פסקי דין על אליהו סויסה

56866-12/13 פ     22/04/2018




פ 56866-12/13 מדינת ישראל נ' אליהו סויסה








בית משפט השלום בקריית גת - בשבתו בבימ"ש אשקלון

ת"פ 56866-12-13 מדינת ישראל
נ' סויסה





בפני

כבוד השופטת
נועה חקלאי


בעניין:
מדינת ישראל



המאשימה


נגד


אליהו סויסה



הנאשם

גזר דין

רקע

1.
הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של
היזק לרכוש במזיד, איומים, תקיפה ושיבוש מהלכי משפט בניגוד לסעיפים 452, 192, 379 ו- 244 לחוק העונשין, התשל"ז 1977.

2.
על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 18.10.13 ביקש הנאשם מאימו שתחזיר לו חוב של 50 ₪, השליך מאפרה על הרצפה, גידף את אימו ירק על הרצפה , יצא מהדירה, חזר כעבור מספר שעות דרש פעם נוספת את הכסף שבר תריסים בדירה, בעט בפח ושבר אותו, שפך בקבוק יין על הרצפה, קרע עיתון, השליך על הרצפה את הכובע שחבשה אימו, ואיים עליה שישבור לה את כל הבית. למחרת איים עליה: "אם לא תחזירי את הכסף... אעשה לך את המוות ואשבור לך את הבית". בהמשך תקף את אחיו בכך שדחף אותו. בתחנת המשטרה אמר לאימו: "תיזהרי להתלונן אל תתני להם עדויות אני היום יעזוב את הבית ..." זאת בכוונה להכשיל הליך שיפוטי.

הסדר הטיעון
3.
ביום 10.5.15 הציגו הצדדים הסדר לפיו הנאשם יודע בכתב אישום מתוקן ויורשע בו, ישלח לשירות המבחן. אם התסקיר יהיה חיובי במהות ובהמלצות המאשימה תסכים להאריך המאסר המותנה,
ותעתור לשל"צ בהיקף של 250 שעות, קנס והתחייבות. אם התסקיר יהיה שלילי
המאשימה תעתור למאסר בפועל תוך הפעלת המאסר המותנה במצטבר. ההגנה תעתור לאמץ המלצת שירות המבחן וכן להימנע מהשתת קנס.




תסקירי שירות המבחן וחוות דעת הממונה

4.
בתסקיר מיום 14.12.15 סקר שירות המבחן את הרקע האישי המשפחתי והעברייני של הנאשם. את יחסיו המורכבים עם בני משפחתו. הנאשם בן 28, רווק, בוגר 7 שנות לימוד. עבר מסגרות שונות עקב בעיות התנהגות וקשיי קבלת סמכות. שוחרר משירות צבאי לאחר 5 חודשים עקב אי התאמה לאחר שריצה
מאסר.
ביחס לעבירה הנאשם התקשה לקחת אחריות מלאה, נטה להפחית מחומרת התנהגותו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה לגלות יציבות והסתגלות במסגרות, ביצירת קשרים, בקבלת סמכות ובעמידה בגבולות. שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו בעל מאפיינים עבריינים מושרשים והתנהגותו פורצת הגבולות ונבעת כנראה מחסכים רגשיים.. שירות המבחן התרשם מקיומו של סיכון בינוני גבוה להישנות התנהגות דומה בעתיד. שירות המבחן ציין כי הנאשם שולב בתיק אחר בהליך טיפולי וכי להערכת סיכויי הצלחת ההליך הטיפולי נמוכה. עוד צויין כי אף לא החל בביצוע שעות השל"צ שהוטלו עליו בתיק האחר. שירות המבחן המליץ על דחייה על מנת לבחון את התמדת הנאשם בהליך הטיפולי.

5.
בתסקיר מיום 23.6.16 ציין שירות המבחן כי הנאשם הופנה למרכז למניעת אלימות במשפחה
לצורך ניסיון טיפולי, על אף הספק בדבר התאמתו להליך זה לאור התנהלותו ואי הגעתו לפגישות בשירות המבחן. למרות הספק ניתנה לנאשם ההזדמנות, אך הוא לא ניצל ההזדמנות, וניתק את הקשר עם המרכז למניעת אלימות במשפחה. שירות המבחן שוחח עם המתלוננת אשר ציינה כי הנאשם אינו נשמע לסמכותה ומתנהג באלימות כלפיה. שירות המבחן ציין כי הנאשם לא עמד בצו השל"צ אשר הוטל עליו בהליך הקודם. לאור כל האמור נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו. שירות המבחן המליץ על הפעלת המאסר המותנה.

6.
בתסקיר מיום 25.10.17 ציין שירות המבחן כי שוחח עם המתלוננת. לדבריה מאז שהנאשם ריצה מאסר עבר שינוי בדרך התנהגותו וכי כיום התקשורת ביניהם יציבה. שירות המבחן ציין כי הנאשם אינו פנוי לשתף פעולה עם גורמי הטיפול ולפיכך נמנעים מהמלצה טיפולית. שירות המבחן העריך כי עונש המאסר שהוטל עליו בעבר היווה גורם מרתיע ולפיכך ממליצים לבחון הפעלת המאסר המותנה בדרך של עבודות שירות.

7.
בתסקיר מיום 24.1.18 ציין שירות המבחן כי הנאשם ציין כי מעוניין להשתתף בקבוצה טיפולית. אף על פי כן הנאשם לא הגיע ל- 5 בדיקות אליהן הוזמן לצורך איתור שרידי סם. לדבריו אינו נותן אמון בשירות המבחן. בהמשך הוזמן לבדיקה נוספת ונמצאו בבדיקה שרידי סם. שירות המבחן ציין כי לאורך תקופת היכרות ממושכת עם הנאשם התרשם כי הנאשם מתקשה במתן אמון בסיסי ומתנהל בחוסר יציבות וכי לאור מאפייניו אין מקום להמשך מעורבות שירות המבחן.
שירות המבחן לא מצא הצדקה להמליץ על הארכת המאסר המותנה, אך המליץ לבחון אפשרות הפעלתו לריצוי בדרך של עבודות שירות.

8.
בחוות דעתו מיום 15.6.17 ומיום 25.2.18 קבע הממונה על עבודות השירות כי הנאשם מתאים לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

טיעונים לעונש

9.
ב"כ המאשימה הגישה את הרשעותיו הקודמות ואת המאסר המותנה בר ההפעלה. הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו, טענה כי הפגיעה משמעותית, הפנתה למדיניות הענישה הנוהגת, טענה כי מתחם העונש ההולם נע לעבירות
האיומים והתקיפה נע ממאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר וכי המתחם לעבירות ההיזק ושיבוש הליכי המשפט הוא מאסר מותנה. המאשימה הפנתה לאמור בתסקירי שירות המבחן ועתרה להשית על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל תוך הפעלת המאסר המותנה במצטבר וכן הפעלת התחייבות, מאסר מותנה, התחייבות קנס ופיצוי.

10.
ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם נע ממאסר מותנה ועד למאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות. הפנה לנסיבות ביצוע העבירה, לחלוף הזמן ממועד ביצוע בעבירה, לנסיבות חייו של הנאשם, לנטילת האחריות, להליך הטיפולי שעבר בתיקו הקודם, לדברי המתלוננת בפני
שירות המבחן. ב"כ הנאשם עתר להארכת המאסר המותנה ,או לכל היותר להסתפק בתקופת התנאי.

11.
הנאשם הביע צער על מעשיו, לדבריו האירוע התרחש בשנה של מות אביו כשהמצב בבית היה מאוד אמוציונלי, לדבריו עבר טיפול בצפת. לדבריו אימו אשר בה פגע אינה מעוניינת כי ישלח לבית הסוהר.

דיון

מתחם העונש ההולם.

12.
כתב האישום מתאר אירוע אחד הדם שמתמשך על פני יומיים, על כן יקבע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

13.
הערכים המוגנים
בעבירות עליהן נותן הנאשם את הדין הם, שמירה על ביטחונו של אדם, על שלמות גופו ושלוות נפשו, שמירה על קניינו של אדם, שמירה על הסדר הציבורי ועל יכולת אכיפת החוק.

ראו דברי כב' הש' גובראן בע"פ 7878/09
מדינת ישראל
נ' פלוני:

"האלימות מכרסמת ביסודות חברתנו, ועלינו להשיב מלחמה כנגד אלו הנוטלים חרות לפעול באלימות כלפי הזולת. במסגרת מלחמה זו שומה על בתי המשפט להכביד את הענישה על עבריינים אלו. 'חברתנו הפכה להיות חברה אלימה, ותרומתו של בית-המשפט למלחמה באלימות היא בהטלת עונשים ראויים'... שישקפו ערכים שלתגמול והרתעה."

14.
מידת הפגיעה בערכים המוגנים
היא
ברף הנמוך בינוני: התקיפה ברף הנמוך והתבטאה בדחיפת המתלונן. ההיזק ברף הבינוני והתבטא בהרס בבית ושבירת חפצים. האיום ברף הבינוני והתבטא באיום להרוס את הבית, איום אשר החל במימושו עוד בטרם איים. השיבוש ברף הנמוך.

15.
באשר לנסיבות ביצוע העבירות
נתתי דעתי לכך שלא היה תכנון מוקדם לביצוע העבירות, ואף לא תחכום בביצוען. הן בוצעו על רקע כעסו של הנאשם כי אימו לא מחזירה לו חוב כספי. נתתי דעתי לנזק שנגרם בבית המתלוננת: שבירת חפצים, תריסים, פח, הרס. נתתי דעתי לפגיעה בשלוות נפשה לאור האיומים. נתתי דעתי לדברי הנאשם כי היתה תקופה קשה בבית על רקע פטירת אביו.


16.
על מדיניות הענישה הנוהגת ניתן ללמוד, בין היתר מפסקי הדין שלהלן:

ת"פ (פ"ת) 31930-01-14 מדינת ישראל
נ' פרידמן (28.2.14), הורשע נאשם בהפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, איומים ושימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מעצר. הנאשם דרש מאימו כסף ומשסירבה איים עליה. בהמשך הפר צו והגיע לבית אימו ומשהגיעו השוטרים השתמש בכוח כדי להכשיל המעצר. הנאשם ללא עבר פלילי, לוקה בהפרעת אישיות גבולית. נידון לחודש וחצי מאסר בפועל ועונשים נלווים.
ת"פ (נתניה) 4328-06-13 מדינת ישראל
נ' פלוני (19.6.13), הורשע הנאשם בביצוע עבירה של תקיפה, כאשר תפס בגרונה של סבתו כתגובה על כך שסטרה לו, (לאחר שביקשה ממנו להפסיק לעשן והוא נשף אף עשן הסיגריות לתוך פניה), נדון למאסר בפועל למשך 3 חודשים.

ת"פ (רחובות) 60585-01-13 מדינת ישראל
נ' פלוני (3.3.14), הורשע נעשם בעבירות של איומים ותקיפה כלפי הוריו, הנאשם איים על אימו ודחף את אביו והפילו לקרקע. הנאשם נעדר עבר פלילי, סבל ממצוקה נפשית, נידון ל- 6 חודשי מאסר על תנאי ועונשים נלווים.
ת"פ (ק"ג) 41989-09-12 מדינת ישראל
נ' באיץ (11.12.13), הורשע הנאשם בביצוע עבירה של תקיפה, כאשר תקף את אביו, המתלונן, בכך שחטף מידיו את מכשיר הטלפון, הכה אותו בראשו, החזיק בגרונו והחל לחנוק אותו. על הנאשם הוטל מאסר מותנה
ת"פ (פ"ת) 44254-01-11 מדינת ישראל
נ' כהן (19.6.11), הורשע נאשם בהתאם להודאתו, בביצוע עבירות של איומים, היזק לרכוש במזיד ועוד. הנאשם ביצע את העבירות כלפי הוריו, כאשר היה שרוי בגילופין. כתוצאה מן העבירות נחבל אביו של הנאשם, וכן נשברו מכשירים השייכים למתלוננים. נידון ל- 6 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסר על תנאי של 4 חודשים בחופף, לצד עונשים נלווים.


ראו גם רע"פ 1026/16 שחר חלפון נ' מדינת ישראל
(בקשר עם עפ"ג (ת"א) 36931-06-15 מדינת ישראל
נ' חלפון) רעפ 297/15 דניאל

ברנסון

נ' מדינת ישראל

; רע"פ 1402/15 אורי

טלי

נ' מדינת ישראל

; רע"פ 4968/14 פייבושנקו נ' מדינת ישראל
; רע"פ 175/14


אילן

פחימה

נ'

מדינת ישראל

; רע"פ 6756/14 יצחק

בן

חמו

נ' מדינת ישראל

; רע"פ 8820/13 אליהו

קשת

נ' מדינת ישראל

; רע"פ 7734/12 טימור מגידוב נ' מדינת ישראל
; רע"פ 8176/12 חדד ראהב נ' מדינת ישראל
; רע"פ 3389/11 מתיקו דראגו נגד מדינת ישראל
; עפ"ג (מרכז) 21610-08-16 מדינת ישראל
נ' מאיר; ע"פ(נצרת) 47731-04-14 שתיוי נ' מדינת ישראל
; עפ"ג (מרכז) 1079-04-14 יטזב נ' מדינת ישראל
ע"פ (חיפה) 33776-01-13 שמאמי נ' מדינת ישראל
;
עפ"ג (י-ם) 51003-10-14 מדינת ישראל
נ' אדלרסברג .

17.
לאור כל המפורט אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאירוע
בכללותו בנסיבות שבפני
נע ממאסר מותנה ועד לשנת מאסר.

18.
בעניינו של הנאשם אין הצדקה לחרוג לקולה או לחומרה ממתחם העונש ההולם אף לא משיקולי שיקום.

כאמור, ניתנו לנאשם הזדמנויות רבות, שנפרסו על פני שנים, לעבור הליך טיפולי במסגרת שירות המבחן, אך הנאשם לא שיתף פעולה ובסופו של יום שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית בעניינו.

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

19.
בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

זקפתי לזכות הנאשם את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות במיוחס לו.


זקפתי לחובת הנאשם את הרשעותיו הקודמות: הנאשם יליד 1989, צבר לחובתו 5 הרשעות קודמות, בעבירות רבות בתחום האלימות וכן בעבירות רכוש. הנאשם נדון בעבר פעמיים לעונשי מאסר בני חודשיים. תלוי ועומד כנגד הנאשם מאסר מותנה בן 6 חודשים שלא היה בו כדי להרתיעו.


לקחתי בחשבון את ניסינותיו של הנאשם לעבור הליך טיפולי, הגם שהתרשמתי כי לא השקיע מאמצים רבים לשתף פעולה עם שירות המבחן.


לקחתי בחשבון כי ממועד ביצוע העבירה חלפו 4.5 שנים וכי מאז לא נפתחו תיקים נוספים.
לא מצאתי ליחס משקל לחלוף הזמן, בשים לב שהתמשכות ההליכים בתיק נעוצה בהתנהלות הנאשם, ועל מנת לאפשר לו ניסיונות חוזרים ונישנים לשתף פעולה עם שירות המבחן.


לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שהוצגו בתסקיר שירות המבחן ובטיעוני ההגנה, את יחסיו המורכבים עם בני משפחתו, את הקושי ביכולתו ליתן אמון, ואת קשיי ההתמדה במסגרות השונות בחייו.


לקחתי בחשבון את האמור בתסקיר שירות המבחן. את הערכת שירות המבחן כי הסיכון להישנות עבירות בינוני- גבוה, את עמדתה האחרונה של המתלוננת כפי שהוצגה בתסקיר, ואשר לדבריה חל שינוי בדרך התנהגותו של הנאשם ותגובותיו, וכי לא קיימת כלל אלימות מצידו, (כאמור ,שנה קודם לכן דיווחה כי מגיב כלפיה באלימות ואינו נשמע לסמכותה).


לקחתי בחשבון את המלצתו העונשית של שירות המבחן, אשר נמנע מהמלצה טיפולית והמליץ על הפעלת המאסר המותנה. שירות המבחן המליץ לבחון הפעלת התנאי בדרך של עבודות שירות, ענישה אשר מחד תהווה ענישה מוחשית ומאידך בעלת מסר שיקומי.

20.
לאחר שלקחתי בחשבון כל אלה, מצאתי הצדקה לגזור את עונשו של הנאשם מעל הרף התחתון של המתחם, אך לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהורות שהמאסר שיגזר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

21.
לא מצאתי הצדקה להורות על הארכת המאסר המותנה.

על-פי מצוות סעיף 56(א) לחוק העונשין, התשל"ז 1977, הארכת תקופת תנאי אפשרית "מטעמים שיירשמו... אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות העניין לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר על תנאי".


ראו בעניין זה את פסיקתו של בית המשפט העליון בע"פ 4654/03 ווליד נ' מ"י:

"עונש מאסר מותנה משמעו מאסר שהחברה נכונה לדחות ביצועו ובהמשך לוותר על ריצויו כליל אם לא יבצע הנידון עבירה נוספת בתקופת התנאי .....אם נכזבה הציפיה כי המאסר המותנה התלוי ועומד נגד הנידון ירתיעו מלשוב ולבצע עבירות, הרי שנחלש באופן ניכר משקלו של אינטרס השיקום וגובר משקלם של אינטרס הגמול, ההגנה על הציבור, הצורך בהרחקה מהציבור ושיקום בעת המאסר".


ראו גם
רע"פ 7391/08
מחאג'נה נ' מדינת ישראל

נקבע:


"שיקול הדעת הניתן לבית המשפט בהארכת עונש מאסר מותנה מתמקד במצבים שבהם מוצדק לתת לנאשם הזדמנות נוספת לחזור לדרך הישר, כאשר הוא מראה סימנים המניחים יסוד לציפייה כי כך יהיה. עצם אורכו של עונש המאסר על תנאי שהוטל בגין הליך קודם אינו טעם מיוחד להארכתו, במיוחד כאשר הנאשם אינו מראה סימנים אמיתיים של הכרה והפנמה של משמעות התנהגותו הפלילית. ..

בנסיבות שבפני
י, נכזבה הציפיה שהמאסר המותנה ירתיע הנאשם מלשוב ולבצע עבירות, לפיכך בעניינו גובר משקלם של אינטרס הגמול וההגנה על הציבור על פני אינטרס השיקום, מה גם שבעניינו של הנאשם אין שיקולי שיקום לאור העדר שיתוף פעולה בהליך טיפולי ומנגד קיימת הערכת שירות המבחן כי הסיכון להישנות עבירות בינוני - גבוה.

22.
לפנים משורת הדין, בשל העובדה כי לא נרשמו לחובת הנאשם הרשעות בגין עבירות שנעברו בארבע וחצי שהשנים האחרונות, בשים לב לעמדת המתלוננת, ולאור המלצת שירות המבחן, מצאתי לנקוט עם הנאשם את מידת החסד ולהורות שהמאסר המותנה שיופעל ירוצה בחופף למאסר שיוטל, כך שהנאשם יוכל לרצות את המאסר בדרך של עבודות שירות.

עונשו של הנאשם

23.
סיכומו של דבר, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.
מאסר בפועל למשך
חודשיים.
ב.
אני מורה על הפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים כפי שהוטל על הנאשם בתיק 1914/08 בבית משפט השלום באשדוד ביום 27.10.12
המאסר המותנה שהופעל ירוצה בחופף למאסר אותו הטלתי.

למען הסר ספק על הנאשם לרצות בסך הכל 6 חודשי מאסר.

המאסר ירוצה בעבודות שירות באגודה למען העיוור בכתובת הראשונים 11א אשדוד.
הנאשם יועסק 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות.

הנאשם הביע את הסכמתו לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות.


על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי המאסר ביום 29.4.18 בשעה 08:30 במשרדי הממונה על עבודות שירות
במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שירות ב"ש.


מוסבר לנאשם כי עליו לבצע כל עבודות שמוטלות עליו במסגרת עבודות השירות על פי ההנחיות
שתינתנה לו מעת לעת על ידי הממונה במקום וכל הפרה של עבודות שירות תגרום

להפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי עונש המאסר בפועל.
מוסבר לנאשם שעליו למסור בדיקות שתן לפי דרישה של הממונה על עבודות השירות.

ג.
אני מטילה על הנאשם 5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום לבל יעבור עבירות בהן הורשע או כל עבירת אלימות.

ד.
הנאשם יחתום התחייבות בסך 3000 ₪ להימנע מביצוע עבירות בהן הורשע, וזאת תוך 3 שנים מהיום. ההתחייבות תחתם עוד היום במזכירות בית המשפט אחרת יאסר למשך 15 יום.

ה.
קנס בסך
300 ₪ או 3 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם עד ליום
10.12.18.

ו.
פיצוי למתלוננת, גאולה סויסה, ע"ת 1
בסך 1000 ₪

הפיצוי ישולם ב- 4 תשלומים החל מיום 10.8.18.
כל תשלום ייזקף ראשית על חשבון הפיצוי.

בשים לב שלא הוגשה ההתחייבות עליה חתם הנאשם בתיק 1914/08 בבית משפט השלום באשדוד – לא הוריתי על חילוטה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
<#3#>

ניתנה והודעה היום ז' אייר תשע"ח,
22/04/2018
במעמד הנוכחים.












פ בית משפט שלום 56866-12/13 מדינת ישראל נ' אליהו סויסה (פורסם ב-ֽ 22/04/2018)