פסקי דין על שרון כוכבי  | פסקי דין על הועדה המקומית לתכנון ובניה "רחובות" | פסקי דין על עיריית רחובות | פסקי דין על אילנה בר קפראיוחנן דרום |

10686-05/14 א     08/07/2018




א 10686-05/14 שרון כוכבי  נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה "רחובות", עיריית רחובות, אילנה בר קפראיוחנן דרום








בית משפט השלום ברחובות


ת"א 10686-05-14 בר קפרא ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה "רחובות"
ואח'




תיק חיצוני: תיק עזרוני



לפני כבוד השופטת שרון צנציפר הלפמן




המבקשת

שרון כוכבי


נגד



המשיבים
.1

הועדה המקומית לתכנון ובניה "רחובות"

.2

עיריית רחובות
3. אילנה בר קפרא
4. יוחנן דרום





החלטה


לפני

בקשת הגב' שרון כוכבי (להלן: המבקשת) להורות על צירופה כתובעת נוספת לתביעה.

הרקע לבקשה

1.
משיבה 3 הינה אלמנתו ויורשתו היחידה של המנוח דוד בר קפרא ז"ל (להלן: המנוח). משיב 4 הינו אחיו של המנוח והינו התובע 2 בתביעה דנן (להלן: המשיב 4). משיבים 3 ו-4 (להלן: התובעים) הם בעלי זכויות החכירה ב- 10/16 חלקים בחלקה 152 בגוש 3658 (להלן: החלקה). המבקשת הינה בעלת הזכות בשאר החלקים – 6/16 של החלקה.

2.
על פי הנטען בתביעה, ביום 21.5.07 הפקיעה משיבה 2 (להלן: העירייה) את חלקת התובעים מבלי לשלם להם פיצוי. בשנת 2013 חזרה בה העירייה מן ההפקעה, ביטלה אותה והשיבה את הזכויות בה לבעליה הקודמים, זאת מבלי לשלם להם פיצוי בשל כך.

3.
על רקע זה, ביום 8.5.14 הגישו המנוח והמשיב 4 תובענה נגד משיבות 1 ו-2 (להלן: הנתבעות) בבית המשפט המחוזי מרכז, במסגרתה נתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעות לשלם לתובעים פיצויי הפקעה ופיצוי בגין אובדן דמי השכירות בגין השכרת חלקם בחלקה בסכום של 2,663,324 ₪.

4.
במקביל להגשת התביעה בבית המשפט המחוזי, ניהלו התובעים משא ומתן למכירת הקרקעות. משכך, נאות בית המשפט המחוזי לדחות את מועד הדיון בתובענה עד למיצוי הליכי המכירה.

ביום 3.1.16 מכרו התובעים את חלקיהם בחלקה לחברה קדישא שעריים ברחובות תמורת סכום כולל של 1,450,000 ₪. ביום 19.2.17 הושלמה עסקת המכירה.

לאור האמור, ביום 14.3.17 עתרו התובעים לתיקון כתב התביעה ולהעברת הדיון לבית משפט השלום בהתאם לסמכותו העניינית לדון בתביעה לנוכח סכום התביעה המתוקן.

5.
ביום 22.3.17 הגישה המבקשת בקשה להצטרף לתובענה שהתנהלה בבית המשפט המחוזי כתובעת נוספת (להלן: בקשת ההצטרפות). המשיבים כולם הודיעו לבית המשפט כי יש להמתין להחלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה ולהעברת הדיון לבית המשפט המוסמך.

6.
ביום 6.4.17 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, במסגרתה נעתר בית המשפט לבקשה והורה על תיקון כתב התביעה כמבוקש ועל העברת התובענה לבית משפט השלום. באשר לבקשת ההצטרפות, קבע בית המשפט המחוזי כי מן הראוי שבקשה זו תוכרע על ידי בית המשפט שידון בתובענה, לאמור: בית משפט השלום.

7.
בהמשך לכך, ביום 8.5.17 הוגש לבית משפט השלום כתב התביעה המתוקן, במסגרתו הועמדה תביעת התובעים על סך של 824,000 ₪.

תמצית טענות הצדדים בבקשה

8.
המבקשת טוענת כי היא שותפה של התובעים בחלקה. לשיטתה, בהתאם להוראות תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: התקנות), נוכחותה כתובעת נוספת דרושה על מנת לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. המבקשת טוענת כי מלכתחילה ניתן היה לצרפה כתובעת נוספת, בהתאם לתקנה 21 לתקנות. עוד נטען כי התביעה טרם החלה להתברר ומשכך הבקשה מוגשת במועד, כי קבלת הבקשה תחסוך זמן שיפוטי יקר הכרוך בניהול שתי תביעות זהות, תחסוך הוצאות מיותרות ותייעל את ההליך.

9.
התובעים הותירו את ההחלטה

לשיקול

דעת

בית

המשפט. יצוין כי במסגרת בקשת ההצטרפות שהוגשה לבית המשפט המחוזי, טענה המבקשת בסעיף 4 לבקשה כי בא-כוח התובעים הסכים, ברוב הגינותו, לייצג גם אותה בתביעה. בתגובה שהוגשה מטעם התובעים לבית המשפט המחוזי ציין בא-כוח התובעים, בסעיף 3 לתגובה, כי "באשר לאמור בסעיף 4 לבקשה – להד"ם. אמנם בעלה של המבקשת פנה לח"מ בבקשה לייצגה אולם הח"מ לא השיב לבקשה, בין לשלילה ובין לחיוב".

10.
הנתבעות מתנגדות לבקשת ההצטרפות. נטען כי יש לדחות את הבקשה מטעמי התיישנות. לעניין זה מפנות הנתבעות לכתב התביעה המתוקן, במסגרתו נתבעו פיצויים בגין אובדן דמי שכירות לתקופה שבין 21.5.07 (מועד תפיסת החזקה במקרקעין) לבין 15.2.10 (מועד ביטול סעיף 13 לפקודת הקרקעות במתכונתה הקודמת, מכוחה נתבע הפיצוי). נטען כי במועד בו הוגשה בקשת ההצטרפות לבית המשפט המחוזי, ביום 22.3.17, חלפו למעלה משבע שנים מן המועד הקובע (15.2.17) ומשכך תביעת המבקשת התיישנה. עוד טוענים המשיבים כי יש לדחות את הבקשה אף מהטעם שאינה עומדת בתנאי תקנה 24 לתקנות. הנתבעות טוענות כי המבקשת לא פירטה בבקשתה כל סיבה המניחה את הדעת לצירופה לתביעה, למעט אמירה כללית החוזרת על הנאמר בתקנה עצמה. המבקשת, כך נטען, לא הוכיחה (ואף לא ניסתה להוכיח), כי נוכחותה דרושה והכרחית לצורך הכרעה בתובענה או כי בית המשפט לא יוכל לפסוק כראוי בפלוגתאות הקיימות בין המשיבים ללא צירופה.

11.
בתשובת המבקשת לתגובה, טענה המבקשת ביתר פירוט כי דין טענת ההתיישנות להידחות. נטען כי המועד שבו התגבשו העובדות המקימות למבקשת עילת תביעה צריך להימנות מעת סיום ההליכים המשפטיים בקשר להפקעה. עוד נטען כי חלה הוראת סעיף 7 לחוק ההתיישנות, שעניינו השעיית מרוץ תקופת ההתיישנות עקב התנהגות פסולה של הנתבע. כן חלה הוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, לפיה נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא כול היה למנוע אותן, שאז תחל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלו. המבקשת טוענת לעניין זה כי כל עוד המשיבות העלימו ממנה את המסמכים המהווים את עילת התביעה, לא החלה תקופת ההתיישנות. אף הוראת סעיף 9 חלה לשיטת המבקשת, שכן מעצם העובדה שהתובעות הודו בקיום זכות המבקשת לפיצויים בגין ההפקעה, תחל תקופה ההתיישנות מיום ההודאה בקיום זכות המבקשת לפיצול. לבסוף טוענת המבקשת להפסקת מרוץ ההתיישנות מכוח הוראת סעיף 15 לחוק ההתיישנות. המבקשת מפרטת לעניין זה את ההליכים הרבים שניהלה מול הנתבעת וטוענת שכל תקופת ההתדיינות אינה נחשבת במניין ההתיישנות.

באשר לתקנה 24 לתקנות, טוענת המבקשת כי הוכיחה את קיומם של כל התנאים הנדרשים לצירופה כתובעת נוספת לתביעת שותפיה במקרקעין.

דיון והכרעה

12.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות, בתשובה לתגובות ובתובענה על כל נספחיה, הגעתי למסקנה כי אין להיעתר לבקשת המבקשת להצטרף כתובעת נוספת לתביעה דנן.

13.
תקנה 24 לתקנות קובעת כי:


"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה."

בפסיקה הובהר כי בבוא בית המשפט להכריע אם לצרף תובע נוסף, על בית המשפט לבחון את ההשפעה שיש לצירוף בעל הדין על ניהול ההליך, כאשר "שיקול חשוב לצורך הכרעה בבקשה לצירוף צד מתמקד ביעילות הדיונית באותו הליך" (רע"א 5861/15 עיריית תל אביב יפו נ' שומוביץ, פסקה 25 (26.1.16); רע"א 9572/06 שירותי בריאות כללית נ' קורלנד פסקה 6 (25.6.2007)). אמנם, תקנה 24 מסמיכה את בית המשפט לצרף בעלי דין חיוניים בכל שלב משלבי הדיון, אך בית המשפט יכול לדחות בקשה מקום בו מתעורר חשש ממשי שקבלתה תסרבל את ההליך ותכביד על המשך ניהולו (אורי
גורן

סוגיות בסדר דין אזרחי

154-153 (מהדורה שתים עשרה,2015). עוד הובהר כי תקנה 24 לא נועדה למנוע ריבוי משפטים (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 198 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995). מטרתה של תקנה 24, כך הודגש, הוא "לדאוג לכך שבית המשפט יפסוק ביעילות ובשלמות בפלוגתאות העולות מן התביעה כפי שהוגשה, ואילו מניעת ריבוי התדיינויות יכולה להיות לכל היותר תוצאה המתבקשת מהפעלתה של תקנה זו, אך בוודאי שלא מבחן להפעלתה או מטרה שהיא נועדה להשיג (ע"א 203/77 חברת זמיר, קבלנות כללית בע"מ נ' החברה לבניין ועבודות ציבוריות מיסודו של סולל בונה בע"מ, פ"ד לב(1) 59, 61 (1977)).

14.
לאחר בחינת מכלול התיעוד שבתיק, על רקע כללים מנחים אלה, הגעתי למסקנה כי צירופה של המבקשת עלול לסבך את הדיון ולהשהות אותו (השוו לעניין זה להוראת תקנה 23 לתקנות). זאת בשל צירופם של מספר טעמים.

ראשית
, קיים שוני משמעותי בין התובעים לבין המבקשת, בכל הנוגע לטענות הנתבעות. בשונה מתביעת התובעים, טוענות הנתבעות כי תביעת המבקשת התיישנה. מבלי להידרש לטענה לגופה, ברי כי בירור של טענת ההתיישנות כמו גם של טענות המבקשת שהועלו במענה לטענה זו, מחייב בירור עובדתי ומשפטי, לרבות פריסה של המסכת הראייתית הרלבנטית, כאשר כל אלה חורגים מהיקפה של תביעת התובעים שלפני.

שנית
, הגם שהמבקשת טוענת כי בקשתה הוגשה בטרם החלה התביעה להתברר, בפועל שונים הם פני הדברים. בקשת ההצטרפות הוגשה לבית המשפט המחוזי בחודש מרץ 2017. תביעתם של התובעים הוגשה כבר בשנת 2014. בא-כוח התובעים הבהיר כי הוא מטפל בעניינם של התובעים מזה 11 שנים, מאז ההפקעה בשנת 2007 (עמוד 6 לפרוטוקול מיום 7.3.18). במובן זה, לא הובהר עד תום מדוע לא בקשה המבקשת להצטרף להליך מראשיתו.

שלישית
, מעיון בנספחי כתב התביעה המתוקן עולה כי לאורך כל השנים, המשא ומתן בעניינם של התובעים התנהל בנפרד מזה של המבקשת (ראו למשל את פניית המנוח והמשיב 4 לעירייה באמצעות בא-כוחם מיום 30.12.09, נספח יא' לכתב התביעה המתוקן; פניות נוספות של בא-כוח המנוח והמשיב 4 לעירייה מיום 31.3.11 ו- 1.5.11 – נספחים יב' ויג' לכתב התביעה המתוקן). התובעים ציינו במסגרת כתב התביעה המתוקן כי לאורך השנים, יזמה המבקשת מספר הליכים משפטיים, להם צורפו המנוח והמשיב 4 כמשיבים, אשר גרמו למנוח ולמשיב 4 הוצאות משפטיות ועוגמת נפש רבה. הליכים אלה, כך נטען, לא הביאו לסיום פרשת ההפקעה ולא קידמו את הליכי הפיצויים בגינה (סעיפים 25-24 לכתב התביעה המתוקן). אף הסכמי המכר שצורפו, אשר עמדו בבסיס הקטנת סכום התביעה, תיקונו של כתב התביעה והעברת הדיון לבית משפט השלום, נוגעים למכירת חלקיהם של התובעים בלבד (נספחים כג' ו-כד' לכתב התביעה המתוקן). במסגרת הבקשה, לא הונחה בפני
תשתית עובדתית בכל הנוגע לחלקה של המבקשת בנחלה. בפרט לא הובהר אם גם חלקה נמכר לחברה קדישא ואם לאו – מהו סכום תביעתה.

רביעית
, בין הצדדים מתנהל משא ומתן על בסיס חוות דעת שמאיות שהוגשו מטעמם ועתיד להתקיים מפגש בין השמאים (עמוד 11 לפרוטוקול מיום 7.3.18; הודעת הצדדים מיום 5.7.18). במובן זה, ההליך מצוי בשלב מתקדם וצירופו של צד נוסף, אשר יחייב הגשת כתבי טענות מתוקנים, תשלום אגרה והשלמת הליכים מקדמיים, עשוי להוות עיכוב משמעותי.

לבסוף
יוסף, בשולי הדברים, כי אין להתעלם אף מן העובדה שהמבקשת אינה מיוצגת. כפי שפורט, בא-כוח התובעים לא נתן הסכמתו לייצגה בהליך זה. אף בכך יש כדי להקשות על המשך ניהול ההליך.

אל מול טעמים אלה, לא פירטה המבקשת באיזה מובן נוכחותה דרושה והכרחית לצורך הכרעה בתובענה בהליך דנא ולא הוכח כי לא ניתן להגיע לפתרון שלם ויעיל בפלוגתות שהתעוררו בהליך ללא צירופה לתביעה. כך, גם לא הובא טעם מדוע פסק הדין שיינתן בהליך זה יפגע בזכויותיה אם לא תצורף להליך.

15.
מן המקובץ עולה כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בתקנה 24 לתקנות ועל כן אין מקום להורות על צירוף המבקשת כתובעת נוספת. אשר על כן, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים ולמבקשת.

ניתנה היום,
08 יולי 2018,
בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 10686-05/14 שרון כוכבי  נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה "רחובות", עיריית רחובות, אילנה בר קפראיוחנן דרום (פורסם ב-ֽ 08/07/2018)