פסקי דין על עמוס הדר | פסקי דין על שיכון ובינוי | פסקי דין על שלמה וולפנר | פסקי דין על ד"ר אורי הרשטיין |

10201-02/15 א     15/08/2018




א 10201-02/15 עמוס הדר נ' שיכון ובינוי בע"מ, שלמה וולפנר, ד"ר אורי הרשטיין








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ת"א 10201-02-15 הדר נ' שיכון ובינוי בע"מ











מספר בקשה:
24

בפני

כבוד השופט
בנימין ארנון


בעניין:

עמוס הדר


נגד

ובעניין:
שיכון ובינוי בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שרון זיגר


1. שלמה וולפנר

ע"י עו"ד תומר ברם
2. ד"ר אורי הרשטיין

ע"י עוה"ד שאולי ציוני
ו/או רעות זייטלבך






החלטה


א. מבוא
1.
מונחת לפניי בקשה שהוגשה ע"י ה"ה שלמה וולפנר
וד"ר אורי הרשטיין
(להלן: "מבקשי העיון") בהתאם לתקנה 4 בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג – 2003 (להלן: "תקנות העיון") להתיר להם לעיין בתיק בית משפט זה (ת"א 10201-02-15). יצוין כי ביום 29.11.2016 ניתן

פסק דין
בתביעה שהוגשה בתיק זה אשר נתן תוקף להסדר גישור אשר הושג בין התובע, מר עמוס הדר
(להלן: "התובע") לבין הנתבעת, חברת שיכון ובינוי בע"מ
(להלן: "הנתבעת") באמצעותו של המגשר, כבוד השופט (בדימוס) אבי זמיר.

2.
בבקשתם טוענים מבקשי העיון כי הם הגישו למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א בחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") כנגד הנתבעת במסגרת תנ"ג 53974-02-18 ותנ"ג 54154-02-18. בקשות אלו עוסקות בתשלומי שוחד נטענים שהנתבעת וחברות שבשליטתה שילמו, עפ"י הנטען, לעובדי ציבור במדינות באפריקה בהן פעלה הנתבעת. מבקשי העיון טוענים כי ביום 4.6.2018 פורסמה כתבת תחקיר בטלויזיה בגדרה נחשפו הקלטות של מנהלים בכירים שהועסקו ע"י הנתבעת אשר חושפות, לכאורה, העברת כספים שלא כדין לפקידי ממשל במדינות שונות באפריקה. בכתבת התחקיר נחשפו גם חלקים מן התצהיר שהגיש התובע במסגרת ההליך דנן. לטענת מבקשי העיון, תצהיר התובע מגולל אף הוא, ככל הנראה, את "תעשיית השוחד" אשר נטען כי הנתבעת הפעילה במדינות באפריקה. מבקשי העיון סבורים כי העיון בתיק דנן יסייע למבקשי העיון במסגרת ההליכים אותם הם מנהלים כיום מול הנתבעת, ויסייע להגיע לחקר האמת במהירות וביעילות. כן מציינים מבקשי העיון כי קיים אינטרס ציבורי מובהק המצדיק עיון במידע זה בהתחשב בציבור אותו הם מבקשים לייצג בהליכים שהם מבקשים לנהל כנגד הנתבעת.


3.
התובע מתנגד לבקשת מבקשי העיון. התובע טוען כי אחד מהתנאים המקדמיים שקיומם נדרש לשם חתימת הצדדים בתיק זה על
הסדר הגישור היה הסכמתם לחתום על הסכם סודיות, המחייב אותם, בין היתר, לשמור בסודיות כל מידע הנכלל במסגרת התביעה דנן.

4.
הנתבעת מתנגדת אף היא לבקשת העיון. ראשית, הנתבעת טוענת כי מבקשי העיון לא עמדו בדרישת ההנמקה הקבועה בתקנות העיון. לגרסתה, ההנמקה שסופקה על ידי מבקשי העיון הינה עמומה, ועל מבקשי העיון היה לנמק במפורש מהי הרלבנטיות של המסמכים אשר לגביהם נדרש העיון. בנוסף, טוענת המבקשת כי הבקשה לא גובתה בתצהיר מטעם מבקשי העיון. עוד מוסיפה הנתבעת וטוענת כי למבקשי העיון נגישות למידע ולחומר רלוונטיים, ולכן אין הצדקה להעניק למבקשי העיון זכות עיון נוספת בתיק דנן. לשיטת הנתבעת, הבקשה מעלה חשש ל"מסע דיג" מטעם מבקשי העיון, תוך שימוש לרעה מצדם בזכות העיון.

5.
שנית,
הבקשה לא עומדת במבחן "איזון האינטרסים המתחרים". הנתבעת מציינת כי התביעה בתיק זה הסתיימה בהסדר גישור טרם הכרעתה, תוך התחייבות הצדדים לשמירת סודיות. לפיכך, חשיפת טענות התובע שלא הוכרעו לגופן עלולה לגרום לנתבעת לנזק. בנוסף, טוענת הנתבעת כי מאחר שכתב טענות או תצהיר שהוגש בהליך דנן דינו כדין עדות מפי השמועה בהליך אחר – הרי שאין כל תועלת במתן זכות עיון למבקשי העיון. זאת ועוד: מאחר שעניינו של ההליך שמנהלים מבקשי העיון כנגד הנתבעת הוא בקשה לגילוי מסמכים, הרי שאת הדרישה לעיון במסמכים כנגד הנתבעת היה על מבקשי העיון להגיש במסגרת הליכי גילוי המסמכים שהם מנהלים מול הנתבעת לפי סעיף 198א בחוק החברות ולא במסגרת ההליך דנן. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי יש להגן על זכות הנתבעת לכך שהסודיות אשר לגביה התחייבו הנתבעת והתובע במסגרת ההליך דנן - תישמר.


6.
הנתבעת טוענת כי עניינה של הבקשה דנן נסוב סביב חקירה המתנהלת בימים אלו על ידי משטרת ישראל, ובעטיה מוטלות מגבלות על האפשרות לברר את העובדות הנטענות בבקשה, לרבות מידת הרלוונטיות של המידע אשר לגביו מבוקש העיון. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי בתיק זה עלולים להימצא פרטי מידע עסקי של הנתבעת אשר העיון בם עלול להביא לפגיעה בנתבעת. עניינים אלו יוכלו להתברר רק לאחר הסרת המניעה החקירתית. לפיכך, טוענת הנתבעת, באופן חלופי, כי אין להכריע בבקשה זו עד אשר יוסר המכשול הנובע מקיומה של החקירה המשטרתית. לחילופי חילופין, טוענת הנתבעת כי יש להגביל את העיון בתיק זה לכתבי הטענות בלבד, וכי מבקשי העיון יהיו רשאים לעשות שימוש במסמכים הנמצאים בתיק זה אך ורק לצורך ההליכים הנ"ל המנוהלים על ידם כנגד הנתבעת.

ב. דיון והכרעה
7.
תקנה 4 בתקנות העיון מתווה מעין "מסלול תלת שלבי" לבחינת בקשה לעיון בתיקי בית משפט:

"ניתן לסכם את המתווה הנורמטיבי העולה מן התקנות, באופן הבא: כי תוגש בקשת עיון, יש לבחון אם אין איסור בדין על העיון. זהו שלב הבחינה הראשון. בשלב השני, ובהנחה ואין איסור בדין לעיון, יבחן בית המשפט אם העיון מוצדק הוא. בהקשר זה נקודת המוצא תהא כי יש לאפשר את העיון, והנטל על הטוען למניעת העיון. ההכרעה בהקשר זה מבוססת על איזון בין האינטרסים והזכויות המעורבות בעיון עצמו ובין האינטרסים והזכויות הקשורים במניעת העיון. בשלב השלישי, בהנחה ויש הצדקה לאפשר את העיון – יש לבחון אם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות והאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון, בשים לב בין היתר לסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט
" (ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גז חברה לשיווק בע"מ, פ"ד נט (5) 385 (2005), פסקה 10 בהחלטתו של כב' השופט י' מרזל).

8.
אשר על כן, אבחן להלן את הבקשה בהתאם למסלול "התלת שלבי" שפורט לעיל:

שלב ראשון – האם חל איסור שבדין על העיון בתיק?
9.
במקרה הנוכחי, הנתבעת לא הצביעה על איסור הקיים בדין המתייחס לעיון המבוקש. ההליך נושא הבקשה דנן לא היה חסוי, ואף לא נתבקש על ידי התובע או על ידי הנתבעת להטיל חיסיון כלשהו על ההליך, או על המסמכים שצורפו לכתבי הטענות, ובכלל זה גם לא בעילה של הצורך להגן על איזה שהוא אינטרס של הצדדים בהתאם להוראות סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 (ר' ו"ע (מרכז) 25800-02-13 תדהר ייזום והשקעות נדל"ן בע"מ נ' רותם שני יזמות והשקעות בע"מ (פורסם בנבו, 1.2.2018)
;
תא"ק (מחוזי ת"א) 50643-08-16 חברת יוסי וילי ניהול והשקעות בע"מ נ' ישראל יוסף שניאורסון (פורסם בנבו, 4.1.2017)).

שלב שני- האם העיון המבוקש מוצדק?
10.
נקודת המוצא לבחינת שלב זה הינה שיש לאפשר את העיון בהתחשב בזכות העיון, הנגזרת מעיקרון הפומביות, הנתונה לכל אדם. לפיכך, נטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון הוא קל יחסית. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי מבקש העיון אינו נדרש, כתנאי מוקדם לביטול זכות העיון, להצביע על זיקה או עניין אישי בתיק, וכי לא די בטענה שבקשת עיון לא נומקה כראוי כדי לדחות את בקשת העיון (ר' רע"א 1026/14 ישככר רובין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 16.3.2014) בפס' 8). עוד נקבע כי על בעל הדין המתנגד לעיון רובץ הנטל לשכנע כי אין להתיר את העיון, תוך העלאת טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון המבוקש. בהקשר זה, אין די בהעלאת התנגדות כללית ועל המתנגד לעיון להעלות הסבר ונימוק קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם לו כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים. עם זאת, נקבע כי זכות העיון אינה זכות מוחלטת, ולעיתים יש מקום להגביל אותה נוכח אינטרסים נוגדים כגון ביטחון המדינה, הזכות לפרטיות של בעלי הדין, הגנה על סודות מסחריים ועוד (ר' בג"ץ 10003/08 עו"ד תומר לוי נ' מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר (פורסם בנבו, 5.4.2012) (להלן: "עניין לוי") בפס' 6
;
ת"א (מחוזי מרכז) 33880-01-10 חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ נ' נלי מדליה (פורסם בנבו, 25.7.2018) בפס' 10)).

11.
באשר לנסיבות המקרה הנוכחי: אני סבור כי מבקשי העיון עמדו בנטל ההנמקה הקל המוטל עליהם לצורך ביסוסה של בקשת העיון. כבר נפסק בעבר כי טענה שלפיה העיון דרוש למבקש העיון לצורך התדיינות משפטית עם צד להליך די בה, בדרך כלל, כדי לעמוד בדרישה המינימאלית להנמקה, ואין הכרח כי מבקש העיון יסביר כיצד העיון יועיל להתדיינות המשפטית האחרת (ר' עניין לוי, בפס' 10). במקרה הנוכחי מבקשי העיון טענו כי הם מנהלים הליכים כנגד הנתבעת אשר עוסקים, בין היתר, בתשלומי שוחד נטענים של הנתבעת לעובדי ציבור באפריקה. לשיטתם, עיון בהליך דנן, אשר כלל אף הוא, בין היתר, מידע בדבר ההתנהלות הנטענת של הנתבעת באפריקה, יסייע למבקשי העיון בהליכים שהם מנהלים כנגד הנתבעת. לפיכך, ברי כי מתקיימת זיקה, ולו מוגבלת, בין ההליכים שמנהלים מבקשי העיון כנגד הנתבעת לבין המידע בו מבוקש לעיין במסגרת ההליך דנן. יתרה מזו: לא למותר לציין כי הנתבעת אף לא חלקה על הטענה כי חלקים מתצהירו של התובע פורסמו במסגרת כתבת תחקיר ששודרה בטלוויזיה, אשר עסקה בטענות בדבר התנהלות שלא כדין, לכאורה, המיוחסת לפעילותה של הנתבעת במדינות הנמצאות באפריקה, לרבות בטענות המייחסות לנתבעת מעורבות במתן שוחד. בהתחשב באמור לעיל, ונוכח ההלכה בדבר הנטל המינימלי המוטל על מבקשי העיון על מנת לבסס
בקשה לעיון בתיק בית משפט, הנני מוצא כי מבקשי העיון עמדו בחובת ההנמקה המוטלת עליהם במסגרת הבקשה דנן.

12.
אוסיף כי בניגוד לפסיקה בת"א (מחוזי מרכז) 2059-02-17 אמיר יוסף ברוט נ' מישורים השקעות נדל"ן בע"מ (פורסם בנבו, 26.9.2017)
;
ובת"א (מחוזי מרכז) 32245-03-13 אם. בי. אנטיליס אנ.וי בע"מ נ' יהודית פלדמן (פורסם בנבו, 22.7.2015) אליהן הפנתה הנתבעת בתגובתה – הרי שבנסיבות המקרה הנוכחי מצאתי כי מבקשי העיון הבהירו בצורה ברורה ובהירה מדוע מתבקש העיון בתיק דנן ומהם הנימוקים המצדיקים זאת. יתרה מזו: מעיון בהחלטות אלו עולה כי השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטות דנן, כללו, בין היתר, את העובדה כי המסמכים נושא העיון כללו סודות מסחריים ו/או מסמכים שהיו חסויים תחת חיסיון עורך-דין לקוח. לא למותר לציין כי לא מצאתי כי שיקולים מסוג זה מתקיימים בבקשה דנן.



13.
מנגד, איני סבור כי הנתבעת העלתה נימוקים וטעמים כבדי משקל המצדיקים את מניעת העיון המבוקש. ראשית, איני מוצא ממש בטענת הנתבעת לפיה מאחר שההליך הסתיים בהסדר גישור, ללא הכרעה בטענות התובע לגופן, הרי שעיון בתיק זה עלול לגרום לה נזק. הנתבעת לא פירטה איזה נזק עלול להיגרם לה, לשיטתה, מכך שמבקשי העיון יעיינו בטענות התובע, שלא הוכרעו. יתרה מזו: קבלת טענה זו תרוקן מתוכן באופן בלתי מידתי וגורף את זכות העיון, מאחר שלשיטת הנתבעת כל הליך שלא הסתיים ב

פסק דין
המכריע לטובת מי מהצדדים ראוי שיהיה חסוי כלפי צדדים שלישיים. שנית, אין רלוונטיות לטענת הנתבעת לגבי השימוש שיעשו מבקשי העיון במסמכים שהוגשו בהליך דנן במסגרת ההליכים שהם מנהלים נגד הנתבעת, לרבות ביחס לטענתה כי מדובר בעדות מפי השמועה. טענה מסוג זה אינה מעלה או מורידה לעניין זכות העיון, ופנויה הדרך בפני
הנתבעת לטעון זאת בפני
הערכאה המתאימה ככל שתידרש ותמצא לנכון לטעון לכך. שלישית, העובדה כי מבקשי העיון מנהלים כנגד הנתבעת הליך לפי סעיף 198א בחוק החברות, אינה מאיינת את זכותם להגיש בקשת עיון במסגרת ההליך דנן, אשר תיבחן בהתאם לאמות המידה וההלכות שנקבעו בקשר לבקשת עיון בתיק בית המשפט. הנתבעת לא הציגה כל אסמכתא לכך שקיימת מניעה או איסור כלשהם המונעים ממבקשי העיון לנהל הליכים כנגד הנתבעת במסגרת התביעות שהוגשו לביהמ"ש המחוזי בת"א, ובמקביל לכך - להגיש בקשת עיון זו.

14.
זאת ועוד: איני מקבל גם טענת התובע והנתבעת כי מאחר שעפ"י הסדר הגישור התחייבו הצדדים לשמירת סודיות, אין לאפשר לצדדים שלישיים לעיין בתיק בית המשפט. ראשית, נוסחה של תניית הסודיות בהסדר הגישור לא הובאה ו/או הוצגה בפני
בית המשפט, ועל כן ממילא לא הוכיחה
הנתבעת כנדרש הסודיות הנטענת. לא למותר לציין כי סוגיית הסודיות אף לא עלתה או צוינה בהודעה על הסדר הגישור שהגישו הצדדים לבית המשפט, ואשר על פיה ניתן ביום 29.11.2016 תוקף של

פסק דין
להסדר הגישור שפורט בהודעה. שנית, באופן עקרוני, תניית סודיות בין הצדדים להסכם אינה כובלת את שיקול הדעת של בית המשפט לגבי עיון של צד שלישי בתיק בית המשפט. אכן, בפסיקת בתי המשפט המחוזיים נקבע בעבר כי ראוי להגן על כוונת הצדדים לשמור בסודיותו את הסכם הפשרה עצמו אך לא את כל מסמכי ההליך. במקרה הנוכחי הסדר הגישור ממילא לא צורף ולא הוגש לבית המשפט (ר' בש"א (מחוזי ת"א) 12097/09 שלם נ' מדינה (פורסם בנבו, 1.9.2009)
;
ת"א (מחוזי מרכז) 3551-06-10 דולב ואח' נ' טי. ג'י. איי. השקעות נדלן בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 5.3.2012) בפס' 14). לפיכך, אין בסודיות הנטענת עליה הוסכם בהסדר הגישור שבין הצדדים כדי להצדיק דחיית בקשת העיון בתיק זה על ידי מבקשי העיון.

15.
הנתבעת הוסיפה וטענה לחילופין כי יש לעכב ההכרעה בבקשה דנן נוכח החקירה המשטרתית המתנהלת בטענות המועלות במסגרת הבקשה. לשיטתה, מוטלות מגבלות על האפשרות לברר את העובדות ולבחון את מידת הרלוונטיות של המידע שבתיק דנן להליכים שהגישו הנתבעים. טענה זו נטענה על ידי הנתבעת בשפה רפה, והנתבעת לא הסבירה מהי הרלוונטיות של החקירה המשטרתית לבין אי מתן זכות עיון למבקשי העיון בתיק בית המשפט שכאמור אינו חסוי. כאמור, הנטל המוטל על מבקשי העיון במסגרת הבקשה דנן הינו קל ומצאתי כי מבקשי העיון עמדו בנטל זה. מאידך, הצדדים בתיק זה לא עמדו בנטל הנדרש לשם שלילת זכות העיון של מבקשי העיון.

16.
בשולי הדברים הוסיפה הנתבעת וטענה בשפה רפה כי בתיק זה עלולים להימצא פרטי מידע עסקי של הנתבעת, ועניינים אלו יוכלו להתברר רק לאחר הסרת "המניעה החקירתית". הנתבעת לא הבהירה מה מנע ממנה עד כה לעיין בתיק בית המשפט ולציין אילו פרטים או מסמכים הינם בגדר מידע עסקי שאין לאפשר למבקשי העיון לעיין בו. אין די בהעלאת השערה סתמית וכוללנית לפיה בתיק בית המשפט "עלול להימצא פרטי מידע עסקי של הנתבעת" כדי למנוע את זכות העיון של מבקשי העיון. ברי כי על הנתבעת הוטל לציין במפורש אילו מסמכים או מידע הינם בגדר מידע עסקי אשר לשיטתה מתן זכות עיון בהם יגרום לה לנזק ועל כן אין לאפשר העיון בהם. משנמענה הנתבעת מלעשות כן - אין לה להלין אלא על עצמה.


17.
באשר לטענת הנתבעת כי על בית המשפט להגביל עיון רק לכתבי הטענות עצמם: הנתבעת לא נימקה כנדרש מדוע לשיטתה יש להגביל העיון רק לכתבי הטענות. בהעדר הנמקה או טעם המצדיק הגבלת העיון – דינה של טענה זו להידחות.
18.
עם זאת, נוכח הטענות שהעלו הצדדים, לרבות בקשר לחובת הסודיות עליה הוסכם בין התובע לבין הנתבע, בהתחשב בכך שהבקשה דנן מתבססת על הזיקה הנטענת בין המידע והמסמכים המצויים בתיק בית המשפט לבין ההליכים אשר מבקשי העיון מבקשים לנהל כנגד הנתבעת לפי סעיף 198א בחוק החברות, וכן בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון לפיה על בית המשפט להגשים מטרת העיון תוך פגיעה מידתית קטנה ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון – הנני מורה בזאת כי השימוש במסמכים ובמידע שבתיק בית המשפט יוגבל אך ורק לצורך ההליכים שננקטו ע"י מבקשי העיון ופורטו בסעיף 2 דלעיל של החלטה זו.

19.
אשר על כן, הנני מורה למזכירות בית המשפט לאפשר למבקשי העיון לעיין בתיק זה של בית המשפט, לרבות באמצעות מערכת "נט המשפט", אך זאת – בכפיפות לכך שמבקשי העיון יהיו רשאים לעיין בתיק זה של בית המשפט ולעשות שימוש במידע המצוי בו רק לצורך ההליכים הנזכרים בסעיף 2 לעיל של בקשה זו.


20.
בנסיבות העניין - לא מצאתי לעשות צו להוצאות.











ניתנה היום, ד' אלול תשע"ח, 15 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 10201-02/15 עמוס הדר נ' שיכון ובינוי בע"מ, שלמה וולפנר, ד"ר אורי הרשטיין (פורסם ב-ֽ 15/08/2018)