פסקי דין על ארמונות לוגסי (1998) בע"מ | פסקי דין על גבריאל טרבלסי | פסקי דין על גבריאל טרבלסי |

40452-07/18 א     14/08/2018




א 40452-07/18 ארמונות לוגסי (1998) בע"מ נ' גבריאל טרבלסי בע"מ, גבריאל טרבלסי








בית המשפט המחוזי בבאר שבע



ת"א 40452-07-18 ארמונות לוגסי (1998) בע"מ
נ' גבריאל
טרבלסי בע"מ
ואח'










מספר בקשה:
1

בפני

כבוד השופט
יעקב פרסקי


המבקשת:

ארמונות לוגסי (1998) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אלישע כהן
ועו"ד יוסי תורג'מן


נגד


המשיבים:
1. גבריאל
טרבלסי בע"מ
2. גבריאל טרבלסי
ע"י ב"כ עו"ד אורן טננבוים
ועו"ד ענת שעיו - מלר








החלטה

בקשה לצו מניעה זמני

המבקשת הינה הבעלים של מלוא הזכויות במקרקעין המצויים ברח' החרש 58 נתיבות כפי שהוגדרו בכתב התביעה. המבקשת מכרה את מחצית הזכויות במקרקעין למשיבה 1, (להלן: "הנכס"), שהינה חברה בשליטת המשיב 2 וכן השכירה את המחצית השנייה במקרקעין למשיבה 1 וערכה הסכם לשיתוף במקרקעין. המשיב 2 ערב להתחייבויות המשיבה 1. הסכם המכר נשוא התיק הינו מיום 25.5.17 לגביו ביקשה המבקשת הצהרה כי הינו בטל בשל הפרה יסודית של המשיבה 1. הנכס לפי הסכם המכר מיום 25.5.17 נמכר למשיבה 1 בתמורה לסך של 4,500,000 ₪ בתוספת מע"מ, (להלן: "ההסכם"). המשיבה 1 ביטלה את השיק נשוא התשלום האחרון בסך 1,748,590 ₪ וכן את השיק למע"מ נשוא תשלום זה. לפיכך הודיעה המבקשת למשיבה על ביטול העסקה וביקשה הצהרה כי המשיבה 1 הפרה את ההסכם שבין הצדדים בהפרה יסודית כפורט בכתב התביעה בתיק העיקרי. המבקשת אף ביקשה הוראה על סילוק יד המשיבה 1 מהנכס תוך שהודיעה כי בכוונתה להגיש תביעה כספית לבית משפט השלום, בכול הנוגע לפיצויים המוסכמים.

במסגרת הבקשה לצו מניעה שהגישה המבקשת, ביקשה היא צו זמני האוסר על המשיבה 1 לבצע עבודות בנייה בנכס ו/או כל עבודות נוספות לרבות השכרת הנכס או מתן זכות שימוש או חזקה בנכס לצד שלישי כמו גם איסור דיספוזיציה בנכס. מלכתחילה, הבקשה הוגשה ללא תיק עיקרי ולפיכך בהחלטה מיום 18.7.18 לא נדונה הבקשה לגופה. לאחר הגשת התיק העיקרי, ניתן צו ארעי במעמד צד אחד ביום 29.7.18 ולפיו נאסר על המשיבה 1 ביצוע דיספוזיציה בנכס וכן איסור על ביצוע עבודות בנייה או שינויים בנכס בכפוף להפקדת עירבון בסך 75,000 ₪ ונקבע דיון במעמד הצדדים ליום 5.8.18.

לקראת הדיון הגישו המשיבים תשובתם לבקשה ממנה ובין היתר עלה כי ביום 4.4.18 הושכר הנכס לצד שלישי (חברת אירופלקס לשינה טובה יותר בע"מ), באופן שהנכס שרכשה המשיבה 1 הושכר בשכירות ארוכת טווח, כמו גם שטח מסוים מתוך המחצית השנייה במקרקעין שלא נמכרה למשיבה 1 אלא הושכרה לה להשכרת משנה. לפיכך, המבקשת ב- "תשובה מטעם המבקשת" ביקשה לצמצם את הסעד שביקשה, לאור כך שנושא השכירות הינו "מעשה עשוי" וביקשה להותיר את הצו הארעי שניתן לאיסור דיספוזיציה ולפיו יאסר על המשיבה 1 להעביר ו/או לשעבד ו/או להשכיר את הממכר ו/או להסב את זכויות השכירות של הצד השלישי ו/או ליטול הלוואות או התחייבות אחרת תוך שעבוד הנכס. כן ביקשה המבקשת לקבוע כי על המשיבה 1 יהיה להפקיד את יתרת התמורה בנאמנות אצל ב"כ המבקשת כפי שהמשיבה 1 הסכימה במסגרת תשובתה לבקשה לסעד זמני. כאן יש להקדים כי המשיבים טענו כי המבקשת הבינה את הקושי הרב בבקשה לסעד זמני שהוגשה ולפיכך ביצעו למעשה חזרה מהמבוקש אלא שכשיטת המשיבים, אין הצדקה לכל סעד זמני שיוותר על כנו.


בעיקרי טענותיה של המבקשת, טוענת היא כי נושא התשלום לפי נספח להסכם מיום 30.3.18, נותר כתנאי שאינו שלוב בכל תנאי אחר ועל המבקשת היה לשלם את מלוא התשלומים בזמן. לשיטת המבקשת עילת התביעה שבידיה ברורה וחד משמעית, כי המשיבה 1 הפרה באופן יסודי את ההסכם שבין הצדדים ולכן ביטלה כדין את ההסכם וזכאית היא להצהרה על כך ולאחר שהמשיבים ויתרו על כל טענה בענין זה בנספח מיום 30.3.18.
טוענת המבקשת כי יגרמו לה נזקים בלתי הפיכים אם לא ינתן הצו המבוקש. המבקשת טוענת לחשש מפני המשך פעילות דורסנית של המשיבים. המבקשת טוענת לנזקים פוטנציאליים אדירים להם היא חשופה. כך למשל החשש ולפיו יקשה עליה לפנות את הצד השלישי השוכר את הנכס ככול שטענותיה יתקבלו. כך ובנוסף חוששת המבקשת כי המשיבים יטלו התחייבויות וישעבדו את הנכס באופן שירוקן את זכויותיה מתוכן. טוענת המבקשת כי ביטול צו הארעי יקנה למשיבים זכויות שאין להם. מוסיפה המבקשת כי יש צורך לצמצום נזקיה לכל הפחות בהפקדת הסכום שבמחלוקת כפי שהצהירו המשיבים בידיו הנאמנות של בא כוח המבקשת.

בעיקרי טענותיהם של המשיבים, מציינים הם כי עד כה שולמו 60% מהסכומים שנדרשו לשלם בסך של 2.75 מיליון ₪ ואת המע"מ על סכומים אלו. בנוסף, הנכס הושבח בסך של 1.8 מיליון ₪. כך ובנוסף, טוענים המשיבים כי במסגרת שכירות של מחצית נוספת של המקרקעין, שילמה למבקשת דמי שכירות לשנתיים קדימה בסך של 0.84 מיליון ₪. לפיכך, טוענת המבקשת כי באופן מובהק, מאזן הנוחות נוטה לטובתה שכן אם בסוף ההליך יקבע שהמבקשת צודקת בטענותיה, הרי נזקי המבקשת ניתנים לפיצוי בסכומים שכבר היא מושקעת לאור העסקה. לא רק זאת, אלא שלאור העדר מחלוקת בדבר העמידות והאיתנות הכלכלית של המשיבים, החשש הנטען בידי המבקשת ניתן לאיון בתשלום כספי.

טוענים המשיבים כי מדובר בתובענה חסרת תום לב, שכן לאחר שהם עמדו במוטל עליהם ושילמו סכומים אדירים, בחוסר תום לב מבקשת המבקשת לבטל את העסקה שערכו הצדדים ובכך לשלשל לכיסה סכומי כסף שאינם מגיעים לה, תוך שימוש בתירוץ ולפיו המשיבים הם שהפרו את ההסכם שבין הצדדים. כטענת המשיבים, המבקשת הפרה באופן בוטה את ההסכם שבין הצדדים. כך למשל, ההצהרה של המבקשת היא המוכרת בעסקה אודות העדר צווי הריסה מחד, כאשר לאחר כריתת ההסכם שבין הצדדים הוגש כנגד המבקשת כתב אישום בשל עבירות על חוק התכנון והבניה. מציינים המבקשים כי ביקשו למרות הכול להגיע להסכמות, כאשר אף ביקשו גם לאחר הגשת התביעה להגיע להסדר כמו גם שאף הציעו להפקיד את הסכום שבמחלוקת בקופת בית המשפט או בנאמנות אצל ב"כ המבקשת. המשיבים הפנו לשורה ארוכה של "נורות אדומות" אודות מצבה הכלכלי של המבקשת, וחברות שבשליטת בעליה, ובין היתר שיקים חוזרים, עיקולים שהוטלו על ידי הרשויות כמו צו עיקול מיום 16.5.18 על קרוב למיליון ₪ מאת יחידת מיסוי מקרקעין בבאר שבע, כמו גם שישנם חובות על הנכס שהמבקשת טרם פרעה למרות שנדרשה. המשיבים מוסיפים כי אין למבקשת כל עילת תביעה טובה באשר הם ניסו לאורך כל התקופה, למרות ההפרות הנשנות וחוזרות של המבקשת את ההסכם, לקיימו כאשר המבקשת לא ביצעה את המוטל עליה לפי ההסכם. החשש המהותי של המשיבים וכטענתם הינו בכך שהם ישלימו את התמורה לעסקה, אולם יוותרו עם חיובים כאלה או אחרים שעל המבקשת היה להסדיר ולאור קשיים של המבקשת. לפיכך ביקשו לדחות הבקשה.

דיון
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש להורות על דחיית הבקשה בעיקרה, למעט הותרת סעד של איסור דיספוזיציה בנכס עד לתום ההליך בתיק העיקרי ובכך צמצום הסעד הארעי שניתן בהחלטה מיום 29.7.18 תוך הותרת התנאי של הפקדת העירבון כפי שנקבע.

בראש הדברים נשאלת שאלת הראיות המהימנות לעילת תביעה טובה. על פני הדברים, העלו המשיבים טענות הגנה טובות והצביעו על קשיים בקיום התנאים הסימולטניים שעל המבקשת היה לקיים לפי ההסכם, כאשר לא הוברר במסגרת הסעד הזמני עד תום, האם נפתרו הבעיות שהיו בנוגע לעבירות לכאורה על חוק התכנון והבניה, כמו גם האם נפרעו חובות על הנכס שהיו מוטלים על המבקשת. מאידך, בהתאם לנספח להסכם מיום 30.3.18 לכאורה תשלום התמורה אינו סימולטני והיה על המשיבים לדאוג לתשלום זה ללא כל תנאי. לפיכך ולכאורה, לא ניתן לומר שאין כל ממש בטענות המבקשת, אם כי כאשר מניחים "על כפות המאזניים" את טענות הצדדים, אין הכף נוטה אלא במעט לטובת המבקשת. כך לכאורה.

שאלה מהותית אחרת הינה שאלת מאזן הנוחות שבין הצדדים. התשובה לשאלה זו הינה ברורה לטעמי והכף נוטה באופן מובהק לטובת המשיבים. זאת, בשל הסכומים המהותיים שכבר שילמו על חשבון העסקה, בשל ההשבחות שבוצעו בנכס ובשל כך שאותו חשש לו טוענת המבקשת ניתן לפיצוי כספי כאשר לא היתה מחלוקת אודות יכולת הפירעון הטובה של המשיבים, לעומת אינדיקציות למצב שאינו תואם ואינו דומה אצל המבקשת.

המשיבים טענו לחוסר תום הלב שבהגשת בקשת המבקשת, לאור עיתוי הגשת הבקשה, לאחר שכבר נכנס צד שלישי כשוכר לנכס, כמו גם לאחר תשלום 60% מהתמורה והשבחות בנכס. על פני הדברים, איני סבור כי נושא זה של שיקולי היושר ותום הלב, חיוני להכרעה שכן גם המבקשת טענה כנגד המשיבים כי לא שילמו את יתרת התמורה למרות הנספח להסכם מיום 30.3.18. בחינת הקריטריון של תום לב אינה מביאה לתוצאה ברורה באשר להתנהלות הצדדים ודומני כי בנסיבות אין הכרח בקביעת כל מסמרות בקריטריון זה.

לאור שקלול אותן ראיות לכאורה בנוגע לעילת התביעה, למול מאזן הנוחות כפי שפורט לעיל, לא מצאתי שיש הצדקה להתניות נוספות כפי שביקשה המבקשת, דוגמת הפקדה בנאמנות של הסכום שבמחלוקת, ומסקנתי הינה שיש לצמצם את הסעד הארעי מיום 29.7.18 באופן שניתן בזאת צו ולפיו על המשיבים להימנע מדיספוזיציה בנכס עד למתן פסק הדין בתיק זה, תוך הותרת התנאי הכספי שהורה בית המשפט בהחלטה מיום 29.7.18 של הפקדת עירבון בסך 75,000 ₪.

לאור האמור, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' אלול תשע"ח, 14 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 40452-07/18 ארמונות לוגסי (1998) בע"מ נ' גבריאל טרבלסי בע"מ, גבריאל טרבלסי (פורסם ב-ֽ 14/08/2018)