פסקי דין על ציון אלקניאן | פסקי דין על יצחק גולן | פסקי דין על עיריית תל-אביב-יפו | פסקי דין על ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו | פסקי דין על קרן תל אביב לפיתוח ואח' |

52154-06/18 עתמ     11/07/2018




עתמ 52154-06/18 ציון אלקניאן, יצחק גולן נ' עיריית תל-אביב-יפו, ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו, קרן תל אביב לפיתוח ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים




11 יולי 2018
עת"מ 52154-06-18 אלקניאן ואח'
נ' עירית תל-אביב-יפו ואח'






לפני
כב' השופט קובי ורדי
, סגן נשיא

המבקשים:

1.

ציון אלקניאן

2.

יצחק גולן

ע"י ב"כ עו"ד סיני קהת


נגד

המשיבות:


1. עיריית תל-אביב-יפו
3. ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו
שתיהן ע"י ב"כ עו"ד שמואל שטטר

2. קרן תל אביב לפיתוח
ע"י ב"כ עוה"ד רפאל יולזרי ועו"ד ורד בר

4. עמותת שערי גאולה
ע"י ב"כ עו"ד שלומי עמירם




החלטה
לפניי בקשה למתן צו ביניים שיורה על הפסקת העבודות שמבצעת עמותת שערי גאולה (להלן: "המשיבה 4") במקרקעין הידועים כגוש חלקה 224/6146 השוכנים ברחוב ששת הימים 31 בתל אביב (להלן: "המקרקעין") בהתאם להיתר בנייה 17-0812, ו\או לפנות לאלתר את דרך הכניסה לבית הכנסת של המבקשים מערימות העפר וחומרי הבניה, כל זאת עד לקיום דיון בעתירה המנהלית שהוגשה בד בבד עם עתירה זו.

הבקשות הוגשו בגדרה של עתירה בה מבוקש להורות על ביטול היתר בנייה מספר 17-0812 בכל הקשור למקרקעין, כמו כן מבוקש להורות למשיבות להחזיר את מצב בית הכנסת הקיים במקרקעין ושני גני הילדים הסמוכים אליו לקדמותו, בטרם ניתן היתר הבניה, ובנוסף מבוקש להורות למשיבות להפעיל את שני גני הילדים הקיימים במקרקעין. לחילופין מבוקש להורות למשיבות להשיב למבקש 1 את תרומתו בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן התרומה ועד היום.


תמצית העובדות
1.
מר ציון אלקניאן
(להלן: "המבקש 1") תרם בתחילת שנות השמונים למשיבה 2 תרומה לשם בניית בית כנסת ושני גני ילדים במקרקעין. מר יצחק גולן
(להלן: "המבקש 2") הינו אחיינו ומיופה כוחו של המבקש 1.
2.
עיריית תל אביב-יפו (להלן: "העירייה", "המשיבה 1") הינה הבעלים הרשום של המקרקעין.
3.
קרן תל אביב לפיתוח (להלן: "המשיבה 2") הינה עמותה העוסקת בגיוס תרומות עבור תושבי תל אביב-יפו.
4.
בית הכנסת ושני גני הילדים ניבנו על ידי המשיבה 2 באמצעות כספי התרומה של המבקש 1 באותו המבנה, המשמש בחלקו את גני הילדים ובחלקו בית כנסת לעדה הפרסית.
5.
ביום 30.8.06 נחתם חוזה בין המשיבה 4 לבין העירייה במסגרתו ניתנה למשיבה 4 רשות להקים ולהפעיל בית כנסת על גג גן הילדים (להלן: "בית הכנסת הבוכרי"). ביום 16.6.10 ניתן למשיבה 4 היתר בניה מס' 09-1097 (להלן: "ההיתר המקורי") בו הותר לה לבנות תוספת 2 קומות למטרת בית כנסת, וכמו כן הותר להקים "בכל גובה הבניין – 2 גרעיני חדרי מדרגות (אחד עם פיר מעלית)".
6.
כנגד ההיתר המקורי הגישו המבקשים את עתירה 49408-03-11 במסגרתה ביקשו המבקשים להורות על ביטול ההיתר המקורי, החזרת המצב לקדמותו טרם ניתן ההיתר, ולהורות למשיבה 1 להפעיל את שני גני הילדים, וכסעד חלופי ביקשו להשיב את התרומה.
7.
ביום 1.12.11 נערך דיון בעתירה 49408-03-11 כאשר במסגרתו הגיעו הצדדים להסכם פשרה בו הוסכם, בין השאר, כי לאחר תום הבניה יערך שיפוץ בגני הילדים ואלו יחזרו לפעילות. הסכם הפשרה קיבל תוקף של

פסק דין
.
8.
ביום 30.4.17, ומשלא הושלמה עבודת הבנייה, הגישה המשיבה 4 בקשה להיתר בניה בפני
הוועדה המקומית לתכנון ובניה (להלן: "המשיבה 3"). כעולה מההיתר "...ההיתר ניתן מחדש עבור בית הכנסת לצורך השלמת הבנייה לקבלת אישור אכלוס ותעודת גמר הואיל ורוב מהבניין כבר נבנה לפי היתר מקורי...". היתר זה שמספרו 17-0812 (להלן: "ההיתר החדש") אושר על ידי המשיבה 3 ביום 26.10.17.
9.
ביום 21.6.18 הוגשה העתירה דנן ובצידה בקשה זו.
10.
נכון להיום, על המקרקעין קיים מבנה אשר משמש בקומה הראשונה בחלקו כגן ילדים עירוני ובו 2 כיתות לימוד, ובחלקו משמש לבית כנסת לעדה הפרסית. מעל כיתות גני הילדים קיים בית כנסת נוסף לשימוש העדה הבוכרית, הנמצא בתהליכי בנייה.

טענות הצדדים
11.
לטענת המבקשים, במסגרת ההיתר החדש נוספו לבית הכנסת הבוכרי, הקמה של 2 חדרי מדרגות, בדרך של רמייה והטעיה כשלכאורה מדובר בחידוש של היתר הבנייה המקורי. עוד טוענים המבקשים כי ההיתר החדש, הוצא ללא ידיעתם וללא פרסום, ומנוגד לפסק הדין בעתירה הקודמת. לטענתם, לבית הכנסת הבוכרי ישנו גרם מדרגות פנימי ומעלית פנימית ההולמת את כל צרכם וגרם המדרגות החדש והחיצוני נשוא ההיתר החדש לא נועד אלא כדי להרחיב את בית הכנסת הבוכרי ולדחוק את בית הכנסת של המבקשים, ו"להעלים" את החצר של גני הילדים ואת הסוכה של בית הכנסת של המבקשים, ו"לדחוק" את המבקשים באופן שבו לא תהיה להם ברירה אלא לנטוש את בית הכנסת שלהם.
12.
לטענת המבקשים, גרם המדרגות החיצוני והמעלית מונעים מהם מעבר לבית הכנסת שלהם. לטענתם, המשיבה 4 החלה להרוס את הסוכה שברשותם, הקימה ערמות עפר בכניסה לבית הכנסת, וסגרה את הכניסה לבית הכנסת.
13.
לטענת המשיבות 1 ו-3 דין העתירה והבקשה לסילוק על הסף מטעמי היעדר עילה, הגשת העתירה בשיהוי ניכר, מניעות, השתק, חוסר תום לב והסתרת עובדות מהותיות העולים לכדי חוסר ניקיון כפיים.
14.
לטענת המשיבות 1 ו-3, חדרי המדרגות מסומנים וקיימים בבקשה להיתר המקורי והותרו בהיתר המקורי. עוד מוסיפות המשיבות 1 ו-3 כי באשר ליידוע ופרסום ההיתר החדש, בנסיבות בהן הבקשה להיתר תואמת את התוכניות התקפות ולא התבקשה הקלה או שימוש חורג, אין כל חובה שבדין ליידע את המבקשים.
15.
לטענת המשיבות 1 ו-3 הסוכה הקיימת הוקמה ללא היתר על המקרקעין שבבעלות המשיבה 1. עוד טוענות המשיבות 1 ו-3, שבביקורת שערך נציג מטעמן ביום 26.6.18 נמצא כי עבודות הבנייה מתבצעות מחוץ לחצר גני הילדים וקיימת הפרדה בהתאם לתנאי ההיתר, וקיימות 2 כניסות נגישות לבית הכנסת של המבקשים ללא חסימה.
16.
בדבר מאזן הנוחות טוענות המשיבות 1 ו-3 כי על הפרק ישנו האינטרס כי תסתיים בניית בית הכנסת במקרקעין בהם מצויים גני ילדים ובנוסף האינטרס של ציבור מתפללי בית הכנסת הבוכרי, אשר מצפים להשלמת עבודות הבניה בבית הכנסת.
17.
המשיבה 4 טוענת גם היא לדחיית הבקשה על הסף מטעמי שיהוי, מניעות, השתק וכן לקיומו של מעשה בי-דין המונעים את המבקשים מלעתור לקבלת סעדים בעתירה דנן.
18.
לטענת המשיבה 4 ההיתר החדש זהה במהותו להיתר המקורי, לרבות בנוגע לבניית חדרי המדרגות. לטענתה, הצורך במתן היתר נוסף נבע מכך שפג תוקפו של ההיתר המקורי משטרם הושלמו עבודות הבנייה ובכלל זה בניית גרם מדרגות החירום שהוא גרם המדרגות האחורי.
19.
לטענת המשיבה 4 מדובר בניסיון סחיטת הבטחות מטעם המבקשים, לרבות בניית סוכה ותשלומים נוספים.
20.
לטענת המשיבה 4, בנוסף לכניסה הראשית של בית הכנסת, ישנו השער האחורי, אשר ממנו מתפצלים שני שבילים, האחד מוביל לדלת כניסה אחורית בצד המזרחי- ונחסם משיקולי בטיחות לאור עבודות הבנייה, והשני מוביל לדלת כניסה בצד הצפוני אשר יכולה לשמש לכניסת נכים- הפתוח לשימוש ללא כל הפרעה. עוד מוסיפה המשיבה 4 כי החסימה תוסר מיד עם סיום העבודות והשביל האמור יוותר במקומו ויהיה פתוח לשימוש.
21.
בדבר מאזן הנוחות טוענת המשיבה 4, כי בהסתמך על ההסכם כפי שנחתם בינה לבין המשיבה 1, פעלה המשיבה 4 והשקיעה מאמצים וכספים רבים להוצאתה לפועל של תוכנית בניית בית הכנסת הבוכרי. משכך טוענת המשיבה 4, כי הפסקת עבודות הבנייה תגרום לה נזקים כבדים ובכלל זה הפסקת ההתקשרות עם הקבלן ופגיעה קשה בציפייה של ציבור המתפללים לעבור לבית כנסת של קבע.
22.
לטענת המשיבה 2, היא איננה צד רלוונטי להליך, זאת כאשר במסגרת העתירה והבקשה לא נטען דבר לעניין נחיצותה לבירור ההליך ולא הועלתה טענה כנגד התנהלותה. כך גם טוענת המשיבה 2 כי הסעדים המבוקשים במסגרת העתירה והבקשה אינם מופנים כלפיה אלא כנגד יתר המשיבות.



דיון והכרעה
23.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, כמו גם בעתירה עצמה, אני סבור כי בנסיבות העניין דין הבקשה להידחות.
24.
צו ביניים ניתן בהתחשב בשני שיקולים: האחד - סיכויי העתירה להתקבל והשני כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הצו ולא לטובת המשיב, המבקש להימנע מהוצאתו (
בר"מ 5776/13
עמותת מקום להיות - בית הספר "מעיין" נ' מנכ"ל משרד החינוך
(פורסם בנבו, 26.8.13);

בר"מ 6256/12
מדיטקס בע"מ נ' מכבי שירותי בריאות
(פורסם בנבו, 29.8.12)).
25.
היחס בין שני השיקולים הללו הִנו בבחינת "מקבילית הכוחות". ככל שסיכויי העתירה גבוהים יותר, כך ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך (
בר"מ 5338/10
מנרב הנדסה ובניין בע"מ נ' החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ
, פסקה 10 (פורסם בנבו, 9.8.10); וכן

בר"מ 6072/12
יצחק דוד נ' עיריית נצרת עילית
, פסקה 5 (פורסם בנבו, 19.9.12);

בר"מ 8601/10
ק.מ.מ מפעלי מחזור בע"מ נ' עיריית תל אביב
, פסקה 14 (פורסם בנבו, 20.12.10)).
26.
באשר למאזן הנוחות, יבחן בית המשפט, בין יתר שיקוליו, אם אי מתן הצו יסכל את בירור ההליך העיקרי, וכן יבחן את הצורך לשמר מצב קיים לעומת יצירת מצב חדש בטרם התברר ההליך לגופו (בר"מ 301/03 אחים סקאל בע"מ נ' רשות שדות התעופה (פורסם בנבו, 18.03.03)). צו הביניים שומר על "המצב הקיים" ומבטיח את היכולת ליתן סעד אפקטיבי, אם יראה זאת בית המשפט שידון בהליך העיקרי לנכון (בג"ץ 3330/97 עיריית אור יהודה נ' ממשלת ישראל (פורסם בנבו, 14.10.97); בר"מ 5793/06 ד"ר חאלד דיאב נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נצרת (פורסם בנבו, 20.09.06)).
27.
לגבי סיכויי העתירה, לכאורה (ומבלי להתייחס אף לטענות הסף המשמעותיות, כולל השיהוי שנפל בהגשת הבקשה כ-9 חודשים לאחר מתן ההיתר החדש) נראה שסיכויי העתירה אינם גבוהים. זאת כאשר פרשנות הגיונית וסבירה של ההיתר המקורי שניתן, מצביעה על כך שהכוונה הייתה לאפשר שני גרמי מדרגות, ובפרט כשלא ניתן להתעלם
מכך שהמבקשים לא התנגדו לבקשה החדשה להיתר או להיתר עצמו שניתן לכאורה בהתאם לתב"ע וללא סטיה מהוראות התכנית עוד ב-26.10.17, ומצוי, לכאורה, באתר הבניה.
28.
מכל מקום, גם מאזן הנוחות במקרה זה נוטה לאי מתן צו הביניים. זאת לאחר שלכאורה רוב בית הכנסת נבנה כבר בשנת 2011 על פי ההיתר המקורי (לרבות גרם המדרגות בכניסה הראשית) כאשר המתפללים כבר פוקדים את בית הכנסת הבוכרי בשבתות וחגים, זאת בזמן שמדובר בקרקע בבעלות העירייה שהוקצתה לכאורה כדין לבניה למשיבה 4 ונושא ההנצחה יכול להיפתר גם לאחר הבניה.
29.
לכך מצטרף האינטרס הציבורי בהקמת בית הכנסת ובהשלמת הבניה בהתחשב בכך שקיימים במקום גני ילדים שהבניה יכולה להפריע\להוות מפגע ולסכן אותם ובהתחשב בכך שעבודת הבניה העיקרית כמעט והושלמה ועיכוב הבניה יגרום נזק כספי כבד למשיבה 4 שהתקשרה גם עם גורמים שלישיים.
30.
בנוסף, וכעולה מממצאי אנשי המקצוע מטעם המשיבה 1 ,לכאורה, מסתמן שקיימות 2 כניסות נגישות לבית הכנסת ללא כל חסימה כך שהפגיעה במבקשים גם במישור הזה מתייתרת ובכל מקרה אם קיימת בעיית נגישות יפתרו אותה המשיבים.
31.
טענותיהם המקדמיות של המשיבים, כולל, בין היתר, טענות המשיבה 2 שיש לדחות\למחוק את העתירה כנגדה וכן טענת השיהוי, מעשה בית דין והעדר סמכות עניינית לדון בסעד של השבה כספית, שמורות להם לדיון בעתירה גופה.
32.
הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בהמשך ההליכים.
33.
המזכירות תודיע לצדדים ותקבע את התיק לדיון בעתירה.




ניתנה היום,
כ"ח תמוז תשע"ח, 11 יולי 2018, בהעדר הצדדים.








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 52154-06/18 ציון אלקניאן, יצחק גולן נ' עיריית תל-אביב-יפו, ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו, קרן תל אביב לפיתוח ואח' (פורסם ב-ֽ 11/07/2018)