פסקי דין על נתן פלד | פסקי דין על ירון ברנהולץ

51668-01/17 א     12/08/2018




א 51668-01/17 נתן פלד נ' ירון ברנהולץ








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 51668-01-17 פלד נ' ברנהולץ

ת"א 31575-07-16 פלד נ' ברנהולץ


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
מירב קלמפנר נבון


תובעים

נתן פלד

ת.ז. 055739759
ע"י ב"כ עוה"ד אלכס גרינשטיין ואח'


נגד


נתבעים

ירון ברנהולץ

ת.ז. 025219718
ע"י ב"כ עוה"ד יורי נחושתן ואח'









פסק דין


לפני שתי תובענות אשר הדיון בהן אוחד.
התובענה השטרית:
1.
ביום 11/1/15 נחתם בין התובע לנתבע הסכם הלוואה אישי , כאשר במסגרת אותו הסכם ניתנה לנתבע מעם התובע הלוואה ע"ס 300,000 ₪ למשך 12 חודשים בריבית לא צמודה בת 12 אחוזים לשנה אשר תשולם מדי רבעון. סכום הריבית עמד ע"ס 9000 ₪ בצירוף מע"מ. הנתבע התחייב לפרוע את סכום ההלוואה במלואו עד ליום 11/1/16.
2.
על אף התחייבותו, לא פרע הנתבע את ההלוואה והתובע הגיש כנגדו תביעה ביום 25/2/16 בבית משפט השלום בתל אביב ע"ס 309,000 ₪. במסגרת התובענה הוטלו על נכסי הנתבע עיקולים. הנתבע פנה אל התובע ב 3/16 ובאת כוחו דאז (עוה"ד פלד) וביקש לבטל את העיקולים, כאשר הוא מתחייב לתשלום מלוא סכום ההלוואה, זאת באמצעות מתן המחאה דחויה על מלוא סכום ההלוואה כולל ריבית עד מועד התשלום, אשר מועד פירעונה חודשיים לאחר מכן ליום 22/5/16. בהתאם בוטלו העיקולים והתובענה כנגד הנתבע נמחקה.
3.
ההמחאה האמורה חוללה באין כיסוי מספיק, התובע הגיש בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל, הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר, זו הועברה אל בית המשפט וניתנה לנתבע הרשות להתגונן. מכאן התביעה השטרית אשר לפני בגין אותה המחאה.
4.
הנתבע טען כי ההמחאה דנן ניתנה לביטחון בלבד, ככל שיהיה לו חוב כלפי התובע במועד פירעון ההלוואה. לטענתו, ההלוואה נפרעה בידי הנתבע במלואה לפני זמן רב במסגרת התחשבנות פתוחה בין התובע לנתבע והחברות מטעמם. הנתבע טוען כי דווקא התובע הוא אשר חב כספים לנתבע אישית ולמשרד בו היה הנתבע שותף. לטענתו, הוא העביר אל התובע את חלקו בנכסים בארה"ב בהם היו התובע והנתבע שותפים שווים, חלק העולה על החוב במסגרת אותה המחאה אשר הוגשה לביצוע. כן הועבר אל התובע, כך לטענת הנתבע גם חלקו של הנתבע מעסקת מכירה של נכס באמסטרדם. הנתבע טוען כי סיכום כלל העברות הכספים אשר ביצע לתובע, עולה על הסכום אותו הוא חב לתובע בהתאם לטענותיו של התובע ולהיפך, נותרה יתרה לזכות הנתבע. משכך, טען הנתבע כי פרע את החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל ויש לדחות את התביעה השטרית כנגדו.
התביעה החוזית:
5.
התובע הגיש תביעה נוספת כנגד הנתבע בבית משפט השלום בתל אביב אשר אוחדה עם התובענה השטרית ובה טען כי ביום 10/1/15 נחתם בין התובע לנתבע הסכם הלוואה לזמן קצוב של 24 חודשים, זאת לאור יחסי האמון אשר שררו בין הצדדים ולבקשתו של הנתבע. במסגרת הסכם ההלוואה, הילווה התובע לנתבע סך של 500,000 יורו בריבית שנתית של 12 אחוזים, אותם היה הנתבע אמור להשיב לתובע עד ליום 31/12/16. לטענת התובע, הנתבע פרע את תשלומי הריבית עד לחודש 10/15 והחל מחודש 11/15 הפסיק לשלם את תשלומי הריבית.
6.
הסכם ההלוואה קובע כי ההסכם הוא עצמאי ואינו קשור לכל התחשבנות אחרת אשר קיימת או תהיה קיימת בין הצדדים וכי כל תשלום אשר יהא התובע חייב לנתבע, אם אכן יהיה חייב לו, לא יקוזז מסכום ההלוואה אלא אם יודיע התובע אחרת. לטענת התובע, הנתבע הפר את הסכם ההלוואה ועל אף פניות התובע אליו, לא שילם את חובו בסך 2,338,244 ₪. מכאן תביעת התובע בעניין זה.
7.
הנתבע טען כאמור אף בתובענה השטרית, כי התובע הוא אשר חב לו כספים, זאת לאור העברות כספים וזכויות אותם ביצע לנתבע במהלך שנת 2016. לטענתו, מאחר והתובע טוען כי הכספים נגנבו ממנו בידי הנתבע, כאשר התובע טוען כי הכספים לאותם השקעות בחו"ל הועברו כביכול בידי הנתבע מתוך חשבון נאמנות אליו הזרים התובע בלבד כספים, הוא אינו חב עוד לתובע את סכום ההלוואה ע"ס 500,000 יורו. לטענת הנתבע הכספים לא הגיעו אליו ישירות, אלא לחב' סיקמור בע"מ שהוא בעל השליטה בה. לטענת הנתבע התחשבנות בין הצדדים מובילה לכך כי לתובע חוב כלפיו ולא להיפך.
8.
עוד טוען הנתבע כי הוא פרע את ההלוואה ולא קיזז את חובו וטענת הקיזוז עם חובותיו של התובע כלפיו נטענת לחלופין. משכך, עתר הנתבע לדחיית התביעה כנגדו.

דיון:
התביעה השטרית – האם אכן מדובר בשיק ביטחון ?
9.
פקודת השטרות קובעת כי "שטר שיצא מחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך , או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי , כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר", ראה סעיף 20(ג) לפקודה. הנתבע טוען כי מסר את השטר נשוא התובענה ע"ס 328,000 ₪, כשיק ביטחון, ככל שלא יפרע את ההלוואה מיום 11/1/15. על הנתבע להוכיח כי אכן מדובר בשיק ביטחון ולא שיק לפירעון וככל שאכן המדובר בשיק לביטחון , שלא התקיים התנאי לפירעון השיק במסגרת עסקת היסוד, כך שהוא מופטר מחבותו בהתאם לשטר.
10.
התובע הציג את הסכם ההלוואה בין הצדדים מיום 11/1/15 (נספח ב' לת/1). כן הציג התובע תכתובת אשר נשלחה אל הנתבע ומתריעה בפני
ו על אי פירעון ההלוואה בניגוד למוסכם בין הצדדים ואת כתב התביעה אשר הוגש בעקבות אי פירעון ההלוואה בידי הנתבע (נספח ג' לת/1).
הנתבע בעקבות עיקולים אשר הוטלו במסגרת אותה התובענה, פנה אל התובע ומסר בידיו את השיק נשוא התובענה. על גבי השיק לא נרשם "שיק לביטחון" אף שהנתבע הוא עו"ד וחזקה כי ידועות לו ההלכות לעניין שיק ביטחון והכללים לגבי כיתוב על גבי השיק. כאשר נשאל הנתבע באשר לנסיבות מתן השיק נשוא התובענה, הוא משיב כי זה היה במהלך "התחשבנות" בין הצדדים. כאשר נשאל הנתבע מדוע לא כתב על גבי השיק את המילים "לביטחון בלבד" כמצופה לאור גרסתו, הוא משיב "לא הייתי צריך לכתוב" (ראה עמ' 40 שורה 1 לפרוטוקול מיום 16/5/18).
11.
אף אם אניח כי הצדדים ביקשו שלא לפגום בעסקה השיטרית ביניהם, כך שידרשו לפעול בהתאם לתנאי עסקת היסוד בלבד ועל כן לא רשמו את התנאים על גבי השטר, הנתבע בעדותו מפריך גם טענה זו. הנתבע נשאל האם החתים את התובע על מסמך תנאים המפרט מתי יכובד השיק והנתבע משיב "לא הייתי צריך" (ראה עמ' 40 שורה 5 לפרוטוקול הדיון מיום 16/5/18).
12.
הנתבע טוען כי ההתחשבנות בין הצדדים העלתה כי התובע חב לו כספים , אך על אף האמור ועל אף שהנתבע יודע היטב כי השיק נשוא התובענה עתיד להיפרע במאי 2016, הוא אינו מציג פניה אל התובע ולו פעם אחת במסמך כלשהוא או בתכתובת דוא"ל ביניהם ולפיה הוא מתריע לפני התובע כי אל לו לפרוע את השיק שכן התנאי לביצועו אינו מתקיים. כאשר הנתבע נדרש להצגת אסמכתא שכזו, הוא משיב תשובה מתחמקת שכל מה שיש לו הוגש לבית המשפט, הוא אינו נדרש למסמכים והדברים נאמרו בשיחות בינו לבין באת כוחו של התובע.
13.
השיחות הטלפונית בין הנתבע לבין באת כוחו דאז של התובע תומללו והוגשו לבית המשפט (ת/4) לאחר שהנתבע אישר כי קולו הוא הנשמע באותן השיחות. באותן השיחות נשמע הנתבע כאשר הוא מבקש לסיים את המחלוקת הכספית בינו לבין התובע באמצעות מסירת השטר נשוא התובענה. הוא אינו מציב תנאי כלשהוא לפירעון השיק, כך שטענתו כי שוחח על התנאים לפירעון השיק עם באת כוחו של התובע, אין לה כל בסיס.
14.
יתרה מזו, כל אותה התחשבנות אליה מכוון הנתבע, דהיינו העברת זכויות ונכסים בארה"ב ובהולנד אל התובע בוצעה עוד טרם שניתן השיק נשוא התובענה לתובע. הנתבע אשר נשאל מתי בדיוק ידע כי הסתיימה ההתחשבנות וכי לזכותו עומדת יתרת זכות כלפי התובע, סירב למסור תשובה מדויקת ולא בכדי. בהמשך חקירתו הודה הנתבע בפה מלא כי ידע, לטענתו, שלזכותו יתרת זכות בהתחשבנות ועל אף האמור מסר את השיק נשוא התובענה לתובע. הדבר סותר את טענתו של הנתבע ולפיה פרע את ההלוואה ולפיכך לא התקיים התנאי לפירעונו של השיק. הנתבע נשאל מדוע אם כך מסר בכל זאת את השיק לתובע והוא משיב "בשביל שירדו לי העיקולים מהמשרד עורכי דין ואני לא מאחל לך את זה" (ראה עמ' 47 שורות 21-29 לפרוטוקול מיום 16/5/18). הנתבע חוזר בו מאוחר יותר ושב ותולה את מתן השיק בהתחשבנות בין הצדדים, אך תמליל השיחה עם ב"כ התובע דאז בו הוא נשמע בפירוש מבקש למסור את השיק נשוא התובענה כנגד הסרת העיקולים הזמניים ומחיקת התביעה אשר הוגשה נגדו בגין אי פירעון ההלוואה, סותרים לחלוטין את טענות הנתבע.
15.
לזאת יש להוסיף את העובדה כי בהסכם ההלוואה המקורי בין הצדדים, זה אשר הוביל לכך כי כאשר לא נפרעה ההלוואה להגשת תובענה כנגד הנתבע אשר בעקבותיה הוטלו העיקולים ונמסר השיק נשוא התובענה דנן, הוסכם בין הצדדים כי לא ניתן לקזז את סכום ההלוואה כנגד כל סכום אחר אשר חב התובע לנתבע, אלא אם יאשר זאת התובע, בסעיף 4 להסכם ההלוואה. הנתבע טען כי ההתחשבנות הנטענת בין הצדדים אינה קיזוז כי אם פירעון ההלוואה, אך הוא אינו מציג כל אסמכתא לפירעון הלוואה זו ספציפית באמצעות העברת הזכויות לתובע ואינו סותר טענת התובע ולפיה זכויות אלו נרכשו בכספו של התובע בלבד.
16.
כבר כעת ניתן לדחות את טענת הנתבע בכל הנוגע לתביעה השיטרית שכן לא הוכח כי המדובר בשטר לביטחון. אף אם היה מוכיח כי מדובר בשיק ביטחון, לא הוכח כי התנאי הנטען לאי פירעונו של השטר התמלא, דהיינו הנתבע השיב את ההלוואה נשוא עסקת היסוד.
בבחינת למעלה מהנדרש אבחן באם הנתבע אכן פרע את ההלוואה , אשר בגין אי פירעונה הוגשה כנגדו תובענה ולצורך מחיקתה ניתן השטר נשוא תובענה זו.

האם הנתבע פרע את השטר נשוא התובענה או את ההלוואה מיום 11/1/15?
17.
הלכה היא כי בכל הנוגע לשטרות, אין להסתפק בטענת פירעון כללית, כי אם על הנתבע להוכיח פירעונו של השטר הספציפי נשוא התובענה. הנתבע טען כי ההלוואה נשוא התובענה נפרעה באמצעות "התחשבנות" כללית אותה ערך עם התובע וכי לטענתו, כאשר בוחנים את ההתקשרויות העסקיות שלו עם התובע, מוצאים כי התובע הוא אשר חב לו כספים ולא להיפך, על כן, ההלוואה ע"ס 300,000 ₪ נפרעה במלואה. הנתבע בעדותו הפנה לשלושה נכסים, שניים מהם בארה"ב ואילו האחר בהולנד, אותם רכש לטענתו במשותף עם התובע ואשר הועברו לתובע, כאשר שווי חלקו של הנתבע בהם, כך לטענתו מגיע לסך של 7,273,175 ₪. הנתבע מציג הסכמי העברת מניות באשר לנכסי התובע בארה"ב , בהם מוצג הנתבע כמי ששותף עם התובע בחלקים שווים בנכס (נספח 4-5 לנ/4) והמניות של התובע מועברות אל הנתבע על מנת שיוחזקו על ידו בנאמנות. הסכם העברת המניות הוא מיום 19/5/15 ומכתב שהציג הנתבע באשר לביטול הסכם מכירת המניות הוא מיום 3/1/16 (נספח 5). באותו מכתב מביע התובע את מחאתו כי הנתבע לא העביר לו כספו בגין אותן מניות החברות המחזיקות בדירות המגורים בארה"ב. באותו מכתב שהוצג בידי הנתבע ומועד כתיבתו סמוך מאד למועד פירעון ההלוואה ע"ס 300,000 ₪, מובהר כי לנתבע חובות כלפי התובע. הנתבע אינו משיב לתובע כי אין לו חובות ואף אינו מציג אסמכתא כלשהיא
כי אין לו חוב כלפי התובע באותה העת. כיום, הנתבע טוען כי העביר את המניות כולן אל התובע וחלקו שלו במניות מכסה את חובותיו. כל זאת עוד בטרם הגיע מועד פירעונו של השטר נשוא התובענה. אם הועברו כל אותן מניות אל התובע עוד טרם הגיע מועד פירעון השטר נשוא התובענה והן מהווה כך לטענת הנתבע פירעון חובו לתובע, מדוע אם כך מותיר הנתבע את השטר נשוא התובענה בידי התובע ואינו דורש אותו מידיו במסגרת העברת מניות הנתבע אל התובע. הדבר אינו תומך בגרסת הנתבע ולהיפך, מתיישב היטב עם גרסת התובע. התובע
מציג אסמכתאות כיצד רכש הנתבע את אותן מניות, בכספי התובע, עליהם היה נאמן.
18.
עיון בראיות אשר ממציא התובע מעלה כי התובע פתח חשבון בנק בשוויץ בו שימש הנתבע כנאמן על כספי התובע (אף שהשניים הגדירו את החשבון כמשותף) אשר הופקדו בו כספים בסך של 2.2 מיליון יורו, לצורך ביצוע עסקת רכישת מלון בגרמניה. הנתבע, משך מחשבון זה כספים והעבירם אל חברות המצויות בבעלות משותפת שלו ושל התובע (נספח י' לת/1) או אל חשבונות שלו עצמו או של חב' סיקאמור השקעות שהיא חברה בבעלות הנתבע (נספח יב' לת/1). כאשר בוטלה עסקת המלון בגרמניה, הציג הנתבע מסמך מהנהלת חשבונות במשרדו (נספח יד לת/1) בדבר השבת 1,200,000 יורו אל התובע, אך לא הציג אסמכתא להעברת הכספים בפועל אל התובע. למעשה, לא הציג הנתבע כל אסמכתא להזרמת כספים מטעמו הוא (להבדיל מהכספים עליהם היה נאמן עבור התובע) לאותו חשבון בשוויץ או לכל חשבון אחר ממנו נמשכו כספים לצורך ביצוע רכישת מניות הן בנכסים בארה"ב והן בנכס בהולנד. הנתבע הציג הסכמי רכישה והסכמי העברת זכויות, אך את הבסיס להפרכת טענות התובע , דהיינו העברת כספיו שלו לצורך מימון אותן רכישות לא הציג. הוא נדרש בחקירתו להציג את המסמכים התומכים בטענתו כי הוציא מכיסו שלו כספים ועדותו בנושא זה פתלתלה, בלשון עדינה. תחילה הוא טוען כי נטל משכנתא על מנת לממן את הרכישה , אח"כ כאשר הוא נדרש שוב ושוב להבהיר אם נתן ולו דולר מכיסו והוא משיב "למה אני צריך לשים ?" (ראה עמ' 83
שורה 11 ואילך וכן עמ' 84 שורות 24-26 לפרוטוקול).
19.
זאת ועוד, בחקירתו של הנתבע בבית המשפט הוא נשאל באשר לכספים אשר הוזרמו לאותו חשבון ויצאו מאותו חשבון, כל זאת כאשר לתובע אין כל ידיעה מיהם אותם מקבלי הכספים מהחשבון ומהו עניינו איתם. יובהר המדובר בכספי נאמנות אשר הנתבע באמצעות חברת סיקאמור שבבעלותו עושה בהם עסקים עם צדדים שלישיים, שלתובע אין עמם כל קשר. הנתבע טוען כי הושבו לחשבון הלוואות שניתנו לחברות שונות היושבות במדינות שונות בעולם ואינו מציג ולו הסכם הלוואה אחד הנוגע לעניין זה. יתרה מזו, אין הצגה של מסמך בודד מעם התובע המורה על העברות אלו, שהרי המדובר בכספים שלו.
הנתבע נשאל על העברות הכספים האלה והאם קיבל לכך אישור והוא משיב "בעלים משותפים בחשבון למה אני צריך אישור שלו ? " (ראה עמ' 66 שורה 35 לפרוטוקול מיום 16/5/18). בהמשך החקירה טען הנתבע "לא צריך מסמך איתי, נפגש אתו 5 פעמים בשבוע מדבר אתו 12 פעמים" (עמ' 77 שורה 35 לפרוטוקול מיום 16/5/18). יודגש כי הנתבע, על אף שחשיפת מלוא מסמכי ההתחשבנות והמו"מ בינו לבין התובע עשויים היו לסייע לו בהגנתו, סירב לחשוף אותם בטענת חיסיון, חיסיון עליו ויתר התובע ברצון (ראה עמ' 81 שורות 33-34 לפרוטוקול).
20.
מן הדברים עולה תמונה עגומה במיוחד. לא זו בלבד שהנתבע לא פרע את ההלוואה מיום 11/1/15,כי אם גם לא הוכח כי נתן סכום כלשהוא לרכישת הנכסים בארה"ב או בהולנד. לא הוצגה על ידי הנתבע אסמכתא לכספים אשר נטען כי הושבו לתובע עם ביטול עסקת המלון בגרמניה ולכן הנתבע הוא שנותר כספים לתובע ולא להיפך, בגין ההלוואה מיום 11/1/15 ובכלל.
21.
הנה כי כן, לא הוכיח הנתבע כי השיק נשוא התובענה הוא שיק אשר ניתן לביטחון. לא הוצגה כל אסמכתא לכך, על גבי השיק לא נרשם הכיתוב "לביטחון בלבד" , לא נערך הסכם תנאים לפירעונו של השטר בין הצדדים ולהיפך, בשיחות אשר ערך הנתבע עם באת כוח התובע הוא שב ומבקש לסיים את המחלוקת בינו לבין התובע במסגרת התובענה אשר הוגשה כנגדו, כמו גם לבטל את העיקולים אשר ננקטו כנגדו, באמצעות מסירת השיק נשוא התובענה. העיקולים הוסרו, התובענה נמחקה, אך השיק חולל על ידי הנתבע באי פירעון.
22.
לא הוכח כטענת הנתבע כי הייתה התחשבנות בין הצדדים בעת מתן השיק נשוא התובענה. זו הסתיימה עוד בטרם מתן השיק נשוא תובענה שטרית זו ואף לו הייתי מקבלת טענת הנתבע כי לזכותו עמדה יתרת זכות, כי אז מדוע מסר בידי התובע את השיק. הדברים אינם מתיישבים עם ההיגיון. אין זאת אלא כי אין בסיס לטענת הנתבע בעניין זה ויש לדחותה. לא ניתן היה לערוך קיזוז בין סכום ההלוואה לאותה יתרת זכות נטענת בשל התניה בעסקת היסוד בין הצדדים ואף
לטענת הנתבע לפיה פרע את ההלוואה באמצעות העברת זכויות וכספים לתובע , לא נמצא כל יסוד בראיות אשר הובאו על ידי הצדדים כפי שפורט בהרחבה לעיל ועל כן יש לדחות טענות הנתבע בדבר פירעון השיק ולחייבו בפירעונו המלא.

האם פרע הנתבע את ההלוואה נשוא התובענה החוזית ע"ס 500,000 יורו מיום 10/1/15 ?
23.
התובענה הנוספת אשר הוגשה כנגד הנתבע, עוסקת בהסכם הלוואה אשר נחתם בין התובע לנתבע ביום 10/1/15 ע"ס 500,000 יורו אותם הלווה התובע לנתבע למשך 24 חודשים בריבית שנתית של 12%. מועד פירעון ההלוואה היה 31/12/16. אין חולק בין הצדדים כי הנתבע פרע את תשלומי הריבית עד לחודש 10/15 ומני אז חדל לשלם. אף בהסכם זה, בדומה להסכם ההלוואה ע"ס 300,000 ₪ אשר נדון לעיל, קיים סעיף הקובע כי ההסכם הוא עצמאי ואינו קשור לכל התחשבנות אחרת אשר קיימת או תהיה קיימת בין הצדדים וכל תשלום אשר התובע יהיה חייב לנתבע, אם יהיה חייב לו , לא יקוזז מסכום ההלוואה. נותרה יתרת חובה בגין הלוואה זו אשר הגיעה לסך של 2,338,244 ₪.
24.
הנתבע טען מנגד בדיוק כפי שטען בתביעה השיטרית כי התובע הוא אשר חב לו כספים, זאת לאור העברות כספים וזכויות אותם ביצע לנתבע במהלך שנת 2016. לטענתו, מאחר והתובע טוען כי הכספים נגנבו ממנו בידי הנתבע, הוא אינו חב עוד לתובע את סכום ההלוואה ע"ס 500,000 יורו. לטענת הנתבע הכספים לא הגיעו אליו ישירות, אלא לחב' סיקאמור שהוא בעל השליטה בה. אף בכל הנוגע להסכם הלוואה זה, טוען הנתבע כי התובע חב לו ולא להיפך.
25.
עיון בראיות אשר הוצגו בידי שני הצדדים, מעלה מערכת ענפה של העברות כספים בין החברות אשר היו בבעלות ובשליטת שני הצדדים.
מערכת זו היא אשר גרמה לכך כי התובע סבר שהנתבע מעביר את חלקו בהשקעות משותפות אשר ביצעו השניים, מתוך הונו של הנתבע, בעוד למעשה הנתבע משך את הכספים מתוך חשבון בו הופקדו כספיו של התובע בלבד והנתבע היה בו שותף.
הנתבע חתום על ההסכם ההלוואה וחזקה עליו היות וחתם על הסכם ההלוואה כי אכן קיבל לידיו את הכספים בסך 500,000 יורו שכן אחרת לא היה חותם על אותו ההסכם. התובע הציג כראיה את אישורו של הנתבע (ת/11) בדבר הלוואה מיום 28/1/14 בסך 440,000 דולר אותה התחייב להשיב בריבית שנתית של 8 אחוזים.
26.
כאשר הנתבע לא השיב את ההלוואה ע"ס 440,000 דולר ונוצר לו חוב, ערכו השניים את הסכם ההלוואה נשוא התובענה דנן ע"ס 500,000 יורו. הנתבע נשאל באם השיב את הסך של 440,000 דולר והוא משיב כי כך עשה, אך אינו מציג אסמכתא לעניין זה ומשיב תשובה מתחמקת "בהתחשבנות ביננו זה כבר לא מופיע, זה מספיק"(ראה עמ' 91 שורה 9 לפרוטוקול). הנתבע טען עוד כי השיב הלוואה זו באמצעות העברת זכויותיו בבניין סוני באמסטרדם ב 2/16. אלא שכעולה מחקירתו בבית המשפט, הודה הנתבע שהוא לא השקיע כלל בעסקת רכישת הבניין. לטענתו הוא היזם ואינו אמור לשלם מכיסו דבר לרכישת הזכויות. וכך העיד הנתבע " ש. אתה שקל אחד שמת? ת. למה אני צריך לשים? עסקה שלי. ש. אתה שקל אחד שמת כן או לא? ת. תגיד לי כשאני מקים חברה ואני מגייס כספים אני צריך לשים כספים ? לא הבנתי . אני הבאתי את העסקה" (ראה עמ' 84 שורות 31-35 לפרוטוקול). גם כספים אשר העביר הנתבע לעסקה זו מתוך החשבון שנפתח לצורך מימון עסקת רכישת מלון בגרמניה, הם כספיו של התובע. הנתבע בעדותו (נ/4) טען כי מגיעים לו קרוב לשלושה מיליון ₪ כתוצאה ממכירת אותו נכס באמסטרדם המכסים את ההלוואה שנטל מעם התובע, אך לטענתו זו לא נמצא בסיס. הנתבע לא הציג כלל ולו ראיה אחת לכספים מהונו שלו אשר שימשו לצורך עסקה זו ויצדיקו את הסכום אשר הוא טוען כי התובע חב לו בגין בניין סוני באמסטרדם. לפיכך , את טענתו זו של הנתבע ולפיה פרע את ההלוואה נשוא התובענה באמצעות התחשבנות על חלקו בבניין סוני, יש לדחות.
27.
הנתבע טען כי הכספים הועברו לחב' סיקאמור ולא אליו, אך אף טענה זו יש לדחות. ראשית משום שחב' סיקאמור היא בבעלות הנתבע ושליטתו והנתבע עשה בה שימוש לא אחת לצורך העברת כספים ושנית משום שהסכם ההלוואה הוא אישי עם הנתבע והוא חב אישית בפרעונה, כך שהאישיות המשפטית אשר קיבלה את הכספים כתוצאה מהלוואה זו היא באחריותו של הנתבע
בלבד ואין בכך על מנת לפטור את הנתבע אישית מחובת פירעון ההלוואה.
28.
מכלל אלו עולה כי אין בפי הנתבע טענת פירעון המבוססת על אסמכתאות להעברת כספים אל התובע בגין ההלוואה נשוא התובענה, בעוד בידי התובע הסכם הלוואה אשר הנתבע אינו יכול להתכחש כי קיבל כספים בגינו. לפיכך יש לקבל אף את התובענה החוזית בגין הסכם ההלוואה ע"ס 500,000 יורו.
29.
סוף דבר,
התביעה השיטרית מתקבלת במלואה והתובע יהא רשאי להוסיף ולנקוט בהליכים לגביית השטר נשוא התובענה ע"ס 328,000 ₪ במסגרת תיק הוצל"פ 521730-05-16. עיכוב הליכים מתיק זה יבוטל.
התביעה החוזית מתקבלת אף היא במלואה ואני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 2,338,244 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 31/12/16 (מועד פירעון ההלוואה המוסכם) ועד ליום התשלום המלא בפועל.
כן יישא הנתבע בהוצאות ההליך בסך
65,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 150,000 ₪. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
פיקדון המצוי בתיק והופקד בידי התובע, יושב לו באמצעות בא כוחו.
ניתן היום,
א' אלול תשע"ח, 12 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 51668-01/17 נתן פלד נ' ירון ברנהולץ (פורסם ב-ֽ 12/08/2018)