פסקי דין על בנט קפלן | פסקי דין על קיי.ויי.גי ישראל | פסקי דין על גלובוס מקס | פסקי דין על גלובוס גרופ אינטרנשיונל אנטרטיינמנט | פסקי דין על יורם גלובוס |

51291-05/16 תאק     29/07/2018




תאק 51291-05/16 בנט קפלן, קיי.ויי.גי ישראל בע"מ, גלובוס מקס בע"מ נ' גלובוס גרופ אינטרנשיונל אנטרטיינמנט בע"מ, יורם גלובוס








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"ק 51291-05-16 גלובוס ואח' נ' קפלן ואח'



תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:3
לפני כבוד השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט


מבקשים

1
.
בנט קפלן

2
.
קיי.ויי.גי ישראל בע"מ

3
.
גלובוס מקס בע"מ

– בעיכוב הליכים
מבקש 1 ע"י ב"כ עו"ד עופר שפירא
, עו"ד אלעד גריינר

מבקשת 2 ע"י ב"כ עו"ד משה אליה


נגד


משיבים

1. גלובוס גרופ אינטרנשיונל אנטרטיינמנט בע"מ
2. יורם גלובוס
ע"י ב"כ עו"ד רון קולנברג



החלטה

1.
לפניי בקשה של הנתבעים 2-1 (להלן: "המבקשים") ליתן להם רשות להתגונן כנגד התביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר, על סך 1,425,000 ₪.

2.
התביעה נגד הנתבעת 3 הסתיימה בעיכוב הליכים הואיל וניתן בעניינה צו להקפאת הליכים בפר"ק 27678-06-17 בבית המשפט המחוזי בירושלים.

טענות המשיבים
3.
התביעה הוגשה על ידי מר יורם גלובוס
(להלן: "המשיב") ועל ידי חב' גלובוס גרופ אינטרנשיונל אנטרטיינמנט (להלן: "חב' גלובוס גרופ").

4.
המשיב, איש עסקים ובעל השליטה בחב' גלובוס. עד יום 18.8.15 החזיק המשיב במניות הנתבעת 3, חברת גלובוס מקס בע"מ
(להלן: "חב' גלובוס מקס"), בין היתר באמצעות חב' גלובוס גרופ. תחילה החזיק בכמחצית ממניות גלובוס מקס ואחר כך בכ- 47.5%, עד להעברתן למבקשת 2, חב' קיי.ויי.ג'י ישראל בע"מ (להלן: "המבקשת").

5.
המבקשת היא חבה המצויה בשליטת המבקש 1, מר בנט קפלן
, בעל דרכון אמריקאי (להלן "המבקש" או "קפלן"). המבקשת הוקמה לצורך קבלת מניות התובעים בגלובוס מקס בהתאם לפרוטוקול סגירה שנחתם ע"י הצדדים ביום 18.8.15.

6.
ביום 26.6.14 נחתם מזכר הבנות למכירת האחזקות בגלובוס מקס למבקש ולקבוצת
sks
כהגדרתה במזכר ההבנות.

7.
ביום 12.8.14 ערכו הצדדים תיקון למזכר ההבנות והעלו אותו על הכתב בהסכם.

8.
ביום 18.8.15 נחתם פרוטוקול סגירה בו קבעו הצדדים את מנגנון הביצוע להעברת המניות וכן את התנאים שיחולו ביחס לשחרור המשיבים מערבויותיהם.

9.
המשיבים טוענים בכתב התביעה כי נכון ליום 18.8.15 לא קיימו המבקשים התחייבותם לשחרר את המשיב מערבויותיו לסכומי חוב העולים על 40,000,000 ₪ כלפי הבנק הבינלאומי וכלפי בנק הפועלים ואף לא מערבויות ספציפיות לשורה ארוכה של צדדים שלישיים כמפורט בסעיף 6.1(ב) לפרוטוקול הסגירה: מרכנתיל דיסקונט, מזרחי טפחות, עמיטק, דחף, יבואן מרצדס, משכירי השכירות לגלובוס מקס,
warner
ו-
upi
. לאור האמור נחתם פרוטוקול הסגירה ביום 18.8.15 בו נקבע כי מניות המשיבים יוחזקו בנאמנות על ידי באי כוח הצדדים והן יעברו למבקשת בכפוף להוראות ההסכם.

10.
במקביל לחתימת פרוטוקול הסגירה, נחתם בין המשיבים למבקשים ביום 18.8.15 "הסכם חוב" בו קבעו הצדדים הסדרי תשלום לעניין תשלומים שאינם שנויים במחלוקת, על חשבון החוב אותו חבים המבקשים למשיבים על פי מזכר ההבנות, וכן מנגנון מוסכם ליישוב מחלוקות בעניין סכומים השנויים במחלוקת ביניהם לגבי חוב המבקשים למשיבים על פי מזכר ההבנות.

11.
בהתאם לסעיף 1 להסדר החוב מיום 18.8.15, נמסרו למשיב 19 המחאות על סך כולל של 4,750,000 ₪ בגין החוב שאינו שנוי במחלוקת.

12.
הואיל והמבקשים לא שחררו את המשיבים מערבויותיהם הספציפיות במועד חתימת פרוטוקול הסגירה והסדר החוב, נקבע בהסדר החוב מיום 18.8.15 מנגנון תשלום למשיב עד לשחרור בפועל של הערבויות הספציפיות כדלקמן: בסעיף 8 להסדר החוב מיום 18.8.15 נקבע כי כל עוד לא ישחררו את מלוא הערבויות הספציפיות כהגדרתם בפרוטוקול מיום 18.8.15, ישלמו המבקשים למשיב 125,000 ₪ בשיקים של גלובוס מקס, בערבות המבקש, קפלן, בכל חודש החל ממועד חתימת הפרוטוקול ועד לשחרור המלא והסופי בפועל של המשיב מערבויותיו.

13.
כן נקבע בסעיף 10 להסדר החוב כי בגין אי שחרור של אלו מהערבויות למזרחי, מרכנתיל, דחף,
warner
,
upi
ועמיטק, כי בחלוף 150 ימים ממועד פרוטוקול הסגירה ישלמו המבקשים למשיבים בגין אי שחרור של כל ערבות ספציפית, סך של 50,000 ₪.

14.
הואיל ובמועד הסדר החוב מיום 18.8.15 טרם שוחררו מלוא הערבויות הספציפיות, מסרה גלובוס מקס למשיבים 4 המחאות על סך של 125,000 ₪ כל אחת. ההמחאות נפרעו שכן ביום 18.11.15, זמן הפירעון של ההמחאה האחרונה, לא שוחררו מלוא הערבויות הספציפיות.

15.
בתחילת ספטמבר 2015 שחררו המבקשים את המשיב מערבויותיו כלפי הבנק הבינלאומי, וביום 17.11.15 שחררו הערבויות של המשיב כלפי בנק הפועלים. אי לכך הועברו מניות גלובוס מקס מהמשיב למבקש.

16.
המבקשים הפרו את התחייבותם לשחרר את המשיב מערבויותיו הספציפיות ולא שחררו כל ערבות נוספת מאז 18.11.15 (מועד הפירעון של ההמחאה האחרונה). כן סירבו המבקשים לבקשת המשיב למסור לו שיקים, בניגוד להתחייבותם על פי סעיף 8 להסדר החוב מיום 18.8.15, בגין כל חודש בו לא שוחרר ממלוא ערבויותיו הספציפיות.

17.
עד למועד הגשת כתב התביעה לא שוחררו הערבויות לדחף ולעמיטק. עד יום 22.4.16 לא שוחרר המשיב מערבותו כלפי
warner

(בנוסף לאי השחרור מערבות דחף ועמיטק).

18.
לפיכך, ועל פי הסדר החוב מיום 18.8.15, טוענים המשיבים כי על המבקשים לשלם למשיבים סך של 1,425,000 ₪ כדלקמן: סך של 125,000 ₪ בגין כל חודש מיום 18.11.15 עד 18.5.16 (7 חודשים) עקב אי סילוק הערבויות לדחף ולעמיטק, דהיינו סך של 875,000 ₪. בנוסף, לפי סעיף 109 להסדר החוב, החל מחלוף 150 יום מחתימת הסדר החוב, היינו מיום 18.1.16 עד 18.4.16, שלושה חודשים, עליהם לשלם 50,000 ₪ בגין כל ערבות ספציפית מבין שלוש הערבויות כלפי
warner
, דחף ועמיטק – סך של 450,000 ₪. החל מיום 22.4.16, לאחר סילוק הערבות ל-

warner
, נותרו ערבויות דחף ועמיטק, היינו 100,000 ₪.

19.
בדואל ביום 23.12.15 הודיע המבקש בהודעת דוא"ל כי החוב ל-
warner
סולק, ולכן מסרבים המבקשים להעביר למשיב המשך תשלום. מבירור עם
warner
באותו מועד עולה כי נותר חוב בערבות המשיב בסך של 1,465,363 ₪. רק ביום 22.4.16 הודע למשיבים כי ערבות המשיב ל-
warner
, שוחררה.

20.
המשיבים עותרים שלא ליתן למבקשים רשות להתגונן, ולחילופין, אם תינתן, להתנת את מתן הרשות להתגונן בערובה, בסכום לפי שיקול דעת בית המשפט (פרו' בעמ' 2, שו' 16-15).

21.
המשיבים מוסיפים כי הם זכאים לפיצוי מוסכם עד למועד השחרור בפועל ולא רק עד מועד התביעה, ולכן עותרים למתן רשות לפיצול סעדים בהתאם לתביעה שתקום להם מידי פעם.

טענות המבקשים
22.
המבקשים טוענים כי הם פרעו את מלוא ההתחייבויות המוטלות עליהם לשחרר את המשיב מהערבויות.

23.
התחייבותם לתשלום סכום חודשי של 125,000 ₪ בגין כל ערבות שלא שחררו ממנה את המשיב עד מועד הסגירה (18.5.18), התייחסה רק לערבויות הגדולות של המשיב כלפי בנק הפועלים וכלפי הבנק הבינלאומי (בסך של 45,000,000 ₪).

24.
אין הגיון כלכלי להסכים על תשלום חודשי של סכום כה גבוה בגין אי שחרור מערבויות קטנות, כאשר סכום התשלום עלול לעלות על סכום הערבות עצמה. הדבר אינו סביר ביחס לנזק שניתן היה לצפות בעת חתימת הסדר החוב. את התשלום החודשי שדורשים המשיבים בגין ערבויות קטנות, ראוי להפחית אפוא על פי סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (סעיפים 74, 80-78 לבקשה).

25.
המבקשים השלימו את שחרור המשיב משתי הערבויות הגדולות בתוך שלושה חודשים ממועד הסגירה (אחת בספטמבר 2015 ואחת בנובמבר 2015). משפרעו המשיבים 4 המחאות שמסרו להם המבקשים במועד הסגירה, על סך של 120,000 ₪ כל אחת, אין למבקשים חוב כלשהו של תשלום חודשי כלפי המשיבים.

26.
לחילופין, גם אם יימצא כי המבקשים חייבים בתשלום סכום חודשי של 125,000 ₪ בגין כל ערבות, קטנה כגדולה, שלא שחררו את המשיב ממנה עד הגשת התביעה, הרי שאת התקופה לתשלום החודשי יש למנות ממועד פרוטוקול הסגירה עד חודש לאחר מכן. כלומר, התשלום הראשון עבור התקופה 18.9.15-18.8.15, התשלום השני לתקופה 18.10.15-18.9.15, התשלום השלישי לתקופה 18.11.15-18.10.15, הרביעי לתקופה 18.12.15-18.11.15, החמישי לתקופה 18.1.16-18.12.15, השישי לתקופה 18.2.16-18.1.16, השביעי לתקופה 18.3.16-18.2.16, התשלום השמיני לתקופה 18.4.16-18.3.16, התשלום התשיעי לתקופה 18.5.16-18.4.16. כל אלה בטרם הוגש כתב התביעה ביום 24.5.16. לכן, 4 ההמחאות שמסרה גלובוס מקס למשיב, כיסו את התשלום עבור ארבע התקופות הראשונות עד ליום 18.12.15. לכן, עד למועד הגשת כתב התביעה היו זכאים המשיבים לפי שיטתם (המוכחשת) לתשלום עבור חמש תקופות לכל היותר, היינו לסך של 600,000 ₪ בעניין זה.

27.
המבקשים טוענים כי התחייבותם לתשלום סכום של 50,000 ₪ בגין אי שחרור המשיב ממלוא ערבויותיו תוך 150 יום ממועד הסגירה, הייתה התחייבות לסכום אחד כולל וחד פעמי בגובה של 50,000 ₪ (ולא לסכום חודשי ומתמשך, אשר יש להכפילו במספר הערבויות שלא נפרעו).

28.
לטענת המבקשים, הם שחררו את המשיב מהערבויות כלפי עמיטק כבר ביום 27.10.14, היינו למעלה משנה וחצי לפני הגשת כתב התביעה וטרם המועד שבו טוענים המשיבים שבו עדיין לא שוחררה הערבות – 18.5.16, ולמעלה מ- 9 חודשים טרם חתימת פרוטוקול הסגירה – 18.8.15. כן מציגים המבקשים מסמך מיום 1.7.16 שבו מודיעה לכאורה עמיטק למשיב כי מיום 27.10.14 המשיב או חברת גלובוס הפקות בע"מ אינם ערבים לה ואינם חייבים לה (סעיף 52 ונספח 9 לבקשה). המשיב היה מודע לכך מאחר שהפסיק להעביר לעמיטק המחאות שבועיות לכיסוי החוב (סעיף 54-53 לבקשה). הזכרת החוב לעמיטק בפרוטוקול הסגירה ובהסדר החוב, נעשתה בטעות. אי הסרת המשכון מנכסי המשיב שהוטל לטובת עמיטק נזקפת לחובת המשיב ואינה באחריות המבקשים. לפיכך המבקשים אינם חייבים לשלם למשיב תשלום כלשהו בגין הערבות לעמיטק (סעיפים 57-55 לבקשה).

29.
המבקשים שחררו את המשיב מהערבויות כלפי
warner
כבר ביום 4.3.16, זאת למעלה מחודש לפני המועד שבו טוענים המשיבים כי שוחרר – 22.4.16. כתימוכין מציגים המבקשים הודעת דוא"ל שנשלחה מאת
warner
למבקש, ובו אישרה כי שוחררה ערבות המשיב כלפיה ביום 4.3.16 (סעיפים 62-58 ונספח 10 לבקשה). לכן, טוענים המבקשים כי המשיב אינו זכאי לקבל מהם פיצוי כלשהו בגין הערבות ל-
warner
.

30.
המבקשים טוענים כי קמה להם זכות קיזוז בגין חובות המשיבים כלפיהם כבר ביום 17.11.15, ומכוחה קיזזו חלק מיתרת חובם של המשיבים אליהם כנגד סכום הערבות של המשיב כלפי דחף שהיה על המבקשים לשחרר.

31.
המבקשים מודים כי לא שחררו את המשיב מערבותו כלפי דחף עד למועד הגשת התביעה. לטענתם, בגין כך הם חייבים למשיב סכום חד פעמי בסך 50,000 ₪ (בר קיזוז), אשר התשלום בעניין
warner
נבלע בו. המבקשים טוענים אין הם חייבים סכום חודשי נוסף בסך 125,000 או כפולותיו, הואיל ומדובר בערבות קטנה (בסך 5,000,000 ₪ בלבד).
לחילופין, טוענים המבקשים כי הם חייבים למשיב בעניין דחף תשלום חד פעמי בסך 50,000 ₪ ועוד סכום של חמישה תשלומים חודשיים בסך 125,000 ₪ כל אחד, היינו 600,000 ₪, ובסה"כ 650,000 ₪ (בר קיזוז), כאשר הסכום בגין עניין
warner
נבלע בסכום זה.

32.
לפיכך טוענים המבקשים היא סכום התביעה על סך של 1,425,000 ₪, מופרז ומנופח.

33.
בנוסף טוענים המבקשים כי הם שילמו ביתר למשיבים, ולמעשה לא קיים חוב שלהם למשיבים אלא קיים חוב של המשיבים למבקשים. ביום 12.8.14 נחתם תיקון למזכר ההבנות מיום 26.6.14 (נספח 4 לכתב התביעה). בסעיף 2ד לתיקון נקבע כי ממועד השלמת העסקה המשיב לא יהיה זכאי עוד לדמי ניהול מחב' גלובוס מקס או מחברת רשת, ובכל מקום שבו נכתב במזכר ההבנות "דמי ניהול" ייכתב "התמורה המשולמת" למשיבה (סעיפים 21-10 לבקשה). לפי תנאי העסקה סך כך התמורה הכספית הכוללת למשיב בגין העברת המניות למבקשת היא לכל היותר 98,300,000 ₪ לפי רכיבים כדלקמן: 82,300,000 ₪ כאמור בסעיף 6א למזכר ההבנות בגין ערבויות ובטחונות; 7,000,000 ₪ כאמור בסעיפים 6ב ו-3ג למזכר ההבנות בגין החוב של המשיב לחב' גלובוס מקס; 9,000,000 ₪ כאמור בסעיף 7 למזכר ההבנות בגין דמי ניהול למשיב (שיעלו או יפחתו בסכום ההתחשבנות) (סעיפים 19, 46-45 לבקשה).

34.
עוד מפנים המבקשים לסעיף 7 למזכר ההבנות ולסעיף 2(ד) לתיקון למזכר ההבנות ולפיהם התמורה המשלימה למשיבה, שנקבעה בסך כולל של 9,000,000 ₪, תעלה או תופחת בסכום ההתחשבנות, שהוא ההפרש בין הסכומים והתשלומים ששולמו למשיב או לטובתו או לתאגידים בבעלותו על ידי חב' גלובוס מקס מיום 1.1.12 לבין התשלומים שהמשיב או התאגידים בבעלותו זכאים לקבל מחב' גלובוס מקס (סעיף 46 לבקשה).

35.
בחישוב מיום 10.5.15 שערכו רואי החשבון של הצדדים התברר שלמשיב או לתאגידים בבעלותו יש חוב כלפי חב' גלובוס מקס בסך של 21,429,387 ₪, סכום הגבוה בכ-4,000,000 ₪ מהחוב המוערך בסך 17,000,000 ₪ לפי סעיף 6(א)(7) למזכר ההבנות (סעיף 47 ונספח 5 לבקשה).

36.
לאחר סגירת העסקה, גדל התשלום של המבקשים באופן בלתי צפוי בגין סכומי ההתחשבנות בסך של 4,000,000 ש"ח לספקי חברת רשת ובסך של 550,000 ₪ למס הכנסה בהסדר.

37.
בחישוב מיום 1.6.16 שערכו המבקשים, החוב של המשיב והחברות בבעלותו לחב' גלובוס מקס עומד על סך של 31,835,097 ₪ (14,835,097 ₪ מעבר לאמור במזכר ההבנות). לפיכך סך התשלומים למשיב ולתאגידים בבעלותו ליום 1.6.16 הוא
102,398,404 ₪, כלומר סכום של
4,098,404 ₪ מעבר לסך 98,300,000 ₪, שאותו עותרים המבקשים לקבל מהמשיבים (סעיף 49 ונספח 6 לבקשה). היינו, המבקשים טוענים כי שילמו ביתר סך של 4,098,404 ₪ נכון ליום 1.6.16 אותו שילמו המבקשים והם זכאים לקבלו מהמשיבים.

38.
לנתבעים זכות קיזוז החל מיום 17.11.15, בגין החוב של המשיבים כלפי המבקשים בסך של 4,098,404 ₪, שאותו שילמו המבקשים ביתר למשיבים. לפי סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א, 1970 ו/או סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, עומדת למבקשים הזכות לקזז מכל סכום שהם חייבים למשיבים את הכספים המגיעים להם עד לסך של 4,098,404 ₪ (סעיפים 49-47, 66-63 לבקשה).

39.
זכות הקיזוז של המבקשים נוצרה עם שחרור המשיב מהתחייבותו לבנק הפועלים ולבנק הבינלאומי ביום 17.11.15. המשיבים הסתירו מהמבקשים את השווי הנכון של ההתחייבויות החלות עליהם לפי ההסכמות ביניהם, ובפרט שהן עולות על 98,300,000 ₪, הוא הסכום לתשלום לפי העסקה. לכן לא יכלו המבקשים לתת הודעת קיזוז למשיבים כבר במועד שבו נוצרה זכותם ושבו הפכו חובותיהם המוכחשים כלפי המשיבים לברי קיזוז – 17.11.15 (סעיף 67 לבקשה).

40.
המבקשים מסתמכים על גישתו של המלומד פרופ' מאוטנר בספרו, שהעדיפה בדרך כלל לראות את הודעת קיזוז כמעין הודעה דקלרטיבית וכפועלת למפרע מהמועד שבו נוצרה אפשרות הקיזוז (פרופ' מנחם מאוטנר (עורך פרופ' ד' פרידמן), דיני חיובים – חלק כללי, בעמ' 531-529 (סעיף 67 לבקשה). כן מפנים המבקשים לפסיקה: פסק הדין בע"א (חי') 1273/05 נגר משולם נ' יום טוב דוריס (29.5.06) שאפשר קיזוז ללא הודעה, ופסק הדין בע"א 2350/01 (ירושלים) שדן בחובת תום לב של המתנגד לקיזוז, שאם נודע לו על זכות מהותית של צד שכנגד ועל חובו כלפיו, והוא לא פעל לסילוק חובו, תיראה התנגדותו לקיזוז כחוסר תום לב (סעיף 67 לבקשה).

41.
המבקשים עתרו לראות הודעת קיזוז בהודעה הטלפונית של המבקש לבא כוח המשיבים
מיום 16.12.15 לפיה המבקשים פרעו את מלוא התחייבויותיהם כלפי המשיבים. לחילופין, ביקשו לראות הודעת קיזוז בעצם הבקשה (סעיפים 69-68 לבקשה). הודעות קיזוז אלה פועלות רטרואקטיבית מיום 17.11.15.

42.
הקיזוז הוא האמצעי היחיד של המבקשים לגבות את יתרת חובם של המשיבים כלפיהם, משום קשייהם הכספיים של המשיבים (סעיף 65 לבקשה).

43.
המבקשים טוענים כי הסמכות לדון בהתחשבנות בין הצדדים היא לבורר, כב' השופט בדימוס בועז אוקון, בהתאם להסכם בין הצדדים. לטענתם, את הדיון בטענת הקיזוז של המבקשים יש לעכב עד להכרעת הבורר בסוגיית ההתחשבנות (סעיפים 50 ו-72 לבקשה).

44.
בדיון מיום 12.12.17 נחקר המבקש בחקירה נגדית על תצהירו והעיד כי לאחר הגשת הבקשה בדק ומצא כי חלק מהרכיבים של זכות הקיזוז לה טען בבקשה אינם נכונים (פרו' בעמ' 2 ש' 13-6).

"ש. תאשר בבקשה שבתקופה שלאחר הגשת המסמכים האלו, ישבת על הנתונים ומצאת שחלק מהרכיבים אינם נכונים?
ת. תשובתי היא כן לשני הכיוונים (גם לחובה וגם לזכות). האם להרחיב את התשובה?
ש. אנא הצבע על אותם נתונים שמצאת אי דיוקים לאחר הגשת בקשתך מכיוון הצד שלכם.
ת. אינני מסוגל כרגע לעשות את זה. ההתחשבנות בנויה על מעל 100,000 נתונים. זה לא משהו שאני יכול לענות לך כרגע, כדי לענות לך באופן שלם אני צריך לבדוק שוב את ההתחשבנות.
ש. אני יודע שנמצאו על ידך בבדיקה חוזרת אי דיוקים של לפחות בין 3 ל-4 מיליון ₪ שלשיטתך צריך להפחית מדרישת הקיזוז שאתה מעלה בבקשתכם.
ת. מצאתי אי דיוקים לזכות מרשך והבאתי את זה לידיעתכם, אך מצאתי גם אי דיוקים לכיוון השני".
45.
בהתאם לעדותו של המבקש בחקירתו הנגדית במסגרת הדיון בבקשת הרשות להתגונן הודה אם כן המבקש כי בבקשה נפלו שגיאות בחישוב הסכום שאותו עותרים המבקשים לקזז. המשיב העיד כי חלק מאי הדיוקים בחישוב הם לטובת המשיבים וחלקם לטובת המבקשים. בעקבות זאת טען ב"כ המשיבים בדיון כי "ברור על פניו שטענת הקיזוז איננה מדויקת, ישנן סטיות של מיליוני שקלים, העד אישר את זה".

46.
המשיבים עותרים לקבל רשות להתגונן ללא הפקדת ערובה בטענה שאי הדיוק בסכומי הקיזוז שציינו הוא קטן ואינו מצדיק זאת (פרו' בעמ' 2 שו' 29-28) ובפרט שהמשיבים לא הגישו הוכחת חוב.

47.
המשיבים טוענים כי די בהגנה לכאורה ולו בדוחק כדי להצדיק מתן רשות להתגונן, וכי יש לשלול רשות זו רק אם נעלה מכל ספק כי אין לנתבע בתביעה בסדר דין מקוצר כל סיכוי להצליח בהגנתו. זאת במיוחד שעה שלזכות להתגונן הוענק מעמד חוקתי.

דיון והכרעה
48.
בין הצדדים קיימות מחלוקות עובדתיות באשר להסכמות שביניהם ובאשר לחשבון הנכון שביניהם, ובין היתר בנושאים הבאים:
מחלוקת ראשונה היא ביחס לאשר סוכם ביניהם ובפרט בפרוטוקול הסגירה ובהסדר החוב מיום 18.8.15 בעניינים אלה:
ראשית
, מהן הערבויות שבגין אי פירעונן הוסכם שישולם סך חודשי של 125,000 ₪, האם כטענת המשיבים בגין כל אחת מן הערבויות, קטנות כגדולות, או כטענת המבקשים רק בגין שתי הערבויות הגדולות לבנק הפועלים ולבנק הבינלאומי.
שנית
, מהי תקופת אי הפירעון שבגינה הוסכם שישולם כל תשלום חודשי בסך
125,000 ₪, האם תקופת התשלום הראשון היא כטענת המשיבים, התקופה שהסתיימה ביום 18.8.15, או כטענת המבקשים - התקופה שהתחילה ביום 18.8.15 ושהסתיימה ביום 18.9.15.
שלישית
, האם סוכם שהתשלום בסך 50,000 ₪ בגין חלוף 150 ימים ממועד הסגירה (מיום 18.8.15 עד ליום 18.1.16) הוא, כטענת המשיבים, תשלום חודשי הממשיך עד שישוחרר המשיב מערבויותיו, או, כטענת המבקשים, תשלום חד פעמי בלבד.
רביעית
, האם סוכם, כטענת המשיבים, שאת התשלום האמור בסך 50,000 ₪ יש להכפיל במספרן של הערבויות שלא נפרעו תוך 150 יום ממועד הסגירה, או, כטענת המבקשים, שמדובר בסכום כולל, שאין להכפילו, אלא יש לשלם אותו פעם אחת, בגין אי פירעונן של מלוא הערבויות תוך 150.

49.
מחלוקת
שנייה היא בשאלה האם סוכם, כטענת המבקשים, או לא סוכם, כטענת המשיבים, בין הצדדים על סכום כספי מירבי, שיועבר למשיב תמורת המניות, מבלי שהסיכום בפרוטוקול הסגירה ובהסדר החוב מיום 18.8.15 מאפשר חריגה ממנו.

50.
מחלוקת שלישית היא מתי, אם בכלל, שוחרר המשיב מערבותו כלפי עמיטק, האם כטענת המשיבים, ולפיה המשיב טרם שוחרר ממנה אף בעת הגשת התביעה, או, כטענת המבקשים, ביום 27.10.14 (ועוד לפני מועד הסגירה).

51.
מחלוקת רביעית היא מתי שוחרר התובע מערבותו כלפי
warner
, האם, כטענת המשיבים, ביום 22.4.16, או, כטענת המבקשים, ביום 4.3.16.

52.
מחלוקת חמישית היא האם למבקשים יש או אין טענה ממשית, מדויקת ומפורטת כנדרש לזכות קיזוז.

53.
ההכרעה במחלוקות הראשונה והשנייה נדרשת לצורך קביעת אשר סוכם בין הצדדים. ההכרעה במחלוקות השלישית והרביעית נדרשת לצורך קביעת אשר בוצע בפועל על ידי הצדדים. מחלוקות אלו ראויות להתברר, טענות ההגנה פורטו כנדרש, והמבקש לא חזר בו בעדותו מטענות אלה. טענות ההגנה לא התבררו בחקירה הנגדית כהגנת בדים.

54.
זכות הגישה לערכאות עומדת לנתבעים וכן זכותם לקבל את יומם בבית המשפט מבלי שייחסמו בטרם ילובנו טענות ההגנה שהשמיעו, עד לירידה לחקר האמת (ע"א 10189/07 ששון נ' בנק המזרחי טפחות (12.2.09); ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נב(1) 390, 400 (1999); ר"ע 39/86 גליק נ' גליק, פ"ד מ(1) 51 (1986) בעמ' 52; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995), עמ' 677-675).

55.
באשר לטענת הקיזוז, המבקשים הודו בדיון כי טענת הקיזוז שהעלו אינה כוללת פירוט מדויק של רכיביה ואישרו שקיימים אי דיוקים באופן חישובה. אף שמטענות המבקשים עולה כי חלק מרכיבי טענת הקיזוז פורטו במדויק וחלק לאו, לא הצביעו המשיבים בדיון, אף שנשאלו על כך, מה החלק המפורט במדויק ומה אינו מפורט כראוי, וביקשו לתקן את טענת הקיזוז בכתב הגנה, אם וכאשר יוגש. בכך הודו, למעשה, בחולשת טענת הקיזוז שהציגו בכתב בקשתם ועל פה בדיון.

56.
טענת הקיזוז יסודה במחלוקות לעניין החשבון הנכון שבין הצדדים ולעניין זה טוענים המבקשים כי בכוונת הצדדים לפנות לבורר שיכריע במחלוקת זו וכבר הוחלפו בין הצדדים מכתבים לגבי בוררות זו ואף הייתה הסכמה לגבי זהותו של הבורר.

57.
המבקשים טוענים כי העובדה שנפלו טעויות בסכומים קטנים יחסית לסכום העסקה, אין בהן כדי לשמוט את היסוד לטענת הקיזוז. המשיבים טוענים כי טעויות של כ- 3 מיליוני ₪ אינן טעויות קטנות וכי בשל כך יש לחייב את המבקשים להפקיד ערובה כתנאי לקבלת רשות להתגונן בכלל.

58.
בסעיף 49 לבקשה נטען כי לפי חישוב עדכני שבוצע על ידי המבקשים נכון ליום 16.6.16, החוב של המשיב או התאגידים בבעלותו הינו בסכום של 31,835,097 ₪ כאשר מזכר ההבנות הועבר החוב בסך כולל של 17,000,000 ₪ בלבד, היינו הפרש של 14,835,097 ₪. המשמעות היא כי סך כל התשלומים של המבקשים למשיב ולתאגידים בבעלותו ובגינם הינו בסך כולל של 102,398,404 ₪, בעוד שלפי תנאי העסקה, הסכום הכולל צריך היה להיות לכל היותר בסך של 98,300,000 ₪, היינו הפרש של 4,098,404 ש"ל, אותו שילמו המבקשים ביתר והם זכאים לקבלו מהמשיבים.

59.
המבקשים צירפו לבקשה ולתצהיר כנספח 6 את מסמכי החישוב.

60.
במסגרת החקירה הנגדית לא יכול היה המשיב לבדוק את הדיוק בטענת הקיזוז והעיד כי ההתחשבנות מבוססת על למעלה מ- 100,000 נתונים. בנסיבות אלה, בהתחשב בסכומים בהם מדובר, ובבסיס הנתונים הרחב הנדרש לצורך ההתחשבנות, אין לומר כי סברתו של המשיב כי קיימת טעות שכל כ- 3 מיליון ₪ לטובת המשיבים (ומנגד קיימות גם טעויות לחובת המשיבים ולטובת המבקשים), ומבלי שהוצגה טעות ספציפית כלשהי שנעשתה בחישוב במסגרת החקירה הראשית, אין בה כדי לשמוט לחלוטין את טענת הקיזוז של המבקשים.

61.
זאת ועוד, טענת הקיזוז אינה אלא טענה נוספת של המבקשים, המצטרפת לטענות שהעלות בדבר כל החיובים הנטענים בכתב התביעה. גם ללא טענת הקיזוז יש בידי המבקשים טענות הגנה הראויות להתברר כנגד כתב התביעה, למעט בגין חוב בגין הערבות לדחף, בסך של 50,000 ₪, אשר לפי גרסת המבקשים יהיו חייבים ככל שטענת הקיזוז שהעלו תידחה.

62.
לאור כל האמור לעיל ניתנת למבקשים רשות להתגונן והתצהיר יהיה לכתב הגנה.

63.
לא ראיתי לנכון בנסיבות אלה להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערבות כלשהי מצד המבקשים.

64.
הוצאות הבקשה בסך 10,000 ₪ ישולמו בהתאם לתוצאות התובענה.




ניתנה היום, י"ז אב תשע"ח, 29 יולי 2018, בהעדר הצדדים.











תאק בית משפט שלום 51291-05/16 בנט קפלן, קיי.ויי.גי ישראל בע"מ, גלובוס מקס בע"מ נ' גלובוס גרופ אינטרנשיונל אנטרטיינמנט בע"מ, יורם גלובוס (פורסם ב-ֽ 29/07/2018)