פסקי דין על אבי יוסף חי | פסקי דין על תפארת נחמיה | פסקי דין על איילון אליהו ואח' | פסקי דין על רחמים כהן | פסקי דין על אליהו מרדכי | פסקי דין על אליאס אלישע ואח' |

139/95 ברע     13/03/1996




ברע 139/95 אבי יוסף חי, תפארת נחמיה, איילון אליהו ואח' נ' רחמים כהן, אליהו מרדכי, אליאס אלישע ואח'





בית המשפט המחוזי
ב נ צ ר ת

בר"ע מס':139/95

בפני
השופט: אסא אברהם - ס. נשיא


בענין:
.1אבי יוסף חי

.2תפארת נחמיה

.3איילון אליהו
.4מאיר ראובן
.5חי יהודה
.6יוחנן יונה
.7כפר יובל - מושב עובדים להתישבות
חקלאית שיתופית בע"מ
המערער/ים

- נ ג ד -

.1רחמים כהן

.2אליהו מרדכי

.3אליאס אלישע
.4יוסף דניאל
.5עמדי חיים
.6עמדי מרגלית
.7עמדי אמנון
.8תפארת נחמיה

.9עמדי אריה
.10אלישע שמעון
.11תפארת חיים
.12מנחם ציון
.13מור אברהם
.14אליהו שרה
המשיב/ים
ה ח ל ט ה

.1 בקשת רשות ערעור זו היא לביטול החלטתו של ראש ההוצל"פ בתיק הוצל"פ
73/93מיום ,17.9.95בה ביטל החלטה קודמת שלו בנסיבות שיתוארו
להלן.

המבקשים 1-6הם חברי מושב כפר יובל. המבקשת מס' 7היא החייבת בתיק
ההוצל"פ הנ"ל. עו"ד מאיר זנטי משמש ככונס נכסים של החייבת ומייצג
את המבקשים בבקשת רשות ערעור זו. המשיבים בבקשה זו הם זוכים
שהגישו בקשות להוצל"פ כדי להצטרף לרשימת הנושים שהייתה קיימת נגד
החייבת.

בין המבקשים 1-6בבקשה זו לבין החייבת, התנהלו הליכים משפטיים
בתיק 312/92ו- 345/92בבית המשפט המחוזי בנצרת. עניינם של תיקים
אלו היה בקשות לקיום פסק הבורר ולביטולו. מאחר ובין הצדדים דאז
התנהלו הליכי בוררות, כאשר הבורר זיכה את המבקשים 1-6בבקשה זו
בסכומי כסף וחייב את החייבת לשלמם להם.

ביום 10.1.93בית משפט נתן בית משפט זה

פסק דין
בת"א 312/92הנ"ל
ולפיו קיים את פסק הבוררות. בעקבות כך פנו הזכאים להליכי הוצאה
לפועל בתיק הוצל"פ 73/93ופתחו בהליכים לביצוע פסק הדין שאישר את
פסק הבורר.

החייבת הגישה לראש ההוצאה לפועל בקשה ובה היא ביקשה להפסיק את
הליכי הוצל"פ והעברת האחריות לגביית החוב לטיפולו של המשקם שמונה
כחוק לגבי חובותיה.

כב' השופט אלופי, ראש ההוצל"פ דאז, נעתר בהחלטתו מיום 3.2.92
לבקשתה של החייבת והורה להעברת ההליך למשקם.

הזכאים שהם המבקשים 1-6בפני
י ערערו של החלטתו זו בבית משפט זה.
ערעור זה הובא בפני
י והחלטתי שיש מקום להעתר לערעור ולבטל את
החלטת יו"ר ההוצל"פ להעביר את גביית החוב למשקם, ולכן ההליכים
בתיק ההוצל"פ נמשכו.

ב"כ הזוכים המקוריים המבקשים בפני
י הגיש בקשה ביום 18.4.93למנויו
ככונס נכסים על נכסי החייבת ואכן הוא מונה לתפקיד זה.

.2 באוקטובר 93הוגשו בקשות הצטרפות של זוכים אחרים נגד החייבת אשר
לא נכללו ברשימת הזוכים שהוגשה לתיק הוצל"פ לפני כן. מצטרפים אלה
הם המשיבים 1-14בבקשת רשות ערעור זו שבפני
י.

ביום 20.11.94הגיש עו"ד זנטי בתוקף תפקידו ככונס נכסים הודעה על
הסדר פשרה בין המבקשים 1-6לבין החייבת. ההסדר אושר וניתן לו תוקף
של

פסק דין
ביום 27.11.94שניתן לו תוקף ע"י ראש ההוצל"פ.

המשיבים 1-14הגישו הודעה בקשה בדרך המרצה לראש ההוצל"פ לביטול
החלטתו לאישור הסכם הפשרה הנ"ל. העילה לבקשה זו הייתה בקשת
הצטרפותם של המשיבים 1-14כזוכים וטענתם הייתה שהסדר הפשרה שקיבל
תוקף החלטה של ראש ההוצל"פ נעשה בלי לקחת אותם בחשבון בהליכי
ההוצל"פ.

כב' הרשמת ברכה סמסון, קבלה את טעוניהם של הזוכים המצטרפים והורתה
לבטל את ההחלטה שאישרה את הסכם הפשרה הנ"ל.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור זו שבפני
י.

.3 טוענים המשיבים שיש מקום לדחות את בקשת הרשות לערעור.
המשיבים מבססים טענתם על התקנה ( 119ה) לתקנות ההוצל"פ תש"מ 1979
לפיה יש להגיש את הבקשה לרשות ערעור בדרך של המרצה ובצירוף תצהיר.
המשיבים מוספים וטוענים שהמבקשים לא הגישו את הבקשה במועד הקבוע
שהוא שבעה ימים מיום מתן ההחלטה. לכן מאחר והבקשה הוגשה באיחור
ומבלי שצורף לה תצהיר כנדרש, דינה להדחות.

.4 ב"כ המבקשים הגיש בקשה נפרדת להארכת מועד ובה הוא מציין שאין
להתיחס אך ורק לענין הפורמלי והוא מונה את הנימוקים למתן רשות
ערעור. לפיכך הוא טוען שמתן רשות לערעור דרוש כדי להעביר את
החלטתה של כב' הרשמת במבחן הערעור. מה עוד ולטענתו הבעיה היא
משפטית גרידא ולא עובדתית, ומכאן, שלענין הגשת תצהיר אין משמעות
עניינית משום שבית המשפט שבפני
ו יובא הערעור יצטרך לדון בשאלה
המשפטית.

.5 לענין בקשה להארכת מועד, עפ"י תקנה ( 128א) לתקנות ההוצל"פ
הנ"ל, רשאי בית המשפט להאריך את המועד לפי ההוראות שבתקנות
סדר הדין האזרחי.

עפ"י תקנה 528לתקנות סדר הדין האזרחי "נקבע המועד או הזמן
בחקוק, רשאי בית המשפט להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

.6 הבקשה הנדונה כאן הוגשה ימים ספורים לאחר המועד שבו היו אמורים
להגיש אותה. הנימוקים המפורטים בבקשה זו מקובלים עלי ואני רואה
בהם די כדי להצדיק את הארכת המועד, מה עוד ומדובר במקרה זה
בערעור הנוגע לשאלות מהותיות בעלות משמעות מרחיקות לכת בדבר
זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים שכן, אם ימצא כי ביטול החלטת יו"ר
ההוצל"פ בענין הסכם הפשרה שהוגש לו מוצדקת, יהיה בדבר כדי לקפח
באופן משמעותי את היקף זכויותיהם של המבקשים בפני
י, שכן, בכך
עלולים הסכומים שיעמדו לחלוקה בהליכי ההוצל"פ לקטון משום ריבוי
נושים בהליכים אלה עקב צירופם של המשיבים.

מכאן, שנראה לי שבנסיבות אלה יש כדי להוסיף משקל לטעמים המיוחדים
להארכת המועד, ואכן מוארך המועד כמבוקש.

.7 באשר לבקשת רשות הערעור עצמה העלו הצדדים את טיעוניהם בכתב
באריכות ובטוב טעם.

ב"כ המשיבים חזר והדגיש בפני
י את הטענה כי מעבר לענין הפורמלי
שבאי צירוף תצהיר ובאיחור בהגשת הבקשה לרשות ערעור, הרי ממילא
יש למשיבים זכות להצטרף להליכי ההוצל"פ כנושים מן החייבת למרות
שהם לא פנו אל לשכת ההוצל"פ בטרם גובש ואושר ההסכם שבין המבקשים
בפני
י, לבין החייבת.

לא אכנס כאן לבירור טענותיו המהותיות של ב"כ המבקשים לענין זכותם
של המשיבים להצטרף להליכי ההוצל"פ המתקיימת בתיק ההוצל"פ 73/93
שכן בשלב זה די לי אם אבדוק אם הדרך שבה נקטו המשיבים לביטול
החלטתה של יו"ר ההוצל"פ היא הדרך הנכונה, או שהיה עליהם לנהוג
בהליך מסוג אחר.

כאמור, המשיבים לא היו מלכתחילה צד להליכי ההוצל"פ, שהתקיימו בין
צדדים אחרים לחלוטין ושלגביהם הייתה החלטת יו"ר ההוצל"פ מבחינת
סוף פסוק. ומכאן, שמתעוררת השאלה אם רשאים מי שלא היו צד להליך
זה, להחזיר את הגלגל לאחור בדרך שבה נקטו המשיבים.

יכלו אולי המשיבים לפנות בתביעה ל

פסק דין
הצהרתי להוכחת
זכויותיהם, או יכלו הם בעצמם להגיש ערעור על החלטת יו"ר ההוצל"פ
לבית המשפט המחוזי. אך הדרך שבה בחרו נראית על פניה כמצריכה ליבון
אם אכן הייתה להם הזכות לפנות בדרך זו, ואם היתה יו"ר ההוצל"פ
רשאית להעתר לבקשתם.

נראה לי כי נסיבות אלה אכן מצריכות ליבון הסוגיה בהליך ערעור
ומבלי לחוות דיעה אם אכן צדקה או לא צדקה יו"ר ההוצל"פ בהחלטתה,
נראה לי כי יש מקום להרשות למבקשים להישמע בערעור על החלטה זו.
אני נעתר על כן לבקשה ונותן למבקשים רשות ערעור על החלטת כב'
הרשמת הגב' ברכה סמסון והמבקשים יגישו את ערעורם כדין תוך 7ימים
מקבלת העתק החלטה זו.

אני קובע הוצאות הבקשה בסך של -. 2,500ש"ח שישולמו לפי תוצאות
הדיון בערעור עצמו.

ניתן היום 13/03/96והעתק ישלח אל ב"כ הצדדים.

אסא אברהם - ס. נשיא

ריבן מירב
ק001395ב









ברע בית משפט מחוזי 139/95 אבי יוסף חי, תפארת נחמיה, איילון אליהו ואח' נ' רחמים כהן, אליהו מרדכי, אליאס אלישע ואח' (פורסם ב-ֽ 13/03/1996)