פסקי דין על אליעזר פישמן | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי

3642-08/16 פשר     12/07/2018




פשר 3642-08/16 אליעזר פישמן נ' כונס הנכסים הרשמי








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו




פש"ר 3642-08-16 פקיד שומה למפעלים גדולים ואח' נ' פישמן ואח'



בקשה מס' 118



לפני כב' הנשיא איתן אורנשטיין







בעניין:


פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980

ובעניין:

אליעזר פישמן
, בפשיטת רגל


ע"י ב"כ עו"ד שלום גולדבלט
ו/או עו"ד אהוד גינדס


החייב
ובעניין:

יוסף בנקל, עו"ד, הנאמן בפשיטת רגל


ע"י שבלת עם ראב"ד, מגריזו בנקל ושות'


הנאמן
ובעניין:

כונס הנכסים הרשמי

ע"י ב"כ עו"ד רותי מזרחי

הכנ"ר


החלטה




1.
כללי
עניינה של החלטה זו הינו קיום דיון במעמד צד אחד בבקשות בהליכי חדלות פירעון.

2.
עיקר העובדות הדרושות לעניין

2.1
עו"ד בנקל, הנאמן בפשיטת רגל של אליעזר פישמן
(להלן: "הנאמן"), הגיש ביום 11.7.18 בקשה דחופה למתן הוראות לבית המשפט. בבקשה נאמר שלנוכח התפתחויות בתיק פשיטת הרגל, מבקש הנאמן לקיים דיון דחוף בבית המשפט במעמדו ובמעמד הכנ"ר בלבד, בדלתיים סגורות, וזאת לצורך התייעצות וקבלת הוראות מבית המשפט. בו ביום הוריתי על קיום דיון למחרת 12.7.18 במעמד הנאמן והכנ"ר.

2.2
הגם שהבקשה וההחלטה חסויים במערכת נט המשפט וגלויים רק לעיני בית המשפט, אזי מחמת תקלה, נמסרו הבקשה וההחלטה למשרדו של עו"ד גולדבלט, ב"כ החייב.

2.3
לדיון התייצבו הנאמן ובא-כוחו עו"ד קזיוף, ועו"ד מזרחי ב"כ הכנ"ר. כן התייצב לדיון עו"ד גולדבלט.

בפתח הדיון הודיע עו"ד גולדבלט על התנגדותו לקיום הדיון במעמד צד אחד, קרי, במעמד הנאמן והכנ"ר בלבד. לשיטתו של ב"כ החייב: דיון במתכונת זו אינו מוכר בשיטת המשפט בישראל; ההליך אינו תואם את הכללים שפרסמה נשיאת בית המשפט העליון לאחרונה באשר לבירור בקשות טרם הגשת כתב אישום; יש בהליך פגיעה בלתי מידתית בבעלי הדין שאינם צד לדיון. בנוסף סבור עו"ד גולדבלט שההידברות המוקדמת שבין בעל תפקיד לבין הכנ"ר, מאחורי גבו של החייב, היא פסולה וחותרת תחת תפקידו האובייקטיבי של הכנ"ר.

2.4
בעל התפקיד חולק על עמדתו של ב"כ החייב. לשיטתו של עו"ד בנקל לעיתים יש צורך בקיום דיון במעמד צד אחד, בעל התפקיד והכנ"ר ובדלתיים סגורות לשם קבלת הוראות מבית המשפט שכן אחרת עלול להיגרם נזק בלתי הפיך. לעמדת הנאמן, דיון במעמד צד אחד מתקיים גם בהליכים אזרחים נוספים כגון בקשות לסעדים זמניים שמוגשות לרוב במעמד צד אחד, כך שמתאפשר לבית המשפט לדון בבקשה במעמד המבקש בלבד. קל וחומר נכון הדבר לשיטתו של הנאמן בהליכי חדלות פירעון שבהם צד לדיון הוא גם הכנ"ר.

נטען בנוסף שעסקינן בבקשה של מי שהוא בגדר "קצין בית המשפט", ולא בעל דין שגרתי במחלוקת שבין צדדים, ובכך יש טעם נוסף לדחיית ההתנגדות.

באשר לטענה בדבר פגם בהתנהלות של בעל התפקיד עם הכנ"ר, סבור עו"ד בנקל שאין בכך שבעל תפקיד יבוא בדברים עם הכנ"ר, קודם להגשת בקשה, כל פסול. לדעתו יש בכך אף יתרון שכן הדבר מייעל ומקדם את הליכי חדלות הפירעון.

2.5
עו"ד מזרחי, ב"כ הכנ"ר מצטרפת לעמדת הנאמן וכאמור בדבריה בפרוטוקול.

2.6
לאחר ששמעתי את דברי הצדדים, לא ראיתי לקבל את ההתנגדות. נוכח אילוצי הזמן והצורך לשמוע את הבקשה ללא דחוי, הוריתי שנימוקי החלטתי יינתנו במועד מאוחר יותר, ומשכך אלה נמסרים עתה. בנסיבות האמורות התקיים דיון במעמד הנאמן וב"כ הכנ"ר. דברי הצדדים נרשמו בפרוטוקול ותועדו, ולאחריהם ניתנה החלטת בית המשפט שאף היא נרשמה בפרוטוקול הדיון. הפרוטוקול וההחלטה חסויים לפי שעה.

3.
דיון והכרעה
ההתנגדות מעוררת שאלה עקרונית, שחורגת מדלת אמות הבקשה שלפני ושעניינה האם רשאי בעל תפקיד בהליכי פשיטת רגל לבקש מבית המשפט לקיים דיון במעמדו ובמעמד הכנ"ר ושלא במעמד החייב או צד אחר להליך חדלות הפירעון.

4.
הכלל - קיום דיון במעמד הצדדים
אקדים ואדגיש שלפי שיטת המשפט הישראלי קיום דיון צריך שיעשה במעמד כל הצדדים להליך. שלילת זכותו של בעל דין להיות נוכח בדיון ולשמוע את טענותיו של הצד השני, כמו גם לבחון את ראיותיו מהווה פגיעה בזכות השמיעה ההוגנת, שלפיה זכאי בעל דין להתגונן בפני
הטענות והראיות שמועלות נגדו. עיקרון זה הוא אחד מעמודי התווך של הצדק הטבעי שקנו להם אחיזה במשפט הישראלי בכלל ובמשפט המנהלי בפרט. עיקרון זה משתלב עם הוראת סעיף 68(א) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), שקובע ש: "
בית משפט ידון בפומבי
".

על חשיבות העיקרון האמור עמד בית המשפט
העליון בשורת הלכות. אפנה לבג"ץ 3396/90 מ.ה. נ' בית הדין הרבני פ"ד מ"ה (3) 311, בעמ' 316:

"שמירה קפדנית על הכלל לפיו חייב המשפט כולו
להשמע בנוכחות שני הצדדים לסכסוך ולפיו יש לתת לכל בעל דין הזדמנות הוגנת להגיב על ראיות וטענות של הצד היריב ולנסות ולהפריכן היא בלב ליבו של "הצדק הטבעי", שכל בית משפט מחויב בכיבודו, כל זמן שאין בנמצא חיקוק המשחררו מחובה זו. רק בדרך זו מתאפשר לבעל דין "ליטול את העוקץ" מטענות הצד שכנגד ולגבור עליהן. ניהול דיון בנוכחות צד אחד בלבד, בלא שידע על כך הצד השני אלא בדיעבד, מהווה הפרה חמורה של כללי הצדק הטבעי".

5.
חריגים לכלל
לכלל של קיום דיון במעמד הצדדים קיימים מספר חריגים, שכן בנסיבות מסוימות מוסמך בית המשפט לקיים דיון במעמד צד אחד. לרוב נובע הצורך לקיום דיון במעמד צד אחד מחמת החשש שאחרת, יגרמו פגיעה וסיכול לסעד המבוקש.

בתחום הפלילי;
תקנה 7 לתקנות סדרי הדין (עתירה לגילוי ראיה), תשכ"ט-1969 שעניינה עתירה לגילוי ראיה אשר עלולה לפגוע בתעודת החיסיון שניתנה בהקשרה. בטרם הכרעה בעתירה כאמור, רשאי בית המשפט לקבל הסברים מהיועץ המשפטי לממשלה או מנציג משרד ממשלתי הנוגע בדבר כאשר אלה ניתנים במעמד צד אחד לאמור:
"בית המשפט או שופט בית-המשפט העליון, לפי הענין, רשאי לקבל הסברים מן היועץ המשפטי לממשלה, מנציגו או מנציג המשרד הממשלתי הנוגע בדבר, אף בהעדר יתר בעלי-הדין."

(ההדגשה אינה במקור­ –א.א.)
ובהמשך:

"דרש בית המשפט או שופט בית-המשפט העליון, לפי הענין, שהראיה נשוא-העתירה, או תכנה, יובאו לידיעתו, יקבע את הדרכים והזמן לכך לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה, לנציגו או לנציג המשרד הממשלתי הנוגע בדבר הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ורשאי הוא לשמוע דבריהם אף בהעדר יתר בעלי-הדין".
(ההדגשה אינה במקור –א.א.)

אוסיף שקימות הוראות שמסמיכות את בית המשפט לקבל מסמכים מצד אחד ללא שהצד השני נחשף לאלה.
בהקשר זה אפנה להוראת סעיף 63(ג1) לחוק בתי המשפט שמורה:

(ג1)
"בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי אי-גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק; בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות המשיב ובא כוחו".

(ההדגשות אינן במקור- א.א.)

הוראה דומה קיימת בסעיף 65(ב) לחוק למאבק בטרור, תשע"ו-2016:

"(ב) בדיון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לקבל ראיה אף שלא בנוכחות הצד השני או בא כוחו, או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי העניין שיש באי-גילויה עדיף מהצורך לגלותה לשם בירור האמת ועשיית צדק (בסעיף זה – ראיה חסויה); בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות הצד השני ובא כוחו
".

חריג נוסף לכלל האמור נמצא בסעיף 6 לחוק האזנות סתר, תשל"ט-1979 לפיו בקשה לצו האזנת סתר תידון במעמד צד אחד בלבד:
6.
(א) "נשיא בית משפט מחוזי, או סגן הנשיא שהסמיכו הנשיא לענין זה, רשאי, לפי בקשת קצין משטרה מוסמך, להתיר בצו האזנת סתר אם שוכנע, לאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות, שהדבר דרוש לגילוי, לחקירה או למניעה של עבירות מסוג פשע, או לגילוי או לתפיסה של עבריינים שעברו עבירות כאמור, או לחקירה לצרכי חילוט רכוש הקשור בעבירה שהיא פשע.

(ב) הבקשה תהיה על פי טופס שייקבע והיא תידון במעמד צד אחד בלבד, ומטעם המבקש יתייצב קצין בדרגת סגן ניצב ומעלה
".
(ההדגשה אינה במקור-א.א.)

בתחום האזרחי
:
מספר החריגים מצומצם יותר. אפנה לתקנות 366 ו- 367 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי).
בתקנות אלה נקבעו הוראות באשר לקיום דיון במעמד צד אחד בבקשות לסעד זמני. בקשה לסעד זמני כאמור, נדונה במעמד צד אחד או בהיעדר הצדדים. בית המשפט רשאי לזמן את הצד המבקש לבירור וההבהרות בקשר עם הבקשה, עוד בטרם מתן ההחלטה. הטעם לכך הוא מובן מאליו, ונעוץ בחשש שאם יתברר למשיב על הגשת הבקשה, עוד בטרם מתן החלטה, הוא יוכל לסכל את ביצועה. כך אם בקשה לעיקול זמני על נכסי נתבע תימסר לנתבע מראש, יוכל הנתבע שייוודע לו על הבקשה, להבריח את הרכוש כך שהמבקש לא יוכל להיפרע מהרכוש שמבוקש לעקל, אם יינתן צו עיקול זמני והוא יזכה בתביעתו.

יובהר שבהמשך ההליך, לאחר מתן החלטה בבקשה לסעד הזמני שהתבקש במעמד צד אחד,
למעט צו עיקול זמני, חובה לקיים דיון במעמד כל הצדדים כמצוות תקנה 367 לתקנות סדר הדין האזרחי. כך שעסקינן למעשה בבקשות אשר רק בשלב הראשון נדונות במעמד צד אחד ולאחר מכן במעמד הצדדים.

6.
בהתייחס להפניית עו"ד גולדבלט לנוהל הנשיאה לגבי בקשות בטרם הגשת כתב אישום

אבהיר כדלקמן: נוהל זה של כבוד הנשיאה חיות שאליו הפנה עו"ד גולדבלט, מתייחס במפורש לממשק העבודה שבין שופטים לבין גורמי התביעה והחקירה בבקשות שלפני הגשת כתב אישום (נוהל 1-18 מיום 1.7.18).
לנוהל זה אין רלוונטיות לבקשה שלפני שכן נוהל זה עוסק בתחום המשפט הפלילי ולא האזרחי.
7.
בקשות במעמד צד אחד בהליכי חדלות פירעון
הליכי חדלות פירעון נבדלים מהליכים אחרים במספר היבטים שיש בהם כדי להוסיף על המצבים החריגים לכלל של קיום דיון במעמד הצדדים. אסקור בתמצית את המיוחדות שבהליכים אלה על מנת להבהיר את הצורך בקיום דיונים במעמד צד אחד בהליכי חדלות פירעון.

7.1
בעל התפקיד כצד להליך
כללי;
בהליכי חדלות פירעון מתמנה לרוב בעל תפקיד, הן בתיקי פשיטת רגל והן בתיקי פירוק כמו גם בהסדרי נושים ובכינוסי נכסים. בעל התפקיד הינו בעל דין בהליכים האמורים, שמאופיינים גם בבקשות ביניים לרוב שבעל התפקיד הוא צד להן.

בעל התפקיד כצד להליך נושא אופי מיוחד ששונה מבעל דין שגרתי. במסגרת תפקידו הוא חב
אמון לבית המשפט, והוא משמש "כידו הארוכה של בית המשפט" ומכונה "
officer of the court
". בהיותו בעל תפקיד של חברה או של חייב, עליו לשקול את האינטרס של טובת כלל הנושים, ולהיות חסר פניות לנושה כזה או אחר. שומה עליו להתחייב בעת התמנותו לתפקיד כי הוא נעדר עניין אישי ואינו מצוי בניגוד עניינים. מעל לכל הוא אמור לייצג את האינטרס הציבורי לגילוי האמת. היטיב לתאר זאת השופט
james

עוד בשנת 1871 בפסק דינו (אשר מובא בספרה של ציפורה כהן, פירוק חברות (כרך א', מהדורה שניה, 2016) בעמ' 364, בהתייחסו לחובות המפרק
(in re contract corp., gooch’s case (1871) l. r. 7 ch. app. 207,211
, דברים היפים עד עצם היום הזה:
"in truth, it is of the utmost importance that the liquidator should, as the officer of the court, maintain an even and impartial hand between all the individuals whose interests are involved in the winding-up. he should have no leaning for or against any individual whatever. it is his duty to the whole body of shareholders, and to the whole body of creditors, and to the court, to make himself thoroughly acquainted with the affairs of the company; and to suppress nothing, and to conceal nothing, which has come to his knowledge in the course of his investigation."
(ההדגשות אינן במקור- א.א.)


בית המשפט העליון, ברע"א 9227/12
עו"ד שי גרנות, כונס הנכסים נ' שפייזר רות,
[פורסם בנבו,27.08.2018], בפיסקה 19 לפסק הדין של השופט עמית, קבע:


"אין חולק כי על בעל תפקיד המשמש בתור "ידו הארוכה של בית המשפט" (כמו מפרק, מנהל מיוחד, כונס נכסים, נאמן) חלות חובות אמון כלפי החברה, הנושים, בעלי המניות ואף צדדים שלישיים. חובות אלה, נגזרות הן מדיני החברות והן מהדין הכללי מכוח עוולה נזיקית, עילה חוזית, דיני הנאמנות או דיני השליחות....".
ברע"א 380/14
יעקב כהן, עו"ד נ' איתן ארז, עו"ד
[פורסם בנבו, 06.06.14] פיסקה 15 לפסק הדין של השופט סולברג, נקבע:

"... מפרק [הינו] בעל תפקיד אובייקטיבי המשמש כ"ידו הארוכה של בית המשפט", ונעדר אינטרס אישי בהליכי חדלות הפירעון בעניינה של החברה...
ובהמשך, בפיסקה 21 לפסק הדין של השופט סולברג:
המפרק משמש כידו הארוכה של בית המשפט, הפועל לטובת החברה ונושיה וללא אינטרס אישי בעניין."
(ההדגשות אינן במקור- א.א.)
הספרות המשפטית אף היא בדעה שיש לראות במפרק פקיד בית משפט
(officer of the court)
, ידו הארוכה של בית משפט, שפועל למען כלל הנושים ובעלי המניות, ומוטלים עליו חובות של מי שמנהל נכסי אחרים (ראה: עמיר ליכט, דיני אמונאות: חובת האמון בתאגיד ובדין הכללי (התשע"ג-2013) בעמ' 290; ורדה אלשיך וגדעון אורבך, הקפאת הליכים 24 (מהד' שנייה, 2010, בעמ' 183:
"מפרק אינו בעל דין או נושא משרה "רגיל" הוא משמש כ"ידו הארוכה של בית המשפט" ואינו מיופה כוח של הנושים או חליף רגיל של מנהלי החברה. אופיו זה עולה בבירור מסעיפים 306 ו-307 ל
פקודת החברות
. מרגע שניתן צו פירוק, מסתיימים למעשה יחסי השליחות בין הדירקטורים לחברה...נפתח פרק חדש שבו מופקדת החברה בידי הדין ושלוחיו, במטרה למקסם את החזר החובות לנושים ולבצע את שאר המטרות הקוגנטיות נושא דיני חדלות הפירעון....".
(ההדגשה אינה במקור- א.א.)

חובתו של בעל התפקיד היא בין היתר להתחקות אחר רכוש הגוף חדל הפירעון, לממשו, לחלק את התמורה בין הנושים בצורה שוויונית ולפי סדרי הנשיה שקבועים בדין. בעל התפקיד אמור ליזום הליכים ובקשות שיש בהן כדי לקדם את מטרת הליך חדלות הפירעון. הלכה למעשה הוא צד למגוון בקשות בהליכי חדלות פירעון, בין אם של תאגיד ובין של יחיד ובין כמגיש את הבקשה או כמשיב לה. הוא דן ומכריע בתביעות חוב שמגישים הנושים תוך הפעלת סמכויות מעין שיפוטיות.

7.2
קבלת אישור מבית המשפט לפעולות בעל התפקיד
בעל התפקיד כפוף להוראות בית המשפט ולקבלת אישורו לפעולותיו, מראש ובדיעבד, למעט פעולות שהן בגדר סמכותו המפורשת, כגון בדיקת תביעת חוב. כך נדרש אישורו של בית המשפט לבקשות רבות של הנאמן ובין אלה: להגיש תביעה נגד צד ג'; לחלק דיבידנד לנושים; להחזיר כתבי שיפוי לנושים מובטחים; לכנס אסיפות נושים; להעסיק אנשי מקצוע כשמאים, רואי חשבון ועוד.

7.3
קיום דיון במעמד צד אחד
בירור בקשות מסוימות נכון שיעשה במעמד צד אחד, לרוב ללא צורך בקיום דיון פרונטלי באולם בית המשפט במעמד בעל התפקיד והכנ"ר, אך לעתים מחייב דיון במעמד אלה. אחרת עלול להיגרם נזק בלתי הפיך להליך חדלות הפירעון כאשר קיימים לעתים שיקולים אחרים שמצדיקים קיום דיון כאמור;

לא קיימת רשימה סגורה של מקרים שבהם יש בסיס ולעתים אף הכרח לקיים דיון במעמד צד אחד: בעל התפקיד והכנ"ר.

מניסיוני הן כשופט שדן בתחום חדלות הפירעון והן מעת היותי פרקליט שעסק בתחום זה, אמנה מספר דוגמאות שיהיה בהן כדי להמחיש את הצורך בבירור הבקשות בדרך זו
:

אם בדעת בעל התפקיד להגיש תביעה נגד צד ג', עליו לבקש את אישור בית המשפט מראש להגשתה. בית המשפט של חדלות בוחן את הבקשה, לאחר קבלת עמדת הכנ"ר ומתוך ראיה כוללת בין היתר של אינטרס כלל הנושים. ככל שבית המשפט מגיע למסקנה שיש מקום להגשתה, הוא מאשרה, לא אחת בשינויים כאלה ואחרים. לעתים מתקיים דיון בבקשות אלו במעמד בעל התפקיד והכנ"ר, אשר במסגרתו פורש בעל התפקיד לפני בית המשפט את מכלול התמונה הדרושה ובגדר זאת גם את השיקולים השונים בקשר עם הגשת התביעה, נותן הבהרות, מצביע על יתרונות וחסרונות ומשיב לשאלות בית המשפט. מטבע הדברים, הליך זה מתקיים במעמד צד אחד ועל מנת שלא לחשוף את פרטי העניין לפני נתבע פוטנציאלי, קל וחומר אם יש לו קשר עם הגוף חדל הפירעון, בין חייב ובין תאגיד ועל מנת שלא לסכל את ההליך המיועד.

בדומה הוא גם עת מתבקש אישור בית המשפט של חדלות הפירעון להסדר פשרה בהליכים שונים שבעל התפקיד צד להם. לא אחת בקשה זו מוגשת במעמד צד אחד ששבו בעל התפקיד מבהיר מהם השיקולים שמנחים אותו להגיע להסדר שאישורו מבוקש. בגדר זאת בעל התפקיד פורש לפני בית המשפט גם חולשות בתביעה שהגיש ושמניעות אותו לתמוך בהסדר. ברי, שנכון יהיה ששיקולים אלה לא יובאו לידיעה של הצד השני, ולמצער ככל שאלה לא ידועות לצד השני, ולכן נכון יהיה שהדיון בבקשה לאישור הסדר הפשרה באותם הליכים, ייעשה במעמד צד אחד.
עוד דוגמא היא שכירות שירותי חוקר ולאחר מכן בכפוף לקבלת האישור, הצגת דו"ח החקירה לפני בית המשפט, והתווית המהלכים בעקבות ממצאי הדו"ח. כל אלה, הן בקשות שנדונות במעמד צד אחד, כאשר במקרה המתאים מתקיים בהן דיון במעמד בעל התפקיד והכנ"ר.
מקרה נוסף הוא כאשר בעל התפקיד מבקש להגיש תביעה נגד צד ג' ובד בבד גם לעתור לסעדים זמניים. מובן מאליו שהאישור להגשת התביעה ולסעד הזמני אמור להיעשות במעמד צד אחד,
בדומה לבקשה לסעדים זמניים בכל הליך אזרחי.
היוועצות
: האישור שמבקש בעל התפקיד מבית המשפט בחלק מן הבקשות שפירטתי לעיל הוא במקרים רבים גם סוג של היוועצות וזאת בהינתן המעמד המיוחד של בעל התפקיד כקצין בית המשפט כמפורט לעיל, ואדגים.
מקרה אופייני הוא בעת שבעל תפקיד סבור שיש טעם לנקוט בפעולה מסוימת במסגרת הליך חדלות הפירעון ושיש בה לדעתו כדי לקדם את ההליך והיא כרוכה בעלויות לא מבוטלות, או כזו שיש לה השפעה על צדדים אחרים. אזכיר שאין לבעל תפקיד לקוח מסוים שהוא אמור לפנות אליו ולקבל את אישור להצעה לנקיטה בפעולות האמורות, בדומה להליך אזרחי רגיל. בית המשפט של חדלות הפירעון הוא זה שאמור ליתן את האישור לפעולות אלה. במסגרת בירור הבקשה, עשוי בית המשפט לבקש לא אחת הבהרות מבעל התפקיד באשר לנשוא הבקשה והאחרון נדרש ליתן הסברים כמבוקש ולרוב גם לחשוף ולהציג מסמכים לעיני בית המשפט בלבד. עסקינן בבקשה שכוללת בחובה גם היוועצות עם בית המשפט, האם יש מקום לנקוט בהליך המבוקש תוך שקילת ההיבטים הדרושים לעניין. בירור זה נכון שיעשה במעמד צד אחד, קרי, בית המשפט, בעל התפקיד והכנ"ר, בין בדרך של הגשת הבהרות וכדומה בכתב ובין בדרך של דיון באולם בית המשפט, לפי נסיבות המקרה שכן לא תמיד ניתן לבצע את הבירור באמצעות הבהרות בכתב. מכל מקום, גם הבהרות שמוגשות בכתב הן בגדר דיון במעמד צד אחד, שכן אלה לא גלויות לפני יתר הצדדים להליך חדלות הפירעון. בכך מודגשת המיוחדות של הליכי חדלות פירעון.

ממכלול האמור מתבקשת מסקנה שלפיה במסגרת הליכי חדלות פירעון, קיימים טעמים שמצדיקים הגשת בקשות במעמד צד אחד ובירורן של אלה במקרה המתאים במעמד צד אחד של בעל התפקיד והכנ"ר.

7.4
אופן בירור הדיון במעמד צד אחד
דיון במעמד בעל התפקיד מתקיים באולם בית המשפט שבו נוכח גם נציג הכנ"ר. הדברים נרשמים בפרוטוקול וכך גם ההחלטה שניתנת. כלומר יש תיעוד מפורש של ההליך.

ככל שמוגשים מסמכים במסגרת בירור הבקשה, אלה מסומנים בדרך שבה מסמן בית המשפט מסמכים בתיק.

כאשר המניעה לגילוי הדיון מוסרת, הופך פרוטוקול הדיון לגלוי והוא ניתן לצפייה לעיני הצדדים להליך. משמע עסקינן בדיון חסוי לפי שעה, ולא מדובר בחיסיון קבוע, אלא אם קיימים טעמים מיוחדים כגון צנעת הפרט, כבקשות שכרוך בהם עניין של קטינים ועוד.

7.5
מעוט המקרים
אדגיש כי קיום דיון במעמד צד אחד בהליכי חדלות פירעון איננו תופעה שגרתית שמתרחשת חדשות לבקרים, אלא מדובר במקרים חריגים ומועטים.

8.
פגיעה בצדדים להליך
נתתי דעתי לטענת עו"ד גולדבלט שלפיה קיים דיון כאמור מהווה פגיעה בלתי מידתית בצדדים האחרים להליך, ובעיקר החייב או בעלי המניות של הגוף שבפירוק, אך אין בידי לקבל עמדתו.

כאמור עסקינן לרוב בדיונים אשר כאמור בהמשך ההליך מוסר מהם החיסיון, כך שבסופו של יום, מודעים כל הצדדים לבקשה ולדיון שהתקיים בה. ככל שנפל באלה פגם, לדעת מי מהצדדים, ביכולתם לעתור לבית המשפט אשר יבחן את השגותיהם.

גם אם נגרם נזק לצדדים האחרים ושלא כעמדתי, הוא לא שקול לנזק שייגרם אם הדיון לא יהיה רק במעמד בעל התפקיד והכנ"ר. לא יעלה על הדעת, שבעל תפקיד מבקש לחשוף לפני בית המשפט דו"ח חקירה ולקבל
הוראות מבית המשפט באשר לקידום החקירה, ייחשף הדו"ח לפני הצדדים האחרים. אחרת, ישבש הדבר ואף יסכל את החקירה ותוצאותיה.
9.
היוועצות עם הכונס הרשמי
לעמדתו של עו"ד גולדבלט הידברות מוקדמת בין בעל התפקיד לבין הכנ"ר הינו טעם לפגם שכן היא חותרת תחת תפקידו האובייקטיבי של הכנ"ר. אין בידי לקבל את עמדתו ואפרט:
לא ראיתי צורך להרחיב בשאלת מעמדו החשוב של הכונס הרשמי בהליכי חדלות פירעון ואסתפק במספר מלים. עסקינן במי שהוא גורם מקצועי אובייקטיבי שפועל לטובת אינטרס כלל הנושים. הוא אמון על הטיפול בהליכי חדלות פירעון, הכוללים פשיטות רגל של יחידים, הליכי פירוק של חברות, הבראת חברות והסדרי נושים. הכונס הרשמי אף מפקח על בעלי תפקיד שמונו בהליכי חדלות הפירעון ומפרסם הנחיות לבעלי התפקיד כיצד עליהם לנהוג במסגרת ההליך. יפים לענייננו דברי בית המשפט העליון שעה שעמד על מעמדו של הכונס הרשמי, בע"א 6021/06


פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי
(פורסם בנבו 9.8.09), בפיסקה 25 לפסק הדין של השופטת פרוקצ'יה :


"הכונס הרשמי הוא גורם מקצועי, בעל מעמד סטטוטורי בהליכי פשיטת רגל. הוא גוף אובייקטיבי, הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, ומהווה זרוע של המדינה לצורך פיקוח על הליכי פשיטת רגל המתנהלים ברחבי המדינה
."

הכונס הרשמי במסגרת תפקידו מגיש לבית המשפט חוות דעת ותסקירים לצורך הליכים שיפוטיים בענייני פשיטת רגל וככזה הוא מייעץ לבית המשפט בבואו להכריע בבקשות המוגשות במסגרת הליכי חדלות הפירעון.
הכונס הרשמי אף מקיים כדבר שבשגרה היוועצות עם בעל התפקיד במסגרת ההליך. כך: הכונס הרשמי בא בדברים עם החייב ועם בעל התפקיד בנוגע לתנאים למתן צו הפטר במסגרת הליך פשיטת הרגל; פועל לגיבוש הסדרים במקרים של מחלוקות; מחווה את עמדתו במגוון של בקשות החל מצווי תשלומים, אישור שכר לבעלי מקצוע, אישור מכירת נכסים של הגוף חדל הפירעון ועוד.
אין לטעמי פסול בכך שבמקרים מתאימים מקדים בעל התפקיד פניה לכנ"ר על מנת לייעל את ההליך ולחסוך זמן יקר שדרוש לקידום ההליך. זאת, כל עוד ההיוועצות המקדמית אינה פוגעת בזכויות מהותיות של צדדים אחרים.
אדגיש שבדיון הבהירה עו"ד מזרחי שעו"ד בנקל לא קיים עמה כל התייעצות לגוף הבקשה אלא רק עדכן אותה על הצורך לקיים דיון חסוי. די בכך בכדי לדחות את טענתו של עו"ד גולדבלט באשר לבקשה שלפני, שכן לא התקיימה כל התייעצות מחוץ לכותלי בית המשפט אשר עלולה להוות חשש לפגם באובייקטיביות של הכנ"ר בהליך.

10.
לעיצומה של הבקשה הקונקרטית
פירטתי בהחלטתי דלעיל הנמקות לקיומן של בקשות במעמד צד אחד בהליכים משפטים בכלל ובבקשות בתיקי חדלות פירעון בכלל. בגדר זאת הבהרתי שבתחום חדלות הפירעון קיימים מצבים נוספים שלא קיימים בהליכים אחרים שבהם יש צורך בהגשת בבקשות במעמד צד אחד, כאשר לעתים יש צורך בירורן במעמד בעל התפקיד והכנ"ר בלבד.

בדיון שהתקיים בבקשה שבכותרת במעמד הנאמן וב"כ הכנ"ר, שמעתי את דברי עו"ד בנקל, את עו"ד קזיוף ואת דברי עו"ד מזרחי. אין ספק ספיקא שהיה מקום לקיים דיון בבקשה במעמד צד אחד.

ממכלול האמור, לא ראיתי לקבל את התנגדותו של עו"ד גולדבלט שלא לקיים דיון בבקשה במעמד הנאמן וב"כ הכנ"ר.

ההחלטה ניתנה ביום 12.7.18.

הנימוקים לה ניתנו היום,
ז' אב תשע"ח, 22 יולי 2018, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.












פשר בית משפט מחוזי 3642-08/16 אליעזר פישמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 12/07/2018)