פסקי דין על חיים כץ | פסקי דין על אורי כושר בע"מ

25981-01/18 תק     23/08/2018




תק 25981-01/18 חיים כץ נ' אורי כושר בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות ברחובות



ת"ק 25981-01-18 כץ נ' אורי כושר בע"מ


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
אדנקו סבחת- חיימוביץ


תובע

חיים כץ


נגד


נתבע
ת

אורי כושר בע"מ








פסק דין



לפני תביעה כספית בסכום של 6,500 ₪ בגין הפליה במתן שירות, הפרת הסכם ועוגמת נפש.

הרקע ותמצית טענות הצדדים
1.
התובע רכש מנוי אצל הנתבעת, שמפעילה מועדון כושר בגדרה, אשר בוטל על ידי הנתבעת בטענה שזה הפר את תקנון המועדון.
התובע הגיש תביעה בסך 5,000 ₪ ללא הוכחת נזק מכח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבורים, תשס"א-2000 (להלן: "החוק"), בכך שמנעה את כניסתו למועדון הכושר על רקע ביקורת שהשמיע כנגדה או לחלופין בשל הפרת הסכם ולחילופי חילופין בשל תנאים מקפחים בחוזה אחיד (תקנון המועדון).
כן תבע התובע סך של 1,500 ₪ בגין עוגמת נפש.

2.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבעת ערכה שינוי באחד מ- 4 שיעורי הפילאטיס בכך ששעת השיעור שונתה ובעקבות כך אף שונתה זהות המדריכה. בעקבות כך התובע פנה בתלונה לנתבעת ואף פנה למועדון "חבר" באמצעותו רכש את המנוי. אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבעת הודיעה לתובע על ביטול המנוי שברשותו, לטענתה בשל התנהגות התובע שהפרה את תקנון המועדון עליו חתם.

3.
לטענת התובע, לנתבעת לא קמה זכות לביטול המנוי באופן חד צדדי. החלטתה חוסה תחת האיסורים שבחוק ועל כן הוא זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק. עוד נטען, כי בביטול המנוי הפרה הנתבעת את ההסכם שבין הצדדים, וכי התקנון מכוחו ביטלה הנתבעת את ההסכם מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד ועל כן התובע זכאי לפיצוי.
דיון והכרעה
4.
אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את עובדות האירוע, הן את הנזק שנגרם ואת הקשר בין הנזק לבין אותו אירוע, והן את אחריות הנתבעת העולה מאותן עובדות שהוכחו.
לאחר שנתתי דעתי למכלול הראיות שהובאו בפני
אני סבורה שדין התביעה להידחות על כל רכיביה.

א. הפליה במתן שירות
5.
סעיף 3(א) לחוק קובע, כי "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות או לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה או ענידת סמליהם".

מעשה או מחדל על סעיף 3 מהווים עוולה אזרחית ומקנים פיצוי ללא הוכחת נזק עד לשיעור של 50,000 ₪.
בהמשך לכך סעיף 6 לחוק קובע חזקות שאם עלה בידי התובע להוכיחן, אזי "חזקה שהנתבע פעל בניגוד להוראות סעיף 3, כל עוד לא הוכיח אחרת"
.


6.
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים וראיותיהם אני סבורה שלא עלה בידי התובע להוכיח, כי הנתבעת הפלתה אותו במתן שירות, עת החליטה לבטל את המנוי למועדון הכושר.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובע התלונן אצל הנתבעת ובמועדון "חבר" בשל השינוי בשעת שיעור אחד מתוך 4 שיעורי הפילטיאס, דבר שהוביל לשינוי בזהות המדריכה של השיעור. כעולה מתיעוד הקלטות השיחות בין התובע לנציגות הנתבעת, נאמר לתובע בצורה מפורשת, כי הוחלט לבטל את המנוי שלו על רקע התנהגותו כלפי העובדות אצל הנתבעת.
בנסיבות אלה, התובע לא הוכיח, כי ביטול המנוי שלו אצל הנתבעת נעשה מחמת אחת העילות המנויות בסעיף 3 לחוק.
אף אם היה עולה בידי התובע להוכיח טענתו, כי הנתבעת ביטלה את המנוי שברשותו בשל הביקורת שהשמיע כנגדה, הרי שאין הדבר חוסה תחת הפליה במתן שירותים כהגדרתו בסעיף 3. מכל מקום טענה זו לא הוכחה.

ב. הפרת חוזה
7.
התובע טען, כי בשינוי במערכת השעות וביטול המנוי באופן חד צדדי הפרה הנתבעת את ההסכם בין הצדדים.

8.
הנתבעת מצידה טענה, כי הייתה רשאית לערוך השינוי בשעת השיעור בהתאם לתקנון והוחלט על ביטול המנוי לאחר שהתובע הפר את תקנון המועדון.

9.
מעיון בתקנון המועדון עליו חתם התובע עולה, כי המחזיק במנוי רשאי לבטלו בכפוף לתשלום דמי ביטול בשיעורים משתנים (סעיף 4), הנתבעת רשאית לבטל את ההסכם במקרה של הפרת התקנון (סעיף 10) וכן רשאית לערוך שינוי בתוכנית השיעורים ובשעות הפעילות של המועדון על פי שיקול דעתה (סעיף 16).
פרק ג' לתקנון קובע כללי התנהגות במועדון ובסעיף 8 נקבע במפורש, כי "הפרת תקנון זה, על סעיפיו השונים תיחשב כהפרה חמורה ועשויה לגרום להפסקת החברות במועדון". סעיף 4 בפרק ג' קובע בין היתר, כי "השימוש בשפה בוטה מעליבה, פוגעת, גסה ורועשת אסורה בהחלט. אסור לחבר/אורח להטריד חברים אחרים ו/או אנשי צוות והנהלה".

10.
מתיעוד השיחות בין התובע לנציגות הנתבעת עולה שאלה יצרו עמו קשר ולא התעלמו מפניותיו כפי שנטען בכתב התביעה.

11.
בשיחה בין המנהלת לתובע הסבירה הראשונה את השיקולים לשינוי שעת השיעור וזאת לאור הדרישה לקיים שיעור בשעת ערב, וכי המדריכה של התובע לא הייתה פנויה ועל כן נקבע שמדריכה אחרת תעביר את השיעור. התובע מצידו הסביר, כי הוא עומד על כך שהשיעור יועבר על ידי אותה מדריכה ולא מדריכה אחרת, וכי אם לא תבוטל החלטה זו של הנתבעת הוא ועוד 40 חבריו לקבוצה יבטלו את המנוי.

יוער, כי השינוי היחיד שנעשה על ידי הנתבעת הוא הזזת השעה לשעת ערב, שבעקבות כך המדריכה מסרה שאינה פנויה ולכן שובצה מדריכה אחרת, כך שאין מדובר בשינוי דרסטי המטיל צל על כדאיות ההתקשרות של התובע עם הנתבעת. בשיחה עם המנהלת היא ציינה, כי הוספו שני שיעורים נוספים שלא היו במערכת השעות, דבר שלא הוכחש על ידי התובע בשיחה עצמה או בתגובתו הכתובה לבית המשפט. כך שהוספו שני שיעורים אליהם יכול היה התובע להצטרף. הציפייה של התובע, כי הנתבעת לא תבצע כל שינוי במערכת השעות היא ציפייה לא מידתית. במקרה זה לאחר שינוי שעת השיעור הסתבר שהמדריכה אצלה מתאמן התובע אינה זמינה ולכן שובצה אחרת במקומה. על אף אכזבתו הניכרת של התובע, לנתבעת הזכות לשנות את מערך השיעורים ו/או המדריכים במועדון הכושר, בהתאם להסכם בין הצדדים. בנסיבות אלה, בשינוי שעת שיעור אחד מתוך 4 לא הפרה הנתבעת את החוזה כלפי התובע.

12.
בתיעוד השיחה בין התובע לנציגת הנתבעת הגב' אלינור בראל (מנהלת קשרי לקוחות עסקיים), היא הטיחה בו, כי הוא הכפיש את שמה במועדון "חבר" וצעק על העובדות של הנתבעת והתובע השיב "בצדק", כך שלא הכחיש את התנהגותו כלפי העובדות אצל הנתבעת.
יתירה מכך, בעדותו בפני
הודה שהשתמש בביטוי פוגעני כלפי עובדות הנתבעת כשאמר שהנתבעת "שמה עלינו זין" (עמ' 2 שורה 12). בצעקות ואמירות מסוג זה יש כדי שימוש בשפה גסה ובוטה כלפי העובדות אצל הנתבעת ועל כן עלה בידי הנתבעת להוכיח, כי ביטול המנוי נעשה בשל הפרת התובע את תקנון המועדון ולא עלה בידו להוכיח, כי בכך הפרה הנתבעת את ההסכם בין הצדדים.

13.
לאור כל האמור לעיל, בשינוי שעת שיעור אחד מתוך 4 וכתוצאה מכך שינוי זהות המדריכה ובביטול המנוי לא הפרה הנתבעת את ההסכם שבינה לבין התובע.

14.
בשולי הדברים יצוין, כי בשיחה בין התובע לגב' בראל היא הציעה לתובע לבטל את המנוי לאור תלונותיו וזה השיב, כי לא אמר שלא יבטל את המנוי. בהמשך הדברים גב' בראל הודיעה לתובע, כי הוחלט לבטל את המנוי, והוא מצידו השיב לה שהיא לא יכולה לעשות זאת אך בהמשך לכאורה נותן הסכמתו לביטול המנוי. בעדותו בפני
מסר התובע, כי לא ביקש לבטל את המנוי ואולם לא ברור אם כך מדוע לא פנה לנתבעת ליישב ההדורים לאחר שהובהר לו שהתנהגותו לא מקובלת על הנתבעת וזו העילה לביטול המנוי.

ג. תנאי מקפח בחוזה אחיד
15.
התובע טען, כי הכללים שנקבעו בתקנון המועדון ובגינם נטען שבוטל המנוי של התובע הם תנאים מקפחים בחוזה אחיד ועל כן יש לבטלם.

16.
סעיף 4 לפרק ג' לתקנון המועדון קובע כך:

"על החברים להתנהג באופן שקט ומנומס בעת שהותם במועדון או סביבתו באופן שלא יפריע לאחרים ליהנות מהמועדון ולא יפגע בניהול התקין של המועדון, השימוש בשפה בוטה מעליבה, פוגעת, גסה ורועשת אסורה בהחלט. אסור לחבר/אורח להטריד חברים אחרים ו/או אנשי צוות והנהלה".

סעיף 8 שם קובע, כי הפרת סעיף מסעיפי התקנון "תיחשב כהפרה חמורה ועשויה לגרום להפסקת החברות במועדון".

17.
לאחר עיון בסעיף 4 לעיל לא מצאתי אילו מהתנאים הנדרשים מחברי המועדון עולים כדי תנאי מקפח. כללי התנהגות במועדון הם דבר מתבקש להסדרת כללי ההתנהגות לטובת הבאים בשערי המועדון, לרבו צוות העובדים של הנתבעת. בנסיבות העולות מתיעוד השיחות והודאת התובע, כי פנה בשפה בוטה למי מעובדי הנתבעת, הרי שבכך הפר התובע את כללי המקום. כללים אלה והקביעה, כי הפרתם עשויה להוביל להרחקה מהמועדון אינם מהווים תנאי מקפח בחוזה אחיד.


ד. עוגמת נפש
18.
לעניין פיצוי בגין עוגמת נפש, בפסיקת בתי המשפט נקבע פעמים רבות, כי עוגמת נפש היא צער עמוק ופגיעה משמעותית. אולם לא כל אי-נחת או אכזבה שגרמו לעוגמת נפש מזכות בפיצוי כספי (ת"א (ת"א) 103072/98
רותי רם און נ' סנאורה בע"מ
(11.2.04)).
עם זאת ישנם מקרים בהן יש לתת פיצוי על אובדן הזמן, התרוצצויות ועוגמת הנפש שנגרמו
(ת"ק (ראשון לציון) 1937/04 מורושק אירנה נ' אשר ניסים (5.12.04)
).

19.
התובע טען, כי התנהלות הנתבעת פגעה בו קשות בשל תחושת עלבון אך הודה, כי רצה להמשיך בהתקשרות עם הנתבעת בשל המחיר האטרקטיבי של העסקה.
לא עלה בידי התובע להוכיח, כי התנהלותה של הנתבעת גרמה לו עוגמת נפש.

ה. פיצוי בגין שיעורים חליפיים
20.


התובע טען, כי נטילת שיעורי פילאטיס במקום אחר היא בעלות של 200 ₪
לשיעור שבועי אחד בעוד אצל הנתבעת ניתנו 4 שיעורים בעלות של 205 ₪, כך שתגרם לו הוצאה של כ- 2,400 ₪ בגין ביטול המנוי.

21.
התובע לא הציג כל ראיה, כי נגרמה לו הוצאה זו. מכל מקום, לא הייתה מחלוקת שהנתבעת השיבה לתובע את החלק היחסי בגין התקופה בה לא ניתן לו השירות עקב ביטול המנוי, כך שלא נגרם לתובע חסרון כיס בפועל.

סוף דבר
22.
לאור כל האמור לעיל התביעה נדחית.
התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך 500 ₪, וזאת תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישא התשלום הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
י"ב אלול תשע"ח, 23 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 25981-01/18 חיים כץ נ' אורי כושר בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/08/2018)