פסקי דין על הרב ברוך וידר ראש ישיבת הכותל | פסקי דין על הרב יוסי כהן | פסקי דין על דינה תאנה | פסקי דין על ראש ממשלת ישראל | פסקי דין על ממשלת ישראל | פסקי דין על שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים ואח' |

5743/18 בג"צ     01/08/2018




בג"צ 5743/18 הרב ברוך וידר ראש ישיבת הכותל, הרב יוסי כהן, דינה תאנה נ' ראש ממשלת ישראל, ממשלת ישראל, שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים ואח'




פסק-דין בתיק בג"ץ 5743/18
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


בג"ץ 5743/18



לפני:

כבוד השופט נ' הנדל


כבוד השופטת ד' ברק-ארז


כבוד השופט מ' מזוז


העותרים:
1. הרב ברוך וידר , ראש ישיבת הכותל


2. הרב יוסי כהן


3. דינה תאנה



נ


ג


ד



המשיבים:
1. ראש ממשלת ישראל

2. ממשלת ישראל


3. שר התשתיות הלאומיות , האנרגיה והמים

4. שרת התרבות והספורט

5. שרת המשפטים

6. השר לשירותי דת

7. הכנסת

8. הרבנות הראשית לישראל

9. הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל

10. הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול


עתירה למתן צו על תנאי


בשם העותרים:
עו"ד זאב שרף
; עו"ד שרון הל-גלעד
; עו"ד ערן עוזרי

פסק-דין

השופט מ' מזוז
:

1.
עתירה נגד החלטת הממשלה מס' 3936 מיום 1.7.2018 בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק יסוד: הממשלה, שעניינה בהעברת סמכויות לפי סעיף 29(ג) לחוק העתיקות, התשל"ח-1978 (להלן:
חוק העתיקות
)
, ונגד החלטת הכנסת מיום 2.7.2018 אשר אישרה את החלטת הממשלה (
י"פ תשע"ח 9542)
.

2.
המדובר בהעברת סמכות שרת התרבות והספורט ושרת המשפטים כחברות ועדת שרים לענין סעיף 29(ג) לחוק העתיקות (להלן:
ועדת השרים
)
לראש הממשלה ולשר האנרגיה, היינו - שינוי הרכב ועדת השרים האמורה. לטענת העותרים, החלטה זו התקבלה בעקבות רצונו של ראש הממשלה ליצור רוב בוועדת השרים, המוסמכת לאשר ביצוע פעולות באתר עתיקות "המשמש לצורך דתי או מוקדש לתכלית דתית", כדי לאשר "עבודות בניה אסורות" במתחם הכותל הדרומי
. לעמדת העותרים, הממשלה איננה רשאית לעשות שימוש בסעיף 31(ב) לחוק יסוד: הממשלה לצורך ביצוע העברת סמכויות אשר הוקנו בחוק לוועדה סטטוטורית אשר "זהות חבריה נקבעה באופן ספציפי בהוראת חוק מפורשת".

3.
אין כל יסוד בדין לעתירה זו ודינה להידחות על הסף בהעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה.


4.
סעיף 31 לחוק יסוד: הממשלה, שכותרתו "תפקוד הממשלה", קובע בסעיף קטן (ב) שבו כי -

"הממשלה רשאית, באישור הכנסת, להעביר סמכות הנתונה על פי חוק לשר אחד, או חובה המוטלת עליו על פי חוק, כולה או מקצתה, לשר אחר."

סמכות זו שבחוק היסוד עוסקת במפורש בסמכות "
הנתונה על פי חוק לשר

", וממילא אין יסוד לטענת העותרים כי הסמכות להעברת סמכויות לפי
סעיף זה אינה חלה על סמכות שנקבעה

"בהוראת חוק מפורשת". יצוין כי הסמכות הכללית של הממשלה להקים ועדות שרים ולקבוע את הרכבן וסמכויותיהן מעוגנת בהוראת סעיף 31(ה), המסמיך את הממשלה "
למנות ועדות שרים קבועות, זמניות או לעניינים מסוימים

".

מכאן, שבעוד שינוי בהרכב ועדת שרים שחבריה נקבעו בחוק מחייב אישור הכנסת, שינוי הרכב ועדת שרים שהרכבה לא נקבע בחוק אינו מחייב אישור כזה. עוד יש לציין כי שינוי בהרכב ועדות שרים, בין סטטוטוריות ובין כאלה שהוקמו מכוח סעיף 31(ה) האמור, הוא ענין רווח הנעשה מעת לעת משיקולים שונים, וגם הרכבה של ועדת השרים הנדונה שלפי סעיף 29(ג) לחוק העתיקות כבר שונה בעבר יותר מפעם אחת (
י"פ תשס"ד 1642; י"פ תשע"ג 5336
).

5.
סמכויות הממשלה לפי סעיף 31 לחוק יסוד: הממשלה, העוסק כאמור בהיבטים שונים של "תפקוד הממשלה", כמו סמכויות אחרות בחוק היסוד של הממשלה ושל ראש הממשלה בנוגע להרכב הממשלה ולתפקודה, כרוכות מטבען בשיקול דעת רחב מאוד, וממילא הביקורת השיפוטית על החלטות מעין אלה היא מצומצמת.

"שיקול הדעת הנתון לראש הממשלה ולממשלה בענין הרכבת ממשלה, מינוי שרים והחלפתם, וצירוף שר לממשלה הוא רחב בשל אופייה המיוחד של סמכות המינוי כסמכות '
מיוחדת במינה, הן בשל המעמד של ראש הממשלה בנוגע להרכב הממשלה והן בשל האופי הפוליטי של הממשלה. היא חובקת מגוון רב של שיקולים, ומשתרעת על מיתחם רחב של סבירות'
(דברי השופט זמיר בפרשת
בר-און,
עמ' 58). סמכותו המיוחדת של ראש הממשלה בנוגע למינויי שרים והפסקת כהונתם נועדה להבטיח את יכולת התפקוד והביצוע של הממשלה, והיא קשורה קשר הדוק למהלכים הפוליטיים המובנים בתשתית המשטר הדמוקרטי, שאותם ממעט בית המשפט להעמיד במבחן הביקורת השיפוטית..
.
מיתחם הסבירות המאפיין את מרחב שיקול הדעת של ראש הממשלה בקביעת הרכב ממשלתו ומינוי השרים הוא רחב מאד, ועל שיקוליו נימנים שיקולים פרלמנטריים, פוליטיים ומפלגתיים" (
בג"ץ 5853/07
אמונה תנועת האישה הדתית לאומית נ' ראש הממשלה
, פ''ד סב(3) 445
, 477-476 (2007))
.


וכן נקבע -

"יש לזכור כי כנובע משיטת הממשל הפרלמנטרית שבישראל, הביקורת על פעולות הממשלה וראש-
הממשלה מצויה ברגיל בידיה של הכנסת המביעה בממשלה אמון, ושבכוחה גם להביע בה אי-
אמון. ביקורת זו של הכנסת – והמערכת הפוליטית בכללה – משפיעה אף היא על רוחב שיקול-
הדעת של ראש-
הממשלה וממילא על מידת ההתערבות של בית-
משפט זה (ראו והשוו:
בג"ץ 5167/00 וייס נ' ראש-הממשלה של מדינת ישראל [14]; בג"ץ 9070/00 ח"כ לבנת נ' יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט [15]
). עם זאת יש לזכור כי סמכותו של ראש-
הממשלה אינה מוחלטת. ישנם מצבים שבהם אין הוא רשאי לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו, וממילא קיימת ביקורת שיפוטית – להבדיל מביקורת פרלמנטרית
(בג"ץ 5261/04
פוקס נ' ראש-ממשלת ישראל

, פ''ד נט(2) 446, 469 (2004)
).

6.
הנה כי כן לממשלה ולראש הממשלה שיקול דעת רחב-עד-מאוד בענינים הנוגעים להרכבה של הממשלה ולתפקודה, וכמצוין לעיל, "הביקורת על פעולות הממשלה וראש
-
הממשלה מצויה ברגיל בידיה של הכנסת". החלטת ממשלה על העברת סמכות לפי סעיף 31(ב) לחוק יסוד: הממשלה טעונה אישור הכנסת. אישור כזה ניתן בענייננו. העותרים לא הצביעו אפוא על כל שיקול חריג ומיוחד העשוי להצדיק את התערבותנו בהחלטות הממשלה והכנסת מושא העתירה.


7.
אשר על כן, העתירה
נדחית. אין צו להוצאות.





ניתן היום, כ' באב התשע"ח (1.8.2018).


ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט

_________________________



18057430_b01.doc

אב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

supreme.court.gov.il








בג"צ בית המשפט העליון 5743/18 הרב ברוך וידר ראש ישיבת הכותל, הרב יוסי כהן, דינה תאנה נ' ראש ממשלת ישראל, ממשלת ישראל, שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים ואח' (פורסם ב-ֽ 01/08/2018)