פסקי דין על אבי יוסף חי | פסקי דין על כפר יובל - מושב עובדים ואח' | פסקי דין על רחמים כהן | פסקי דין על עמדי אמנון | פסקי דין על אליהו שרה ואח' |

195/96 עא     11/02/1997




עא 195/96 אבי יוסף חי, כפר יובל - מושב עובדים ואח' נ' רחמים כהן, עמדי אמנון, אליהו שרה ואח'





בבית משפט המחוזי בנצרת

ערעור אזרחי: 195/96

בפני
כבוד השופט:בן-דוד מנחם
בענין:
המערערים:
)1אבי יוסף חי

)2תפארת נחמיה
)3איילון אליהו
)4מאיר ראובן
)5חי יהודה
)6יוחנן יונה
)7כפר יובל - מושב עובדים

נ ג ד

המשיבים:
)1רחמים כהן

)2אליהו מרדכי
)3אליאס אלישע
)4יוסף דניאל
)5עמדי חיים
)6עמדי מרגלית
)7עמדי אמנון

)8תפארת נחמיה
)9עמדי אריה
)10אלישע שמעון
)11תפארת חיים
)12מנחם ציון
)13מור אברהם
)14אליהו שרה

פ ס ק - ד י ן
ערעור זה, שהוגש לאחר נטילת רשות, מכוון כנגד החלטתה של יו"ר
ההוצל"פ כב' הרשמת סמסון (כתוארה דאז) שניתנה ביום 17/9/95
בתיק 73/93של לשכת ההוצל"פ בצפת. (להלן יקרא תיק ההוצל"פ הנ"ל
לשם הקיצור "התיק" וההחלטה הנ"ל תיקרא "ההחלטה"). בהחלטה
כלולות כמה הוראות אופרטיביות ועל כולן מערערים כאן המערערים.
יצויין כי המערערים הם מספר זוכים אשר הגישו לבצוע

פסק דין
נגד
האגודה המהווה את מושב כפר יובל - להלן "האגודה". יחד עמם
מופיע ברשימת המערערים גם עו"ד מ. זנטי אשר מייצג את המערערים
בתיק ומונה במהלך פעולות הגבייה ככונס נכסים למספר נכסים מנכסי
האגודה. (להלן יקרא עו"ד זנטי לשם הקיצור "הכונס"). ברי שזו
המסגרת המוגבלת שבגדרה מתייצב כאן הכונס בשמה של האגודה שהרי
הוא פועל כאן כל העת כנגדה ולא מטעמה. המשיבים בהליך הם זוכים
אחרים, הפועלים נגד האגודה בתיקים אחרים, אשר הגישו הודעות
הצטרפות לתיק בגדרה של תקנה 28לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם -
.1979

המשמעות המעשית של ההחלטה, על כל חלקיה, הינה למעשה מתן
גושפנקא פרקטית למעשה ההצטרפות אשר כשלעצמו לא טעון אישור.
מכוח ההחלטה הוטל על המוציא לפועל לפעול כאן, בגדרו של סעיף 76
לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז - ( ,1967להלן יקרא "החוק"), באופן
כזה שגם הזוכים המצטרפים יהנו מפרותיה של כל גבייה שתהיה בתיק
כולל כספים שהכונס גבה ועתיד לגבות במסגרת הסכם פשרה אליו הגיע
בשם הזוכים המקוריים בתיק עם האגודה ביום ( 27/11/94להלן "הסכם
הפשרה"). המערערים ועמם הכונס סבורים היו, מנימוקים שהעלו
וטענו, כי יש להתעלם מהודעות ההצטרפות שהוגשו כאן וכי אין הם
חייבים לחלוק עם הזוכים המצטרפים את אשר יפיקו ממימוש נכסי
הכינוס ומפירותיו של הסכם הפשרה. זה הרקע הכללי למחלוקת שנטשה
כאן בין בעלי הדין.
בחנתי את נמוקי ב"כ בעלי הדין ובדקתי ההחלטה והגעתי לכלל מסקנה
כי ההחלטה מבוססת ומנומקת כראוי ודין הערעור להידחות. בגדרה של
תקנה ( 460ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984אני קובע
כי אין לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בהחלטה, כי אלה
תומכים במסקנות המשפטיות אליהן הגיעה כב' הרשמת וכי אין לגלות
בהחלטה טעות שבחוק. יכולתי בכך לסיים את מתן פסק הדין כאן אלא
מאחר ובעלי הדין טרחו בעניין אוסיף להלן מספר הערות ונמוקים
אשר יש לראותם כמצטרפים לאלה אליה נדרשה כב' הרשמת בהחלטתה.
להלן איפוא הערותי.

בערעורם כאן תוקפים הזוכים למעשה את עצם זכותם של המצטרפים
להצטרף להליך וגם את עצם קיומם של החובות שעומדים לגבייה
בתיקים האחרים (להלן "התיקים המצורפים"). המערערים מגדילים
לעשות שעה שהם טוענים כאן ועתה כי פסקי הדין שניתנו והמבוצעים
בתיקים המצורפים, ניתנו "תוך תרמית והונאה בה נטלו חלק מזכיר
הוועד דאז ורשם האגודות השיתופיות" - הציטוט לקוח מהאמור בפסקה
.2א.ב. לפרק השני בהודעת הערעור. טענה זו שלובה עם טענה אחרת
שבפי המערערים ולפיה ההליכים שהוגשו לבצוע בתיקים המצורפים
התנהלו נגד ועד האגודה ולא נגד האגודה ואין האחרונה חייבת
בחובות אלה. ברי שאין לשעות כאן ועתה לטענות מעין אלה.

ההצטרפות נעשתה כאן כאמור על פי תקנה 28לתקנות באמצעות הודעות
שנמסרו לתיק כאן בחודש אוקטובר .1993הודעות ההצטרפות ערוכות
כדין ומתוכן עולה כי החייבת בתיקים המצורפים, כמו בתיק הנוכחי,
היא האגודה. על פי האמור בהודעות ההצטרפות אשר אומתו כדין על
ידי הלשכה בה נפתחו התיקים הללו, (לשכת ההוצל"פ בקרית-שמונה),
ועל ידי הלשכה הנוכחית, הרי החייב - באותם תיקים היא האגודה.

על פי הנחזה מתוך הודעות ההצטרפות העתקים מהן גם שוגרו
למערערים באמצעות בא-כוחם. לא זו הדרך לתקוף את מעשיה של לשכת
ההוצל"פ האחרת, לשכת ההוצל"פ בקרית שמונה, על אשר אפשרה לזוכים
לפעול נגד האגודה בעוד שפסקי הדין בהם הם מצוידים הם נגד ועד
האגודה, גם אם טענה זו נכונה עובדתית וספק אם היא נכונה שהרי
בכתבי התביעה שהוגשו בפני
רשם האגודות ושהעתקים מהם צורפו כאן,
צויין כי התביעות מופנות כנגד האגודה. גם לא שמענו למשל כי
האגודה עצמה מחתה על כך או התנגדה לכך. כאמור בפי המערערים כאן
טענה נוספת השלובה בקודמתה ולפיה ההליכים המשפטיים בהם ניחנו
פסקי הדין שהוגשו לבצוע בתיקים המצורפים הם בגדר פיקציה ומעשה
קנוניה. ברי שלא זה המקום ולא זו הדרך לטעון ולברר טענות
עובדתיות מעין אלה. מעשה הצטרפות בגדרה של תקנה 28לתקנות לא
טעון אמנם אישור של אינסטנציה כלשהיא, (ראה בענין את לשון
התקנה עצמה ודבריו בענין של המחבר בר-אופיר בספרו "הוצאה לפועל
הליכים והלכות מהדורה רביעית פסקה ,)21אך עדיין ברור הדבר
שהזוכה המקורי הטוען כי נעשתה קנוניה מאחורי גבו בין החייב
לבין אחרים, שהיתה כרוכה במתן פסקי דין כנגד החייב וזאת במגמה
להגדיל את מספר נושיו והיקף חובותיו, יכול לגרום לבטול המהלך
הזה אך ברי הדבר שעליו לנקוט לשם כך בהליך משפטי מתאים וליצור
מסגרת משפטית מתאימה, כגון הגשת תובענה בענין, שבגדרה תיפרס
ותתברר כהלכה כל המסכת העובדתית הנוגעת לענין. מכל מקום ברי
הדבר שלא תיק ההוצל"פ וגם לא לשכת ההוצל"פ הם הזירה המתאימה
לבירור טענות מעין אלו וודאי לא עתה, זמן כה רב לאחר שהודעות
ההצטרפות הוגשו לתיק וכאשר כבר עומדים כספים לחלוקה. וודאי
וודאי שאין לשעות לטענות אלו שעה שהן עולות לראשונה כתגובה
לבקשת המצטרפים כאן לבטל החלטות שניתנו ואשר התעלמו מקיומם
כמצטרפים.

אשר לטענותיו של ב"כ המערערים בענין העברתם למשקם של תיקי
ההוצל"פ אותם פתחו הזוכים המצטרפים נגד האגודה. לבד מנמוקיה של
כב' הרשמת, שנראים בעיני, אוסיף ואציין כי למערערים כאן אין כל

מעמד ולא הם אלה שזכאים לכפות על האגודה או הזוכים המצטרפים
לעשות כך בתיקיהם הם.

והערה אחרונה. ברי שהכונס כאן פועל מכח המינוי שניתן לו על ידי
ראש ההוצאה לפועל ועל פי המובאה המובאת בספרו האמור של
בר-אופיר שם בפסקה 151עמ' 387הרי "הכונס הוא עושה דברו של
ראש ההוצאה לפועל והוא חייב לדאוג לעניינים של כלל הזוכים
שנושים בחייב חובות פסוקים". לא יהיה זה למותר לציין כאן גם את
אשר נקבע בסעיף ( 54ד) לחוק, דהיינו כי: "כונס הנכסים ימסור
למוציא לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס ממכירתו או
ממימושו...". מכאן ובגדרו של סעיף 76לחוק ברי איפוא שההחלטה
המורה על ביטול ההוראה הקודמת מ- ,27/11/94שלמעשה העדיפה נושים
שמעמדם שווה, כמו גם ההחלטה המורה עתה על חלוקת כל הכספים
שנגבו על ידי הכונס בהתאם לאמור בסעיף 76לחוק מעוגנות כדין.

כאמור אני מורה על דחייתו של הערעור. אני מחייב את המערערים
לשלם למשיבים את הוצאותיו של ערעור זה וזאת בסך כולל של 5,000
שקלים חדשים. חיוב זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק (כולל מע"מ)
מחושבים מיום מתן

פסק דין
זה ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תעביר העתקים מפסק-דין זה לב"כ בעלי הדין.
ניתן להפצה כללית מיום .25/2/97
ניתן היום .11/02/97

בן דוד מנחם - שופט
העתק מתאים למקור
סעיד אבו זלאם
מזכיר ראשי
ח001956ך - ברנבוים רחל








עא בית משפט מחוזי 195/96 אבי יוסף חי, כפר יובל - מושב עובדים ואח' נ' רחמים כהן, עמדי אמנון, אליהו שרה ואח' (פורסם ב-ֽ 11/02/1997)