Google

מיכאל זינו - אמורפיקל בע"מ, יוסי בן, גיורא עופר ואח'

פסקי דין על מיכאל זינו | פסקי דין על אמורפיקל | פסקי דין על יוסי בן | פסקי דין על גיורא עופר ואח' |

23765-01/18 א     15/07/2018




א 23765-01/18 מיכאל זינו נ' אמורפיקל בע"מ, יוסי בן, גיורא עופר ואח'








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 23765-01-18 זינו נ' אמורפיקל בע"מ
ואח'






לפני
כבוד השופטת
רות רונן


התובע:

מיכאל זינו
ע"י ב"כ עו"ד נצר ומלול


נגד


הנתבעים:

1. אמורפיקל בע"מ
2. יוסי בן
3. גיורא עופר
4. יהויקים לוטן
5. רן גורליק
6. יגאל בר ששת
7. ליאור רייטבלט
ע"י ב"כ עו"ד שמואל נחשון וסרי




החלטה
1.
בקשה לסילוק על הסף שהוגשה על ידי הנתבעים 2-7 (שיכונו להלן: "המבקשים") נגד התובע (שיכונה להלן: "המשיב").
2.
בבקשה טענו המבקשים – הם חלק מהנתבעים בתביעה, כי תביעת המשיב היא לשינוי תנאיו של הסכם ("הסכם האופציות") באופן שהמשיב יקבל הטבה מהנתבעת 1 (להלן: "החברה") בדומה להטבה שקיבלו לטענתו שני דירקטורים אחרים בה. המבקשים הם דירקטורים בחברה. הם טענו כי התביעה אינה מגלה כל עילה כנגדם, וכי לא התבקש כל סעד נגדם. אין בתביעה גם עתירה להרמת מסך, וממילא מכוח דיני החברות אין מקום לחיוב אישי של נושא משרה.
המבקשים הדגישו כי הסעדים שהתבקשו על ידי המשיב במסגרת התביעה הם הסעדים הבאים – להורות על שינוי הסכם האופציות בין החברה לבין המשיב כך שתנאיו יהיו זהים לאלה שהוענקו לשני הדירקטורים האחרים; להורות על איסור דיספוזיציה במניות החברה עד למימוש הסעד האמור לעיל; ולהורות על המצאת מסמכים הנוגעים לישיבות דירקטוריון החברה בהם נדונו תנאי האופציות והפרישה של שני הדירקטורים האחרים (נספחים שלפי הנטען נמסרו למשיב בעבר ואף צורפו פעם נוספת לכתב ההגנה).
3.
מאחר שהסעד היחיד נושא התביעה נוגע לתנאיו של הסכם האופציות – מדובר בסעד שגם אם בית המשפט ייעתר לו, יינתן כנגד החברה. לא יינתן בשום מקרה סעד נגד המבקשים או מי מהם. בהתייחס למבקש 6, הוסיפו המבקשים וטענו כי הוא לא היה כלל בדירקטוריון החברה במועד קבלת ההחלטה והוא התמנה לתפקידו רק לאחר ההצבעה עליה. הוא לא נכח בישיבת הדירקטוריון בה עלתה בקשת המשיב לדיון נוסף. לכן אין כל יריבות בינו לבין המשיב.
המשיב אינו עותר אם כן לכל סעד שהוא נגד המבקשים, ואף לא לסעד הצהרתי ביחס אליהם. לכן יש לסלק את התביעה נגד המבקשים על הסף.
4.
המשיב השיב לבקשה. לטענתו נטען בתביעה כי המשיב הופלה לרעה במסגרת שתי החלטות של דירקטוריון החברה וזאת לעומת דירקטורים אחרים, בכל הנוגע לזכויותיו במסגרת תוכנית האופציות לעובדי החברה. הוא הוסיף כי ההחלטות הללו לא היו מיודעות וכי בעל השליטה שהוא גם דירקטור לא גילה את ניגוד העניינים החמור בו הוא היה, לאור סכסוך בינו לבין המשיב.
לגישת המשיב, תקיפת ההחלטות הללו מחייבת את צירופם של המבקשים להליך, שכן שיקול הדעת שלהם הוא הנתקף. בבקשה לסילוק על הסף, יש לבחון את טענות התובע לאור הנטען בכתב התביעה. במקרה דנן נטען כי החברה והדירקטורים – הם המבקשים – נהגו בחוסר תום-לב, הפרו את חובותיהם כלפי המשיב ובכלל זה את חובת האמון וחובת הזהירות.
5.
לטענת המשיב, דירקטוריון החברה הוא האורגן הנתקף במסגרת התביעה, ואורגן זה מורכב מהדירקטורים – הם המבקשים. החוק מטיל עליהם חובות שונות – ובכלל זה חובת אמון וחובת זהירות. המשיב הפנה את בית המשפט לפסקי דין בהם נבחן שיקול הדעת של הדירקטורים בעת קבלת החלטות שונות. בהליכים אלה לא היה בית המשפט סבור כי הדירקטורים אינם צד נחוץ.
המשיב הוסיף וציין כי ישנה הבחנה בין הדירקטורים השונים לאור מידת ניגוד העניינים שלהם, כאשר חלק מהדירקטורים לא היו במצב של ניגוד עניינים אלא קיבלו החלטה מפלה שאינה מבוססת על המידע הדרוש. לגבי המבקש 6 נטען כי אף שהוא לא היה חבר בדירקטוריון בישיבה הראשונה אליה מתייחסת התביעה, הוא היה חבר בו בישיבה השנייה.
6.
במסגרת התשובה לתגובה חזרו המבקשים וטענו כי המשיב אינו עותר לסעד כלשהו נגדם, ובכלל זה אינו טוען להרמת מסך. הם הוסיפו כי המשיב מודה כי אף אם תתקבל התביעה, תיפסל ההחלטה. אולם לגישתם יש להבחין בהקשר זה בין החברה והדירקטוריון כאורגן שלה, לבין הדירקטורים עצמם באופן אישי, שלגביהם אין עילת תביעה כלשהי במסגרת כתב התביעה. המבקשים הדגישו כי גם אם בקשתם תתקבל, התביעה נגד החברה תוסיף להתברר.
עוד ציינו המבקשים כי על דירקטורים אכן מוטלות חובות שונות, אלא שאין מקום לצרף דירקטורים מקום בו התובע אינו עותר לכל סעד שהוא ביחס אליהם. המבקשים התייחסו לפסקי הדין אליהם הפנה המשיב, וציינו כי הדירקטורים צורפו אליהם משום שהתבקש חיוב אישי שלהם. באותם מקרים בהם לא היתה טענה נגד נושאי המשרה – הם לא צורפו כצד להליך. עוד טענו המבקשים כי המשיב, בניגוד לטענתו בתשובה לבקשה, לא הבחין בין הדירקטורים השונים במסגרת כתב התביעה.
דיון
7.
לאחר עיון בבקשה ובתגובות אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.
כך, אין חולק למעשה כי המשיב לא עתר לכל סעד שהוא ובכלל זה אף לא סעד הצהרתי כנגד מי מהמבקשים. לכן, ניתן להמשיך לדון בתביעתו נגד החברה. אם טענותיו יתקבלו במסגרת זו – הוא יהיה זכאי לסעד שהוא עתר לו (ואם יידחו
הטענות, מובן שלא תהיה לו זכות לקבל את הסעדים שעתר להם במסגרת התביעה).
כך או כך – צירופם של המבקשים שהם מי שקבלו את ההחלטות נושא התביעה בפועל – אינו הכרחי. המבקשים הם האורגנים של החברה שהיא פעלה באמצעותם לצורך קבלת החלטותיה. אם יש מקום לבטל החלטות אלה או לשנותם – ניתן יהיה לעשות כן במסגרת ההליך נגד החברה, אולם אין צורך שהאורגן שפעל בשמה של החברה יהיה חלק מההליך. מובן גם כי ככל שיהיה בכך צורך, ניתן יהיה לזמן את המבקשים או את חלקם לעדות.
8.
לכן, אני מורה על מחיקת התביעה נגד המבקשים.
אני מחייבת את המשיב בהוצאות הבקשה בסכום של 3,000 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך.
9.
הצדדים יודיעו ככל האפשר עוד היום האם הם מבקשים כי ישיבת קדם המשפט תתקיים כפי שנקבע או שהם מבקשים כי יינתנו צווים להשלמת ההליכים המקדמיים תוך קביעה של מועד נוסף לדיון.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ח, 15 יולי 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 23765-01/18 מיכאל זינו נ' אמורפיקל בע"מ, יוסי בן, גיורא עופר ואח' (פורסם ב-ֽ 15/07/2018)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים