פסקי דין על אייל אברהם בוחבוט | פסקי דין על הכונס הרשמי מחוז חיפה

1280-02/16 פשר     21/08/2018




פשר 1280-02/16 אייל אברהם בוחבוט נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה








בית המשפט המחוזי בחיפה



פש"ר 1280-02-16 בוחבוט נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
11

בפני

כבוד השופט
נאסר ג'השאן


בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
להלן: "הפקודה"

בעניין:

אייל אברהם בוחבוט
להלן: "החייב"

ובעניין:
הכונס הרשמי מחוז חיפה
להלן: "הכונ"ר"

ובעניין:
עו"ד רונן אביב
להלן: "הנאמן"


החלטה

1.
לפניי בקשת הנאמן להורות על ביטול ההליך וכן בקשת החייב להורות על הפחתת צו התשלומים שנקבע במסגרת תכנית הפירעון.

2.
החייב, כבן 50, גרוש ואב לשני קטינים מגרושתו, מתגורר יחד עם בת זוגו הנוכחית ושני ילדיה בדירה שכורה. ביום 02.03.2016 ניתן צו לכינוס נכסיו בגין חובות מוצהרים בסך 718,993 ₪ ל-7 נושים, כאשר מושת עליו צו תשלומים חודשי בסך 1,200 ₪. ביום 22.01.2017 הוגדל צו התשלומים החודשי והועמד על-סך 2,000 ₪ החל מחודש 3/2017.

3.
ביום 28.05.2017 הוכרז החייב כפושט רגל ונקבעה בעניינו תכנית פירעון מוסכמת לפיה בכפוף להוספת סך של 350,000 ₪ לקופת הפש"ר יופטר החייב מכל חובותיו בני תביעה, כאשר החל מיום 15.08.2017 ישלם החייב סך של 4,000 ₪ בחודש למשך שישה חודשים, ולאחר מכן ישלם החייב סך של 5,000 ₪ למשך 12 חודשים והיתרה ישלם חייב בתשלומים חודשיים על סך 6,000 ₪ עד לפירעון מלוא הסכום.

4.
ביום 15.04.2018 הוגשה בקשת הנאמן שבנדון, בגדרה טען הנאמן כי החייב לא ישלם ולו תלשום אחד בגין תכנית הפירעון שנקבעה, שעה שצבר 9 פיגורים כולל חודש אפריל 2018 בסך כולל של 39,000 ₪. עוד נטען כי גרושת החייב פנתה לנאמן וטענה כי החייב אינו עומד בצו תשלומי מזונות ילדיו הקטינים באופן סדיר מחודש פברואר 2018. עוד טען הנאמן כי פנה לחייב על מנת שיסלק את חוב פיגוריו, אולם עד הגשת הבקשה לא נעשה דבר ועל כן ביקש הנאמן להורות על ביטול ההליך.

5.
בתגובתו של החייב, עתר לדחיית הבקשה וביקש להורות על הפחתת צו התשלומים שנקבע במסגרת תכנית הפירעון, לסך 2,000 ₪. החייב טען כי אינו יכול לעמוד בתכנית הפירעון ומבקש להתאימה ליכולתו הכלכלית.
החייב ביקש להבהיר במסגרת תגובתו, כי אין שותפות עסקית בינו לבין בת זוגו הנוכחית, כאשר ההפרדה בין בני הזוג קיבלה ביטוי בהסכם שניתן לו תוקף של

פסק דין
בבית המשפט לענייני משפחה ביום 02.01.2017. על כן לא היה מקום להתחשב בהכנסות בת הזוג בעת קביעת תכנית הפירעון.

לחילופין, טען החייב כי חל שינוי בהכנסות בת הזוג אשר מצדיק עיון מחדש בתכנית הפירעון. נטען כי בדו"ח המסכם מטעם הנאמן צוין, כי הכנסות בת הזוג מסתכמות בסך 19,888 ₪ בעוד בפועל לא כך הדבר. נטען כי הכנסתה הנקייה של בת זוגו מדמי השכירות עומדת על-סך 700 ₪ בלבד ולא 3,000 ₪ כפי שנטען בדו"ח המסכם; באשר למזונות נטען על אף שלא היה מקום להכניסם להכנסת התא המשפחתי, שכן מדובר בכספים המיועדים לבת זוגו לגידול ילדיה, כיום עומד סכום המזונות על סך 4,000 ₪ במקום 6,000 ₪ וזאת לאור העובדה שהבת הבכורה התגייסה; בניגוד לאמור בדו"ח המסכם, משכורתה של בת זוגו עומדת על-סך 4,000 ₪ ולא 4,500 ₪ והכנסתה כעצמאית עומדת על-סך 2,500 ₪ ולא 6,000 ₪.
על כן הכנסת בת זוגו הכוללת מכל המקורות עומדת על-סך 11,351 ₪ בלבד.

החייב עוד טען כי חל שינוי בהכנסתו מעבודה ואינו משתכר כיום אותם סכומים שנטענו בעבר. נטען כי חלה ירידה בהכנסתו כעצמאי בהשוואה לשנה שעברה שכן בשנת 2017 הרוויח סך של 6,675 ₪ בחודש בעוד בשנת 2018 הרוויח סך של 5,000 ₪ בחודש בממוצע. בנוסף לזאת חלה גם כן ירידה בהכנסתו החודשית כשכיר, כאשר בשנת 2017 עמדה הכנסתו בממוצע על-סך 3,990 ₪ ובשנת 2018 עומדת הכנסתו החודשית על-סך 7,422 ₪.

יתרה מזאת טען החייב כי בימים אלה חלה צניחה בהכנסותיו מעבודה כיוון שסיים לעבוד עם בתי ספר ויחזור לעבוד איתם רק לקראת חודשי נובמבר ודצמבר, כך שהכנסתו הממוצעת בחודשים הקרובים תעמוד על-סך 6,500 ₪.

6.
בתשובתו לתגובת החייב חזר הנאמן על האמור בבקשתו והוסיף וטען כי יש לדחות את בקשת החייב להפחתת צו התשלומים שנקבע במסגרת תכנית הפירעון. נטען כי מדובר בתיק חריג ביותר, שעה שמדובר בחייב בעל הכנסות גבוהות באופן ניכר ביחס להכנסות הממוצעות במשק וכי אי עמידתו בתכנית הפירעון הנו פרי של חוסר רצון מצידו של החייב להתנהל בתום לב על מנת לסלק את חובותיו.

הנאמן טען כי מדובר בחייב אשר מנהל אורח חיים יוקרתי וראוותני באופן שאינו הולם פושט רגל, עת מתגורר בוילה יוקרתית באזור נחשב בכפר ורדים, ויחד עם זאת מסרב לעמוד בתכנית הפירעון שנקבעה ולו באופן חלקי. החייב אינו משלם דמי מזונות לגרושתו כנדרש, אשר התנגדה להכרזתו של החייב כפושט רגל וטענה כי מדובר בחייב סולבנטי ואשר עצם פנייתו להליך הפש"ר נבעה מרצונו לפגוע בה ובילדיהם המשותפים.

באשר לטענות החייב בבקשתו להפחתת צו התשלומים טען הנאמן, כי הסכם הממון שנערך עם בת זוגו הנוכחית נוצר לאחר מתן צו הכינוס ובמהלך הליך פשיטת הרגל באופן אשר מהווה ניסיון נואל להרחיק את בת הזוג מעצם היותה חלק מהתא המשפחתי, וממילא מדובר בטענה אשר נדונה בפני
בית המשפט ונדחתה על הסף; באשר להכנסות החייב נטען כי החייב לא צירף ראיות אודות הכנסותיו מגורמים אחרים כפי שצוינו על-ידי החוקר הפרטי בדו"ח החקירה; החייב מנהל כיום תכנית ברדיו צפון ולא ברור מה הכנסתו בגין משלח יד כזה; נטען כי החייב הנו מפיק אירועים במקומות שונים ויש לו פעילות עסקית ענפה בכל רחבי הארץ ורב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע ליכולתו הכלכלית; החייב לא צירף ראיות אודות הכנסות בת זוגו מעסקה על-אף שהוכח כי עסקה משמש כסות להכנסות החייב; עוד נטען כי בהתאם לממצאי החקירה הסמויה, הוכח שבני הזוג מנהלים אורח חיים יוקרתי המוערך בסך 30,000 ₪ לחודש.
הנאמן עוד טען כי החייב הנו בנו של ראש עיריית מעלות ומאחר ואינו יכול ליהנות מהכנסות באופן ישיר מהעירייה, בת זוגו היא שמסרה לעירייה חשבוניות על הכנסות החייב בגין הצגות שהפעיל בעירייה, דבר אשר מלמד כי רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע להכנסות החייב האמתיות.
לסיכום טען הנאמן כי תכנית הפירעון אושרה על-ידי בית המשפט בהסכמת החייב וזאת לאחר שהוכח כי מדובר בחייב בעל יכולת כלכלית איתנה.

דיון והכרעה:

7.
לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה סבורני כי יש מקום להיעתר לבקשת הנאמן ולהורות על ביטול ההליך, אך יחד עם זאת, ולפנים משורת הדין, מצאתי ליתן לחייב הזדמנות לסלק את מלוא מחדליו וזאת תוך 60 ימים. כמו כן, מצאתי לדחות את בקשת החייב ושלל טענותיו לשינוי צו התשלומים שנקבע בתכנית הפירעון. ולהלן הנמקתי.

8.
כמפורט בדיון מיום 28.05.2017 מדובר בתכנית פירעון אשר נקבעה בהסכמתו של החייב לאחר שהצדדים התייצבו בפני
בית המשפט והודיעו על הסכמת הצדדים. יש להניח כי החייב נאות להגיע להסכמה זו לנוכח האמור הדו"ח המסכם אשר הוגש לקראת הדיון
כאשר בדו"ח עמד המנהל המיויד על תהיות רבות הנוגעות להתנהלות התא המשפחתי. יצויין עוד, כי טענת ההפרדה הרכושית בין בני הזוג היתה ידועה למנהל המיוחד ולבית המשפט והיא עלתה בחקירתו של החייב (ראו פרק ד' לדו"ח המסכם). עוד עלה חשד לגבי אמיתות גרסתו של החייב לגבי נסיבות הסתבכותו (סעיף 16 (ו) והחייב אף לא עמד בהוראות ההליך לעניין הגשת הדוחות (סעיף 17 לדו"ח). הדוח אף נטען לגבי אורח חיים ראוותני של החייב ובהתאם הומלץ על הטלת צו תשלומים על החייב שיעמוד ע"ס 9,000 ₪.

9.
כאמור, הצדדים הגיעו להסכמה שהיא בבחינת "פשרה", ולפיה גובשה תכנית הפרעון האמורה לעיל, כאשר נשקלו טענות החייב אל מול טענות המנהל המיוחד, וכאשר היה ברור הן לבית המשפט והן לחייב שלא יתעורר כל קושי שהחייב יעמוד בה.

10.
אלא מאי, לעמן אז, ולמרות שנהנה מהגנת הפקודה למשך שנה שלמה, הוא לא עמד בהוראות תכנית הפירעון ולא שילם ולו תשלום אחד על חשבון התכנית שנקבעה. ודוק, לא חל כל שינוי נסיבות דרסטי וחלק ניכר מן הטענות שהעלה החייב בבקשתו היו מוכרות הן לבעלי התפקיד והן לבית המשפט, לרבות טענת החייב להפרדה רכושית בינו לבין בת הזוג.

11.
מעיון בדו"ח המסכם שהוגש מטעם הנאמן לקראת הדיון בבקשה להכרזה, וכן מהדברים שעולים מתגובתו של הנאמן ואף מתגובתו של החייב עצמו נראה כי מדובר בחייב אשר מנהל אורח חיים יוקרתי למדי אשר אינו הולם חייב אשר מצוי בהליך פשיטת רגל. החייב מתגורר בדירה שכורה בגינה משלם התא המשפחתי דמי שכירות חודשיים בסך 4,900 ₪ כאשר עלות תחזוקת דירה בעלת מאפיינים דומים נאמדת על-סך 2,000 ₪ לחודש בממוצע. מממצאי החקירה הסמויה אשר בוצעה מטעם הנאמן עולה, כי בני הזוג מנהלים אורח חיים יוקרתי המוערך בסך 30,000 ₪ לחודש בגין קניית מתנות יקרות ונסיעות לחו"ל.
הנאמן עוד הפנה לממצאי החקירה אשר מהם עולה כי החייב קיבל סכומים בלתי מבוטלים במהלך השנים 2015-2016 בגין פרויקטים שונים אשר מגיעים לכדי 450,000 ₪. נראה כי בית המשפט נהג לפנים משורת הדין כאשר נקבעה בעניינו תכנית הפירעון כפי שנקבעה.

12.
החייב טען בתגובתו כי חל שינוי בנסיבות המצדיק שינוי צו התשלומים שנקבע, אולם מעיון בתגובתו, לא מצאתי כל נסיבות חדשות אשר לא נלקחו בחשבון בעת קביעת תכנית הפירעון.

אין מקום להיעתר לטענת החייב לפיה לא היה מקום להתחשב בהכנסות בת זוגו בעת קביעת תכנית הפירעון וזאת מכיוון שבת זוגו של החייב, היא שבחרה לנהל עם החייב משק בית משותף. אמנם אין היא חייבת בחובות החייב אולם, מעת שאחד מבני התא המשפחתי פונה ל-"חסד המחוקק" שאמור להטיב, בבוא היום, עם התא המשפחתי בכללותו, אין מקום עוד לטענה כי אין להתייחס להכנסות בת הזוג. מכל מקום החייב הוא הוא שהסכים לתכנית הפרעון כאשר בחקירתו בפני
המנהל המיוחד הוא העלה טיעון זה. ועוד,
טענה זו מתעלמת מהעובדה כי מדובר בתא משפחתי אחד, שלעיתים הסתבכות אחד מיחידיו קרתה על רקע קשיי פרנסה, וכן מתעלמת מהעובדה כי ההליך הוא וולנטרי שיזם החייב והוא נעשה, ככלל, בהסכמת כל יחידי התא המשפחתי על מנת להבריא את התא המשפחתי בכללותו מחובות החייב. על כן, על כל יחידי התא המשפחתי, להתגייס לשם הצלחת ההליך. יתרה מהאמור, מעבר לעובדה כי הסכם הממון נערך לאחר מתן צו הכינוס אשר מהווה למעשה, כפי שטען הנאמן ובצדק, כניסיון להרחיק את בת הזוג מעצם היותה חלק מהתא המשפחתי, הרי עריכת ההסכם היתה לפני קביעת תכנית הפירעון והכרזתו של החייב כפושט רגל, ולמעשה יכל החייב להעלות טענה זו ולא להסכים לתכנית הפירעון המוסכמת בעניינו.

13.
יתרה מזאת, יצוין כי כעולה מממצאי החקירה שערך הנאמן, שלא הופרכו על-ידי החייב, החייב ובת זוגו הנוכחית עובדים במשותף וזאת בניגוד להצהרתו בדבר ההפרדה העסקית המוחלטת.

14.
החייב עוד הפנה להכנסותיו החודשיות הן מעסק והן מעבודתו כשכיר וטען כי חלה ירידה משמעותית בהכנסות. אולם מעיון בסיכום שערך החייב בעצמו, בסעיף 20 לתגובתו, ניכר כי חלה דווקא עלייה בהכנסתו החודשית הממוצעת מעבודתו כשכיר וכעצמאי, כאשר בשנת 2017 הכנסתו הכוללת עמדה על-סך 10,665 ₪ לחודש, בעוד בשנת 2018 עומדת הכנסתו הכוללת על-סך 12,422 ₪ לחודש, וזאת בהתעלם מהעובדה כי החייב לא דיווח בתגובתו על הכנסותיו מגורמים אחרים, כעולה מממצאי החקירה שערך הנאמן. די באמור כדי להורות על דחיית בקשת החייב.

15.
למעלה מן הצורך יצוין, כי החייב הגיש את בקשתו להפחתת צו התשלומים באיחור ניכר, כאשר רק כשנה לאחר קביעת תכנית הפירעון ולאחר שלא שילם ולו תשלום אחד על חשבון התכנית שנקבעה, נזכר להעלות את טיעוניו בדבר שינוי הנסיבות הנטען על ידו, וזאת בתגובתו לבקשה לביטול ההליך.


16.
לסיכום, לא מצאתי על עילה לשנות מהסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של

פסק דין
ולא מצאתי כל עילה להפחית מסכום התשלום החודשי שנקבע בתכנית הפירעון, במיוחד כאשר לא הוכח בפני
י כי חל שינוי משמעותי במצבו הכלכלי של החייב אשר מצדיק היעתרות לבקשה. מכל מקום, עולה כי החייב יכול לשאת בתוכנית הפרעון לאור אורח החיים שבו הוא מנהל ולאור הכנסות התא המשפחתי.

17.
בקשת החייב לשנות מתכנית הפרעון נדחית אפוא.

18.
באשר לבקשה לביטול ההליך, מצאתי כי תינתן לחייב ארכה לסלק את מלוא מחדליו ולשלם את החוב בפיגור וזאת תוך 60 ימים, כאשר ככל ולא יעשה כן אורה על ביטול ההליך, ללא כל התראה נוספת. ימי הפגרה במניין הימים.

19.
לפנים משורת הדין לא אטיל הוצאות על החייב.


ניתנה היום, י' אלול תשע"ח, 21 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.










פשר בית משפט מחוזי 1280-02/16 אייל אברהם בוחבוט נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה (פורסם ב-ֽ 21/08/2018)