פסקי דין על חאלד בכר | פסקי דין על אמיר בכר | פסקי דין על סייד מחמד | פסקי דין על י.ע.ז יזמות ובניה - נמחקה | פסקי דין על י.ע.ז חברה לבניה ופיתוח |

8826-01/18 תק     01/08/2018




תק 8826-01/18 חאלד בכר, אמיר בכר נ' סייד מחמד, י.ע.ז יזמות ובניה בע"מ - נמחקה, י.ע.ז חברה לבניה ופיתוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 8826-01-18 בכר ואח' נ' 020367401-5 ואח'



לפני
כבוד השופט נצר סמארה


תובעים


1. חאלד בכר
, ת"ז 056908809
2. אמיר בכר
, ת"ז 203058714



נגד



נתבעים






1. סייד מחמד
, ת"ז 020367401
2.
י.ע.ז יזמות ובניה בע"מ - נמחקה

3. י.ע.ז חברה לבניה ופיתוח בע"מ
, ח"פ 510568843







פסק דין




לפניי תביעה לחיוב הנתבעים בפיצוי כספי בגין נזקי רכוש על רקע תאונה בין כלי רכב.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1.
התאונה אירעה ביום 07.08.2017, בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 37-494-06 שבבעלות התובע 2 ונהוג בידי התובע 1 (להלן: "הפרטית") לבין כלי רכב, מסוג טרקטור מחפר אופני, מ"ר 93-620 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ובבעלותו שנעשה בו שימוש לצורך פרויקט עבודה שביצעה הנתבעת 3 (להלן: "הטרקטור") (ולהלן: "התאונה").

2.
לטענת התובע, התאונה ארעה בזמן שהפרטית הוסעה על רחוב רבי נחמן מברסלב ביפו, בסמוך לבית ספר העירוני בו בוצעו העבודות על ידי הטרקטור, התפרץ לפתע הטרקטור משטח בית הספר אל תוך הרחוב שבו הוסעה הפרטית כאשר כף הטרקטור פתוחה לפניו בגובה נמוך, ופגעה בעוצמה רבה בדלת נהג הפרטית ובתקרה וניפצה את השמשה הקדמית של הפרטית. לטענת התובעים, הנתבע 1 הודה באחריותו לתאונה.

3.
לטענת התובעים נגרמו לתובעים נזקים כבדים והפרטית ניזוקה באופן שאיבדה מערכה באופן מוחלט על פי חוות דעת שמאי מטעמם, תוך קיזוז עלות שרידי הרכב שנתקבל לאחר מכירת הרכב לפירוק. כן, נשאו התובעים בעלות שכ"ט שמאי. עוד טוענים התובעים כי מאחר שהפרטית, שהייתה כלי הרכב היחיד במשפחה, הושבתה נאלץ התובע 1 להתנייד באמצעות מוניות ולשאת בעלויות תעריפי השירות. עוד טוענים התובעים כי בתאונה נשברו משקפיי הראייה של התובע 1 וכתוצאה מכך נאלץ לרכוש משקפיי ראייה חדשים בעלות של 6,750 ₪. כמו כן, תובעים התובעים עגמת נפש בסך של 2,000 ₪.

4.
מנגד, טוענת הנתבעת 3 כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של נהג הפרטית, אשר הסיע את הפרטית בניגוד לכיוון התנועה.

5.
הנתבעת 3 טוענת כי העסיקה בביצוע הפרויקט של הנגשת מוסדות חינוך, קבלן משנה מטעמה, מ. חג'ג' יזמות ובניה בע"מ והאחרונה ביצעה את עבודת חפירת בור למעלית באמצעות הנתבע 1.

6.
עוד טוענת הנתבעת 3 כי נהג הטרקטור בעת סיום עבודתו ולצורך הוצאתו משטח בית הספר ולמען הזהירות הנדרשת, כוון על ידי מכוונים, אלא שהפרטית הגיחה בניגוד לכיוון התנועה. כך למעשה, טוענת הנתבעת 3 כי התובעים הכניסו עצמם למצב של סיכון ואין להם אלא להלין על עצמם.

7.
כמו כן, מכחישה הנתבעת 3 את הנזק והיקפו.

8.
הנתבע 1 לא הגיש כתב הגנה.

9.
למעשה, המחלוקת בין הצדדים היא הן לעניין האחריות לקרות התאונה והן לעניין הנזק והיקפו.

10.
נערכה לפניי ישיבת הוכחות ביום 25.07.2018, שבה העידו ונחקרו התובע 1 ונציג הקבלן המשנה של הנתבעת 3 שהזמינה את שירותי הטרקטור.

11.
יש לציין כי הנתבע לא התייצב לישיבת ההוכחות.


12.
לאחר שמיעת העדויות לא נותר לי אלא לדון ולהכריע בתובענה.

13.
על יסוד כל החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט ולאחר שמיעת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שהנתבעים יישאו ביחד ולחוד באחריות לקרות התאונה בשיעור של 50%, מהנימוקים המובאים להלן:

האחריות לקרות התאונה ועל מי תוטל החבות

13.1.
אני מקבל את גרסת התובע 1, לפיה בעת כניסתו לרחוב בו ארעה התאונה, לא היה מוצב כל שלט המעיד על ביצוע עבודות, כפי שגם אישר מנהל העבודה מטעם קבלן המשנה של הנתבעת 3 (עמ' 2, שורות 16-15 לפרוטוקול), ולא היה מוצב תמרור אין כניסה בתחילת הרחוב, כפי שניתן לראות בבירור מהתמונה שהגישו התובעים, בה נראית הפרטית מרחוק, בקצה השני של הרחוב ומעליה מתנוססת כף הטרקטור המסומנת בזאת "א".

אדגיש כי לא ניתן לדעת אם תמרור "אין כניסה" כאמור, הוסר עובר לתאונה במכוון או בטעות, אולם מה שברור הוא כי התמרור כאמור לא היה מוצב במועד התאונה.

עם זאת, תנאי הכביש ואופיו – כביש צר, כיוון החץ בכביש על גבי פס ההאטה, ומנח הרכבים החונים בקצה הרחוב החונים כשפניהם ליציאה מהרחוב (תמונה "א") – מעידים כי אכן דובר על כביש חד סטרי. סבורני, כי נהג סביר היה מזהה את הבעייתיות הגלומה בכניסה לרחוב זה, מכיוון כניסתה של הפרטית, אף בהיעדר תמרור אין כניסה.


שוכנעתי כי הפרטית אכן הוסעה בניגוד לכיוון התנועה.

התובע 1 הסיע את הפרטית בחוסר זהירות, מבלי לתת את דעתו לתנאי הכביש ולאופיו. על ידי כך, תרם תרומה משמעותית לקרות התאונה.

13.2.
ברם, אין בכך כדי לפטור את הנתבעים מהאחריות לקרות התאונה.

הגם ששוכנעתי כי הפרטית הוסעה בניגוד לכיוון התנועה, סבורני כי נהג הטרקטור ומכווניו התרשלו באי מניעת התאונה.

13.3.
הנתבעת 3 טוענת בכתב הגנתה כי יציאת הטרקטור כוונה בידי אדם אחד שהיה בתוך שטח בית הספר ואדם נוסף עמד בכניסה לרחוב ממנו אמורות להיכנס מכוניות וחסם את תנועת הרכבים ברחוב בעת יציאת הטרקטור (סעיף 5 לכתב הגנה של הנתבעת 3).

אומר כי אם הטענה בעניין מיקום המכוונים נכונה היא, אזי השיקול דעת בעניין זה היה מוטעה. היה צורך בהצבת מכוון תנועה אחד בסמוך לשער היציאה ממנו החל לצאת הטרקטור במקום שאותו מכוון תנועה יכוון מתוך מגרש הכדורסל. הרי בקלות רבה יכול היה לעבור, היכן שעברה הפרטית, הולך רגל או רוכב אופניים המגיח מכיוון ממנו הגיחה הפרטית, ולא יעלה על הדעת שנהג הטרקטור או מכווני התנועה לא יידרשו לתת את דעתם לכך. משכך, אני סבור כי הנתבע 1, כמי שנוהג בטרקטור ומכווני התנועה שהיו אמונים על הכוונתו של נהג הטרקטור, לא נקטו במידת הזהירות הנדרשת בסיטואציה זו.

עוד בעניין זה אומר כי הנתבעת 3 צירפה לכתב הגנתה תצהירו של מפקח העבודה בפרויקט בו עסק הטרקטור, מר טל חג'ג' מטעם קבלן המשנה שלה, בו הוא מציין כי שלטים המורים על ביצוע עבודות בבית הספר היו מוצבים בעת התאונה. אולם, בפועל לא ניתן לראות אף לא שלט אחד לא בתמונות שצירפו התובעים ואף העד שהופיע מטעם הנתבעת 3, מר מיכה חג'ג', אחיו של טל חג'ג' (עמ' 2, שורות 31-30 לפרוטוקול), שהיה מנהל העבודה בפרויקט, אישר כי לא היו מוצבים שלטים כאמור. מדובר בסתירה מהותית בין שתי גרסאות שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת.

13.4.
איני מוצא לקבל את טענת הנתבעת 3 כי יש לדחות את התביעה נגדה, כפי שגם טען נציג קבלן המשנה שלה בבית המשפט (עמ' 3, שורות 2-1 לפרוטוקול). מדובר בניסיון של הנתבעת "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה". הרי מצד אחד, מעלה הנתבעת 3 באמצעות נציג הקבלן המשנה שלה מספר טענות עובדתיות ראויות בדבר נסיבות התאונה. מצד שני, כאשר היא מרגישה כי היא כשלה בהבאת הראיות הטובות להגנתה, טוענת כי יש לדחות את התביעה נגדה מחמת היעדר יריבות.

13.5.
הואיל והנתבעת 3 הייתה מי שהזמינה את שירותי הטרקטור שהיה נהוג בידי הנתבע 1 ובבעלותו (נספח א לכתב התביעה), וכך גם באשר למכווני התנועה, והיא אף כשלה מלהביא עדים אלו לעדות בבית המשפט ולא צירפה כל הסכם בינה לבין קבלני משנה שלה המסירה ממנה אחריות נזיקית, הרי שדי בכך כדי לקבוע כי הנתבעת 3 תישא בחבות, ביחד ולחוד, עם הנתבע 1.

בהקשר זה, אציין כי גם אם הייתי מקבל את גרסתו של מנהל העבודה מטעם קבלן המשנה של הנתבעת 3, כי הנתבע 1 לא הועסק על ידי קבלן המשנה מ. חג'ג' יזמות ובניה בע"מ (סעיף 2 לכתב ההגנה), אלא על ידי קבלן משנה של מ. חג'ג' יזמות ובניה בע"מ בשם מועין, הרי שלכל הפחות היה על הנתבעת 3 להביא את אותו קבלן משנה לעדות. משלא עשתה כן, הרי שאין לה אלא להלין על עצמה ועליה לשאת בתוצאות אי הבאת עדותו של עד רלוונטי, המלמדת כי אם היה מובא אותו עד לעדות הרי שהדבר היה פועל לרעת הנתבעת 3.

13.6.
אבהיר כי לעצם הגשת כתב אישום כנגד הנתבע 1 לא היה כל השפעה על האחריות שנקבעה על הנתבע 1 בפסק דיני זה, שהרי אין מדובר בשלב ראשוני שטרם ניתנה הכרעת דין בעניין האישום המיוחס לנתבע 1.

13.7.
למעלה מזאת, אציין כי הנתבע 1 לא הגיש כתב הגנה מטעמו, על אף שמעיון בהודעת התובעים מיום 28.06.2018 עולה כי כתב התביעה הומצא לידיו וזה סירב לחתום על אישור המסירה, שצורף גם הוא להודעה, ואף צורף תצהיר המוסר אל ההודעה.

משנוכחתי כי הטרקטור אכן בבעלותו של הנתבע 1, כפי האמור בנספחים שצירפו התובעים לכתב תביעתם (נספח א' לכתב התביעה), אני סבור כי הנתבע 1 נושא בחבות בהתאם לקביעת שיעור האחריות ושיעור הנזק כפי שיוכח, הן מכוח בעלותו בטרקטור והן מכוח נהיגתו בו בעת התאונה, ביחד ולחוד עם הנתבעת 3.


הנזק שנגרם לתובעים והיקפו

13.8.
התובע צירף לתביעתו חוות דעת שמאי שבה הערכת נזק המצביעה על כך שהפרטית ניזוקה כך שאיבדה מערכה באופן מוחלט. התובעים תובעים את ערכה של הפרטית, בניכוי תמורת שרידיה. בנוסף, תובעים התובעים החזר שכ"ט שמאי ששילמו לצורך הערכת נזקי הפרטית. התובעים צירפו קבלה בהתאם.

הנתבעים לא צירפו שומה נגדית שיש בה כדי לסתור גובה הנזק כפי שמצא שמאי הרכב מטעם התובעים, ואף לא הודיעו על כוונתם לחקור את שמאי הרכב מטעם התובעים על חוות דעתו. משכך, גובה הנזק הישיר שנגרם לפרטית בדין יסודו.

באשר לגובה שכ"ט שמאי הרי שמדובר בשכ"ט המקובל בענף שמאות הרכב.

משכך, אני מאשר את ראשי הנזק בדבר נזק ישיר ושכ"ט שמאי שהוכחו, בסך של 4,477 ₪.

13.9.
באשר לראש הנזק בדבר נסיעות, טוענים התובעים כי בעקבות התאונה ומאחר והפרטית הייתה הרכב היחיד במשפחה, נאלץ התובע 1 להתנייד באמצעות נסיעות במוניות. התובעים צירפו צילומי קבלות כאמור.

עם זאת, סבורני כי מדובר בראש נזק מנופח. נסיעות באמצעות מוניות לא היה מחייב. התובע 1 יכול היה להתנייד באמצעות תחבורה ציבורית שעלותה קטנה באופן משמעותי.

משכך, הסכום שאותו אאשר בגין ראש נזק הוא סכום השווה לעלות כרטיס חופשי חודשי בתחבורה ציבורית בסך של 213 ₪.

13.10.
באשר לראש הנזק עגמת נפש, לא ברור איזה עגמת נפש נגרמה לתובעים בנסיבות העניין. סבורני כי מדובר בראש נזק שאך נועד לנפח את סכום התביעה. לכן, אני דוחה ראש נזק.

13.11.
באשר לראש הנזק בגין עלות משקפי הראייה, הרי מקום שהתובעים צירפו תמונה של משקפיי ראייה שבורות, והואיל ואופן קרות התאונה שגרמה לפגיעה בגג הפרטית, שבר שמשה קדמית, ולחבלת ראש של התובע 1, ואף צורפו אסמכתאות ותמונות לכך, סביר להניח כי גם משקפי הראייה של התובע 1 נפגעו בעת התאונה.

כמו כן, התובעים צירפו מכתב מאת ספק המשקפיים החדשים אותם רכש התובע 1 המסביר כי מדובר במשקפיים מיוחדות – מסוג "מולטי פוקל".

מכאן, עלותם הגבוהה של המשקפיים שרכש התובע 1 חלף המשקפיים שנשברו בתאונה.

לפיכך, אני מקבל ראש נזק זה על סך 6,750 ₪.

13.12.
אשר על כן, סכום התביעה שהוכח עומד על סך של 11,440 ₪.

סיכום

14.
לפיכך, התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבעים יישאו, ביחד ולחוד, באחריות לקרות התאונה בשיעור של 50% מהנזקים המוכחים, כאמור בסעיף 13.12 לעיל.

15.
הנתבע 1 והנתבעת 3, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים, תוך 30 יום, סך של 5,720 ₪, שהינו 50% מסכום התביעה המוכח, בתוספת אגרת בית המשפט ששולמה בסך 141 ₪, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

16.
כמו כן, הנתבע 1 והנתבעת 3, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים, תוך 30 יום, סך של 1,000 ₪ בגין הוצאות התובעים.

17.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

18.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום ותסגור התיק.






ניתן היום,
כ' אב תשע"ח, 01 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 8826-01/18 חאלד בכר, אמיר בכר נ' סייד מחמד, י.ע.ז יזמות ובניה בע"מ - נמחקה, י.ע.ז חברה לבניה ופיתוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 01/08/2018)