטרם ניתנה החלטת כב' הרשם ומדוע מסמך הנושא תאריך 3.12.2017 "צץ" בחודש מרץ 2018 עוה"ד טען כי, המסמכים לא היו בידו, מכיוון שהתצהיר "שוחרר" רק מספר ימים לאחר חתימתו, ואילו המכתב שהוכן על ידי המשיבות הגיע לידו רק במרץ. עובדות אלה אין מקומן בטיעוני עורך דין במסגרת הדיון בערעור. היה על המערערות לתמוך בקשתן בתצהיר ולא ניתן לקבל את ההסבר לפיו מועד עריכת המסמכים מדבר בעד עצמו. אין אני סבורה שמדובר בטעות בשיקול דעת וחזקה על המערערות ובאי כוחן שהיו מודעים לצורך להצדיק את מועד הגשת הבקשה בהתייחס לתאריכי המסמכים, ומשלא עשו כן, אין להם להלין אלא על עצמם.
משכך, המסקנה המתבקשת היא כי, הראיות הנוספות היו בידי המערערות עובר למתן ההחלטה בבקשת הרשות להגן ועובר להגשת הערעור ומקל וחומר בדיון שהתנהל לפני במרץ 2018.
רק לאחר מתן פסק הדין התעורר לפתע, ובאופן בלתי מוסבר, הצורך להוסיף על הראיות בבקשת הרשות להגן, למרות שהמסגרת הדיונית שנקבעה בערעור נועדה להשלמת הנמקתה של ההחלטה לחייב בהפקדה.
המערערות תומכות יתדותיהן באמור ברע"א 5403/17 ר'בקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ (ניתן ביום 5.12.2017), אשר להשקפתן פתח את הפתח להגשת ראיות נוספות גם כאשר התנהלות המבקש לוקה בחוסר תום לב או ברשלנות. אין דעתי כדעתן. בעניין ר'בקה מנה כב' השופט י' דנציגר את מכלול השיקולים שביסוד החלטה להתרת הגשתן של ראיות בניגוד לכללים:

"נפסק, כי בית המשפט רשאי להיעתר לבקשתו של בעל דין לתקן פגם שנפל בתביעתו על דרך של הוספת ראיות נוספות, זאת תוך שימת לב לכך שמדובר בסטייה מסדרי הדין הרגילים, ועל כן הנטל להצדיק סטייה זו מוטל על המבקש להגיש ראיות נוספות [עניין
רוזין, עמ' 742;

רע"א 2137/02

ממן נ' פז חברת נפט בע"מ,

[פורסם בנבו]
פסקה 3
(30.7.2002) (להלן:
עניין ממן)]. סטייה מהכלל המחייב הבאת הראיות כמקשה אחת תהיה מוצדקת כאשר הראיה הנוספת דרושה לשם בירור האמת ויהיה בה כדי לסייע לבית המשפט לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין (עניין
מיכאלוביץ', עמ' 579). האינטרס בדבר החתירה לאמת עשוי לגבור על אינטרסים אחרים כגון נוחות דיונית ואף כאשר אי הבאתה של הראיה בשלב מוקדם נבעה ממחדלו של בעל הדין. זאת, לא רק בערכאה הדיונית אלא אף בשלב הערעור (

תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי
).

23. ואכן, בפסיקה נקבעו מספר מבחנים אותם יש להביא בחשבון בבחינת השאלה אם להתיר הגשת ראיה מסוימת באיחור, אם לאו. למשל: אופייה של הראיה הנוספת (האם מדובר בראיה 'טכנית' באופייה, כגון תעודה רשמית שנועדה להוכיח עניין פורמאלי); מהו השלב שאליו הגיע המשפט – כאשר ככל שמדובר בשלב מאוחר יותר, כך נטייתו של בית המשפט תהיה נגד פריצת הגבולות של סדרי הדין; מידת מחדלו של בעל הדין בעיכוב בהבאת הראיה, כלומר, האם ידע או היה עליו לדעת על קיומה של הראיה מוקדם יותר; וכן, כאמור לעיל, תרומתה של הראיה שהוספתה מתבקשת לגילוי האמת [
עניין
רוזין, עמ' 743-742; עניין
ממן, פסקה 3;

רע"א 2948/15

חוסין נ' רשות הפיתוח,

[פורסם בנבו]
פסקה 14 (1.7.2015);
רע"א 4729/16

מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון נ' מפלסי הצפון בע"מ,

[פורסם בנבו]
פסקה 4
(20.6.2016);

רע"א 7304/16

חי ביטוחים (אופקים) סוכנות לביטוח 1995 בע"מ נ' סופר חורי מבנים בע"מ,

[פורסם בנבו]
פסקה 7 (9.10.2016)]".

דהיינו,
בית המשפט הבוחן בקשה להבאת ראיות, אמור לאזן בין השיקולים השונים על פי משקלם במכלול הנתונים.
בעניין ר'בקה סבר בית המשפט כי השלב הדיוני המקדמי בו היה ההליך (שלא כבענייננו), אופייה של הראיה, מידת האשמה של המבקשים ותרומתה לגילוי האמת, מצדיקים קבלת הערעור.
שונה המצב בענייננו – השלב בו התבקש צירוף הראיה היה לאחר שניתנה רשות להגן בכפוף לתנאים. בעוד שבעניין ר'בקה הבקשה הוגשה במהלך דיון בבקשה לגילוי מסמכים, לאחר שבית המשפט השמיע הערותיו.
אשר לתרומת הראיות שהגשתן מתבקשת יצויין כי, למרות שהבקשה נדחתה, עיין כב' הרשם בראיות ובמכלול הנתונים שהיו לפניו, קבע את אשר קבע, תוך התייחסות לראיות שהפריכו את טענת המערערות.

לאור האמור לעיל, החלטתי לדחות את הערעור בע.ר. 28362-04-18.

ההחלטה מיום 18.4.2018
המערערות מלינות על כי לא ניתן משקל הולם לטענתן לפיה הסכמי המימון נועדו להזרים כספים לגלובוס תוך עקיפת תניות פיננסיות בהסכמים קודמים, בעיקר לנוכח "הודאתן" של המשיבות באמור לעיל בפני
יתן לנאמן גלובוס ותביעת החוב שהוגשה על ידן.
עוד נטען כי, "עוניין" של המערערות אינו מאפשר להן להפקיד את הסכום של 3 מיליון ₪ (המהווה כחמישית מסכום התביעה) ואם תיוותר ההחלטה על כנה, ימנע מהן יומן בבית המשפט.
ביחס לחברות הזרות נטען כי, בהליך בקשת רשות להגן די לו לנתבע להעלות טענת זיוף, על מנת שתינתן לו רשות להתגונן.
המשיבות מדגישות את העובדה שהמערערות עשו כל שביכולתן להימנע מהעמדת המצהיר מטעמן לחקירה על תצהירו, שעה שהן שבו וביקשו לקיים את הדיון כולל חקירה נגדית.
עוד ציינו כי המערערות עצמן השמיטו את הקרקע מתחת לטיעוניהן בתביעת חוב שהגישו מערערות 2-1 למפרק גלובוס, בתביעת מערערת 1 נטען כי גלובוס חייבת למערערת 1 כ- 15 מיליון ₪ "בגין הלוואות שהעמידה הנושה לחברה וששימוש בפועל לצורך מימון פעילותה השוטפת של החברה (גלובוס ש.ד.) קרן ההלוואה הועמדה לחברה על ידי הנושה (מערערת 1 ש.ד.) בתנאים 'גב אל גב' המפורטים בהסכמי המימון שבין הנושה וקרן להב שתיים...". לתביעת החוב צורפו הסכמי המימון מושא התביעה וכן פרוטוקולים של ישיבות מנהלים בהן אישררו הרברט זייף ומושאל שטראוס את הסכמי המימון ותנאיהם.
ב"כ המשיבות אף ציין כי, החברות הזרות הלינו על כך שבניגוד להצהרת ב"כ החברות הזרות לפיהן חתימותיהן על כתבי הערבות זוייפו, אין בתצהירו של מר בריאן חיים טענת זיוף, ועל פי גרסתו מדובר בחתימה בחוסר סמכות.
בתביעת החוב של מערערת 2 נטען כי, העמידה לגלובוס הלוואות המסתכמות בכ- 56 מיליון ₪, אשר שימשו לצורך מימון פעילותה במהלך כחצי השנה שקדמה להקפאת ההליכים, לרבות פרעון ההלוואות שביסוד התביעה.

דיון
המערערות, אשר טוענות כי דרישת ההפקדה עלולה למנוע מהן להתמודד עם התביעה בשל עוניין, הצהירו לפני המפרק כי החברות הזרות העמידו בחודשים שקדמו לקריסתה של גלובוס, 56 מיליון ₪ להמשך תפעולה. בנסיבות אלה מצופה היה שהחברות, אשר אך חודשים ספורים עובר להגשת התביעה הזרימו סכומי עתק לגלובוס, יציגו מסמך כלשהו המלמד על מצבן הנוכחי. איני מקבלת את הטענה לפיה לא היה ביכולתן לתמוך את טענותיהן ביחס למצבן הכלכלי במסמכי בנק, מאזנים וכדומה.
בהתייחס לגופן של טענות, מקובלת עלי מסקנתו של כב' הרשם שהטענה לפיה מדובר בחוזה למראית עין הינה טענה קלושה, לאור תוכם של הסכמי המימון המבהירים הבהר היטב את חלקה של גלובוס בקבלת הלוואות ובעיקר לנוכח הצהרתה החד משמעית של מערערת 1 כי, מדובר במימון "גב אל גב" עם המשיבות. הצהרה זו מתיישבת עם תביעת החוב של המשיבות.
אשר לטענת החברות הזרות - הפרוטוקולים אשר צורפו לתביעת החוב של מערערת 1 אינם עולים בקנה אחד עם הטענה לפיה בנט קפלן פעל בחוסר סמכות בעת שחתם על מסמכי ההלוואות.
בנוסף, במשך מספר חודשים שילמו החברות הזרות את הריבית החלה על ההלואות, עובדה שאינה עולה בקנה אחד עם טענה של חוזים שנחתמו בחוסר סמכות.

לאור האמור לעיל, אף אני סבורה כי, טענותיהן של המערערות אך כפסע בינן לבין הגנת בדים וחסד עשה עמן כב' הרשם עת הגביל את ההפקדה ל- 20% מסכום התביעה.
הערעורים נדחים.
המערערות יפקידו עד לתאריך 7.8.2018 בקופת בית המשפט את הסכום שנקבע.
המערערות תשלמנה למשיבות 2-1 שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ כולל מע"מ.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.


ניתן היום, כ' תמוז תשע"ח, 03 יולי 2018, בהעדר הצדדים.













ער בית משפט מחוזי 57485-04/18 קיי.ויי.גי ישראל בע"מ, sks holdings llc, new eqic holding llc ואח' נ' קרן להב שתיים שותפות מוגבלת, ע.ג. ביכורים בע"מ, בנט קפלן ואח' (פורסם ב-ֽ 03/07/2018)