פסקי דין על הסתדרות העובדים הכללית החדשה | פסקי דין על ידיעות אחרונות | פסקי דין על דפוס ידיעות אחרונות | פסקי דין על דפוס גלעד |

210/05 סק     26/09/2005




סק 210/05 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' ידיעות אחרונות בע"מ,דפוס ידיעות אחרונות בע"מ,דפוס גלעד בע"מ




1
בתי הדין לעבודה

סק 000210/05
בית הדין האיזורי לעבודה ת"א - יפו
26/09/05
תאריך:
כב' השופטת דינה אפרתי

בפני
:
הסתדרות העובדים הכללית החדשה

בעניין:
המבקשת
עוה"ד חלד אשר ורענן קריב

ע"י ב"כ
נ ג ד
1 . ידיעות אחרונות בע"מ

2 . דפוס ידיעות אחרונות בע"מ

3 . דפוס גלעד בע"מ
המשיבים
עוה"ד שמר אריאל ואשר סלע

ע"י ב"כ

החלטה

1. בפני
בקשה מטעם המשיבים שעניינה הוצאת תצהירו של מר מאיר גודלשטיין, ששימש, עד לפרישתו בפברואר 1995, כמזכ"ל איגוד עובדי הדפוס בהסתדרות הכללית של העובדים, מתיק בית הדין. (להלן-הבקשה).

2. את הבקשה מנמקים המשיבים, בין השאר, כדלקמן:-

2.1 מר גולדשטיין אינו משפטן ואינו בעל השכלה משפטית.

2.2 תצהירו של מר גולדשטיין (להלן-התצהיר) מלא בקביעות "משפטיות", כביכול בדבר תחולתם של הסכמים קיבוציים, ביטולם או אי ביטולם של הסכמים קיבוציים, הנפקות המשפטית שיש ליתן לעובדה שארגון מעסיקים אינו קיים מזה שנים רבות, הנפקות המשפטית שיש לקיומם (אם קיימים) של שני הסכמים החלים במקביל, משמעותן המשפטית של הגדרות מילוניות כאלה ואחרות וכיוב".
2.3 אין עובדה אחת הרלוונטית לתיק המתנהל בין הצדדים ואשר עדותו של מר גודלשטיין רלוונטית אליה. ככל שיש רלוונטיות ל"הצהרותיו" של מר גולדשטיין, הרי שמדובר בהצהרות בדבר דעות ואמונות אישיות של האיש, או בדבר פרשנויות משפטיות שהוא בוחר לתת.

2.4 אין המדובר בתצהיר כלל, אלא ב"חוות דעת" משפטית, פסולה מעיקרה ובלתי מבוססת, הניתנת לטובת המבקשת מטעמו של אדם שאינו משפטן ושדעותיו האישיות על תחולתם או תוקפם של הסכמים קיבוציים, בכל הכבוד הראוי, אינן שוות דבר והן חסרות משקל ראייתי כלשהו.

3. בתגובתה לבקשה טוענת המבקשת, בין השאר, כדלקמן:-

3.1 התצהיר אינו "חוות דעת" משפטית אלא תצהיר עדות בו מעיד מר גולדשטיין על העובדות הידועות לו, הוא רוולנטי ונוגע לסוגיה העומדת בלב המחלוקת בתיק זה - עניין תחולת ההסכם הקיבוצי הכללי "עובדים/1".

3.2 מר גולדשטיין הנו בין האנשים המרכזיים ביותר בענף הדפוס במדינת ישראל. נסיונו רב השנים וידיעתו העובדתית לגבי אירועים שהתרחשו במהלך כהונתו הן כמזכיר הארצי של איגוד עובדי הדפוס והן כנציג העובדים בוועדה לפיקוח על צווי הרחבה בענף הדפוס בעיתונים היומיים, מאפשר לו להביא ממקור ראשון את העובדות המוכרות לו על הנושאים הנדונים בתיק זה, ומתוקף מעמדו הוא רשאי גם לחוות דעה ואף להביא את השקפתו על הנושאים שהיו בטיפולו במשך זמן רב.
3.4 מר גולדשטיין מביא בפני
הדין עובדות ומסמכים מזמן אמת, ואינו מביא חוות דעת משפטית. גם כאשר הוא מביא בעניין מסויים אחד את השקפתו, הוא עושה זאת בדין ומתוך מעמדו המיוחד ונגיעתו האישית לאירועים שסביבו.

3.5 ברור כי המשיבים רשאים לחקור את המצהיר על תצהירו, לכל צד שמורות כל הזכויות בקשר למשקל העדות, ובית הדין יכריע בכך בסופו של יום, אולם אין כל מקום להוצאת התצהיר מהתיק ויש לקבוע כי הוא חלק מהראיות.

4. בתשובה לתגובת המבקשת טוענים המשיבים, בין השאר, כדלקמן:-

4.1 בכל הכבוד הראוי - נסיונו והידע האישי של מר גולדשטיין אינו נושא הדיון. נושא הדיון הוא העובדה כי כל התצהיר איננו אלא חוות דעת של מומחה "משפטי" למרות שמר גולדשטיין אינו כזה ואינו כשיר להגיש חוות דעת כזו.

4.2 מר גולדשטיין מתיימר ל"העיד" בתצהירו על תחולת הסכמים קיבוציים; על פרשנות משפטית של הסכמים קיבוציים, על תחולה במקביל של הסכמים (כביכול); על שאלות משפטיות מתי הסכם קיבוצי תקף ומתי פג תוקפו; מר גולדשטיין מרבה להשתמש בביטויים כמו "לדעתי" או "להשקפתי" שעה שהוא מתייחס לסוגיות משפטיות; והוא מגדיל לעשות כאשר הוא "מחווה דעתו" על הסכמים שנחתמו שנים לאחר שפרש.

4.3 אין מדובר כלל בתצהיר, אלא בנסיון פסול לשכנע את בית הדין בהתקיימותו של מצב משפטי מסויים, כביכול, וזאת על ידי מתן חוות דעת משפטית פסוןלה במסווה של תצהיר.

4.4 לאור האמור, התצהיר אינו כשיר לשמש כראייה וכעדות ואין לקבלו.

5. על פי ההלכה הפסוקה היום, יש לפרש את הוראות הסכם קיבוצי פרשנות תכליתית על פי הכללים שנקבעו לפרשנות חוזה - קרי - על פי "מבחן חד שלבי, ובו תנועה בלתי פוסקת מלשון החוזה לנסיבותיו החיצוניות, תוך יצירת חזקה הניתנת לסתירה כי תבלית החוזה היא זו העולה מלשונו הרגבילה של החוזה. חזקה זו ניתנת לסתירה באמצעות מכלול הנסיבות...הפניה למקורות חיצוניים תעשה בכל מקרה, ואין היא מוגבלת רק מקום שהחוזה עצמו אינו מצביע על אומד דעתם של הצדדים..." (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, עבודה עליון, כרך לט, 805 בעמ' 28 לפסק הדין. וראה גם: דב"ע 400022/98 הסתדרות העובדים הכללית החדשה
נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון, עבודה ארצי, כרך לב (2), 161, דב"ע נז/4-55 אגד, אגודה שיתופיצת לתחבורה בישראל בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה
, פד"ע לב 348, ע"ע 600031/97 אלי לוי נ' רשות הדואר, עבודה ארצי לג (99) 43, עב 5817/00 (ת"א) עליזה נגלר נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, עבודה אזורי, כרך יח, 728).
כמתחייב מהאמור לעיל, כאשר עומדת על הפרק פרשנות הוראותיו של הסכם קיבוצי - אין כל מניעה להבאת עדויות שעניינן נסיבות חתימתו של אותו הסכם קיבוצי.

6. בתצהירו כותב מר גולדשטיין, בין השאר, כי בתשובת הצד שהגישו המשיבים הובאו טענות בנוגע לסיווג הענפי של בית הדפוס של דפוס ידיעות אחרונות, שאינן עולולת בקנה אחד עם העובדות האמיתיות, וכי בתצהירו הוא מבקש להעמיד את הדברים על דיוקם. (סעיף 4 לתצהיר). עוד כותב מר גולדשטיין בתצהירו כי הוא עושה את התצהיר "על מנת להבהיר את תחולת ההסכם הקיבוצי הכללי שנערך ונחתם ביום 25.3.1974 בין התאחדות התעשיינים בישראל...אשר צורף לבקשת הצד וסומן כ"עובדים 1". (להלן-ההסכם הקיבוצי) (סעיף 10 לתצהיר).
עיון בתצהיר מעלה כי רובו הגדול אינו עוסק בעובדות אלא ב"חוות דעת" המתייחסת לתחולתו של ההסכם הקיבוצי, תחולתם של הסכמים קיבוציים אחרים על ידיעות אחרונות, על פרשנות סעיף 23 לחוק ההסכמים הקיבוציים, וכן על "הסכם יוני 2000" שנחתם כחמש שנים לאחר סיום כהונתו של מר גולדשטיין.
וכך כותב מר גולדשטיין, בין השאר:
"לפי נסיוני במשך כל חיי כאיש דפוס וכאיש איגוד מקצועי בתחום תעשיית הדפוס במשך קרוב ל-48 שנים, אני בדעה כי הן על פי ההגדרה המילונית הפשוטה, הן על פי הגדרת התחולה שבהסכם 74 והן על פי הסכמים קיבוציים מיוחדשים בדפוס ידיעות אחרונות, בית הדפוס של דפוס ידיעות אחרונות הוא מפעל בתעשיית הדפוס לכל דבר ועניין, הוא אינו מדפיס רק עיתון יומי בלבד אלא גם רשאי, על פי ההסכמים הקיבוציים שנחתמו כאמור, לבצע עבודות הדפסה נוספות כמו כל בית דפוס אחר, וחל עליו מאז ומתמיד גם "ההסכם הקיבוצי הכללי לתעשיית הדפוס על ענפיו, הכריכה, תעשיית לוחות האופסט..." (סעיף 28 לתצהיר).
הגם שמר גולדשטיין נוקט בביטויים כמו "לדעתי" או "להשקפתי" - המדובר בהתייחסות "משפטית" לסוגיות, בין השאר, הנוגעות ל"סיווג ענפי" תחולת הסכמים קיבוציים ופרשנות סעיף 23 לחוק הסכמים קיבוציים. בסוגיות אלה, חסר מר גולדשטיין, מבלי לפגוע, חלילה, בנסיונו, ידיעתו האישית והיכרותו רבת השנים את ענף הדפוס בישראל, את הכישורים ליתן חוות דעת משפטית.
עוד אוסיף ואציין, בצניעות הראויה, כי בית הדין אינו זקוק לחוות דעת מומחה בסוגיות משפטיות, שמן הסתם, אמורות להיות בתחום מומחיותו.
גם אם צודק בא כוח המבקשת בטענתו כי מר גולדשטיין רשאי להביא השקפתו או לחוות דעתו בעניין מסויים - השאלה היא מה המשקל, אם בכלל, לאותה השקפה או חוות דעת.

7. למרות האמור לעיל, לא מצאתי לנכון להורות על הוצאת התצהיר מתיק בית הדין. משהגישה היום היא לעבור מפסילת ראיות להערכת משקלן הראייתי - אני סבורה שמן הראוי להשאיר את התצהיר בתיק בית הדין - תוך מתן אפשרות לצדדים לטעון בסיכומים לעניין משקלם הראייתי של הדברים המובאים בו.

8. המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים באמצעות הפקס.
ניתנה היום כ"ב באלול, תשס"ה (26 בספטמבר 2005) בהעדר הצדדים
דינה אפרתי
- שופטת









סק בית דין אזורי לעבודה 210/05 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' ידיעות אחרונות בע"מ,דפוס ידיעות אחרונות בע"מ,דפוס גלעד בע"מ (פורסם ב-ֽ 26/09/2005)