פסקי דין על זיו אנג'ל | פסקי דין על יאנה אנג'ל | פסקי דין על מ.א.ג.פרויקטים ויזמות | פסקי דין על גנור טיולי אופניים-רן גנור |

33695-07/18 רתק     16/07/2018




רתק 33695-07/18 זיו אנג'ל, יאנה אנג'ל נ' מ.א.ג.פרויקטים ויזמות בע"מ, גנור טיולי אופניים-רן גנור








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רת"ק 33695-07-18 אנג'ל ואח' נ' מ.א.ג. פרויקטים ויזמות בע"מ
ואח'





לפני
כבוד השופטת
אביגיל כהן


המבקשים

1
.
זיו אנג'ל

2
.
יאנה אנג'ל
ע"י ב"כ עו"ד זיו אנג'ל


נגד


המשיבות

1. מ.א.ג. פרויקטים ויזמות בע"מ
2. גנור טיולי אופניים-רן גנור




החלטה


1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב יפו (כב' השופטת
שלומית
בן
יצחק)
מיום
1/7/18
שניתן
במאוחד בת.ק. 59204-09-17 ות.ק. 51302-03-17 ולפיו נדחו תביעות המבקשים שהוגשו לפיצוי בהתאם להוראות סעיף 30 א' לחוק התקשורת (בזק ושירותים) תשמ"ב – 2982 (להלן: "החוק" או "חוק התקשורת").

2.
במסגרת ת.ק. 51302-03-17 נדונה תביעת המבקש 1 בסך 33,400 ₪ שהוגשה בחודש מרץ 2017 בגין 30 הודעות פרסומת שנשלחו בין התאריכים 25/8/14 – 12/12/16.

3.
במסגרת ת.ק. 59204-09-17 נדונה תביעת המבקשת 2 בסך 33,400 ₪ שהוגשה בחודש ספטמבר 2017 בגין משלוח עשרות הודעות פרסומת. ההודעות נמחקו מתיבת הדואר האלקטרוני שלה ולכתב התביעה צירפה הודעת פרסומת מיום 24/9/17.





4.
המבקשים – התובעים הם בני זוג ועורכי דין. הדיון בשתי התובענות אוחד. הנתבעים ביקשו לאפשר להם להיות מיוצגים ובית משפט נעתר לבקשה.
נטען עוד בכתב ההגנה כי אין גוף משפטי בשם של המשיבה 2
אלא זהו שם מסחרי של המשיבה 1.

5.
גרסת הנתבעת בכתב ההגנה היא:

ביחס לתובע – המבקש:
המבקש אישר קבלת דברי פרסומת במסגרת הרשמה להגרלת מכשיר ניווט. הגרלה שהתקיימה במהלך אירוע תחרות אופניים בשנת 2013. מרישומי הקבלן החיצוני באמצעותו מדוורת הנתבעת הודעותיה
עולה, כי לא ביקש להסיר עצמו מרשימת התפוצה לפני 12/12/17, אז לחץ על כפתור ההסרה והוסר.


ביחס לתובעת – המבקשת:
הנתבעת אישרה ,כי נשלחו למבקשת
חמש הודעות פרסומת בין 24/9/17 ל- 24/10/17. אישרה כי המבקשת לא נתנה הסכמה לכך וההודעות אכן נשלחו אליה עקב תקלה שסיבתה לא הובהרה עד תום.

6.
בדיון שהתקיים ביום 24/6/18 העידו התובעים ומר רן גנור מטעם הנתבעת.

7.
פסק דינו של בית משפט קמא:
בית המשפט בחן ב

פסק דין
מפורט
ומנומק את טענות הצדדים והגיע לקביעות הבאות:
א)
באשר לתובע – המבקש:
(1)
הוכח במידה הנדרשת כי התובע נתן הסכמתו מראש ובכתב לנתבעת 1 לשלוח אליו דברי פרסומת.
זאת נקבע על סמך רשימת משתתפים בהגרלה שלאחר מירוץ האופניים כאשר ליד שם התובע נכתב "כן" וליד שם התובעת נכתב "לא".





התקבלה עדותו של מר גנור לפיה הסימון התייחס לטופס שחולק למשתתפי המירוץ ובו נכתב:
"האם תהיה מעוניין לקבל מאיתנו עדכונים נוספים במייל על
navad
ומוצרים שירותים נוספים"
(הטופס סומן נ/1).

נמצא כי יש קושי להסתמך על זכרונו של התובע בחלוף 4 שנים, בשים לב לכך שבכתב התביעה טען כי מעולם לא מסר פרטיו לנתבעים אך בעדות אישר, כי לאחר הגשת כתב ההגנה נזכר שנרשם להגרלת הנתבעת.


(2)
בית משפט קמא התרשם כי הנתבעת מתנהלת על פי הוראות החוק ושמירת תנאיו.

(3)
נקבע כי בשל השיהוי הרב בהגשת התביעה, הנתבעת לא יכלה להציג את טופס ההסכמה
המקורי על מנת להוכיח הסכמה ואין לזקוף זאת לחובתה.

(תוך הפניה לרת"ק 8240-04-17 דוויק נ' אופטיקה הלפרין בע"מ 5.4.17).

(4)
חוסר תוספת של המילה "פרסומת" אינו מוביל לפיצוי במקרה זה, שכן אין מדובר בדרגת חומרה משמעותית (רת"ק 71598-07-17 רז נ' לוי 2.8.17) וכן עוד בטרם הוגשה התביעה כבר שינתה הנתבעת
התנהלותה וכללה בהודעותיה את המילה "פרסומת".

ב)
באשר לתובעת – המבקשת:
(1)
הועדפה גרסת הנתבעת ולפיה מספר ההודעות שנשלחו למבקשת הוא 5 בלבד ולא כנטען על ידי התובעת. כיוון שההודעות נמחקו לפי גרסת התובעת, היא גם לא יכלה להוכיח את מספרן וצירפה רק הודעה אחת, למרות זאת הנתבעת כן הכירה ב- 5 הודעות ולא רק באחת.
לכך צורפה העובדה שתביעת בן זוגה הוגשה כחצי שנה לפניה וגם זאת בשיהוי (חלוף זמן רב).





(2)
נקבע כי גם אם ההודעות נשלחו עקב תקלה, אזי התובעת אינה זכאית בנסיבות העניין לפיצוי:


המדוור אינו הנתבעת אלא קבלן חיצוני.
פיצוי מסור לשיקול דעת בית משפט ואילו כאן אין מקום לפסיקת פיצוי – ההודעות כללו אפשרות "הסרה". היעדר תיעוד מצד התובעת לניסיונות הסרה נטענים שלא צלחו (אפשרות הסרה נוסתה בהצלחה על ידי בית המשפט במהלך הדיון) וגם התובע הצליח להסיר עצמו בדצמבר 2016.

כאשר בוחנים את מטרות החוק ותכליתו מגיעים למסקנה כי אין מקום לפיצוי.

הנתבעת הוכיחה כי היא מקפידה לקיים הוראות החוק ומתקנת תקלות חריגות גם ללא צורך בהתערבות חיצונית.
רכיב ההרתעה אינו דרוש בנסיבות, היקף ההפרה ביחס לתובעת הוא ברף הנמוך ואין מדובר בתביעות יעילות שיש לתמרצן.

התביעות נדחו ללא צו להוצאות.

8.
בבקשת רשות הערעור נטען, כי נפלו טעויות בפסק הדין המחייבות התערבות ערכאת ערעור.
שגה בית משפט כאשר קבע כי התובע הסכים לקבל פרסומת ולא ניתן היה להסיק מסקנות מתוך מסמך ריק בנוגע להסכמה / אי הסכמה של התובעים.
עוד נטענו טענות ביחס לקביעות בית משפט קמא בנוגע לאפשרות ההסרה.
נטען, כי הנתבעים אחראים למשלוח ההודעות ולא קבלן חיצוני. לא נגרם נזק ראייתי לנתבעת, שכן מעדות מר גנור עלה שהטפסים הושמדו סמוך לחתימתם (2013) ולכן גם לו
התביעה היתה מוגשת במועד מוקדם יותר, לא ניתן היה להציג את הטפסים.
נטען כי אין בסמכות בית משפט לשלול פיצוי ראוי ולכן היה צריך לפסוק בכל מקרה פיצוי.

המבקשים רוצים לשוות לסוגיה נופך עקרוני, אשר נוסחה על ידם כדלקמן:
"פסק הדין מעלה שאלות ציבוריות ועקרוניות בעלות השלכות רחבות, החורגות בבירור מגדרי הסכסוך הפרטני. בפרט, מתן שיקול דעת לשלילת פיצויים ודחיית תובענות לפיצויים לדוגמה, תחת הפחתתם, אינם עניין פרטני אלא בעלי השלכות רוחב על ציבור המתדיינים.

כך הדבר אף נוכח העדר הלכות פסוקות (מחייבות או מנחות) המתייחסות לסמכותו של בית המשפט לשלול פיצויים לדוגמה מכוח סעיף 30 א' לחוק ולמרות הוכחת הפרת החוק".
(מתוך סעיף 51 לבר"ע).

9.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ונספחיה הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתגובה מהנימוקים כדלקמן:
א)
רשות ערעור על

פסק דין
של בית משפט לתביעות קטנות, לרבות בתביעות מכוח חוק התקשורת, ניתנת במקרים חריגים במיוחד.
ראה לעניין זה: רע"א 1868/16 ישי רז נ' עופר האפרתי
פסקה 9 (19.6.16), רע"א 9162/16 יוגב עזרא נ' הזנק להצלחה בע"מ
פסקה ז' (5.1.17) , רע"א 1231/17 ישי רז נ' אימפרשן מדיה בע"מ פסקה ז' (20.4.17).

ב)
סעיף 30 א (י) (1)
לחוק התקשורת קובע כי ביהמ"ש רשאי לפסוק לנמען פיצוי ללא הוכחת נזק סכום שלא יעלה על 1,000 ₪ בגין כל דבר פרסומת שקיבל בניגוד להוראות סעיף 30 א לחוק התקשורת.

סעיף 30 א (י) (3) קובע כי לשם קביעת סכום הפיצוי ישקול בית המשפט, בין היתר, את השיקולים הבאים: (1) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו (2) עידוד הנמען למימוש זכויותיו (3) היקף ההפרה. כן נקבע כי אין להביא בחשבון את גובה הנזק שנגרם מההפרה.

ברע"א 1954/14 חזני נ' שמעון הנגבי (סיתונית מועדון דאיה ורחיפה במצנחים) (4.8.14) [להלן: "עניין חזני"] עמד בית המשפט
על מטרתו של הפיצוי לדוגמא בחוק התקשורת :






" נקודת המוצא שבבסיס סעיף 30 א (י) לחוק היא שנמען של דבר פרסומת שנשלח בהפרה של החוק לא יטרח להגיש תובענה לפיצוי בגינה משום שהנזק האישי שנגרם לו נמוך מן העלות הכרוכה בניהולה. בשל כך נקבע בחוק פיצוי בסך של עד 1,000 ש"ח להפרה ללא הוכחת נזק. סעיף זה קובע כי בקביעת שיעור הפיצוי אין להידרש
לשיעור
הנזק
שנגרם
לתובע
בגין
ההפרה.
הסעיף
מניח
אפוא
שאפשר שהנזק שנגרם לתובע בודד הוא זניח, ושאדם בר דעת לא היה בא בתביעה בגינו (סעיף 4 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]), ואף על פי כן מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצוי בסכום לא מבוטל בגין כל הפרה. מטרת הפיצוי אינה להשיב את מצבו של התובע לקדמותו (שהרי אין להתחשב בשיעור הנזק שנגרם לו), כי אם לאכוף את החוק, להרתיע את הנתבע ולתמרץ הגשת תביעות יעילות. זהו אפוא פיצוי לדוגמה (ראו עניין גלסברג, בפסקאות ט'-י')".

מלשון סעיף 30 א (י) (1) עולה ברורות כי המחוקק לא חייב את בית המשפט בפסיקת הפיצוי אלא הותיר זאת לשיקול דעתו.

במקרים מתאימים בימ"ש רשאי שלא לפסוק פיצוי אם הוא מגיע למסקנה שאין הצדקה לפסיקת הפיצוי כמבוקש.

ב)
בית משפט קמא בפסק דינו היפנה לפסקי דין שהוא כבר נתן בעניין. בקשות רשות ערעור על אותם פסקי דין הובאו לטיפולי ונדחו על ידי :ראה רת"ק 63709-12-16 פרידמן נ' לאה דוקס בע"מ
(1.1.17), רת"ק 43995-11-16 צוויק נ' לאומי קארד בע"מ (20.11.16) וכן רת"ק 31506-05-17 ארד נ' מנקס אולנליין טריידיגנ בע"מ (23.7.17).


בעניין ארד נתתי רשות לערער ודחיתי הערעור לגופו בשים לב לסוגיה העקרונית שעמדה בבסיסו, אשר איננה רלוונטית לעניינינו.
בקשת רשות ערעור על פסק דיני תלויה ועומדת בבית המשפט העליון (רע"א 7064/17).

אני מפרטת זאת על מנת להבהיר כי הסוגיה שהמבקשים מעמידים אותה כעקרונית כבר נדונה והוכרעה גם בבית המשפט העליון.




אין חובה לפסוק פיצוי אלא מסור לבית משפט שיקול הדעת בעניין.

השאלה איננה האם יש מקום לתמרץ או לא לתמרץ עורכי דין המגישים תביעות לפי חוק התקשורת על פני תובעים "רגילים" (ראה גם סעיף 45 לבר"ע).

השאלה ,האם יש חובת פיצוי לפי סעיף 30 א' לחוק התקשורת כבר נבדקה והוכרעה, ואין בפני
נו סוגיה בעלת השלכת רוחב הטעונה הכרעה.
בית משפט קמא השתית מסקנותיו במקרה דנן על סמך ראיות ועדויות שהונחו בפני
ו, תוך העדפת גרסת הנתבעת כמעט בכל דבר ועניין.
אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בקביעות עובדתיות ובמצאי מהימנות אליהם מגיעה הערכאה הדיונית גם כאשר מדובר בערעור בזכות, ואין סיבה של ממש לסטות מכלל זה בעניינינו.
למרות שבית משפט קמא מצא כי חלק מהודעות הפרסומת שנשלחו לתובע לא נשאו את המילה "פרסומת" וכן הודעות הפרסומת נשלחו לתובעת מבלי שניתנה הסכמתה לכך, נומק מדוע בנסיבות העניין אין הצדקה לחייב הנתבעת לפצות התובעים.
לא מצאתי כי נימוקי בית משפט קמא אינם תואמים את הפסיקה בעניין על סמך הנסיבות שהוצגו בפני
ו ולכן דין בקשת רשות הערעור להידחות.

10.
לסיכום:
א)
לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב)
משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות

ג)
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ח, 16 יולי 2018, בהעדר הצדדים.










רתק בית משפט מחוזי 33695-07/18 זיו אנג'ל, יאנה אנג'ל נ' מ.א.ג.פרויקטים ויזמות בע"מ, גנור טיולי אופניים-רן גנור (פורסם ב-ֽ 16/07/2018)