פסקי דין על דוד פינצי | פסקי דין על ח"כ איילת שקד שרת המשפטים | פסקי דין על ח"כ משה כחלון שר האוצר | פסקי דין על האפוטרופוס הכללי - הכנ"ר |

2599/18 בג"צ     31/07/2018




בג"צ 2599/18 דוד פינצי נ' ח"כ איילת שקד שרת המשפטים, ח"כ משה כחלון שר האוצר, האפוטרופוס הכללי - הכנ"ר




פסק-דין בתיק בג"ץ 2599/18



בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


בג"ץ 2599/18



לפני:

כבוד השופט נ' הנדל


כבוד השופט א' שהם


כבוד השופט מ' מזוז


העותר:
דוד פינצי



נ


ג


ד



המשיבים:
1. ח"כ איילת שקד שרת המשפטים


2. ח"כ משה כחלון שר האוצר


3. האפוטרופוס הכללי - הכנ"ר


4. רשם האגודות השיתופיות


עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים


העותר:
בעצמו

בשם המשיבים:
עו"ד הדס ערן

פסק-דין

השופט א' שהם
:

1.
לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, במסגרתה התבקשנו להורות על ביטול פסק דינו של בית משפט זה (ע"א 238/16
האפוטרופוס הכללי נ' קו אופ הריבוע הכחול אגודה לשירותים בע"מ (בפירוק)
(10.09.2017) (להלן:
פסק הדין
)).


במסגרת פסק הדין, נדון ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (פר"ק 1153-01) (להלן:
ההחלטה
), במסגרתה נקבע כי זכאותם של בעלי המניות באגודה השיתופית קו-אופ הריבוע הכחול אגודה לשירותים בע"מ (להלן:
האגודה
), אשר לא אותרו, לקבל תשלומים עבור פדיון מניותיהם, תפקע ביום 01.03.2016, אם לא פנו לצורך קבלת התשלומים עד למועד זה. כך גם נקבע לגבי זכאותם של בעלי מניות באגודה, אשר אותרו אך טרם פנו להשלמת תשלומים עבור פדיון מניותיהם. עוד נקבע בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, כי הכספים שלא יחולקו ישמשו לצורך העברת התשלום הראשון לבעלי המניות, אשר אותרו ולא זכו לקבל תשלום זה, וכי הכספים שיוותרו לאחר חלוקה זו יחולקו בצורה שווה בין כלל בעלי המניות הידועים.


בין היתר, נקבע בפסק הדין נשוא העתירה, כי "
יתרת הכספים שנותרו בקופת הפירוק, למעט 20 מיליון ₪, שיופקדו בקרן נפרדת שייעודה לביצוע תשלומים בלתי ידועים, מיסים והוצאות ההליך, יופקדו בחשבון בנק שיורה עליו שר האוצר וינוהלו על ידי האפוטרופוס הכללי בכובעו ככונס הנכסים הרשמי
".


למען שלמות התמונה, יצוין כי ביום 18.06.2018, הגיש מפרק האגודה לבית המשפט המחוזי בתל אביב (פר"ק 1153-02) בקשה לחלוקת יתרת כספי הקרן המיוחדת עבור בעלי מניות נעדרים שאותרו (להלן:
בקשת המפרק
). יובהר, כי העותר עתיד לקבל אף הוא כספים כחלק מקבוצה זו.

2.
בעתירה שלפנינו, טוען העותר כי יש לבטל את פסק הדין שניתן בבית משפט זה בשל פגמים חמורים ומהותיים שנפלו בו, לרבות פגמים דיוניים בהליך הערעור; ופגמים בהתנהלותם של מפרק האגודה ושל בעלי תפקידים נוספים.


לצד סעד זה, נדרשו לאורך כתב העתירה, מגוון סעדים נוספים, וביניהם: "
להורות בצו עשה, ולקבוע אחריות שלוחית של המדינה להורות לשר האוצר להשיב הקניין – הנכס לבעליו, כחבר אגודה, בסך 2.5 מיליארד ₪ ולהורות להשיב מסך הרזרבות של האוצר העומדים על סך 20 מיליארד דולר
; "
להורות לאפוטרופוס במקרה וחבר נעדר יופיע לדרוש ערך המנייה, יעניק האפוטרופוס מכספי העזבון, כפי שפורסם רק השנה נתרמו 150 מיליון ₪...
"; "
ליתן צו ולהורות ולנמק מדוע לא ימונה, מומחה איש הייטק שיאתר את החברים תוך חודש ימים
"; "
לקבוע שכל שיוותר כסף לאחר החלוקה וקבלת ערך המנייה לחברים שעדיין לא קיבלו הפעימה הראשונה, ואלו שלא קיבלו הפעימות הנוספות, יחולקו בין החברים
"; "
ליתן צו האוסר על הנתבעים 1.2.3 להעסיק (או למנות או להותיר בתוקף מינוי של) נושא משרד או עובד מטעמו, מבלי שנתקבלה החלטה כדין בפיקוח ובקרה...
"; "
להורות על הקמת ועדת חקירה ושאלות בהתאמה שתבחן בין היתר, את המחדל ותהליך הפיקוח על המפרק, דרך פיקוח הקו אופ ותבדוק דחייה נוספת של בית המשפט אשר גרמה עינוי דין, וסביר להניח שמניע סמוי מן העין נוסף היה מתוך כוונה ואינטרס לשינוי הרכב המוטבים...
"; "
מתבקש להורות לשר האוצר לנמק מדוע לא ימנה פיקוח ביקורת מטעם חברי האגודה, ומשהכסף 20 מיליון נועד להוצאות כאשר ההוצאות חייבות לעבור תהליך חוקי מנהלי על ידי מקור סמכות מוסמך שכוללים את החתום מטה ורואה חשבון מטעמו ונציגי האגודה כפי שיקבע בית המשפט
"; וכיו"ב.

3.
לצד סעדים אלו, נתבקשנו על ידי העותר "
ליתן צו מניעה קבוע, האוסר על הנתבעים 1.2.3 לעשות מעשה או מחדל שבעקבותיו ייפגעו הכספים הנשלטים על ידם, כדי לאפשר לבית המשפט העליון להכריע בנושא עד להוצאת צו הסופי במטרה למנוע את הגזל והעושק ולקבוע מידת הסעד והפיצוי על מעשי העוולה
".

4.
בתגובתם המקדמית, נטען על ידי המשיבים כי דין העתירה והבקשה למתן צו ביניים להידחות על הסף, תוך חיוב העותר בהוצאות המשיבים. לשיטת המשיבים, טענות העותר, המתייחסות לקביעותיו של בית משפט זה, מהוות מעין "
ערעור
" על

פסק דין
שניתן, מבלי שעלה בידיו להצביע על טעות משפטית מהותית שהצדק דורש לתקנה. עוד נטען על ידי המשיבים, כי הליך פירוק האגודה נעשה בהתאם להוראות הדין, וככל שהעותר ראה עצמו נפגע מהחלטות המפרק, הוא היה רשאי לערער על החלטותיו בפני
רשם האגודות השיתופיות, לפי תקנות האגודות השיתופיות (פירוק), התשמ"ד-1984 (להלן:
תקנות האגודות השיתופיות
), ומשלא עשה כן הפכו החלטות המפרק לחלוטות. עוד נטען, כי המפרק לא צורף כמשיב לעתירה זו, על אף שהתבקשו סעדים נגדו. המשיבים הוסיפו וטענו, כי לצורך קבלת פרטים הנוגעים להליך הפירוק של האגודה, על העותר לפנות אל המפרק ורק לאחר שתינתן החלטה מטעם המפרק, רשאי העותר, ככל שימצא זאת לנכון, לערער על החלטות אלה בפני
הרשם, בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות. לבסוף, נטען על ידי המשיבים, כי טענות העותר אינן מגובות בראיות ומסמכים המעידים על נכונותן; וכי טענותיו "
מפוזרות באי סדר לכל ארכה של העתירה לרבות בקשת סעדים שונים מבלי לבסס כל עילה ומבלי להניח תשתית עובדתית מספקת לצורך הידרשות לטענות העותר, תוך שימוש בסגנון אשר אינו מכבד
". על יסוד האמור, גורסים המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף וגם לגופה, ולחייב את העותר בהוצאותיהם.

5.
ביום 01.07.2018, התבקש העותר להודיע לבית משפט זה, האם הוא עומד על עתירתו, לאור האמור בתגובתם המקדמית של המשיבים, או שמא ניתן למחוק את העתירה.


ביום 15.07.2018, הגיש העותר בתגובה, בקשה למתן ארכה, ובמסגרתה ביקש העותר להותיר את עתירתו תלויה ועומדת, עד למתן החלטה בבקשת המפרק, אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי. בתגובה לבקשה זו, טענו המשיבים כי "
עניינה של בקשת המפרק בחלוקת יתרת כספי הקרן המיוחדת למי שהיה רשום בפנקס חברי האגודה אך פנה לקבלת התשלום הראשון רק לאחר המועד הקובע, והיא אינה עושה ביתרת הכספים אשר נותרו בקופת המפרק, ובזכאותם של בעלי המניות שלא אותרו לפדיון מניותיהם, ואשר לגביהם ניתן פסק הדין שבערעור
". עוד נמסר על ידי המשיבים, כי ביום 22.07.2018, ולאחר שהוגשה בקשת הארכה לבית משפט זה, הגיש העותר לבית המשפט המחוזי בתל אביב תגובה לבקשת המפרק, בה הוא חוזר על טענותיו כלפי פסק הדין שניתן בערעור, ושב וטוען כי יש להחזיר את הסוגיה לפתחו של בית משפט זה, על מנת שיכריע בה בשנית.

דיון והכרעה

6.
לאחר עיון בעתירה, בתגובתם המקדמית של המשיבים, בבקשה להארכת מועד ובתגובת המשיבים לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.


הלכה היא, כי בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של ערכאות שיפוטיות אחרות, אלא במקרים חריגים, בהם מתגלה שרירות קיצונית או חריגה ממשית מסמכות (סעיף 15(ד)(3) לחוק יסוד: השפיטה; בג"ץ 8551/16
שר נ' מדינת ישראל - בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כב' השופט בני שגיא
(11.12.2016); בג"ץ 3430/10

עו"ד רן אפק נ' סגנית הנשיא, כב' השופטת, טובה סיוון

(31.5.2010); בג"ץ 583/87
הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי
, פ"ד מא(4) (1987)).
דברים אלה נאמרים ביתר שאת, שעה שמדובר בערעור על החלטות חלוטות של בית משפט זה (בג"ץ 3224/14
פלוני נ' בית המשפט העליון בירושלים
(08.05.2014); בג"ץ 149/86
דוד נ' מדינת ישראל
(06.03.2015); ובג"ץ 2461/15
משעול נ' פרקליטות מחוז ת"א פלילי
(14.04.2015)). יפים, בהקשר זה, דבריו של השופט
י' דנציגר:

"המסקנה כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאה המבקרת את החלטותיו של בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים מתחייבת אף מן החובה לשמור על סדרי דין תקינים ומן הרציונל של סופיות הדיון. מתן אפשרות לצדדים לעתור לבית המשפט הגבוה לצדק על הערכאה העליונה בעניינים אזרחיים ופליליים תפתח פתח מסוכן, אשר יאפשר לצדדים, כל אימת שלא יהיו מרוצים מהחלטותיו של בית המשפט העליון לפתוח בהליך נוסף (שלא במסגרת הכללים הקבועים לעתירה במסגרת דיון נוסף), אשר יידון מן הסתם על ידי הרכב אחר של בית משפט זה, ובכך יפתח פתח לבעלי דין 'לבחור' כי עניינם יידון בפני
הרכב שונה, דבר שאותו אין לאפשר, והוא מנוגד לתפיסות היסוד של משפטנו" (בג"ץ 5952/08

פלונית נ' בית המשפט העליון בירושלים
(3.7.2008); וראו גם: בג"ץ 4421/08

דן חלמיש נ' מדינת ישראל
(19.05.2008)).



7.
במסגרת עתירתו, מבקש העותר, לבטל

פסק דין
של בית משפט זה, שניתן ביום 10.09.2017, מבלי שהציג כל עילה, המוכרת בדין או בפסיקה, לביטול פסק הדין. אשר להשגותיו של העותר בעניין תקינות הליכי פירוק האגודה וזכאותם של בעלי מניות לפדיון מניותיהם, אין מקומן להתברר בפני
בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. יצוין, כי טענותיו אלה של העותר, נבחנו על ידי בית המשפט המחוזי, אשר נתן את החלטתו בנידון דידן, ולאחר מכן במסגרת הערעור לבית משפט זה. ובנסיבות אלה, נראה כי העתירה אינה מגלה כל עילה להתערבותנו.

8.
אשר לבקשת העותר להארכת מועד להגשת תגובה, הרי שדינה להידחות, מאחר שלהכרעתו של בית המשפט המחוזי בבקשת המפרק, אין כל קשר לטענותיו של העותר, כעולה מעתירה זו, שכן היא אינה עוסקת ביתרת הכספים אשר נותרו בקופת המפרק, ובזכאותם של בעלי המניות שלא אותרו לפדיון מניותיהם. לפיכך, איננו רואים טעם במתן הארכה המבוקשת.

9.
סוף דבר, העתירה נדחית על הסף, ומשכך נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים.


העותר ישא בהוצאותיהם של המשיבים בסכום כולל של 4,000 ₪.



ניתן היום, י"ח באב התשע"ח (31.7.2018).

ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט

_________________________



18025990_i07.doc

לש
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

supreme.court.gov.il








בג"צ בית המשפט העליון 2599/18 דוד פינצי נ' ח"כ איילת שקד שרת המשפטים, ח"כ משה כחלון שר האוצר, האפוטרופוס הכללי - הכנ"ר (פורסם ב-ֽ 31/07/2018)