פסקי דין על יצחק עפר חברה לבנין ופתוח בע"מ | פסקי דין על אברהם חדש | פסקי דין על דינה מימון | פסקי דין על אבינועם מנחם ואח' |

45807-08/15 א     02/08/2018




א 45807-08/15 יצחק עפר חברה לבנין ופתוח בע"מ נ' אברהם חדש, דינה מימון, אבינועם מנחם ואח'








בית משפט השלום ברחובות


02 באוגוסט, 2018

ת"א 45807-08-15 חדש נ' יצחק עפר חברה לבנין ופתוח בע"מ











מספר בקשות: 37 ו- 38
בפני



כבוד השופטת
רנה הירש



המבקשת
(הנתבעת 1 ושולחת ההודעה לצד ג')

יצחק עפר חברה לבנין ופתוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד בן ציון רזניק


נגד

המשיבים

(התובעים)




(הנתבע 2 וצד ג'1)



(צד ג'2)
1. אברהם חדש
2. דינה מימון
ע"י ב"כ עוה"ד אסף גילר

3. אבינועם מנחם
ע"י ב"כ עוה"ד חגי כהן

4. בן לאומן חברה לאיטום ובידוד בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אבי רביאב



החלטה

הנתבעת 1 ושולחת ההודעה לצדדי ג', יצחק עפר חברה לבנין ופתוח בע"מ
, הגישה בקשה לצירוף תצהיר נוסף לאחר שהוגשו הראיות בתיק, לרבות ראיות הצד השלישי.
הרקע ותמצית טענות הצדדים

1.
הליך זה עניינו תביעה בגין ליקויי בנייה. בכתב התביעה נטען כי במהלך תקופת הבדק נתגלו בדירת התובעים נזקים קשים, אשר נגרמו בין היתר כתוצאה מליקויי בניה בדירת השכן, (הנתבע 2 וצד ג' 1). המבקשת, היא הנתבעת 1, הגישה הודעה לצד שלישי, הן כנגד הנתבע 2 וצד ג' 1 (להלן: השכן) והן כנגד צד ג' 2 - החברה שביצעה את כל עבודות האיטום והבידוד בבניין (להלן: חברת האיטום)
.
2.
ביום 14.12.17, בתום ישיבת קדם משפט שהתקיימה בתיק, ניתנה החלטה אשר הורתה לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית, לרבות חוות דעת ותיק מוצגים, במועדים שפורטו במסגרתה.
3.
תצהירי התובעים הוגשו ביום 21.01.18.
תצהירי המבקשת הוגשו ביום 28.02.18. התצהירים שהוגשו היו של מר יריב פלדשטיין, מהנדס המבקשת, ושל מר אבי עפר, הבעלים והמנהל של המבקשת.
תצהיר השכן הוגש ביום 12.03.18. תצהיר נוסף של השכן, ב"כובעו" כשולח הודעת צד ג' כנגד המבקשת, הוגש ביום 27.03.18.
תצהיר חברת האיטום הוגש ביום 09.04.18. בתצהיר זה נטען, בין היתר, כי מאז שנת 2008 לא נעשו אליה פניות בדבר בעיות כלשהן בדירה נשוא התביעה וככל שהיו בעיות רטיבות בדירה, הרי שהן נבעו, בין היתר, מכך שעובד מטעם המבקשת השחיל נקז נוסף במרפסת דירת השכן.
תצהיר עדות ראשית נוסף מטעם המבקשת, ב"כובעה" כצד ג' להודעה לצד ג' של השכן, הוגש על ידה ביום 24.04.18.
4.
בדיון שהתקיים ביום 26.04.18 לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית, נקבע התיק להוכחות ולסיכומים בעל פה בסיום שמיעת העדים, בחודש אפריל 2019.
5.
כחודש לאחר תום הגשת הראיות, ביום 27.05.18, הגישה המבקשת את הבקשה דנן.
המבקשת עותרת לצרף לראיותיה תצהיר נוסף, שנחתם ביום 17.05.18, אשר צורף כנספח לבקשה. לטענת המבקשת, תעודת גמר לאכלוס הבניין נשוא התובענה ניתנה בחודש יוני 2010, כשמונה שנים לפני המועד בו הוגשו תצהירי העדות הראשית בתיק זה.
לפי המבקשת, לאחר שקיבלה לידיה את תצהיר חברת האיטום, ביצעה בדיקה נוספת ואיתרה מסמך מחודש ינואר 2012, ממנו עולה כי לחברת האיטום הודע על בעיות רטיבות בדירת השכן עוד באותו מועד, ונקבע מועד לתיקון הליקויים ליום 20.06.12.
בשל האמור, בדקה המבקשת עם הגורם האחראי מטעמה לביצוע תיקוני בדק וטיפול בתלונות דיירים, והתברר כי קיים מידע אודות קריאות לחברת האיטום, כמו גם בקשר להכנסת הנקז הנוסף. כך, לפי המבקשת, התצהיר הנוסף נשוא הבקשה והנספח לו נוגעים למערכת היחסים בין המבקשת לחברת האיטום בלבד, ויש בו כדי לסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת.
מכיוון שדיוני ההוכחות בתיק קבועים לחודש אפריל 2019, סבורה המבקשת שלא יגרם כל נזק למשיבה באם התצהיר הנוסף והנספח לו יצורפו כעת לתיק, ובמידת הצורך יתאפשר למשיבה להגיב עליו, כאשר יש די זמן לכל זה עד למועדי דיוני ההוכחות כאמור.
המבקשת מפנה לפסיקה לפיה לבית המשפט נתונה הסמכות לחרוג מהכלל של הגשת הראיות
"בחבילה אחת"
, ולאפשר לבעל דין להגיש ראיות נוספות כאשר מדובר בראיה משמעותית בעלת משקל של ממש לגילוי האמת וחשיפתה. לטענתה, במקרה דנן כל השיקולים הרלוונטיים מצביעים באופן ברור על הצורך להתיר למבקשת לצרף את התצהיר הנוסף והנספח לו.
עוד מוסיפה המבקשת כי התצהיר מסייע להזים את טענות המשיבה לפיהן מעולם לא נקראה לתיקון ליקויים בדירה ו/או כי מקור הנזק הוא הנקז הנוסף שהותקן, לכאורה ללא ידיעתה.
את בקשתה תומכת המבקשת בתצהירו של מר אבי עפר, מנהל המבקשת.
6.
רק חברת האיטום (צד ג') הגישה תשובה לבקשה. חברת האיטום סבורה שיש לדחות את הבקשה. לדידה, הבקשה מהווה ניסיון של המבקשת לעשיית
"מקצה שיפורים"
ולא הובא ולו נימוק אחד המבהיר מדוע לא הגישה המבקשת את תצהירו של מר מרעי במקשה אחת עם יתר תצהיריה.
המשיבה מוסיפה כי טענותיה היו ברורות ונהירות למבקשת עוד בטרם הגישה את תצהירי העדות הראשית מטעמה, וגרסתה אינה מהווה
"עדות מפתיעה"
במסגרתה עלו טענות חדשות אליהן מבקשת כעת המבקשת להגיב.
לטענת המשיבה, אין להתיר לתובע להגיש תצהירים לאחר שהוגשו תצהירי הנתבע, והתרת הגשת תצהיר נוסף מטעם המבקשת בשלב זה עלולה לגרום נזק של ממש למשיבה בהגנתה, תוך גרימת עוול ממשי וקיפוח הגנתה.
כן מתנגדת המשיבה לצירוף המסמך הנוסף אשר מבוקש להגישו כנספח לתצהיר הנוסף.
דיון והכרעה
7.
לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.
8.
ככלל, על בעל דין להביא את ראיותיו ב"חבילה אחת" (תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) ובית המשפט לא ייעתר להגשת ראיות נוספות לאחר שהליך הבאת הראיות הסתיים. ואולם, לבית המשפט נתונה הסמכות לחרוג מכלל זה ולהתיר לבעל
דין להגיש ראיות נוספות כאשר מדובר בראיה משמעותית הנושאת משקל של ממש לגילוי האמת וחשיפתה.
ברע"א 1297/01 גיל מכאלוביץ' נ. כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577 [22.05.2017], בעמ' 579 - 580 (להלן: הלכת מיכאלוביץ') נפסק כך:
"ככלל, ניהולו התקין של ההליך הדיוני אכן מחייב כי בית-המשפט ישמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות... עם זאת... לגופו של עניין, השתכנעתי כי קיימת אפשרות ממשית שהראיה החדשה תשנה את מערך החבות של המשיבות כלפי המבקש, ולפיכך תשפיע על תוצאותיו של ההליך. אף מטעם זה בלבד דינה של הבקשה להתקבל".
9.
בע"א 714/88 נירה שנצר נ. יובל ריבלין, מה(2) 89, 95 [1991] (להלן: הלכת שנצר), נקבע כי בית המשפט יהיה רשאי לקבל ראיות נוספות אף בשלבים מאוחרים של הדיון לעיתים גם לאחר הגשת סיכומי הצדדים, אך יש להקפיד על סדרי הדין התקינים, לרבות הגשת הראיות במועדיהן, ומשכך אין מקום לתת היתר כזה כדבר שבשגרה. בהתאם לעקרונות אלו, הותוו בפסיקה שלושה מבחנים להתרת ראיה שלא הובאה במועדה על-פי סדרי הדין:
(א) מבחן תרומתה של הראיה המתבקשת לחקר האמת ולמתן הכרעה צודקת בתובענה. במסגרת מבחן זה נבחנת חשיבותה של הראיה להכרעה במחלוקת וכן קבילותה ומשקלה;
(ב) בחינת השלב אליו הגיע המשפט, וככל שיקדם כן יטב. יש לבחון את עוצמת הנזק הראייתי והדיוני שיגרם לבעל הדין לאחר שטען את טענותיו והביא את ראיותיו, באופן שהדבר עלול "להפר את האיזון העדין שבין הצדדים" ויש לבחון את עוצמת הפגיעה וההכבדה על ניהול ההליך ועל בעל הדין שכנגד (ר' בש"א (מחוזי ירושלים) 7984/09, רוזן שרה נ. חברת ארזי הבירה בע"מ [09.07.2009]);
(ג) בירור הנסיבות לאי הגשת הראיות במועד, תוך בחינת אחריות המבקש ותום ליבו.
10.
במקרה דנן, הדין מחייב קבלת הבקשה דנן. להשלמת הדיון, אבחן את התצהיר והראיה הנוספת בהתאם להלכת שנצר והמבחנים שפורטו שם, המביאים למסקנה זו.
11.
מבחן התרומה ומשקל הראיה
מדובר בעדות של נציג המבקשת, אשר לטענתה, איתרה מסמך מחודש ינואר 2012 ממנו עולה כי הודע למשיבה אודות בעיות רטיבות בדירת השכן ואף נקבע מועד לתיקון הליקויים, וזאת בניגוד לטענות חברת האיטום בעניין זה. בשל כך, ביצעה המבקשת בדיקה עם מי שהיה אחראי על ביצוע תיקוני בדק וטיפול בתלונות דיירים, ונודע לה כי קיים מידע בנוגע לקריאות שנעשו למשיבה, וכן מידע בנוגע להכנסת הנקז הנוסף.
ליבת המחלוקת שבין המבקשת לבין חברת האיטום, נוגעת לשני עניינים אלה - האם נעשו קריאות לתיקונים, והכנסת הנקז הנוסף. בשלב זה, ייתכן כי המסמך הנוסף בצירוף תצהירו של מרעי, ישפיע באופן ממשי על תוצאת ההליך, בנוגע להודעה לצד השלישי ששלחה המבקשת ו
לא ניתן לשלול את הטענה כי צירוף התצהיר והמסמך שברשות המבקשת יאפשר בירור מלא של המחלוקות.
בנסיבות אלה, קבלת הראיה - אף אם הבקשה להבאתה הובאה באיחור - חשובה לצורך בירור האמת והכרעה צודקת במחלוקת בין הצדדים.
12.
מבחן הפגיעה בהליך הדיוני ובבעל הדין שכנגד
בענייננו, ספק אם ההליך הדיוני עצמו נפגע, שכן גם היעתרות לבקשה לא תוביל לעיכוב בשמיעת ההוכחות או לעיכוב כלשהוא בהליך. אכן, קיימת פגיעה בחברת האיטום, אולם ניתן "לתרגם" פגיעה זו להוצאות, שייפסקו להלן, ואפשר לה להשלים את ראיותיה, ככל שתהא מעוניינת בכך.
13.
מבחן האחריות ותום הלב של הנתבעת
אמנם, ככל הנראה אין מחלוקת כי היה בידי המבקשת לבצע את הבירור המלא ולאתר את המסמך הנוסף והעד הנדרש בשלב מוקדם יותר, כך שחברת האיטום היתה יכולה להיערך בהתאם בעת הגשת ראיותיה.
בהחלט ניתן לזקוף לחובת המבקשת את העובדה שלא ביצעה את הבירור הרלבנטי, ופנתה לקבל עדות נדרשת לכל הפחות בטרם ראיותיה כצד ג' - לאחר שקיבלה לידיה את תצהיר העדות הראשית מטעם חברת האיטום. יתרה מכך, טענת חברת האיטום כי מאז שנת 2008 לא קיבלה כל פניה מגורם כלשהו בדבר בעיות רטיבות / איטום / בידוד בדירה נשוא כתב התביעה, עלתה במפורש במסגרת כתב התשובה להודעת צד ג' שהגישה המשיבה ביום 17.01.16 (סעיף 11). התנהלות זו אכן ראויה לביקורת, אולם אין להשלים עם התוצאה לפיה תיחסם בשל כך דרכה של המבקשת מלהוכיח את ההודעה ששלחה לחברת האיטום בשלב בו מצוי ההליך.
התרשמתי כי עיתוי הבדיקה ואיתור העד לא נבע מהיעדר תום לב או ניסיון מכוון לפגוע במשיבה, אלא מהתנהלות דיונית שייתכן ולא היתה יעילה באופן מיטבי, אשר הביאה לבירור ובדיקה נוספים ולהגשת הבקשה דנן. בהקשר זה, כאמור בהלכת מיכאלוביץ', אף אם האיחור נובע מרשלנות של בעל דין, אין בכך עילה לדחיית הבקשה.
14.

בנסיבות אלו, וכפי שנקבע בהלכה הפסוקה, מצאתי כי יש מקום לקבל את תצהירו של מר מרעי והנספח אליו כראיה נוספת מטעם המבקשת, גם אם קיימת חריגה מכללי סדר הבאת הראיות. זאת, מבלי שיש בכך לקבוע, בשלב זה, מהי המשמעות שתינתן לאותו מסמך - אם בכלל - בהכרעה שתינתן עם סיום ההליך.
15.
אשר על כן, אני מתירה למבקשת להגיש את התצהיר הנוסף מטעמה שצורף כנספח ב' לבקשה 37. העתק התצהיר ייסרק ע"י המזכירות לתיקיית "תצהירים".
16.
אם בדעת מי מהצדדים השלישיים להגיש ראיות נוספת מטעמם, הם רשאים לעשות כן, בתוך 30 ימים מהיום.
17.
מועדי דיוני ההוכחות ושמיעת הסיכומים יישארו על כנם.
18.
בשלב זה, אני פוסקת לטובת חברת האיטום הוצאות בסך של 2,340 ₪ אשר ישולמו על ידי המבקשת, בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. איני פוסקת הוצאות לטובת המשיבים האחרים שלא השיבו לבקשה.
המזכירות תעביר את ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"א אב תשע"ח, 02 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 45807-08/15 יצחק עפר חברה לבנין ופתוח בע"מ נ' אברהם חדש, דינה מימון, אבינועם מנחם ואח' (פורסם ב-ֽ 02/08/2018)