פסקי דין על אנני ברוכים | פסקי דין על גבריאל כהן | פסקי דין על הדר חברה לביטוח |

8940/01 א     20/09/2005




א 8940/01 אנני ברוכים נ' גבריאל כהן , הדר חברה לביטוח בע"מ






בתי המשפט
1

א 008940/01
א 0014031/01
בית משפט השלום ירושלים
20/09/2005

כב' השופט כרמי מוסק
-סגן נשיא

לפני:
אנני ברוכים

בעניין:
התובעת
ע. פריד

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. גבריאל כהן

2. הדר חברה לביטוח בע"מ
הנתבעים
אריה כרמלי ואח'

ע"י ב"כ עו"ד

פסק דין
א. הרקע לתביעה
1. התובעת נפגעה בשתי תאונות דרכים. התאונה הראשונה ארעה ביום 8.10.96, והתאונה השנייה ארעה ביום 4.5.97.

2. התובעת, ילידת 15.2.64 והיא נשואה ואם ל-4 ילדים.

3. בעת שאירעו התאונות וגם היום, התובעת משרתת במשטרת ישראל.

4. התובעת הגישה שתי תביעות נפרדות בגין כל אחת מהתאונות, ובית המשפט הורה על איחוד הדיון בשתי התביעות.

5. טענתה העיקרית של התובעת כיום היא נפגעה כתוצאה מהתאונות בברכה השמאלית וכי נגרמה לה נכות לצמיתות עקב כך.

6. בית המשפט מינה כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה את ד"ר עופר אלישוב.
7. אין מחלוקת בין הנתבעות לתובעת כי הנתבעות אחראיות לפצות את התובעת עבור נזקי הגוף שנגרמו לה. המחלוקת בין הצדדים היא סביב הנכות הרפואית וגובה הפיצויים.

ב. הנכות הרפואית
8. המומחה בדק את התובעת והגיש חוות דעת ראשונה בתאריך 10.4.03. בחוות הדעת מתאר המומחה את שתי התאונות נשוא התביעה. כמו כן, כותב המומחה כי במרץ 2000 עברה התובעת חבלה נוספת של כף הרגל וברך שמאל. התובעת נבדקה על ידי המומחה ביום 9.1.03 והמומחה פירט באופן מלא את ממצאי הבדיקות. כמו כן, פירט המומחה את המסמכים הרבים שעמדו לפניו באשר למצבה הרפואי של התובעת מאז 1990 ועד למועד הבדיקה לרבות בדיקות הדמיה ובדיקות מעבדה אחרות. בסופו של דבר לאחר שהמומחה שקל את כל הממצאים, את הבדיקה שערך וכן את דברי התובעת, קבע כי בתאונה הראשונה היו פגיעות עם הפרעה תפקודית זמנית חולפת ולא נותרה נכות לצמיתות. ואילו בתאונה השנייה, מצא כי היו פגיעות ויש תיעוד על תלונות בברך שמאל. המומחה גם התייחס לתאונה ממרץ 2000 והעריך כי החבלה גרמה להחמרה במצב הברך. כמו כן ציין כי תיתכן החמרה בעתיד וכי הפגיעות גורמות להפרעה תפקודית מזערית עד קלה. סופו של דבר, קבע נכות של 10% לצמיתות כאשר מתוך כך ייחס 2.5% לחבלה ממרץ 2000. בעקבות כך, נשלחו למומחה שאלות הבהרה על ידי ב"כ התובעת וכן על ידי ב"כ הנתבעים 3 ו-4. המומחה השיב לשאלות אלה וכן ערך חוות דעת מתוקנת מתאריך 22.7.03. בחוות דעת זו קבע המומחה כי מדובר ב-3 אירועים טראומתיים היינו שתי התאונות נשוא התביעה והפגיעה במרץ 2003, וכן קיים גורם סיכון של עודף משקל ושינויים כתוצאה מהגיל, כאשר כל אלה משפיעים על מצב הברך, ועל כן קיים קושי לדייק באופן מתמטי באשר לחלוקת הנכות. המומחה בחר לחלק את הנכות באופן שווה היינו 2.5% לכל תאונה, 2.5% בגין עברה של התובעת, ו-2.5% עקב החבלה הנוספת ממרץ 2000.

9. ב"כ התובעת טען לפני כי לא ניתן לייחס משקל כלשהו לעברה של התובעת מתוך הנכות שנקבעה שכן גורמי הסיכון חלפו והתובעת הפחיתה 15 קילוגרם ממשקלה. בעניין זה אומר כי מחוות דעת המומחה עולה שהנזקים לברך עקב גורמי הסיכון אירעו כבר בעבר, כמו כן, היה על ב"כ התובעת לחקור את המומחה בעניין זה היינו האם להורדה במשקל עתה יש השפעה כלשהי באשר לחלוקת הנכות.

10. ב"כ הנתבעים 3 ו-4 טען לפני כי התובעת כלל לא נפגעה בתאונה השנייה. התובעת נחקרה בעניין זה והופנתה למסמכים שהוגשו על ידה וכן לתשובות לשאלון שמסרה מהם עולה שלא טענה כי נפגעה בברך בתאונה השנייה. יחד עם זאת, התובעת הסבירה בעדותה כי בתאונה השנייה סבלה מכאבים קשים יותר באיברים אחרים בגופה, שבהם בסופו של דבר לא נותרה נכות, ועל כן לא ייחסה חשיבות לברך. בנוסף, מהמסמכים הרפואיים שעמדו לפני עולה כי עיקר הטיפולים בברך ניתנו דווקא לאחר התאונה השנייה. עוד אומר, כי המומחה שקל טענות אלה, כאשר העניין הופנה אליו בשאלות הבהרה. חרף זאת, נותר המומחה איתן בדעתו כי יש לייחס נכות זהה לשתי התאונות.

11. ב"כ התובעת טען כי כלל לא אירעה חבלה בחודש מרץ 2000, ועל כן לא היה מקום לייחס נכות כלשהי לאירוע שלא היה ולא נברא. המומחה נשאל בעניין זה בשאלות הבהרה, הפנה למסמכים הרפואיים וכן כתב כי התובעת עצמה סיפרה לו על חבלה כזו. התובעת צירפה את הגיליון הרפואי של תיק קופת חולים ובו מצוי רישום מפורש של רופא כי חבלה כזו אירעה. התובעת לא ביקשה לזמן את הרופא להעיד ויש להניח כי הרופא לא בדה דברים אלה מדמיונו. לפיכך, אני מקבל גם בעניין זה את קביעותיו של המומחה.

12. סוף דבר לעניין הנכות הרפואית, אני מקבל את האמור בחוות דעתו השנייה של המומחה לפיו לתובעת 10% נכות לצמיתות בברך שמאל כאשר 2.5% יש לייחס לכל תאונה, 2.5% לעברה של התובעת, ו-2.5% לחבלה ממרץ 2000.

ג. עברה התעסוקתי של התובעת
13. התובעת משרתת במשטרת ישראל מזה שנים רבות. על פי עדותה שנתמכת בעניין זה במסמכים שהוגשו היא החלה את דרכה במשטרה בתפקיד של סיור וחקירה במשטרת התיירות, ולאחר מכן שימשה כחוקרת באגף חקירות. בשלב מסוים היא עברה לשמש כפקידה במחלקת התביעות של משטרת ירושלים. התובעת העידה בתצהירה כי מעבר זה מתפקיד שטח וחקירות לתפקיד פקידותי נובע כולו מהקשיים שנגרמו לה עקב החבלות שסבלה בשתי התאונות.

14. הנתבעים חלקו על דברי התובעת ומחקירתה עלו דברים שונים. התובעת העידה כי אחד מילדיה סובל מבעיה רפואית קשה, מחלת f.t.t., רפיון שרירים, ואיחור במוטוריקה הגסה. בתאריך 27.9.00, נשלח למחלקת כוח אדם במשטרת ישראל מכתב מאת הגברת שירה זיגדון עו"ס המתאר את מצבו של הבן, קשייה של התובעת עקב כך, והעובדה שהתפקיד במשטרה מכביד על התובעת. הגברת זיגדון המליצה להעביר את התובעת לעבודה במשמרות בוקר בעבודה משרדית (נ/8). זאת ועוד, עלה מחקירת התובעת כי היא הועברה ממשטרת התיירות בעקבות כך שהיחידה נסגרה דבר שאף הוא התרחש בשנת 2000 או 2001 עקב מיעוט תיירים.

15. מהעובדות שעלו לפני, אינני סבור שקיים קשר סיבתי בין מעבר התובעת מתפקיד סיור או חקירה לתפקיד פקידותי לבין אירוע שתי התאונות שהתרחשו מס' שנים קודם לכן. התובעת עצמה בחקירתה הנגדית הודתה בחצי פה כי המעבר נבע מהתאונות וגם מהמצב האישי בבית.

16. התובעת משרתת משך שנים רבות במשטרה ומאז התאונות חלפו כ-9 שנים. לפיכך, למרות טענות התובעת כי היא משמשת היום בתפקיד שאין לו תקן, אינני סבור כי קיים סיכון אמיתי שהתובעת תפוטר מהמשטרה ובוודאי שלא יהיה לכך קשר לנזק שנגרם בשתי התאונות.

ד. הנכות התפקודית
17. אין להתעלם מכך שכלל הנכות בברכה השמאלית של התובעת הוא בשיעור של 10% וכי לאור המסמכים הרפואיים, עדות התובעת והאמור בחוות דעת המומחה נכות זו גורמת לה למגבלות שונות בפרט בעת מאמץ גופני הכרוך בהפעלת הרגליים והברכיים.

18. לפיכך, אני סבור כי יש לקבוע נכות תפקודית השווה למחצית הנכות הרפואית ולייחס את החלק העולה מכך לכל תאונה.

ה. שכרה של התובעת
19. התובעת העלתה טענה כי עקב התאונה פחת שכרה באופן משמעותי וזאת בין היתר עקב כך שעברה מתפקיד שטח לתפקיד משרדי. הנתונים שהובאו לפני במסמכים אינם מראים כך. הוגשו מס' טופסי 106. ממסמכים אלה עולה כי בשנת 97 היה ממוצע שכרה של התובעת 5,700 ₪ ברוטו לחודש. בשנת 98, 7,042 ₪ לחודש, בשנת 99 לא הוגש מסמך, בשנת 2000 - 8,436 ₪ לחודש. כמו כן, הוגשו תלושי שכר לחודשים יולי, אוגוסט, וספטמבר 2004. ממוצע השכר ברוטו ב-3 החודשים הוא 9,833 ₪ לחודש. (לאחר הוספת המס של עידוד הצמיחה שלא היה קיים בשנים הקודמות). נתונים אלה מראים כי שכרה של התובעת עלה עם השנים ואין לפני ראיה כי יכלה להשתכר יותר אם הייתה ממשיכה בתפקידים אחרים.

ו. ראשי הנזק וסכום הפיצויים
20. כאב וסבל - לאור הנכות שנקבעה לתובעת, אני פוסק לתובעת סכום של 7,000 ₪ עבור כל תאונה.

21. סיעוד לעבר - המומחה קבע לתובעת נכויות זמניות. כמו כן, קיימים מסמכים בדבר אי כושר מלא של כ-3.5 שבועות לכל תאונה. לפיכך, אני פוסק סכום של 3,000 ₪ לכל תאונה.

22. הוצאות בעבר - לא הוצגו קבלות בתקופות הרלוונטיות לאחר התאונות. הקבלות שהוצגו על טיפול אלטרנטיבי, לא נתמכות בחוות דעת רפואית כי הן נחוצות או קשורות לברך, או קשורות לפגיעות בתאונות. על דרך האומדן אני פוסק 1,000 ₪ עבור כל תאונה.

23. הפסדי שכר בעבר - התובעת לא הוכיחה כי נגרמו לה הפסדי שכר בעבר.

24. הפסדי שכר בעתיד - על בסיס האמור לעיל, ולפי נכות של 1.25% לכל תאונה, ובסיס שכר של 9,000 ₪ לחודש (לאחר ניכוי מס הכנסה) מתקבל סך של 24,000 ₪.

25. מעבר לראשי הנזק האמורים ובהתחשב בנכות הקלה , ובדברי המומחה כי מדובר בהגבלה מזערית עד קלה, אינני סבור שיש מקום לפסוק סכומים נוספים עבור העתיד.

26. סוף דבר, לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים 1 ו-2 לשלם לתובעת סכום של 35,000 ₪, בצירוף שכר טרחה בשיעור 13% בתוספת מע"מ והוצאות המשפט. אני מחייב את הנתבעים 3 ו-4 לשלם לתובעת סכום של 35,000 ₪, בצירוף שכר טרחה בשיעור של 13% בתוספת מע"מ והוצאות המשפט. כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
27. המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.
ניתן היום ט"ז באלול, תשס"ה (20 בספטמבר 2005) בהעדר הצדדים.
כרמי מוסק
, שופט








א בית משפט שלום 8940/01 אנני ברוכים נ' גבריאל כהן , הדר חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/09/2005)