פסקי דין על אליהו אמיר חסידים | פסקי דין על ריל טיים רדיוגרפי | פסקי דין על rral-time radiography inc |

54604-05/18 עא     29/07/2018




עא 54604-05/18 אליהו אמיר חסידים נ' ריל טיים רדיוגרפי בע"מ, rral-time radiography inc








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים




ע"א 54604-05-18 חסידים נ' ריל - טיים רדיוגרפי בע"מ
ואח'









בפני

כבוד השופטת
חיה זנדברג


המערער

אליהו אמיר חסידים


נגד


המשיבים

1. ריל – טיים רדיוגרפי בע"מ
2.
rral-time radiography inc



החלטה

בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין.

פסק-הדין
1.
ביום 24.4.2018 ניתן פסק-דינו של בית משפט השלום הנכבד (כב' השופטת מרים קסלסי) בת.א. 34513-06-18, הוא פסק-הדין נשוא הערעור הנוכחי.

2.
פסק-הדין ענייננו תביעה של חברות בפירוק – המה המשיבות, נגד מי שהיה סמנכ"ל כספים ועובד – הוא המערער. בפסק-הדין חייב בית המשפט את המערער לשלם למשיבות את התשלומים הבאים:

(א)
סך של 57,000 ₪
בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 24.2.2003 ועד התשלום בפועל. וזאת, בגין יתרת סכומי ליסינג ברכב מסוג ניסן.
(ב)
סך של 200,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 19.1.2006 ועד התשלום בפועל. וזאת, בגין הלוואה לרכישת רכב איסוזו.
(ג)
סך של 100,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 19.1.2006 ועד התשלום בפועל. וזאת, בגין שווי רכב האיסוזו שנשאר בחזקתו נכון ליום פרישתו.
(ד)
החזר אגרה חלקי בסך 25,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 40,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק-הדין ועד התשלום בפועל.

הבקשה לעיכוב ביצוע בבית המשפט קמא
3.
ביום 17.5.2018 הגיש המערער לבית המשפט קמא בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין עד לסיום הערעור. המערער ביקש כי יתאפשר לו לגייס את סכום פסק-הדין – 624,570 ₪ – תוך 20 יום ולהפקידו בקופת בית המשפט. המערער טען כי אם ישולם פסק-הדין למשיבות, לא ניתן יהיה אחר-כך להשיב את הגלגל אחורנית, שכן החברה-המשיבה 1 היא חברה בפירוק, והחברה-המשיבה 2 היא חברה שמקום מושבה בחו"ל, ואין לה נכסים בישראל.

4.
בו ביום, 17.5.2018, החליט בית המשפט קמא לעכב את ביצוע פסק-הדין עד לקבלת תגובת התובעות ומתן החלטה.

5.
ביום 27.5.2018 הגישו המשיבות את תגובתן לבקשה לעיכוב ביצוע. המשיבות התנגדו לבקשה נוכח הדין הקובע כי, ככלל, אין מעכבים ביצועו של פסק-דין כספי. המשיבות ציינו כי העובדה שהמשיבה 2 היא חברה שמקום מושבה בחו"ל אין בה די כדי להצדיק עיכוב ביצוע, ודי בכך שהמערער יוכל לגבות את חובו מהמשיבה 2 כדי להביא לדחיית הבקשה.

6.
ביום 27.5.2018 החליט בית המשפט קמא שבשל כך שאין זה ראוי שהמותב שנתן את פסק-הדין יחווה את דעתו באשר לסיכויי הערעור, בית המשפט קמא מותיר את ההחלטה בעניין זה לבית המשפט המחוזי. כמו כן, החליט בית המשפט קמא כי "בשלב זה, ועד מתן החלטה אחרת, המבקש יפקיד בקופת ביהמ"ש ערבות בנקאית או מזומן בגובה של 500,000 ₪, וזאת עד ליום 3.6.18".

7.
ביום 3.6.2018 הודיע המערער לבית המשפט קמא על הפקדת הסך של 500,000 ₪ בקופת בית המשפט.

הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע
8.
הודעת הערעור בתיק זה הוגשה ביום 24.5.2018, והערעור קבוע לדיון ליום 22.10.2018.

9.
ביום 4.7.2018 הגיש המערער בקשה זו לעיכוב ביצוע פסק-הדין. בבקשה לעיכוב ביצוע טען המערער כי בנוסף לסך של 500,000 ₪ שהופקד בקופת בית המשפט, הוטלו במסגרת ההליך בבית המשפט קמא עיקולים על כספי פנסיה וקרנות השתלמות של המערער, העולים על סכום פסק-הדין. המערער ביקש כי העיקולים יצומצמו כך שיחולו אך על הסך של 124,570 ₪, וטען כי השילוב של הסכום שהופקד בקופת בית המשפט עם העיקול הנ"ל יש בו די כדי להבטיח את ביצוע פסק-הדין אם ערעורו יידחה.

10.
ביום 6.7.2018 הגיבו המשיבות לבקשה לעיכוב ביצוע. המשיבות טענו כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות על הסף נוכח העובדה שהוגשה כבקשה עצמאית לעיכוב ביצוע ולא כבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא מיום 27.5.2018. לגופם של דברים, טענו המשיבות כי הכלל הוא שאין מקום לעיכוב ביצועו של פסק-דין כספי, כי לא הוכח שנכון הוא שהעיקולים יכסו את גובה פסק-הדין, וכי המשיבות אף הן הגישו ערעור על פסק-הדין קמא (ע"א 20855-06-18) כך שגם מטעם זה יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע.

11.
ביום 17.7.2018 השיב המערער לתגובת המשיבות לבקשה לעיכוב ביצוע. המערער טען כי אין ממש בטענות הדיוניות שהעלו המשיבות. המערער הוסיף וטען כי בדיקה עדכנית שערך העלה כי המשיבה 2, היא חברה זרה הריקה מתוכן ומנכסים, וכי העיקולים שהוטלו די בהם כדי להוות בטוחה נאותה למימוש פסק-הדין. המשיבות טענו, מנגד, כי אין מקום להידרש לבדיקה העדכנית הנטענת שערך המערער ביחס למצבה של המשיבה 2, שכן הדברים נטענו על-ידי המערער שלא במסגרת הדיונית הנכונה, ומכל מקום המדובר במסמכים שהופקו מהאינטרנט ואין לייחס להם כל משקל.

דיון והכרעה
12.
לאחר העיון, החלטתי לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין, בכפוף למפורט להלן.

היבטים דיוניים
13.
ראשית, דין טענתם הדיונית של המשיבים להידחות. ההלכה בעניין ההיבטים הדיוניים הנוגעים לענייננו נקבעה בע"א 2631/15 הראל נ' מסארוה, פורסם בנבו (2015). כב' השופט סולברג קובע שם את הדברים הבאים:

"קודם להגשת ערעור או בקשת רשות לערער, רשאי בעל דין לפנות אל הערכאה הדיונית בבקשות לעיכוב ביצוע ולמתן סעדים זמניים לתקופת הערעור. עשה כן, לא תישמענה השגותיו אלא במסגרת בקשת רשות ערעור. לעומת זאת, ככל שעתר לעיכוב ביצוע קצר-מועד או למתן סעדים ארעיים בלבד, לצורך הבאת בקשותיו לפני ערכאת הערעור, הרי שזו תידרש לטענותיו כבמסגרת של 'גלגול' ראשון. מכל מקום, הלה איננו חייב לפנות אל הערכאה הדיונית כלל, והחל ממועד הגשת ערעור או בקשת רשות לערער, ביכולתו להעלות את בקשותיו במישרין לפני ערכאת הערעור, אשר תפעיל סמכות 'מקורית' ושיקול דעת 'נקי' " (שם, בפסקה 20 לפסק-הדין).

14.
טוענים המשיבים כי בענייננו המערער הגיש לבית המשפט קמא בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין עד להכרעה בערעור, והוא לא הסתפק בבקשה לעיכוב ביצוע ארעי של פסק-הדין. על כן, לטענתם, דין בקשתו לעיכוב ביצוע להידחות מן הטעם שדינה היה להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור.

15.
דין הטענה להידחות. בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 17.5.2018 החליט על עיכוב ביצוע פסק-הדין עד למתן החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע. כלשון ההחלטה:

"מעכבת ביצוע פסק-הדין עד לקבלת תגובת התובעות לבקשה על חלופותיה ומתן החלטה בבקשה".

16.
ביום 27.5.2018, לאחר העיון בתגובות הצדדים, החליט בית המשפט קמא כי הוא מעכב את ביצוע פסק-הדין עד למתן החלטה אחרת, בכפוף להפקדת הסך של 500,000 ₪ בקופת בית המשפט, ותוך שהוא מותיר את נושא סיכויי הערעור להכרעתה של ערכאת הערעור. כלשון ההחלטה:

"היות שאין זה ראוי שהמותב שנתן את פסק-הדין יחווה דעתו בדבר סיכויי הערעור, מותירה את ההחלטה בידי בית המשפט המחוזי.
בשלב זה, ועד מתן החלטה אחרת, המבקש יפקיד בקופת ביהמ"ש ערבות בנקאית או מזומן בגובה של 500,000 ₪, וזאת עד ליום 3.6.18
".

17.
נמצא כי גם אם המערער הגיש לבית המשפט קמא בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין עד לדיון בערעור, אזי בית המשפט קמא ראה לנכון להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע כהיעתרות ארעית, כשהוא מותיר בידי בית המשפט שלערעור את הסמכות להידרש לעניין במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע שתוגש בפני
ו. נמצא כי לא נפל פגם בדרך בה בחר המערער לילך בהליך הנוכחי, שכן בנסיבות המקרה המיוחדות לא נוצר בענייננו "עירוב התחומים" בין החלטת הערכאה הראשונה להחלטת ערכאת הערעור, "עירוב תחומים" שהוא שעמד בבסיס הפסיקה בעניין הראל הנ"ל. וראו ההנמקה המפורטת של פסק-הדין, שם.

18.
מטעמים אלו, דין טענותיהם הדיוניות של המשיבים להידחות.

עיכוב ביצוע פסק-דין כספי
19.
לגופם של דברים, כב' השופטת ברון שבה והתוותה לאחרונה את המסגרת המשפטית הצריכה לענייננו בע"א 3314/18 א. דורי בנייה בע"מ נ' נתיבים דרום בע"מ, פורסם בנבו (2018). ואלו הם דבריה:

"כלל הוא כי בעל דין שניתן

פסק דין
לטובתו זכאי ליהנות מפירות זכייתו באופן מידי, ואין די בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע פסק הדין... המבקש לסטות מכלל זה נדרש להוכיח התקיימותם של שני תנאים מצטברים: סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין השיקולים שורר יחס של 'מקבילית כוחות' שלפיו ככל שסיכויי הערעור גבוהים כך ניתן להקל בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך. ויצוין כי הדעה הרווחת היא שמאזן הנוחות הוא השיקול הדומיננטי מבין השניים" (שם, בפסקה 10 להחלטה).

20.
באשר לפסק-דין כספי – שזהו המקרה הניצב לפתחנו – מבארת כב' השופטת ברון את הכללים המשפטיים המנחים, לאמור:

"עסקינן בבקשה לעיכוב ביצוע

פסק דין
שעניינו סעד כספי. ככלל, סעד כספי הוא סעד בר השבה ומכאן שאם הערעור יתקבל, ניתן יהא כעיקרון להשיבו. ברוח זו, במקרה שבו מבוקש לעכב סעד כספי יש להראות כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו משופר וכי התשלום בשלב זה יסב לו נזק בלתי הפיך או לכל הפחות יפגע באופן קשה באורחותיו; לחלופין נדרש לשכנע כי מצבו הכלכלי של הזוכה לא יאפשר השבת הכספים במצב שבו הערעור יתקבל. ויובהר כי טענות אלה אינן יכולות להישמע בעלמא ונדרשת תשתית ראייתית ועובדתית, גם אם מינימלית, לתמיכה בהן" (שם, בפסקה 11 להחלטה. וראו גם ההפניות הרבות המופיעות שם).

21.
נפסע בנתיב שהתוותה לאחרונה כב' השופטת ברון, ונראה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע בענייננו להתקבל, בהתאם לתנאים המפורטים בהמשך.

22.
אמנם כן, עניין לנו בפסק-דין כספי, ונקודת המוצא היא כי סעד כספי לא יעוכב. אך לנקודת מוצא זו יש חריגים. ואם בית המשפט משתכנע כי "מצבו הכלכלי של הזוכה לא יאפשר השבת הכספים במצב שבו הערעור יתקבל", אזי בית המשפט ייעתר לבקשה לעיכוב ביצוע.

23.
זהו המקרה בענייננו: המשיבות-הזוכות הן חברות, שהאחת מהן – המשיבה 1 – היא חברה בפירוק, ועל-כן מצבה הכלכלי בוודאי לא יאפשר – או יקשה עד מאד – השבת הכספים למערער במקרה בו הערעור יתקבל. החברה השנייה היא חברה זרה, כך שיכול להיווצר קושי ביכולת גביית כספים ממנה אם הערעור יתקבל. אמנם כן, כפי שטענו המשיבים, טיעון זה, בדבר זרותה של החברה, אינו יכול לעמוד לבדו. הפסיקה קבעה כי:

"עצם העובדה שהזוכה בפסק הדין הינה חברה זרה איננה כשלעצמה סיבה מספקת לעיכוב ביצועו של פסק הדין. אכן, היה ויתקבל הערעור, המערערים עשויים להיזקק להליכי גבייה מורכבים הכרוכים באכיפת

פסק דין
זר, אך אין במורכבות פוטנציאלית שכזו כשלעצמה כדי להוות טעם לעיכוב ביצוע

פסק דין
כספי... ודוק, המבקשים לא טענו טענה כלשהי ביחס למשיבה 1 מלבד הטענה הכללית בדבר 'זרותה'... משכך נראית הטענה המועלית כעת בדבר 'זרותה' של המשיבה 1 כטענה אופורטוניסטית שיש לדחותה" (ע"א 8374/13 איי.פי.סי טכנולוגיות ייבוא ושיווק בע"מ נ'
geo vision inc
, פורסם בנבו (2014), בפסקה 15 להחלטה. ההדגשה הוספה).

24.
אולם, בענייננו, שלא כבעניין איי.פי.סי. הנ"ל, לאחר בחינת כלל נסיבות המקרה, כעולה מפסק-דינו של בית המשפט קמא, לא התרשמתי כלל ועיקר כי הטענה בדבר היותה של המשיבה 2 חברה זרה, היא טענה אופורטוניסטית. ומכל מקום – ובעיקר, בענייננו, הטענה בדבר זרותה של המשיבה 2 אינה ניצבת לבדה אלא היא מצטרפת למועד הקרוב בו קבוע הערעור לדיון, כמו גם להיבטים הקשורים לסיכויי הערעור.

25.
מצויים אנו כעת בתקופת הפגרה, וכזכור, הערעור קבוע לדיון כבר ליום 22.10.2018, זמן לא רב לאחר פגרת בתי המשפט והחגים שיבואו לאחריה.

26.
באשר סיכויי הערעור: במלוא הזהירות, ומבלי שיהיה בכך כדי לקבוע מסמרות, איני יכולה לומר כי סיכויי הערעור בענייננו הם דווקא מן הנמוכים. וזהו הבדל נוסף מעניין איי.פי.סי. הנ"ל.

27.
לפיכך, בנסיבות המקרה, נוכח המועד הקרוב לדיון בערעור ובאיזון בין האינטרסים המתנגשים בסוגייתנו, אני רואה לנכון לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע, אך זאת בכפוף לתנאים הבאים:

(א)
הסכום של 500,000 ₪ יישאר מופקד בקופת בית המשפט.
(ב)
החזר אגרה חלקי בסך 25,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 40,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק-הדין ועד התשלום בפועל – סך זה לא יעוכב, וסכום החזר האגרה יוחזק בנאמנות בידי ב"כ המשיבות עד לסיום הליכי הערעור. יצוין כי ביחס לשכר טרחת עורך-הדין לא עלתה כל טענה, לפיה קיים חשש שהסכום לא יושב אל המערער, אם יתקבל הערעור, ואת האגרה ששולמה לא ראיתי הצדקה לעכב.
(ג)
יתרת סכום פסק-הדין תופקד אף היא בקופת בית המשפט עד ליום 2.9.2018 – אמנם, המערער טען כי יתרת פסק הדין יכולה להיגבות באמצעות עיקולים שהוטלו במסגרת ההליכים בבית המשפט קמא על כספי פנסיה וקרנות השתלמות של המערער. אולם, המשיבות חלקו על עניין זה, וסוגיה זו לא התלבנה כל צורכה בכתבי הטענות של הצדדים, ומכל מקום בנסיבות המקרה ולאחר בחינת כלל נסיבות העניין, סברתי כי הנכון הוא שהמערער יפקיד את יתרת סכום פסק-הדין בקופת בית המשפט. על כן, לאחר שתושלם ההפקדה ותימסר על כך הודעה לתיק, יוכלו המשיבים לנמק, בתוך 10 ימים ממועד הגשת ההודעה, מדוע לא יוסרו העיקולים. ככל שלא יינתן טעם מספק לאמור, תישקל מתן הוראה משלימה בדבר הסרתם.

28.
לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת, בכפוף למפורט לעיל.

29.
הוצאות בקשה זו יובאו בחשבון, ככל שיידרש, על ידי המותב בפני
ו יישמע הערעור.

30.
לעיון פנימי ביום 4.9.2018.



ניתנה היום, י"ז אב תשע"ח, 29 יולי 2018, בהעדר הצדדים.











עא בית משפט מחוזי 54604-05/18 אליהו אמיר חסידים נ' ריל טיים רדיוגרפי בע"מ, rral-time radiography inc (פורסם ב-ֽ 29/07/2018)