פסקי דין על ארנון יאיר | פסקי דין על בכר אברהם | פסקי דין על בכר נורית |

17964/02 א     06/10/2005




א 17964/02 ארנון יאיר נ' בכר אברהם, בכר נורית




1
בתי המשפט

א 017964/02
בית משפט השלום חיפה
06/10/2005
תאריך:
כב' השופט א. טובי

בפני
:

ארנון יאיר

בעניין:
התובע
רומנו ואח'

ע"י ב"כ עוה"ד
נ ג ד
1 . בכר אברהם

2 . בכר נורית
הנתבעים
הלוי

ע"י ב"כ עוה"ד
פסק דין
1. במהלך שנת 1994 רכשו הנתבעים דירת מגורים בשכונת נווה פרדסים בפרדס חנה מאת חברת "נאות פרדס חנה בע"מ" (להלן: "הדירה"). התובע היה הקבלן המבצע של עבודות הבניה הנ"ל ובהתאם לסעיף 16 להסכם שנכרת בין הנתבעים לבין החברה הנ"ל, כל עבודות נוספות או שינויים בדירה, אותם יבקשו הנתבעים להכניס, יהיו כפופים לסיכום ישיר עם התובע.

2. לטענת התובע, בראשית שנת 1995 הזמינו ממנו הנתבעים ביצוע שינויים ותוספות בדירה וזאת במהלך פגישה שהתקיימה בין הצדדים במשרדי האתר. סיכום הדברים נעשה בעל-פה וללא כל תיעוד בכתובים. על אף שהדירה נמסרה לידיהם עוד בחודש יולי 1996, מיאנו הנתבעים לשלם לתובע את התמורה בגין השינויים והתוספות אותם הזמינו, ואשר הסתכמה בסך 8,638 ₪.

3. התובע הוסיף כי בחודש אוקטובר 1996 אירעה תקלה במערכת ההשקיה שהותקנה בגינת הנתבעים, וכתוצאה מכך זרמו כמויות גדולות של מים אשר סחפו אדמת גן אל מפלס הגינה הסמוכה של השכנים ממערב. הצפה זו גרמה לחדירת רטיבות לדירת השכנים והסבה לה נזקים, אותם נאלץ התובע לתקן על חשבונו.

בתביעתו המונחת בפני
י, עתר התובע לחייב את הנתבעים בתשלום המגיע לו בעבור התוספות והשינויים שביצע בדירתם וכן לחייבם בעלויות התיקון שביצע בדירת השכנים כתוצאה מהצפת המים הנ"ל. סכום התביעה הכולל, לצרכי אגרה, עמד במועד הגשתה על סך 50,000 ₪.

4. הנתבעים טענו כי מעולם לא סיכמו עם התובע על תוספות ושינויים שלא שולמו בעבורם. לטענתם, תביעה זו, אשר הוגשה על סף תקופת ההתיישנות, באה אל אוויר העולם רק כדי לשמש משקל נגד לתביעה שהם הגישו כנגד התובע בבית המשפט המחוזי בחיפה בגין ליקויים חמורים שנתגלו בדירתם.

לגופם של דברים טענו הנתבעים, כי התוספת היחידה אותה ביקשו, התייחסה למטבח שבדירתם, ובגינה שילמו ישירות לחברת המטבחים שאליה הופנו ע"י התובע. להוכחת טענתם זו, הציגו הנתבעים קבלה המעידה על תשלום סך 2,200 ₪ לחברת קקטוס למטבחים.

זאת ועוד, הנתבעים הפנו לכך שמעולם לא התגוררו בדירה בעצמם וכי זו נרכשה למעשה על ידם לצורכי השקעה בלבד. מכאן, שלא היה להם עניין במספר נקודות החשמל, הטלויזיה, הטלפון וכיוצ"ב.

5. אשר לאירוע ההצפה, טענו הנתבעים כי זה מעולם לא התרחש, וכי לא נעשתה אליהם כל פניה מאת התובע או מטעם מאן דהו אחר בעניין ההצפה הנטענת או הנזקים המיוחסים לה.

6. בשלב מוקדם של הדיון הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה ימונה מומחה מוסכם אשר יבדוק עובדתית באם הוכנסו התוספות נשוא התביעה בדירת התובעים, ויקבע מה התמורה המגיעה בעטיין, אם בכלל. עוד נקבע באותו הסדר כי שכרו של המומחה ישולם בשלב זה על ידי התובע וכי באם ימצאו תוספות או שינויים, לא יהווה הדבר משום הודאה בכך שאלו בוצעו על ידי התובע או כי הנתבעים ביקשו לבצעם ו/או הסכימו לשלם עבורם.

7. בחוות דעתו מיום 11.02.04 סקר המומחה, המהנדס אברהם שבתאי, את התוספות והשינויים נשוא הדיון וקבע כי התמורה המגיעה בגינם מסתכמת בסך 7,919 ₪ בצירוף מע"מ, במחירי חודש יולי 1996.

8. מתוך רשימת השינויים והתוספות (נספח ב' לתצהירו של התובע) ראוי לסלק מן הדרך, כבר בשלב זה, שלושה פריטים. האחד עניינו ההפרש במחיר ארונות המטבח. התובע לא הציג כל ראיה לכך שנשא בתוספת שהתחייבה לצורך ביצוע השינויים במטבח אשר הותקן בדירת הנתבעים. לתצהירו צירף תעודת משלוח ותעודת חיוב, אך לא הוצגה כל קבלה, חשבונית או ראיה אחרת שתעיד על תשלום התמורה המתחייבת בפועל בידי התובע. לעומת זאת, הציגו הנתבעים קבלה המעידה על תשלום סך 2,200 ₪ בעבור השינויים שהכניסו במטבח דירתם. אין חולקין כי הנתבעים הופנו אל חברת המטבחים על ידי התובע, וספק כלל אם זה נדרש לשלם ישירות לאותה חברה. גם אם כך הדבר, אין לו לטעמי, עילת תביעה כנגד הנתבעים בגין תוספת זו משהוכח כי התמורה סולקה על ידם ישירות. משכך, יש להפחית מחשבון השינוים את התמורה המתבקשת בגין השינויים במטבח בסך 1,260 ₪.

מצד שני, הודתה הנתבעת בחקירתה הנגדית בכך שכתוצאה מן השינויים בארונות המטבח הוספו גם שיש ואריחי קרמיקה, תוך שציינה כי "על התוספת של הקרמיקה חשבתי שאני צריכה לשלם ולא התכחשתי לכך... כנ"ל לגבי השיש" (עמ' 9 שורה 3 לפרוטוקול).

הנה כי כן ניתן כבר בשלב זה להפחית את התמורה שנתבקשה בגין ארונות המטבח ולאשר את התוספות בגין השיש והקרמיקה במטבח, בהם הודתה הנתבעת.

9. נותרה אם כן המחלוקת לגבי יתר הפריטים, כאשר התובע טוען מחד כי אלה נתבקשו על ידי הנתבעים באופן מפורש, תוך שסוכם כי התמורה בגינם תשולם לידו, בעוד הנתבעים מכחישים כי ביקשו כלל אותן עבודות ותוספות נטענות.

10. במחלוקת עובדתית זו, ראיתי להעדיף את גרסתו של התובע על פני זו שהעלו הנתבעים. הטענה אותה העלו הנתבעים כאילו הכניס התובע שינויים אלה על דעת עצמו על מנת להגדיל את רווחיו, אינה מתיישבת עם העובדה שמשך למעלה משש שנים לא דרש את התמורה המגיעה בגינם. אילו אכן רצה להאדיר את רווחיו ולהתעשר על חשבון הנתבעים, הדעת נותנת שהיה דורש את המגיע לו בסמוך למסירת הדירה. אף הטענה כי התובע ויתר על התמורה המגיעה בגין אותם שינויים, לנוכח ליקויי הבניה שנתגלו, דינה להדחות. התביעה אותה הגישו הנתבעים בבית המשפט המחוזי טרם הוכרעה, אך יש לציין כי המומחה שנתמנה מטעם בית המשפט באותם הליכים, קבע כי עלות תיקון הליקויים שבאחריות התובע מסתכמת בסך 7,800 ₪. כך או כך, טענת הקיזוז המובלעת בטיעון זה לא הוכחה כדבעי ואין מקום להפחית מן התמורה המגיעה לתובע נזקים וליקויים שכלל לא הוכחו בפני
י.

11. אני רואה להוסיף כי לא זו בלבד שגרסתו של התובע מתיישבת עם הגיון הדברים והשכל הישר, אלא שעדותו בפני
י לעניין זה עשתה עלי רושם חיובי ומהימן. מטעם זה לא ראיתי אף כל יסוד לקבוע כי התובע ביצע את התוספות מבלי שציפה לקבל התמורה המגיעה בגינן.

12. לא נעלמה מעיניי העובדה כי משך תקופה ארוכה נמנע התובע מלהגיש תביעתו בגין התוספות והשינויים דידן. ההסבר שנשמע מפיו כאילו נעוץ הדבר בעיסוקיו הרבים ובכך שהיה טרוד משך זמן רב בפרויקט נשוא הדיון, אינו משכנע. יחד עם זאת, אין בכך כדי להוביל למסקנה כי תביעתו אינה אמת. אין חולקין כי התוספות נעשו בדירת הנתבעים ותעיד על כך חוות דעתו של המומחה המוסכם, מר שבתאי. איני מאמין כי הנתבעים לא הבחינו בכל אותם שינויים, ובפרט כשמדובר ברשתות לחלונות, הכנת נקודת מים וביוב בממ"ד, הכנת תאורה לגינה, ברזי גן ועוד כיוצ"ב שינויים שניתן להבחין בהם בקלות.

13. טענת הנתבעים כאילו לא היה להם עניין באותם שינויים על שום שלא התגוררו בדירה והיא נועדה מלכתחילה להשקעה, אין בה כדי לשנות מסקנתי לעיל. עובדה היא שהנתבעים ביקשו לשנות את המחיצה במטבח, הכניסו שינויים בארונות המטבח ומכאן שהיה להם עניין ישיר ומובהק בתוצאה הסופית המוגמרת.

על יסוד מקבץ האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעים הזמינו מאת התובע את העבודות והתוספות נשוא הדיון.

14. אתייחס להלן לעיקר השינויים שנעשו והתמורה המגיעה בגינם:

14.1 הכנת נקודת מים וביוב בממ"ד היתה תוצאה ישירה של ביטול מרפסת השירות הסמוכה למטבח. על פי מפרט המכר, במרפסת זו תוכנן חיבור למכונת כביסה, כולל נקודת מים קרים וכן הכנה לביוב. משבוטלה אותה מרפסת, הועברו נקודת המים והביוב לממ"ד. העלות בגין כך מסתכמת בסך 400 ₪.

14.2 בהתאם לתוכנית המכר היתה קיימת מחיצה במטבח כאמור, ואולם זו בוטלה לפי דרישת הנתבעים עוד בטרם החלו עבודות הבניה. בהתאם לרשימת המחירים שצורפה כנספח להסכם, בגין שינוי זה חייבים היו הנתבעים לשלם תוספת מחיר. בהקשר זה אני רואה להדגיש כי באותה רשימת מחירים קיים סעיף נפרד לגבי הריסת קיר שנבנה לעומת ביטול קיר מתוכנן עוד בטרם בנייתו. משהסכימו הנתבעים לאותה רשימה אשר צורפה להסכם המכר, זכאי היה התובע לחייבם בגין ביטול המחיצה בסך של 226 ₪.

14.3 בחוות דעתו, אישר המומחה המוסכם קיומם של נקודת טלפון, נקודת טלויזיה ונקודות חשמל מעבר למופיע במפרט המכר. יחד עם זאת, בתשובות לשאלות ההבהרה מיום 08.03.04 אישר כי התוספות בנקודות החשמל אליהן התייחס בסעיף 3.5 לחוות דעתו, בטעות יסודן וכי כוונתו היתה לתוספת של נקודת טלפון אחת בלבד. לבד מכך, מצא המומחה כי בדירה הותקנו שש נקודות חשמל מעבר למופיע במפרט המכר.

רשימת המחירים שצורפה להסכם אינה נוקבת במחיר אחיד לתוספת נקודות טלפון טלויזיה וחשמל והמחיר נגזר, בין היתר, מאורך הצנרת הנדרשת לביצוע אותן תוספות. יחד עם זאת, המחירים בהם נקב התובע אינם שונים בהרבה מן המחירים שנקבעו על ידי המומחה המוסכם. מטעם זה לא ראיתי סיבה לסטות מן המחיר המוסכם לפיו עלות נקודת טלפון וטלויזיה מסתכמת בסך 252 ₪ לכל אחת ואילו הוספת 6 נקודות חשמל מסתכמות בסה"כ בתוספת של 1,020 ₪.

14.4 בהתאם למפרט המכר אין רשתות בחלונות ובדלת. בפועל, התקין הקבלן רשתות כאמור. המומחה קבע כי דרישת התובע בגין תוספת זו בסך 1,000 ₪, הינה סבירה. הוא הדין לגבי השינוי שנעשה בחלונות האלומיניום. דגם החלונות שהותקנו בדירת הנתבעים יקר יותר מן הדגם המופיע במפרט המכר וגם לעניין זה מצא המומחה כי דרישת התובע לתוספת בסך 1,000 ₪ הינה סבירה.

14.5 בגין חיפוי צנרת הביוב בגבס, דרש התובע תוספת בסך 250 ₪. המומחה המוסכם קבע כי על אף שאין אזכור לחיפוי כאמור בתוכנית או במפרט המכר, לא סביר שקבלן יבצע בניה וישאיר צינור כאמור גלוי וכי גם אם לא נתבקש לעשות כן במפורש, היה עליו לחפות את הצינור.

אין בידי לקבל מסקנה זו שכן תוכנית ומפרט המכר הם המחייבים את הצדדים, כמו גם התקן והוראות הדין החלים. מקומו של צינור הביוב, במרפסת השירות, לא חייב בהכרח חיפוי בגבס. משנעשה הדבר לדרישת הנתבעים, יש לשלם את ההפרש המגיע בגינו המסתכם בסך 250 ₪.

14.6 המומחה מצא כי על אף שבמפרט המכר אין הכנה לתאורה בגינה וכן אין ברזי גן, הותקנה הכנה כאמור בגינת הנתבעים וכן הותקנו שני ברזי גן. גם בפריט זה של מאור לגינה, נגזר המחיר מן המרחק בין נקודת התאורה ללוח החשמל הדירתי. אף כאן המחיר אותו דרש התובע אינו שונה בהרבה מן המחיר הנקוב בחוות דעתו של המומחה. לפיכך, אני רואה להעדיף את המחיר המוסכם המופיע ברשימת המחירים לביצוע התוספות ולפיו התוספת בגין הכנת תאורה לגינה מסתכם בסך 314 ₪ ובגין שני ברזי גן סך 480 ₪.

14.7 בחדר המקלחת בדירת הנתבעים נעשה ריצוף וחיפוי קרמיקה בשטח גדול מכפי המופיע במפרט. בגין הפרש זה זכאי התובע לתוספת בסך 445 ₪.

14.8 על פי מפרט המכר קיים במטבח ברז רגיל ואילו בפועל הותקן ברז פרח. ההפרש המגיע בגין כך מסתכם בסך 150 ₪.

15. בתביעתו ביקש התובע לחייב הנתבעים בהפרשי ריבית חריגה הנהוגה בבנק לאומי לישראל בע"מ. בסיכומיו חזר בו, וטוב שכך, מדרישתו זו. לפיכך, ועל יסוד סיכום האמור לעיל, זכאי התובע לסך 7,378 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מחודש פברואר 1995.

16. אשר לנזקי ההצפה - האירוע הנטען על ידי התובע כלל לא הוכח. אני נכון לקבל את הטענה כי בדירה הסמוכה לדירת הנתבעים, נתגלו בעיות רטיבות. יחד עם זאת, אין בכך כדי לחייב מניה וביה את הנתבעים משום שלא הובאה כל ראיה להוכחת אירוע ההצפה. יכול היה התובע אילו רצה בכך לזמן את השכן, אצלו בוצע התיקון, על מנת שיאושש טענתו לגבי התרחשות ההצפה הנטענת. הוא הדין לגבי אנשי המקצוע שביצעו התיקונים. הימנעותו מלעשות כן תמוהה ועומדת לו לרועץ.

זאת ועוד, אף אם נניח כי בדירת השכנים נתגלו נזקים שמקורם בהצפה שארעה בגינת הנתבעים, לא ברור על שום מה קמה לו לתובע זכות התביעה בגין כך. אילו נוכחו אותם שכנים כי לדירתם נגרמו נזקים כאמור, יכולים היו להגיש בעצמם תביעה כנגד הנתבעים. משלא נקטו בהליך כאמור, מחזק הדבר את טענת הנתבעים כי נזקי הרטיבות נגרמו מטעמים אחרים ולאוו דווקא מהצפה שהיתה בגינתם.

לא זו אף זו, הדעת נותנת כי אילו תיקן התובע נזקים שנגרמו עקב מחדלי הנתבעים, היה פונה אליהם בסמוך לאירוע ודורש את כספו. לכל הפחות ניתן היה לצפות לכך שיודיע להם כי ביצע התיקונים המתחייבים מן ההצפה שבאחריותם וכן יודיעם העלות הכספית המתחייבת עקב כך. שתיקתו לעניין זה משך שנים ארוכות, יש בה כדי לחזק את גרסת הנתבעים לפיה מעולם לא אירעה ההצפה הנטענת. על יסוד האמור, הנני דוחה את התביעה ככל שהיא מתייחסת לנזקי ההצפה.

17. סוף דבר - אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך 7,378 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק, החל מחודש פברואר 1995 ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ובנוסף שכ"ט עו"ד בשיעור 15% על הסכום הפסוק לעיל בצירוף מע"מ כדין.
ניתן היום ג' בתשרי, תשס"ו (6 באוקטובר 2005) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

א. טובי
, שופט
הקלדנית: חגית ב.








א בית משפט שלום 17964/02 ארנון יאיר נ' בכר אברהם, בכר נורית (פורסם ב-ֽ 06/10/2005)