פסקי דין על גיא גודס | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

59965-03/18 ברע     18/07/2018




ברע 59965-03/18 גיא גודס נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 59965-03-18






ניתנה ביום

18 יולי 2018



גיא גודס
המבקש

-

המוסד לביטוח לאומי
המשיב


בשם המבקש –
עו"ד יונה סירוטה

ועו"ד דן גנון



החלטה

סגן הנשיאה אילן איטח
1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב – יפו (השופטת יפית מזרחי-לוי; ב"ל 18052-04-17) בו נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית (ניידות) (להלן - הוועדה) מיום 23.2.17 אשר קבעה כי ליקוייו של המבקש אינם נכללים בהסכם הניידות.
הרקע לבקשה והליכים קודמים
2.
הוועדה שהתכנסה ביום 23.3.05 קבעה כי למבקש מוגבלות בניידות בשיעור 64% לפי פריט ו(א)(1) בשל פגיעה בפרק ירך שמאל חלקי (40%) ופריט ו(א)(3) חלקי בשל פגיעה בברך ימין (40%).
3.
בעקבות
בקשת המשיב (להלן – המוסד) לבדיקה חוזרת, התכנסה ועדה מחוזית ביום 19.10.15 וקבעה כי מגבלותיו של המבקש אינן נכללות ברשימת הליקויים.
4.
המבקש ערער על ההחלטה לוועדה.
5.
הוועדה התכנסה ביום 26.5.16. שמעה את תלונות המבקש, ערכה למבקש בדיקה אורתופדית בה פירטה את טווחי התנועה, ובסיכום ממצאי הבדיקה האורתופדית נרשם:

"הוועדה צפתה בצילומים מתאריך 26.8.15: מצב לאחר החלפת ירך שמאל שלמה בעמדה מצויינת ללא סימני התרופפות. בפרק ירך ימין שינויים ניווניים עם סקלרוזציה סוב כונדרלית ואסתאופיתים. היצרות קלה של המרווח המפרקי. צילומי ברכיים: מצב לאחר שחזור צולבת קדמית דו צדדית שינויים ניוונים מפושטים ב-2 המרפקים עם היצרות חמורה יותר עם אוסתאופיתים מצד ימין"

בסיכום החלטת הוועדה נכתב כדלקמן:
"הועדה עיינה במכתב הרפואי של ד"ר גיא מורג 17/5/16. הוועדה מצאה טווחים שונים מאשר בבדיקתו. בצילום לא נמצאו שינויים המעירים על התרופפות המפרק והטווחים כפי שפורטו על כן לא ניתן ליישום סעיף על הגבלה במפרקים הירכיים. בתנועות מפרקי הברכיים הכוויצה כיפופית הינה 160 מעלות דו"צ ולכן לא ניתן ליישום לפי רשימת הליקוים"

6.
המבקש ערער לבית הדין האזורי, שם ניתן תוקף של

פסק דין
להסכמת הצדדים (להלן - פסק הדין המחזיר) לפיה:

"עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בניידות על מנת שתשקול מחדש קביעתה בעניינו של המערער וזאת בשים לב לכך שהוועדה מדרג שני מיום 23.3.05 קבעה למערער מוגבלות בניידות בשיעור 64% בגין פריט ו'-א'-1 חלקי וכן, ו-א-3 חלקי.
כמו כן, תיתן הוועדה דעתה לכך שבחוו"ד ד"ר מורג, נרשם כי בצילומים קיימת עדות של החמרה ניכרת של ארטרוזיס בברכיים במיוחד בימין. המערער ובר כוחו יוזמנו לדיון בוועדה ויוכלו לטעון בפני
ה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת."

7.
הוועדה התכנסה מכוח פסק הדין המחזיר ביום 23.2.17, רשמה את תלונות המבקש וב"כ, וקבעה כדקלמן:
"הוועדה מתבססת בדיונה על הבדיקה שבוצעה על ידי אותו הרכב בצורה מדוקדקת בתאריך 26.5.16 בו נמצאו בטווחים המפורטים בפרוטוקול הוועדה מתאריך זה בשתי הברכיים ובשתי הירכיים. עפ"י טווחים אלו למרות שבהחלט קיימים שינויים ניווניים בירך ימין ובשתי הברכיים. נמצאו טווחים אשר אינם מספיקים לצורך יישום על פי רשימת הליקויים. הוועדה התייחסה בבדיקתה מתאריך 5.9.15 לכך שלא מצאה את הממצאים המפורטים בבדיקתו של ד"ר גיא מורג מתאריך 5.9.15, ועל כן אינה יכולה לקבל את מסקנותיו. בהתייחס לוועדת ערר מתאריך 23.3.05. סעיף ו-א-1 ניתן בגין הגבלות בטווחי התנועה במפרק ירך שמאל אשר כאמור עבר החלפה מלאה (8.7.15). בבדיקה של הוועדה נמצאו טווחים טובים יותר אשר אינם מאפשרים יישום סעיף ו-א-1. הוועדה בדקה את צילומי הרנטגן ולא נמצאו סימני התרופפות במשתל ולכן לא ניתן ליישם אף את סעיף ו-ב-1. בבדיקתנו בתאריך 26.5.16 נמצאו טווחים שונים מאלה שנמצאו ב 23.3.05 ולכן הוועדה קבעה קביעה שונה מו שנקבעה בוועדה זו. הוועדה לא נתבקשה עפ"י פרוטוקול בית הדין לעבודה ופסק הדין, לבצע בדיקה חוזרת של המערער ומכיוון שהמערער לא טען על החמרה או שינוי במצבו מאז הבדיקה בתאריך 26.5.16, לא נתבצעה בדיקה חוזרת בוועדה זו. לא ניתן ליישום ברשימת הליקויים".

פסק דינו של בית הדין האזורי
8.
המבקש ערער לבית הדין האזורי. בית הדין דחה את הערעור וקבע כי פסק הדין המחזיר לא הורה לוועדה לבדוק את המבקש, לא קבע כי נפל פגם בבדיקתה הקלינית או בקש פרוט נוסף של הממצאים ולפיכך ההחלטה אם נחוצה בדיקה נוספת משלימה של המבקש מצויה בסמכותה המקצועית של הוועדה.
כן נקבע כי הוועדה ציינה שמכיוון שלא נטען שחל שינוי במצבו של המבקש מאז הבדיקה הקודמת לא ערכה לו בדיקה חוזרת, ובכך עולה כי הוועדה הפעילה שיקול דעת בהחלטה שלא לבדוק את המבקש; הוועדה ידעה שבסמכותה לערוך בדיקה חדשה אולם לא מצאה בכך צורך לנוכח הבדיקה המפורטת שערכה בדיון הקודם;
הוועדה התייחסה כנדרש בפסק הדין המחזיר לרישום בחוות הדעת של ד"ר מורג והסבירה כי היא מעדיפה לבסס את קביעתה על בדיקתה הקלינית וממצאיה ולא על ממצאיו של ד"ר מורג. כן הבהירה הוועדה כי קיימים שינוים ניווניים בירך ימין ובשתי הברכיים ובכך הסכימה עם האמור בחוות הדעת לגבי החמרה בברכיים ובמיוחד בברך ימין. יחד עם זאת הממצאים שמצאה הוועדה בבדיקתה הינם טווחים אשר אינם מספיקים לצורך יישום על פי רשימת הליקויים. בית הדין קבע כי מדובר בהנמקה העונה על הוראות פסק הדין המחזיר לענין אי קבלת חוות הדעת של ד"ר מורג.
אשר לטענות המבקש אודות ויכוח שהתעורר בין ב"כ המבקש לבין הוועדה סביב בקשת ב"כ המבקש לקרוא את הטיעונים שנרשמו מפי המבקש. בית הדין קבע כי "ענין זה בורר מול המשיב, ולפני היום לא טוען המערער כי נטענו טענות שלא נרשמו על ידי מזכיר הועדה ובשל כך לא נדונו, ולכן הכרעה בנושא זה התייתר".
בקשת רשות הערעור
9.
בבקשה שלפני טוען המבקש כי נפל פגם חמור בהתנהלות הוועדה בעניינו. לטענת המבקש מזכיר הוועדה לא רשם את דברי ב"כ המבקש, ולאחר שב"כ המבקש ביקש כי יוקרא לו מה שנכתב מפיו המזכיר סרב לעשות זאת.
לטענת המבקש מדובר בפגיעה בעקרונות הצדק ובזכותו הבסיסית של מבוטח לטעון את טענותיו בפני
הוועדה ולוודא כי אכן דבריו נרשמו בפרוטוקול כפי שנאמרו; נפל פגם בכך שהוועדה לא בדקה את המבקש. לטענתו, כחלק מזכות לטעון בפני
הוועדה עומדת למבקש הזכות לבדק על ידי הוועדה. חובת הוועדה לבדוק את המבקש קיימת במיוחד נוכח העובדה שפסק הדין הורה לוועדה לשקול מחדש את קביעתה בעניינו של המבקש וכי המבקש וב"כ יוכלו לטעון את טענותיהם בפני
הוועדה; הוועדה התבקשה להתייחס להחלטה
משנת 2005, אולם התייחסה להחלטה זו רק ביחס לפרק ירך שמאל והתעלמה לחלוטין מהקביעה ביחס לברך ימין; הוועדה התבקשה להתייחס לחוות הדעת של ד"ר מורג אולם למעשה לא התמודדה עם חוות הדעת אלא חזרה והגנה על קביעותיה מהישיבה הקודמת ובכך רוקנה מתוכן את הוראות פסק הדין המחזיר. התנהלות זו מעידה על כך שהוועדה נעולה בעמדתה.
הכרעה
10.
לאחר שעיינתי בבקשה ובכלל החומר שבתיק מצאתי כי דין הבקשה להדחות. אפרט טעמיי:
א.
בהתאם להלכה, משמוחזר עניינו של מבוטח לוועדה עם הוראות - על הוועדה לפעול על פי הוראות

פסק דין
המחזיר בלבד. במקרה בו פסק הדין לא הורה לוועדה לבדוק את המבוטח, השאלה האם לערוך בדיקה קלינית היא שאלה רפואית המסורה לשיקול דעתה הרפואי של הוועדה. לפיכך לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה שלא לבדוק את המבקש[1]

.
ב.
הוועדה הסבירה כי ממצאי בדיקת טווחי התנועה משנת 2005 שונים מבדיקתה כיום. ואכן עיון בפרוטוקולים מעלה כי ממצאי הוועדה ביחס לברך ימין משנת 2005 היו כיפוף °90, וחוסר ביישור °20. ואילו בבדיקת הוועדה
מיום
26.5.16 כיפוף °10 וחוסר יישור °20. ממצאי הוועדה האחרונים אף שונים, כפי שהיא ציינה, ממצאיו של ד"ר מורג אשר מצא ממצאים התואמים את ממצאי הוועדה משנת 2005. לאור האמור מצאתי כי הוועדה התייחסה למצב המבקש בברכיים, ובכלל זה לברך ימין ולא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטתה לפיה טווחי התנועה אשר נמצאו אינם תואמים את סעיפי הליקוי שבתוספת.
ג.


ב"כ המבקש לא הצביעה בבקשה, בערעור לבית הדין האזורי או במכתב לאחראי על הוועדות הרפואיות על איזו שהיא טענה אשר לא נרשמה בפרוטוקול.
לפיכך הטענות בענין התנהלות הוועדה הינן תאורטיות ולא מצאתי מקום להידרש אליהן.
11.
סוף דבר
– הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום,
ו' אב תשע"ח (18 יולי 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.








[1]
בר"ע (ארצי) 46663-07-10 בן צבי – המוסד לביטוח לאומי
(15.9.10).






ברע בית הדין הארצי לעבודה 59965-03/18 גיא גודס נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 18/07/2018)