פסקי דין על אורית כהן | פסקי דין על מנחם כהן | פסקי דין על ועדה מקומית לתכנון זבולון

5153-03/18 בבנ     26/07/2018




בבנ 5153-03/18 אורית כהן, מנחם כהן נ' ועדה מקומית לתכנון זבולון








בית משפט השלום בקריות



בב"נ 5153-03-18 כהן ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון זבולון




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
6

בפני

כבוד השופטת
סימי פלג קימלוב


מבקשים

1
.
אורית כהן

2
.
מנחם כהן


נגד

משיבים
ועדה מקומית לתכנון זבולון










החלטה

1.
לפני בקשה שכותרת "בקשה להארכת המועד להכשרת הבניה" שהוגשה על ידי המבקשים.
לאחר שהתקבלו תגובות הצדדים לבקשה שוכנעתי כי ניתן ליתן החלטה על סמך החומר שבפני
, נימוקי הבקשה והתגובות לה.

2.
ביום 30.4.18 ניתנה החלטה על ידי בבקשה שהגישו המבקשים לביטול צו הריסה מנהלי או עיכוב צו הריסה מנהלי. בקשת המבקשים נדחתה ונקבע על ידי כי נוכח הזמן שחלף מאז הוצא צו ההריסה המנהלי ולאור העובדה שהתנהל דיון מהותי לגופו של עניין זה מכבר, אני מורה כי צו ההריסה יעוכב ב- 50 ימים על מנת לאפשר למבקשים לפעול ככל שימצאו לנכון להכשרת התוספת מושא הצו המנהלי.

3.
כעת, הוגשה בפני
בקשה להארכת מועד לביצוע צו ההריסה המנהלי וזאת לתקופה של 6 חודשים וזאת לצורך הכשרת הבניה.
מהנימוקים לבקשה עולה כי משניתן פסק הדין, המבקשים פועלים להכשרת המבנה וכי ביום 10.5.18 מודד ביצע מדידות לשם הגשת בקשה לליגליזציה, ביום 17.5.18 התקבלו קבצי מדידה וביום 24.5.18 המבקשים שילמו אגרת בקשה לוועדה והוגשה בקשה למידע לצורך הגשת בקשה להיתר בניה – בקשה מס' 107400084. עוד ציינו המבקשים כי פנו למשיבה ותגובתה, כי הדבר נתון בידי בית המשפט כאשר הרושם שניתן למבקשים שהמשיבה לא תתנגד לארכה.
לפיכך, טוענים המבקשים כי קיים אופק תכנוני והבניה לא מהווה סיכון ו/או סכנה כלשהי.

4.
המשיבה בתגובתה מתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקשים מטעים את בית המשפט כאשר טוענים כי התקבל הרושם שהמשיבה לא תתנגד לבקשה. ב"כ המשיבה הפנתה לתכתובות בין הצדדים שהוגשו על ידי המבקשים וטענה כי הבקשה הוגשה כבקשה להארכת מועד להכשרת המבנה ולא כבקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה שניתן על ידי בית המשפט. זאת ועוד, טוענת המשיבה כי לא ברור על פי איזה
מידע טוענים המבקשים כי לא קיימת סכנה מהמבנה שנבנה ללא היתר וכי לגבי אופק תכנוני לו טוענים המבקשים הרי
שהבקשה לקבלת מידע להיתר לא הוגשה ביחס לכלל הסטיות הקיימות במבנה כך שקיים אופק תכנוני כלשהו.

5.
המבקשים הגישו תשובה לתגובת המשיבה וטענו כי קיים אופק תכנוני והפנו בעניין זה למכתבו של האדריכל מר יוסי נבו אשר צורף כנספח לתגובה. כמו כן, המבקשים חזרו על טענותיהם אשר נטענו בבקשה לביטול צו הריסה ואשר כאמור נדחו על ידי בית המשפט.

6.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות אני נעתרת לבקשה.

7.
עסקינן בבקשה לעיכוב ביצוע צו בית משפט. לפיכך חל בענייננו סעיף 254ט לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה").
בקשת בעל זכות לגביקון מס' 116) 17
254
ט.
(א) בעל זכות לגבי מקרקעין שניתן לגביהם צו מינהלי, צו לפי סעיף 235 או 237, או צו שיפוטי לפי פרק זה, לרבות צו שניתן לפי סעיף 254ב, או מי שהיה צד להליך לפי סעיף 254ח, הרואה את עצמו נפגע מצו כאמור, ולא חלות לגבי אותו צו הוראות סעיף 254ח, רשאי לבקש מבית המשפט כאמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן לעכב את ביצוע הצו האמור:

(1)
אם הבקשה לעיכוב הביצוע היא בעניין צו שניתן לגביו

פסק דין
סופי – רשאי רק מי שהיה צד להליך להגיש את הבקשה והבקשה תוגש לבית המשפט האחרון שדן בעניין;

(2)
אם לא חלות על הבקשה לעיכוב ביצוע הוראות פסקה (1), תוגש הבקשה לבית המשפט המוסמך כמשמעותו בסעיף 228(ב).

(ב)
בקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף קטן (א) ניתן להגיש פעם אחת בלבד.

(ג)
(1)
בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, ואולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין;

(2)
על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם.

(ד)
(1)
בית המשפט לא יעכב ביצוע צו בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו;

(2)
נוסף על האמור בפסקה (1), בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי סעיפים 217, 221, 235, 237, 239 או 254ב אם העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין או אם מצא כי העבודה שלגביה ניתן הצו נמשכה, לאחר שהומצא הצו; לעניין זה, "תכנית" – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת.

(ה)
תקופת עיכוב הביצוע בהחלטה לפי סעיף קטן (ד) לא תעלה על שישה חודשים.

8.
ראשית אציין, כי אין בכוונתי לדון לגבי המחלוקת בין הצדדים לכותרתה של הבקשה שהוגשה. אמנם כותרתה
של הבקשה "מתן ארכה לצורך הכשרת המבנה"
אך אדון בבקשה כבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה השיפוטי שניתן. בין אם מהותה של הבקשה באופן מעשי היא ארכה לצורך ביצוע פעולות להכשרת המבנה ובין אם לאו.

9.
בתיקון 116 לחוק התכנון והבניה אשר נכנס לאחרונה לתוקפו, הבהיר המחוקק ועמד על הצורך בייעול הכלים המאפשרים סילוק בניה בלתי חוקית. כך,
סעיף 254ט(ב)
לחוק קובע כי ניתן יהיה לבקש ביטול או עיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי פעם אחת בלבד
וסעיף 254ט(ד)(1)
קובע כי אין לעכב הביצוע אלא "מטעמים מיוחדים שירשמו", ואך אם אין מדובר במבנה שיש בו סיכון. סעיף
254ט (ד)(2)
לחוק קובע כי אין לעכב ביצוע הריסה של מבנה שאינו תואם התכנית החלה על המקרקעין או במקרה בו נמשכה העבודה לאחר הוצאת הצו
וסעיפים 254ט(ה)
ו-
(ו)
קובעים כי סך כל הארכות שבית המשפט רשאי לתת לא יעלה על ששה חודשים. עוד נקבע כי ערעור על החלטה כאמור הוא ערעור ברשות (
סעיף 254ט(ט)
לחוק).

10.
לעניין זה, אפנה לאמור בפסיקת בית המשפט העליון:

"אי הריסתו המיידית של מבנה לא חוקי, שמטרתה לאפשר לבעליו של המבנה לקדם הליכי תכנון הנמצאים בראשיתם, מנוגדת לתכליתו של צו ההריסה המנהלי אשר, כאמור לעיל, נועד לסלק על אתר בניה בלתי חוקית. אכן, בית המשפט מוסמך לעכב את ביצועו של צו הריסה מינהלי, אך סמכות זאת צריכה להישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן." [
רע"פ 1288/04
נימר נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה, ירושלים
(9/3/2004)].

11.
בענייננו, עיון במסמכים שהוגשו לעיוני מעלה כי לאחר שניתנה החלטת בית המשפט המבקשים החלו לפעול במרץ לשם השגת הכשרת הבניה ולקבלת היתר לבניה הבלתי חוקית. הבקשה אותה הגישו הוזנה 6 פעמים עד לקליטתה, לטענת המבקשים ללא כל סיבה ואולם מהמכתב החתום על ידי האדריכל מר יוסי נבו עולה כי הבקשה לא נקלטה בשל מחסור בנתונים והצורך בהשלמות.

12.
עוד צורף לבקשה מכתב מאת המהנדס מר איליה
קפלן,
המאשר כי ביקר במקום ביום 9.7.18, בדק את הגדר וכי הוא מצהיר כי הגדר אכן יציבה. עוד יצוין כי חרף העובדה שהמשיבה בתגובתה סבורה
כי לא ניתן לקבוע כי מדובר במבנה שאינו מסוכן, לא הוגשה כל אסמכתא או חוות דעת סותרת מטעם המשיבה כי מדובר במבנה מסוכן
המונע את עיכוב ביצוע הצו. לכך יש להוסיף את העובדה כי המשיבה לא טענה
עובר לבקשה לעיכוב ביצוע כי מדובר במבנה מסוכן לא בכתובים ולא בדיון שהתקיים בפני
בעניין הבקשה לביטול צו הריסה מנהלי.

13.
גם אם מדובר בסיכוי כלשהו שאינו וודאי עדיין להכשרת המבנה ולקבלת ההיתר, הרי שסיכוי זה קיים. לפיכך, שוכנעתי כי בענייננו, מטעמים מיוחדים, נראה כי יש לאפשר למבקשים אשר פועלים להכשרת המבנה, להתקדם בהליך זה לקבלת היתר.
אף המשיבה מציינת בתגובתה כי על פניו מבלי לקבוע מסמרות הרי שנוכח הבקשה שהוגשה, הרי שקיים אופק תכנוני כלשהו.

14.
אשר על כן, אני נעתרת לפנים משורת הדין לבקשה ומורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה. הצו יכנס לתוקפו בתוך 5 חודשים מהיום.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים .
ניתנה היום, י"ד אב תשע"ח, 26 יולי 2018, בהעדר הצדדים.










בבנ בית משפט שלום 5153-03/18 אורית כהן, מנחם כהן נ' ועדה מקומית לתכנון זבולון (פורסם ב-ֽ 26/07/2018)