פסקי דין על לוי יאיר | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

8201/04 בל     18/09/2005




בל 8201/04 לוי יאיר נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בתי הדין לעבודה
בל 008201/04
בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב - יפו
18/09/2005
בפני
כבוד השופטת דינה אפרתי

לוי יאיר

בעניין:
התובע
נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי
הנתבע
ע"י ב"כ עו"ד דלית מילוא

פסק דין
1. תביעתו של התובע, עובד עצמאי, לתשלום דמי פגיעה בעבודה בגין תאונה מיום 26.12.2003 נדחתה על ידי פקיד תביעות נפגעי עבודה של הנתבע, מאחר ומעיון בפרטי תביעתו של התובע ובנסיבות האירוע התברר שהתאונה לא ארעה במהלך עיסוקו של התובע במשלח ידו, אלא במהלך משחק כדורגל.

2. בכתב התביעה טען התובע כי נפגע ברגלו בזמן העבודה בכרכיית אהרון ברחוב המכתש 1, חולון, וכי הרופא המנתח קבע כי גיד האכילס ברגלו היה שחוק כתוצאה מעומס עבודה מתמשך במהלך 24 שנות עבודה הכרוכה בהעמסות ומאמץ פיזי. עוד ציין התובע, כי הוא עובד עצמאי, מוביל בהוצאות ספרים, ועבודתו כרוכה בהרבה מאד מאמץ, עליה במדרגות וסחיבת משטחים.

3. בכתב ההגנה טען הנתבע, כי לתובע לא ארעה פגיעה בעבודה ביום 26.12.2003, כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, כי התאונה, הנטענת והמוכחשת, לא ארעה במהלך עסוקו של התובע במשלח ידו, ועל כן יש לדחות את התביעה.
לכתב ההגנה צורפה ההודעה על פגיעה בעבודה שהגיש התובע ביום 21.3.2004 לנתבע.
ב"פרטי הפגיעה" ציין התובע כדלקמן:-
"תאריך הפגיעה 26.12.2003 היום בשבוע ששי שעת הפגיעה 13:00...בדרך למעון אצל לקוח ברחוב המכתש 1 חולון-אזור התעשייה...הובלות מוביל סחורה ללקוחות...
תאור הפגיעה:...מעידה מהמדרגה ברכב בזמן היציאה מהרכב בנפילה הרגל התעקמה קרסול רגל שמאל".
כן ציין התובע כי לא נכחו עדים בעת הפגיעה.
עוד צורפה לכתב ההגנה הודעתו של התובע מיום 27.6.2004 שנמסרה לחוקר הנתבע. (נ/1).
בהודעה נרשם כדלקמן לעניין נסיבות האירוע הנטען:
"בתאריך 26.12.03 ביום ו' בסביבות השעה 12:00 - 12:30 הגעתי להכרכית אהרון ברח' המכתש בחולון להביא משטחים כדי לפנות אעליהם ביום ראשון ספרים ודברי דפוס. פתחתי את הדלת כדי לצאת ומעדתי מהמדרגה של הרכב ונפלתי והתעקם לי קרסול שמאל. הורדתי את המשטחים ונסעתי". (עמ' 1 שורות 11-15)
עוד נרשם בהודעה בתשובה לשאלת החוקר: "לפי בדיקה שעשה ביטוח לאומי ביום ששי נפגעת בכדורגל ולא בעבודה...מה יש לך להגיד על זה?" ענה התובע: "אין לי מה להגיד על זה אני נפלתי בעבודה". (עמ' 3 שורות 15-17).
ובהמשך לשאלתו של החוקר: "באותו יום ששי הלכת לשחק כדורגל בשכונה?" ענה התובע: "לא. לא יכולתי בגלל הרגל". (עמ' 4 שורות 2-3)
ולשאלת החוקר: "למה כל השכונה ושכנים שלך יודעים שנפגעת מכדורגל, איך אתה מסביר זאת?" ענה התובע: "כי כולם יודעים שאני משחק כדורגל ביום ששי ורואים שאני מגיע צולע ומשחק כדורגל. אבל אני אומר לך לא שחקתי כדורגל." (עמ' 4 שורות 16-19).
לשאלת החוקר מדוע אינו מוכן לחתום על ההודעה שמסר, ענה התובע:
"אני רוצה להתייעץ עם עו"ד...אני לא יודע את מי שאלתם.
אני רוצה להגיד לך עכשיו את האמת, אני נפגעתי ונפלתי בעבודה, הגעתי הביתה הלכתי לבית כנסת שבתי הביתה והלכתי לכדורגל. רציתי לשחק עם הכדור עשינו בתורות...הגיע תורי לשחק ורצתי למגרש חשתי בכאב ברגל והלכתי הביתה..." (עמ' 6 שורות 3-8)
לשאלת החוקר, מדוע מסר בתחילת דבריו כי לא הלך לכדורגל באותו יום, ענה התובע: "אני חשבתי שתקשרו את זה לכדורגל, ואני אומר לך...אני לא נגעתי בכדור בסבוב ראשון שעשיתי במגרש הרגשתי כאבי תופת". (עמ' 6 שורות 15-17).
לשאלת החוקר, האם יכול להיות שפגיעה יותר חזקה ומשמעותית קרתה לו בכדורגל, ענה התובע: "אני לא יודע, אני רצתי למגרש עשיתי סיבוב תוך כדי תנועה והרגשתי כאב עז, ולא יכולתי לרוץ והלכתי הביתה". (עמ' 7 שורות 2-3).
לשאלת החוקר, האם לפני שהגיע למגרש היה לו כאב עז, ענה התובע: "לא. היו כאבים אבל בזמן התנועה בסבוב לרוץ לכדור הרגשתי פתאם כאב עז וחזק והלכתי הביתה." (עמ' 7 שורות 5-6).

4. בדיון המקדמי בתיק נקבעו הפלוגתאות כדלקמן:-
א. א. האם אירע לתובע אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו ביום 26.12.2003.
ב. ב. האם התובע נפגע תוך כדי משחק כדורגל באותו יום.
ג. ג. הקשר הסיבתי בין הקרע בגיד אכילס לבין עבודתו של התובע, והאם אותו אירוע תאונתי גרם לתובע אי כושר לעבוד ולאיזה תקופה.

5. בדיון ההוכחות שהתקיים בפני
ציין התובע כי הוא עומד על התביעה כפי שהגיש אותה וטען כי המדובר בתאונת עבודה.
בעדותו הראשית תיאר התובע את התאונה הנטענת כדלקמן:-
"ביום ששי ה- 26/12 הגעתי לכריכית אהרון, עם משטחים מהוצאת רכגולד, מעדתי, ונפלתי מהרכב, וזהו. הפועל מכריכית אהרון בא עם הקלרק, ואז הוא ראה אותי מדדה על הרגל, שאל מה קרה, ואני עניתי שמעדתי ונפלתי מהרכב.
אני עובד עצמאי, מוביל ספרים בהוצאת ספרים.
חזרתי הביתה, וכרגיל ניקיתי את הבית, כי אני אדם גרוש וחי לבד. אחר כך הלכתי לבית כנסת, אחרי תפילת מנחה למגרש הכדורגל, זה היה בסביבות שתים וחצי רבע לשלוש, הגעתי למגרש, חשבנו לשחק, הרגשתי שאני לא יכול וחזרתי הביתה.
בתשעה וחצי בערב לקחו אותי לבית חולים." (עמ' לפרוטוקול מיום 10.7.2005, שורות 1-8).
בחקירתו הנגדית, התבקש התובע להסביר בדיוק כיצד ארעה הנפילה, וענה: "אני כנראה דרכתי, ומעדתי על הרגל, מהמדרגה של השברולט שהוא אוטו גבוה, עם מדרגה, התעקם לי הקרסול ואז נפלתי." לשאלת באת כוח הנתבע לאן נפל, האם נפל לרצפה, ענה התובע: "לא נחבלתי ברצפה, אני רק מעדתי, ובידי תמכתי את עצמי". (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 10.7.2005, שורות 13-16). בהמשך חקירתו הנגדית, אישר התובע כי לא נפל על הרגל אלא התעקם לו הקרסול, ולשאלת באת כוח הנתבע האם נתקל במדרגה ענה התובע: "או שזה היה מהמדרגה, או שזה היה בקבוק שתיה שנתקלתי בו. זה מדרגה די גדולה לשברולט, זה אוטו אמבולנס". (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 10.7.2005, שורות 21-22).
בהמשך חקירתו הנגדית, לאחר שהופנה לאמור בכתב התביעה, על פיו, הנזק שנגרם לרגלו הוא תוצאה של פגיעה בעבודה, והרופא קבע שהגיד היה שחוק כתוצאה מעומס עבודה מתמשך, התבקש להבהיר האם כוונתו שההתעקמות של הרגל נגרמה כתוצאה מכך שהגיד היה שחוק או שההתעקמות הייתה באותו רגע בגלל משהו שנתקל בו - ענה התובע: "השאלה שלך היא כך, את אומרת לי כאילו רק אחרי הניתוח הרופא אמר לי שהגיד כבר שחוק, אבל אם הרגל התעקמה בגלל שהגיד שחוק, אני לא יודע". (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 10.7.2005, שורות 4-5).
בהמשך חקירתו הנגדית, לאחר שאישר שכל מה שאמר לחוקר הנתבע הוא אמת, והופנה לאמור בהודעה שם לשאלת החוקר, האם הלך לשחק כדורגל בשכונה, ענה כי לא יכול היה לשחק בגלל הרגל, והתבקש להבהיר את הסתירה בין מה שאמר לחוקר הנתבע לבין עדותו בפני
בית הדין, ענה התובע: "החוקר פה טמן לי פח כלשהו, אני אמרתי לו שלא שיחקתי כדורגל, לא אמרתי לו שלא הלכתי למגרש, אז הוא אמר לי זה קרה לך בכדורגל, אמרתי לו שזה לא מכדורגל, אני לא שיחקתי. ואז הוא אמר לי זה כן מכדורגל, אמרתי לו תשמע, הייתי במגרש, ניסיתי לשחק, לא יכולתי חזרתי הביתה", ואישר בהמשך כי דברים אלה לא אמר לחוקר בהתחלה אלא בהמשך משנשאל אם הוא מוכן ללכת למכונת אמת.
בהמשך עדותו משהופנה לדברים שאמר בחקירתו לאחר שנשאל מדוע הוא לא מוכן לחתום על ההצהרה שמסר ונשאל: "אחרי זה בעמוד 5 למטה, יש כאן שאלה למה אתה לא מוכן לחתום על ההצהרה שמסרת, אז אתה עונה, אני רוצה להתייעץ עם עורך דין, אני לא יודע את מי שאלתם, ואז אתה אומר, אני רוצה להגיד לך עכשיו את האמת, אני נפגעתי ונפלתי בעבודה, הגעתי הביתה, הלכתי לבית כנסת והלכתי לכדורגל...? ענה התובע: "נכון, זה מה שאמרתי, פשוט הוא בא, ואמר שיש לו מכל מיני אנשים בשכונה שאני שחקתי, אז אמרתי לו שאני רוצה לראות את האנשים האלה, ומה שקורה, כל יום שישי, שאני מגיע הביתה והולך לבית הכנסת, כולם שואלים אותי אם אני בא צולע, אז חושבים שזה מהכדורגל. פעם שעברה הלכתי קודם לבית הכנסת, מכיוון שזה היה ערב חג, הדלקת נרות של חנוכה, אבל בדרך כלל אני הולך קודם לכדורגל ואחר כך לבית הכנסת". (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 10.7.2005, שורות 25-26, עמ' 4 שורות 1-8).
הצדדים סכמו טענותיהם בעל פה.
6. דיון והכרעה

6.1 סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן-החוק) קובע:
"תאונת עבודה היא תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו וכעובד עצמאי, תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

6.2 המבחן היסודי להיותו של אירוע תאונתי הוא הפתאומיות. פתאומיות פירושו אירוע שניתן לאתרו במישור הזמן - הווה אומר מתי אירע, ובמישור השטח - הווה אומר לקבוע בדיוק את המקום שבו אירע. (דב"ע לא 5-0 אסתר שלגי נ' המל"ל, פד"ע ב 200, בג"צ 4690/97 המל"ל נ' בית הדין הארצי לעבודה ועובדיה כרם, פ"ד נג 529).

6.3 כמתחייב מהאמור על התובע נטל הראיה, כי תוך כדי עבודתו ארע לו "ארוע תאונתי" ועל התובע להביא, בשלב ראשון, ראשית ראיה שאכן קרה "האירוע תאונתי" הקושרת הפגימה בעבודה. (דב"ע מז/90-0 צבי שפיר נ' המוסד, פד"ע טז, 93).

6.4 הראיה יכולה להיות ישירה זו המועלית על ידי המבוטח עצמו, וככל הנדרש בסיוע של עדים אחרים אשר נכחו בעת התאונה.

7. מן הכלל אל הפרט

לאחר ששמעתי את התובע, עיינתי בכתבי בי-דין, בכל המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין, אני קובעת כדלקמן:-
7.1 בהיותו של התובע עובד עצמאי, נטל הראיה עליו, ולא מתקיימת בענייננו החזקה שבסייפא לסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי, כי התאונה שאירעה תוך כדי העבודה ארעה גם עקב העבודה.

7.2 לא שוכנעתי כי ביום 26.12.2003 אירעה לתובע "תאונה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי. לא הובאה בפני
ולו ראשית ראיה לכך כי התובע נפגע בעת שמעד והתעקם לו הקרסול.
הדברים המפורשים שמסר התובע לחוקר המל"ל בפתח הודעתו על פיהם לא הלך באותו יום ששי לשחק כדורגל, אינם עולים בקנה אחד עם הדברים שמסר, רק לאחר שהופנתה תשומת ליבו לכך, כי בפני
הנתבע עדויות אחרות על פיהן הוא נפגע במהלך משחק הכדורגל ואז ציין בפני
החוקר: "אני רוצה להגיד לך עכשו את האמת...". באמור לעיל יש כדי לפגוע באמינותו של התובע באשר לגרסה אותה הציג בפני
בית הדין. ההסבר שהציג התובע לשוני זה בגרסותיו, כפי שפורט בסעיף 6 לעיל, אינו משכנע.

7.3 למעלה מן הצורך, אוסיף ואציין כי התובע לא ציין דבר שקשור לעבודה שגרם לו למעידה הנטענת.

7.4 לסיכום, כעולה מן המקובץ, אני סבורה כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו, ולא הוכיח כי ביום 26.12.2003 אירע לו אירוע תאונתי, כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי, ועל כן דין התביעה להידחות.

8. סוף דבר

8.1 התביעה נדחית.
8.2 אין צו להוצאות.

8.3 המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום י"ד באלול, תשס"ה (18 בספטמבר 2005) בהעדר הצדדים

דינה אפרתי
- שופטת









בל בית דין אזורי לעבודה 8201/04 לוי יאיר נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 18/09/2005)