פסקי דין על אליהו לוי | פסקי דין על אורלי לוי | פסקי דין על זאב פרלמוטר

49075-12/17 עא     11/07/2018




עא 49075-12/17 אליהו לוי, אורלי לוי נ' זאב פרלמוטר








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 49075-12-17 לוי ואח' נ' פרלמוטר


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
שושנה ליבוביץ


מערערים

1.אליהו לוי

2.אורלי לוי


נגד


משיב

זאב פרלמוטר
עו"ד ד' הולשטיין







פסק דין


1.
בפני
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' הרשם הבכיר אופיר יחזקאלי) מיום 27.11.17 בת"ת 1514-05-17.

2.
הערעור סב על

פסק דין
שניתן על דרך הפשרה
לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984
בהליך של התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. התביעה על סכום קצוב הוגשה על ידי המשיב נגד המערערים. המערערת 2, הגב' אורלי לוי

(להלן: אורלי),
שכרה מהמשיב דירה והמערער 1, מר אלי לוי
(להלן: אלי)
ערב להתחייבויותיה על פי הסכם השכירות ועל פי שטר החוב שניתן להבטחת ביצוען. בכתב התביעה שהוגש להוצאה לפועל טען המשיב כי אורלי לא עמדה בתנאי הסכם השכירות, לפיכך נאלץ לפנותה מהדירה באמצעות צו של בית משפט. המשיב תבע את תשלום דמי השכירות שלא שולמו לו בצירוף ריבית פיגורים.
3.
אלי הגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל למתן ארכה להגשת התנגדות והתנגדות. בתצהיר שצורף בתמיכה לבקשה ציין
: "אחותי איננה כשירה לכתוב כתב הגנה, בעצמה, לאחר שלקתה באירוע מוחי, ואני כתבתי בשם שנינו, כמי שבעצמו נתבע, את כתב ההגנה".
אורלי לא חתמה על התצהיר ולא על הבקשה. בהחלטה שנתנה בבקשה צוין רק אלי כ"מבקש". על פי ההחלטה הועברו הבקשה למתן ארכה וההתנגדות אל בית המשפט השלום בירושלים.

4.



בית המשפט קמא הורה למשיב להגיב לבקשה למתן ארכה להגשת התנגדות. המשיב התנגד לבקשה. בין היתר, נטען על ידו כי אורלי אינה צד להליך שכן לא הוגשה על ידה בקשה למתן ארכה ולא צורף תצהיר מטעמה או ייפוי כוח המייפה את אחיה לטעון בשמה. הבקשה למתן ארכה להגשת התנגדות התקבלה (החלטת כב' הרשמת הבכירה אביגיל ון-קרפלד מיום 23.5.17). בהחלטה נקבע כי קיים טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה להגשת התנגדות, וזאת בשל מצבם הרפואי של המערערים. בהתייחס לטענה בדבר מעמדה של אורלי כצד לתיק, צוין בהחלטה כי:
"ככל שהמבקשת 1 מוגבלת ואינה יכולה לנהל ענייניה, המבקש 2 יבהיר בתוך 14 יום האם יש צורך למנות לה אפוטרופוס לדין ולתמוך את ההבהרה באסמכתאות לגבי מצבה או פניה למינוי אפוטרופוס עבורה".
בהמשך להחלטה למתן ארכה, הגיש המשיב תגובה להתנגדות לגופה, ובמסגרתה שב וחזר על טענתו כי אין מקום ליתן לאורלי רשות להתגונן מהטעמים שנזכרו בתגובתו לבקשה למתן ארכה.
5.
התיק הועבר לכב' הרשם הבכיר אופיר יחזקאל לצורך דיון בהתנגדות ונקבע דיון במעמד הצדדים. בפרוטוקול הדיון נרשם אלי כ"תובע" וכמי שנוכח באולם בית המשפט. נוכחותה של אורלי לא נרשמה ואין תיעוד בפרוטוקול לגבי השתתפותה בדיון. אלי נחקר על ידי בא כוח המשיב והשיב לשאלות בית המשפט קמא. בהמשך הדיון הודיע בא כוח המשיב לבית המשפט כי הסכום העדכני בתיק ההוצאה לפועל עומד על סך של 24,717 ₪. כמו כן ציין כי מתנהל הליך נוסף בהוצאה לפועל נגד אורלי בגין הוצאות תביעת פינוי שהגיש נגדה המשיב בסך של 5,797 ₪
(להלן: התיק הנוסף)
. בשלב זה הסכימו הצדדים להסמיך את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, ללא הנמקה, ולכלול בכך גם את התיק נוסף. לא תועד בפרוטוקול כי הצדדים פרשו את טענותיהם בפני
בית המשפט קמא לגבי תיק זה.
6.
עוד באותו יום ניתן פסק דינו של בית המשפט קמא. כותרת פסק הדין שונתה כך שהן אלי הן אורלי הופיעו כנתבעים. בפסק הדין הם חויבו לשלם למשיב, ביחד ולחוד, סך כולל של 15,525 ₪ (הסכום כלל הוצאות ושכר טרחת עו"ד), אשר חולק ל-5 תשלומים חודשיים עוקבים. כמו כן נקבע כי אורלי תשלם למשיב סך כולל של 5,979 ₪ בגין התיק הנוסף.
7.
לטענת המערערים, בפסק דינו של בית המשפט קמא לא ניתן משקל מספיק לטענותיהם בדבר ליקויים קשים בדירה, שנבעו מרטיבות והצפה של ביוב. ליקויים אלה, כך נטען, מנעו מאורלי לעשות בדירה שימוש סביר, גרמו נזקים לרכושה ואף פגעו בבריאותה. כמו כן, לטענתם הסכום שנתבע על ידי המשיב בתביעה לסכום קצוב בגין דמי השכירות גבוה מהחוב בפועל. אלי הוסיף וטען כי לא הבין את משמעותם המשפטית של דברי בית המשפט קמא לגבי טיבו של

פסק דין
על דרך הפשרה. אורלי טענה כי בדיון שהתנהל בפני
בית המשפט קמא לא התאפשר לה להשמיע את טענותיה, ובלשונה
"בדיון בבית המשפט כבוד הרשם...שפט את אחי... ולא התייחס אלי כנתבעת ראשית... ולא רשם אותי שאני נמצאת ולא נתן לי להציג את עמדותיי ואת הסיפור שהוביל להחזרת השיקים"
(מתוך הודעת הערעור
).
בדיון בערעור הוסיפה אורלי וטענה כי לא הסכימה למתן פסק הדין על דרך הפשרה.
8.
לטענת המשיב, אין מקום לקבל את הערעור נגד פסק דינו של בית המשפט קמא. עם זאת, לא התנגד לכך שערעורה של אורלי יתקבל בתנאי שיופעלו מחדש ההליכים בתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדה בגינו. המשיב חזר בעניין זה על טענתו לפיה אורלי כלל לא הייתה צד להליך שהתנהל בפני
בית המשפט קמא שכן לא הגישה בקשה למתן ארכה להגשת התנגדות והתנגדות. בהודעתו מיום 4.7.18 הודיע המשיב כי הוא מסכים גם לכך שערעורה של אורלי יתקבל רק בכול הנוגע לתיק הנוסף, החלק הרלבנטי בפסק דינו של בית המשפט קמא יבוטל ויחודשו הליכי ההוצאה לפועל (בכפוף לכך שלא יחויב בהוצאות).
9.
בשים לב לכך שהתיק הנוסף לא היה חלק מההליך המקורי, ונוכח הסכמת המשיב לבטל את אותו חלק בפסק הדין המתייחס אליו, בפועל צומצמה יריעת המחלוקת בין הצדדים לאותו חלק בפסק הדין הדן בתביעה לסכום קצוב בלבד. לפיכך הדיון בהמשך יוגבל לחלק זה של פסק הדין. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפרוטוקולים של הדיונים שהתנהלו בבית משפט קמא, מסקנתי היא כי דין הערעור בעניין זה להידחות.
10.
התערבות ערכאת הערעור בפסקי דין הניתנים על דרך הפשרה שמורה למקרים חריגים ביותר, כגון מקרים בהם בית המשפט חרג מהסמכות שהקנו לו הצדדים, סטה באופן קיצוני מגבולות הסבירות או לא נתן לצדדים לטעון את טענותיהם (ע"א 516/17
חברת קדיש"א גחש"א נ' קל בנין בע"מ
פסקה 8 ואסמכתאות שם (23.7.2017); רע"א 2587/98
י' מיידנברג יצור ובניית מבנים בע"מ נ' ששון
(23.8.1999)). בכול הנוגע לאלי, בוודאי לא מתקיים חריג המצדיק התערבות. הוא הסכים לפסיקה על דרך הפשרה לאחר ששמע את הסבריו של בית המשפט קמא
"לרבות לעניין העדר אפשרות מעשית לערער על

פסק דין
שניתן באופן האמור"
(פרוטוקול, עמוד 4 שורות 22-23).
לפיכך אין לקבל את טענתו לפיה לא הבין את מהות ההליך. יתר טענותיו של אלי מופנות כלפי המשקל שניתן על ידי בית המשפט קמא לטענות הצדדים. משהעניקו הצדדים לבית המשפט קמא שיקול דעת רחב לפסוק בהליך, אין לאפשר לאלי לחזור בו מבחירתו בדיעבד, רק בשל כך שאינו שבע רצון מתוצאות פסק הדין.
11.
אשר לאורלי, אין בידי לקבל את טענותיה לפיהן לא ניתן לה יומה בבית המשפט קמא ולא ניתנה הסכמתה למתן

פסק דין
על דרך הפשרה. אכן בשל היעדר תיעוד מתאים בפרוטוקול, אין אפשרות לבחון את טענותיה בהתבסס על האמור בו. אולם מכלל נסיבות העניין עולה כי לא נפגעה זכות הטיעון שלה וכי לא התנגדה להסמכת בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה. גרסתה לגבי הסוגיות שהיו במחלוקת בין הצדדים בעניין תשלום שכר הדירה הובאה בפני
בית המשפט במסגרת ההתנגדות שהוגשה על ידי אלי והתצהיר שתמך בה (שהרי אם לא תומר כן, צודק המשיב בטענתו לפיה כלל לא הייתה צד להליך). אשר לטיעון בעל פה, אין מחלוקת כי אורלי נכחה בדיון שהתנהל בבית משפט קמא ואף השתתפה בו. בדיון בערעור אישרה
כי:
"אני ואחי דיברנו שנינו"
(פרוטוקול עמוד 3 שורות 12-13). מכאן שנתנה לה הזדמנות לטעון את טענותיה גם בפני
בית המשפט, אם כי יתכן שבאופן מצומצם מזה שניתן לאחיה. בכך אין כל פגם. בשים לב לכך שאלי פעל גם בשם אחותו מתחילת ההליך (ראו התצהיר שצורף לבקשה למתן ארכה להגשת התנגדות), איני מקבלת את טענתה כאילו לא הסכימה למתן

פסק דין
על דרך הפשרה. כאמור, אורלי נכחה באולם והשתתפה בדיון. סביר לקבוע כי אם הייתה מתנגדת לכך היה הדבר מוצא ביטוי. בזהירות הראויה אומר כי דומה שטענה זו עלתה בדיעבד בניסיון להתחמק מתוצאות

פסק דין
שאינן לרוחה. בנסיבות אלה, איני סבורה כי בעניינה של אורלי התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות ביטולו של

פסק דין
שניתן על דרך הפשרה. מעבר לנדרש אציין כי קבלת ערעורה של אורלי בלבד עלול להוביל בענייננו לתוצאות בלתי רצויות ולסבך הליך שמטיבו אמור להיות קצר ופשוט.
12.
בשולי הדברים למותר לומר כי על בית המשפט להקפיד לנהל פרוטוקול
"שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט"
. בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר ניתן, ובהסכמת בעלי הדין, להסתפק ב
"עיקרי הדברים שבדיון"
(סעיף 68א לחוק בתי המשפט).
הדבר נועד
"לא רק לתועלת השופט המקיים את הדיון. הדבר חשוב לא פחות ואולי אף יותר לבית-משפט לערעורים, למקרה שהענין יגיע אליו. השופט היושב לדין, גם אם לא מיצה את הרישום, עדיין יכול לזכור הדברים כפי שנאמרו ונתרחשו ולפעול על-פיהם. אבל בית-משפט לערעורים אין לו אלא מה שעיניו רואות בפרוטוקול הרשום, וכדי שיוכל למלא את תפקידו כראוי חשוב ביותר שהרישום יתאים למציאות"
(ע"א 33/75
איר טרמו בע"מ נ' אתרים בחוף תל אביב,
פ"ד לו(1) 547, 553 (1975). ראו גם: ע"א 417/54
טרינצ'ר נ' הסנה חברה א"י לביטוח בע"מ
, פ"ד ט 586 (1955)). כאשר נערך דיון "מחוץ לפרוטוקול" בהסכמת הצדדים, על בית המשפט לציין זאת.
כאשר בעלי דין אינם מיוצגים, ראוי להקפיד ולשקף בפרוטוקול את הסכמתו של כל אחד מהם למתן

פסק דין
על דרך הפשרה, שאם לא כן, חלף הכרעה מהירה בעניינם של הצדדים והקלה על העומס בביתי המשפט, עלול הדבר להוביל לתוצאה הפוכה.
13.
בהמשך לאמור, התוצאה היא כדלקמן:
בהסכמת המשיב, הערעור מתקבל לגבי אותו חלק בפסק דינו של בית המשפט קמא המתייחס לתיק הנוסף. חלק זה של פסק הדין מבוטל והליכי ההוצאה לפועל יחודשו.
הערעור נדחה לגבי יתר פסק הדין.
המערערים ישלמו למשיב שכר טרחה בסכום כולל של 3,500 ₪.
ההוצאות ישולמו מתוך הפיקדון והיתרה תושב למפקיד בכפוף לדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים


ניתן היום,
כ"ח תמוז תשע"ח, 11 יולי 2018, בהעדר הצדדים.












עא בית משפט מחוזי 49075-12/17 אליהו לוי, אורלי לוי נ' זאב פרלמוטר (פורסם ב-ֽ 11/07/2018)