פסקי דין על פלונים | פסקי דין על ד"ר יחיאל לסרי ראש עיריית אשדוד | פסקי דין על אריה מימון ראש מנהל חינוך עיריית אשדוד | פסקי דין על עיריית אשדוד ואח' |

31757-07/18 עתמ     23/08/2018




עתמ 31757-07/18 פלונים נ' ד"ר יחיאל לסרי ראש עיריית אשדוד, אריה מימון ראש מנהל חינוך עיריית אשדוד, עיריית אשדוד ואח'








בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע

בפני
: כבוד השופט גד גדעון


עת"מ 31757-07-18






העותרים
פלונים
ע"י ב"כ עו"ד יוסף בן דיין ועו"ד ליטל אמזלג


נגד

המשיבים

.1
ד"ר יחיאל לסרי – ראש עיריית אשדוד
.2
אריה מימון – ראש מנהל חינוך עיריית אשדוד
.3
עיריית אשדוד
ע"י ב"כ עו"ד לימור ספצ'ק

.4
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד אמיר זייבק – פמ"ד


פסק דין


1.
זהו

פסק דין
בעתירה שהגישו העותרים, הורים לילדים אשר למדו בשנת הלימודים התשע"ח, בגני חינוך מיוחד באשדוד, נגד עיריית אשדוד, ראש העיר אשדוד, ראש מנהל החינוך בעיר, והמדינה, שבמסגרתה עתרו לבטל את החלטת העירייה מיום 19.6.18, להעביר תשעה גני חינוך מיוחד בעיר, לכיתות המצויות במבני בתי ספר יסודיים ממלכתיים בעיר.


הגם שלסברתי, התנהלות העירייה במישור יידוע ההורים, שיתופם, ושמיעתם עובר לקבלת ההחלטה, לא היתה מיטבית, הרי משנשמעו ההורים,
עוד קודם הגשת העתירה, וכן במהלך הדיון בעתירה, בין שתי הישיבות שהתקיימו, ואף נערכו שינויים בתוכנית המקורית, לאחר שנשמעו ההורים, ומשנמצא, כי ההחלטה אינה חורגת ממתחם הסבירות, התקבלה כדין, לאחר הפעלת שיקול דעת בשים לב לצרכי הילדים וטובתם ולא בשרירות, וכאשר לא בוססה הטענה אשר נטענה במשתמע, בדבר שיקולים זרים ביסוד ההחלטה, הוחלט לדחות את העתירה כמפורט להלן.

2.
לטענת העותרים, נודע להם על ההחלטה האמורה רק ביום 21.6.18, וזאת מתוך מכתבים שהונחו בתיקי הגן של ילדיהם, אשר במסגרתם הודיע להם אגף החינוך המיוחד בעירייה על שינוי מיקום הגנים. לטענת העותרים, משמעות ההחלטה, הינה העברת הגנים ממבנים המותאמים לצרכי הילדים, אל כיתות בבתי ספר, אשר אינם מתאימות לצרכיהם, באופן שיחשוף אותם לקשיים שונים העלולים לפגוע בהם באופן ממשי.


עם היוודע ההחלטה להורים, פנו הם אל חבר מועצת העיר, ד"ר אלי לחמני אשר הגיש שאילתה בנידון אל ראש העיר, וביקש
לפרט, מה היו השיקולים בבסיס ההחלטה האמורה, האם ניתנו חוות דעת מקצועיות בנידון, ומדוע לא נשמעו ההורים בעניין, עובר לקבלת ההחלטה.


מענה כתוב לשאילתה בחתימת ראש העיר התקבל ביום 27.6.18. תמצית הדברים הינה, כי ההחלטה התקבלה על רקע העלייה הדרמטית במספר תלמידי החינוך המיוחד באשדוד בשנים האחרונות, ובשל חוסר במבנים יעודיים בעיר. נאמר, כי בכיתות שאליהן יועברו הגנים מבוצעות ההתאמות הנדרשות "...לאחר חשיבה קפדנית ומקצועית", וכי המהלך כולו, נעשה בשיתוף פעולה מלא עם וועד ההורים העירוני, בפיקוח משרד החינוך, ועל דעת מנהלי בתי הספר והגננות, הסבורים כי יש בשילוב יתרונות.


בהמשך, התקיימה פגישה בהשתתפות מס' הורים, ונציגי מנהל החינוך בעיריית אשדוד, בהם המשיב מס' 2, מר אריה מימון, ראש מנהל החינוך בעיר. במסגרת הפגישה, נשמעו טענות ההורים, וכעולה מפרוטוקול הפגישה, הודיעו ההורים כי אינם מעוניינים בעריכת שינויים והתאמות בכיתות שאליהן יועברו הגנים, וכי אין בכוונתם להתפשר על דרישתם לבטל ההחלטה.


בהמשך, ביום 27.6.18, נערכה פגישה נוספת שבה השתתפו, בין היתר, ראש העיר, ראש מנהל החינוך, יו"ר ועד ההורים העירוני, מנהלת מחלקת החינוך המיוחד, מנהלת השירות הפסיכולוגי של העירייה, מנהל אחזקת הגנים ועוד.
גם בפגישה זו עמדו ההורים באופן נחרץ,

על עמדתם ששללה את העברת הגנים, העלו טענותיהם לעניין עיתוי ההודעה ואופן קבלתה, ופירטו את הפגמים שהם רואים ב"...גזירה..." שניחתה עליהם.


יצוין ויודגש, כי כעולה מסעיף 7 לסיכום הפגישה, אישר ראש העיר במהלכה, כי "...לגבי עיתוי המכתב שזו היתה טעות חמורה באמת".


בסיום הפגישה הודיע ראש העיר, כי יבדוק את האפשרויות
וישיב להורים עד 3.7.18.


ביום 3.7.18, דיווח ראש העיר להורים, על כך שערך סיור בכל שמונת בתי הספר אשר אמורים היו לקלוט
את תשע כיתות הגן בהן מדובר. ראש העיר הודיע, כי פסל העברתם של שניים מהגנים אל שתי כיתות בבתי ספר, וכי העירייה תמצא פתרון חלופי לשני הגנים האמורים בהקדם. לדבריו, "יתר הכיתות נמצאו מתאימות מאוד לייעודן והן תעבורנה שיפוץ ושדרוג יסודי".
כן הודיע ראש העיר להורים, כי בכוונתו לערוך סיור נוסף בסוף חודש יולי לאחר סיום העבודות, לבחינת תוצאות השיפוץ ולבחינת הגנים והמתקנים, והזמינם, להשתתף בסיור האמור, תוך הבטחה כי "... ככל שבסיור המשותף יעלו צרכים ראויים נוספים, הם יקבלו מענה מלא".


בפתח טענותיהם טענו העותרים, כי לילדיהם זכות לחינוך מיוחד, מכח הוראות חוק החינוך המיוחד, התשמ"ח – 1988, ומעמד הזכות הינו של זכות יסוד.


ההורים הדגישו, כי מסגרת החינוך המיוחד, היא המסגרת המתאימה לילדים בשל צרכיהם המיוחדים, וכי הם אינם מעוניינים לשלוח את הילדים לגנים הממוקמים במבני בתי ספר יסודי, דבר אשר צפוי, לסברת העותרים, לגרום לילדים נזק נפשי והתפתחותי.

העותרים טענו, כי הליך קבלת ההחלטה היה פגום, ואינו עומד במבחן אמות המידה
הציבוריות. זאת, באשר: המשיבים לא הודיעו להורים מראש, על הכוונה להעביר את גני החינוך המיוחד שבהם מדובר, למבנים בתוך בתי ספר; באשר לא התייעצו עם הצוות המקצועי המטפל בקטינים; באשר ההחלטה התקבלה, לטענת העותרים, ללא תשתית עובדתית מספקת, ללא בחינה פרטנית ולא נשקלו עובר לקבלתה כל השיקולים הדרושים לעניין; לא הוצגו בפני
ההורים כל הנתונים הרלוונטיים, ו"...השיקולים האמתיים שהביאו לקבלת ההחלפה הפוגעת בילדיהם ואולי מטיבה עם אחרים"; באשר ההחלטה התקבלה לטענתם, מבלי שהמשיבים פנו לקבל חוות דעת מאנשי מקצוע, לעניין השפעת ההחלטה על הילדים; ובאשר "תכליתה של ההחלטה אינה תכלית ראויה ואינה נועדה על מנת להטיב עם הילדים אלא רק מזיקה להם".

לטענת העותרים, ההחלטה אינה סבירה, בין היתר, נוכח אופן קבלתה, ואינה מידתית נוכח הפגיעה הצפויה בילדים.

העותרים טענו, כי ההחלטה התקבלה בשרירות, ו"...הונחתה...", על הילדים ועל הוריהם, ממש סמוך לסוף שנת הלימודים, תוך פגיעה בעקרון ההסתמכות ובציפיותיהם, ומבלי לאפשר תקופת היערכות מספקת.

עוד טענו, כי ההחלטה עומדת בניגוד לעקרון טובת הילד, ואיננה נותנת מענה לצורכיהם המיוחדים של הילדים. לעניין זה צורפו לכתב העתירה, התנגדויות והסתייגויות כתובות ומפורטת של 8 מרפאות בעיסוק (נספח ז' לעתירה), של 36 קלינאיות תקשורת (נספח ח') וכן התייחסות מפורטת לקשיים שונים שצפוי המעבר לגרום לילדים, שערכה הגברת יעל שובל – מנתחת התנהגות (נספח ט').

3.
המשיבים 1 – 3, פירטו בתגובתם לעתירה, את הנסיבות ואת השתלשלות העניינים שבגינם נדרשה העירייה לפעול כפי שפעלה, נוכח המחסור הדרמטי שנוצר בגני ילדים בעיר.


הובהר, כי מדובר בפתרון זמני, לשנת הלימודים הקרובה, נוכח
הקמת "...צבר גני ילדים..." בעיר שאמורה להסתיים באביב 2019, ופורטו מאמצי העירייה לאתר את הפתרונות המיטביים בנסיבות.


פורטו גם השיקולים שבבסיס ההחלטה, ובין היתר הוסבר, מדוע הוחלט להעביר דווקא גני חינוך מיוחד לכיתות בית ספר, ולא גני ילדים שאינם גני חינוך מיוחד: "... 36. בעוד שגן של חינוך "רגיל" מונה עד 35 ילדים, (באשדוד גנים רבים מגיעים לתפוסה מקסימלית זו), הרי גן של חינוך מיוחד מונה 8 עד 12 ילדים בלבד, ולכן גני חינוך מיוחד היוו מועמדים לאכלס כיתות בית ספר נוכח מאפיין זה".


תוארה הבחינה המעמיקה שקדמה לקבלת ההחלטה, תוך הוועצות בגורמים שונים, כגון השירות הפסיכולוגי החינוכי בעיר ומשרד החינוך.


פורטו השיקולים שנשקלו ,בעניין מאפייני בתי הספר שיוכלו לקלוט את ילדי הגנים ועבודות ההתאמה שבוצעו בהם, לרבות הקמת חדרי טיפולים, יצירת מרחב מותאם לילדי גני החינוך המיוחד, מיקום חדרי השירותים בנפרד מחדרי השירותים משמשים את תלמידי בתי הספר, תחימת חצרות, הוספת סייעת נוספת לכל גן, וכיו"ב – הכל כדי שלא לפגוע בסדר היום הרגיל בגנים, או בתוכניות הלימוד בהם.


תואר הדיון המעמיק שנערך עם נציגי משרד החינוך, לעניין השלכות המעבר על הילדים, והודגשו היתרונות הצפויים כתוצאה מן המעבר, לרבות חשיפה איטית לבתי הספר לקראת כניסה לכיתה א' בהמשך.


הובהר, כי הן משרד החינוך, הן ועד ההורים העירוני והן צוותי הגנים (למעט גננת אחת) אישור את המהלך וברכו עליו.


במסגרת כתב התשובה, התייחסו המשיבים 1 – 3
לתכני הפגישות שהתקיימו בין הצדדים לאחר ההודעה להורים על ההחלטה.


בהמשך התייחסו, באופן פרטני, לטענות העובדתיות שטענו העותרים ולנספחי העתירה, לרבות הסתייגויות המרפאות בעיסוק, קלינאיות התקשורת, ומנתחת ההתנהגות, ושללו את החשש לפגיעה בילדים כתוצאה מהמעבר.


לטענת המשיבים 1 – 3, ההחלטה התקבלה כדין על ידי הגורמים המוסמכים לכך, תוך התייעצות עם בעלי התפקידים הרלוונטיים, "... גורמים בעלי הכלים וההבנה בחינוך המיוחד על כל גווניו...", ולאחר בחינה מעמיקה של כל ההשלכות הצפויות. לסברתם, ההחלטה סבירה, והרשות גילתה פתיחות וקשב כלפי ההורים, כאשר העירייה וראש העיר אף לא היססו לשנות את ההחלטה המקורית, בהתייחס לשניים מן הגנים, לאחר הסיור שנערך, כפי שהובהר גם במכתב ראש העיר מיום 3.7.18.


המשיבים 1 – 3 חזרו והביעו נכונות לפתור את המחלוקות "... בדרכי שלום, מתוך הקשבה ופתיחות ... ", וכן הביעו תקווה "...כי עם קבלת מלוא הנתונים באופן סדור בתגובה זו, ייווכחו העותרות כי המהלך בו נקטה העירייה אינו פוגע בילדיהם, ויש בו אפילו יתרונות מרובים".

4.
המשיבה מס' 4 עמדה בתגובתה, על חלוקת האחריות לעניין החינוך המיוחד, בין המדינה והרשות המקומית, בהתאם להוראות חוק חינוך מיוחד תשמ"ח – 1988, המטיל על המדינה את האחריות להוראה ולתכנים הפדגוגיים, בעוד שהאחריות לעניין בינוי, הקצאה, החזקה, בטיחות, רישום ושיבוץ מוטלת על הרשות המקומית. בעניין זה, הוזכר גם חוזר מנכ"ל משרד החינוך בעניין בטיחות בגני ילדים מיום 4.3.18, המפרט את אחריותה של הרשות המקומית לנושאי הבינוי והבטיחות.


לתגובה צורפה פנייתו של המשיב 2, מר מימון, אל הגברת עמירה חיים, מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך, מיום 15.4.18, ותוכנה צוטט בגוף התגובה כדלקמן: "... בהמשך לוועדת האכלוס שהתקיימה במחוז ובהמשך לצפי מחסור כיתות גן לקראת שנה"ל הבאה, ברצוני להביא לידיעתך כי בשנה הבאה (שנה"ל תשע"ו) יפתחו כ – 10 גנים חדשים באשדוד ובחינוך הרגיל. מעבר לכך, כנראה שנעמוד מול פתיחת מס' גנ"י חנ"מ (נדע יותר עם סיום ועדת השיבוץ). לאור נתונים אלה, נקלענו למצוקת מחסור מבנים משמעותית ולא נותרה לנו אלא הברירה של מציאת פתרונות הכוללים פתיחת כיתות גן בתוך כיתות לימוד במספר בתי ספר בעיר.כמו כן, נאלץ כנראה, לפתוח מס' גנים במבנים יבילים (שלושה). כאמור, נתונים מספריים בדבר צפי הרישום ומחסור בגני ילדים נמסרו על ידי למר ניר שמואלי בוועדת האכלוס שהתקיימה במהלך חודש פברואר.אודה לאישורך העקרוני לפתיחת גנים בתוך בתי הספר ובקראוונים".

המשיבה 4 טענה, כי חשיבות מיקומם הגיאוגרפי של גני הילדים המדוברים, פחותה, בשל זכאות הילדים להסעות, וכן טענה: "מאחר ומדובר בגני ילדים לחינוך מיוחד, הרי שהתקן הכיתתי באשר למספר הילדים בכל גן הוא נמוך יחסית, ולכן תלמידים אלו יכולים לעשות שימוש פיזי הולם בכיתה שקיימת בבי"ס, זאת להבדיל מכמות ילדים שנמצאת בגן ילדים רגיל".

עמדת המשיבה 4 הינה, כי ההחלטה סבירה בנסיבות העניין, בכפוף לאישור קב"ט המחוז לעניין הבטיחות, ולסברתה לא נפל בהחלטה פגם מנהלי כלשהו, ודאי לא פגם היורד לשורש העניין, ועל כן דין העתירה להידחות.

5.
במהלך הישיבה הראשונה שהתקיימה ביום 19.7.18, במסגרת הדיון בעתירה, חזרו הצדדים על טענותיהם, תוך פירוט והדגמה, כל צד לשיטתו.


במהלך הדיון הציע בית משפט, כי הרשות תוסיף ותשמע את טענות העותרים, וכי אף תינתן להם האפשרות להציג חוות דעת של איש מקצוע, מומחה בתחום, על מנת לבסס את טענותיהם בדבר הפגיעה הצפויה בטובתם של הילדים, כתוצאה מן המעבר הכפוי. זאת, בין היתר, נוכח דברי ב"כ המשיבים 1 – 3 והמשיב מס' 2 עצמו במהלך הדיון, שלפיהם, נכונה הרשות להוסיף ולבחון את הדברים, נוכח טענות ההורים, וליתן פתרון לקשיים שיוצגו.


שני הצדדים נתנו הסכמתם להצעה, והיות שב"כ העותרים הצהיר כי יהיה ביכולתם להציג בפני
הרשות חוו"ד עד ליום 1.8.18, סוכם כי תערך פגישה בין הצדדים ביום 2.8.18.


כעולה מהודעת עדכון שהגישה ב"כ המשיבים 1 -3,
אכן התקיימה פגישה ביום 2.8.18, בנוכחות נציגי ההורים, נציגי מנהל החינוך בעירייה וחבר המועצה ד"ר אלי לחמני, אשר ביקש להעלות את העניין לדיון במועצה (נספח ו' להודעת העדכון). קדם לפגישה דיון במליאת מועצת העיר, אשר בו בין היתר נדונה הדרישה לבטל את ההחלטה, על העברת גני חינוך מיוחד אל תוך בתי הספר (נספח ד להודעת העדכון). זאת, על אף שהעותרים לא הגישו עדיין חוו"ד באותו שלב, חרף הצהרת בא כוחם.


עוד עולה מהודעת העדכון, כי ביום 26.7.18 התקיים סיור חוזר בגנים בהשתתפות נציגי ההורים וראש העיר, ובמהלך הסיור, שמע ראש העיר את טענות ההורים והורה על שינויים ושיפורים שונים במבני הגנים (נספח ה להודעת העדכון)

ביום 2.8.18, התקבלה ברשות החלטה לבטל את העברת אחד מהגנים שאליהם התייחסה העתירה – גן אורן, ולהותירו במבנה שבו פעל בשנת הלימודים התשע"ח.

6.
כאמור לעיל, לא עלה בידי העותרים להציג בפני
הרשות חוו"ד מומחה עד המועד המתוכנן – 1.8.18. זאת בשל קשיים אובייקטיביים בהם נתקלו.


רק ביום 13.8.18, הוגשה לבית המשפט חוו"ד מטעם העותרים, אשר נערכה על ידי המומחים – הפסיכולוגית גברת
יעל שפירא, והפסיכולוג ד"ר שמאי כרכום.


כעולה מחוות הדעת, קדמו לכתיבתה, ראיונות שערכו המומחים עם הורים לילדים בגני חינוך מיוחד, עם הפסיכולוגית גב' ולריה מטיחס, מנהלת השירות הפסיכולוגי החינוכי באשדוד, ועם הגב' טלי מימון, סגנית מנהל אגף החינוך המיוחד בעירייה, עיון בתיקים האישים של ילדים הלומדים בגני החינוך המיוחד (בהתאם להחלטת בית המשפט, ובכפוף לכתב ויתור סודיות חתום על ידי ההורים), וכן סיור במבנים המיועדים לקלוט את הגנים המועברים.


ממצאי הראיונות והסיור פורטו בחוות הדעת, וכן נסקרו הקשיים המיוחדים לילדי כל אחד מן הגנים הנדונים. פורטו, בין היתר, טענות של ההורים ביחס לחמישה עניינים: התאמת מבני הגנים החדשים לצרכי הילדים; התאמת המסגרת הלימודית – ממלכתית, ממלכתית-דתית, תורנית-חרדית – של בית הספר הקולט לגנים המיועדים לקליטה; סוגיות שילוב, חיכוך ושיתוף במסגרת בתי הספר הקולטים; אפשרות לנזק נפשי לילדים בשל המעבר, על רקע קשייהם האישיים; וכן, תהליך ההכנה לקראת המעבר. פורטו גם התייחסויות הגברת מטיחס והגברת מימון, לסוגיות האמורות.


בחינת המבנים המיועדים נעשתה, לדברי המומחים, "... ביחס לדרישות התקן של גני חינוך מיוחד כמו גם ביחס לחמש הסוגיות שההורים העלו...". יוער כבר עתה, כי הגם שניתנה לעותרים הזדמנות להציג בפני
ביהמ"ש את התקן הנטען, הם לא הציגו, עד כה, תקן כזה.


בהמשך חוות הדעת, פורטו הקשיים שמצאו המומחים, לשיטתם, לעניין התאמת הגנים לצורכי הילדים, במסגרת רשימה מפורטת לרבות הסברים, וכן במסגרת טבלה מרכזת.


מן הרשימה ומן הטבלה נלמד, כי ברוב הרכיבים שנבחנו הממצאים תקינים, דהיינו הגנים נותנים ברוב התחומים שנבדקו, מענה סביר לצורכי הילדים. אך עם זאת, מצאו המומחים ליקויים שונים כדלקמן:

"1.
בנוגע להתאמת מסגרת בית הספר הקולטת מבחינת הזרם החינוכי (ממלכתי / מלכתי- דתי / תורני – חרדי), רק עבור בית הספר "שח"ר וגן "שקמה" נמצאה חוסר הלימה כאשר המסגרת הקולטת שייכת אל הזרם הממלכתי-דתי והגן הנקלט שייך אל הזרם הממלכתי.
2.
בנוגע לסוגיית הכניסה אל המערכת החינוכית. בכל הגנים יהיה כאמור ליווי של אנשי צוות מההסעה אל הגן. יחד עם זאת, בשלושה גנים המרחק ארוך (מוערך בכ-250 מטר): עבור גן גלשנים אשר מיועד להיקלט בבית הספר 'שקד', עבור גן סנונית ועבור גן רותם אשר מיועדים להיקלט בבית הספר 'יד שבתאי'.
3.
עבור חדר הממ"ד בבית הספר 'שקד' המיועד לגן הגלשנים, אנו מוטרדים משלושה היבטים. הראשון בחשיבותו הינו היעדר אור-יום טבעי (לכל תאורה חלופית יש השפעה מצטברת שלילית על מצב הרוח). השני, בנוגע לאוורור של הגן נראה כי הליקוי תוקן, אך חיוני כי המאווררים יופעלו מספיק זמן קודם לכניסת הילדים אל הגן בתחילת כל בוקר וחיוני כי תתקיים בדיקה תקופתית של נוכחות גז רדון אחת לפרק זמן עליו יורה איש מקצוע בתחום. לבסוף, אנו מטרדים מהעובדה שהגן הוא ממ"ד שנועד לשרת עוד 2-4 כיתות בעת הצורך. הפירוש הוא אפשרות כניסה של מספר רב של ילדים גדולים ואנשי צוות, שאינם מוכרים לילדים, תוך שטח הגן, וזאת במצב שהינו ממילא מלחיץ (אזעקה).
4.
מבחנת האקוסטיקה אנו מתרשמים מליקוי בכך שאין תקרה אקוסטית עבור גן אדמונית. עבור ילדים עם קשיים בוויסות החושי, הוויסות האודיטורי הוא בין הראשונים שפגוע.
5.
בכל המסגרות בהן בקרנו השירותים (אסלות וכיורים) אינם מותאמים עבור ילדי הגן. על שתי אסלות לכל הפחות להיות בגובה נמוך יותר ועל כיור אחד לכל הפחות להיות נמוך יותר. בנוסף, לדעתנו המקצועית, בגנים של ילדים בעלי צרכים מיוחדים ואשר חלקם טרם נגמל חיוני כי תהה אפשרות לרחצה במקרה של הצטאות.
6.
מצאנו לנכון כי התכנון להשתמש בחדר טיפולים אחד בלבד עבור ילדי גן סנונית וגם עבור ילדי גן רותם
המיועדים להיקלט בתוך בית ספר 'יד שבתאי' הינו לקוי ביותר ואיננו עונה על התקנות. עבור כל חן חייב להיות חדר טיפולים אחד לכל הפחות. במצב הנוכחי יימנע מהילדים הטיפול הפרטני לו הם זכאים לפי חוק. נראה כי הקמת חדר טיפולים בתוך גן רותם תקטין באפן משמעותי את המרחב המשותף ותפגע ברווחת הילדים. לדעתנו המקצועית, כל חדר טיפולים שאינו צמוד אל הגן יפגע ברווחת הילדים.
7.
בנוגע לחצר המשחקים, להתרשמותנו בכל המסגרות בהן ביקרנו קיימת הפרדה מספקת בין חצר בית הספר לבין חצר המשחקים של הגן. מטרת הגדר בגן המשחקים אינו הפרדה כי אם לאפשר שליטה טובה יותר לאנשי הצוות על הילדים המשחקים. הליקוי היחידי שמצאנו הוא שארגזי החול טרם כוסו שעוונית, דבר שעשוי להוות בעיה תברואתית בהמשך".

לעניין התאמת המסגרת הלימודית, מצאו המומחים קושי בהעברתו המתוכננת של גן שקמה, אל תוך בית הספר שח"ר השייך לחינוך הממלכתי-דתי.

יצויין ,לעניין הליקוי הנטען בדבר מרחקי הכניסה אל בתי הספר מהכניסה אל הגנים, כי על אף האמור לעיל, קבעו המומחים בפרק סיכום חווה"ד: "איננו מתרשמים כי מרחק ההליכה אל הגן מהווה סוגיה פיזיולוגית או פסיכולוגית עבור ילדי הגן".

המומחים הדגישו בפרק הסיכום, את הקושי הצפוי בהעברת גן שקמה אל בית הספר שח"ר של החינוך הממלכתי-דתי, והביעו חשש כי עלולים להיגרם מתחים מיותרים בין קהילת בית הספר וקהילת הגן. על רקע זה הביעו עמדה חד משמעית כי "... גן ממלכתי (גן שקמה) אינו יכול להיות ממוקם בתוך מסגרת ממלכתית-דתית (בית הספר השח"ר)".

בסוגיית ה"שילוב / חיכוך / שיתוף" של ילדי הגנים בבתי הספר, פירטו המומחים:
"הובהר לנו כי לא מתוכננים כל צעדי שילוב
של ילדי הגן בתוך מסגרות בית הספר הקולט וכי ילדי הגן לא ייספרו במצבת בית הספר. במקרים של שילוב יחדני ישולב כל ילד בגן הסמוך לביתו כמקובל, בכדי לסייע לו במעבר אל כיתה רגילה או אל כיתת חינוך מיוחד בסמוך למקום מגוריו בהמשך.
בנוגע לנקודת החיכוך של ילדי הגן עם ילדי בית הספר, בכניסה למסגרת החינוכית וגם בחצר המשחקים ילדי הגן מלווים על ידי אנשי צוות. אף שאנו שותפים במידת מה לחשש ההורי בדבר הצקות והתגרויות, אנו סומכים ידינו על נוכחותם של אנשי הצוות כגורם ממתן ומפשר.
במידה וגני הילדים יקלטו אל תוך מתחם בית ספר אנו סבורים שיש לשאוף ולדגול בשיתוף אקטיבי ופעיל (לא רק כצופים) של ילדי הגן הנקלט בטקסים ובפעילויות מיוחדות של קהילת בית הספר, כחלק מתוכנית 'מעברים' לילדים העולים לכיתה א' ואף לשקול מעורבות של חונכים מכיתות גבוהות בבית הספר עבור ילדי הגן."
.

בהתייחס לחשש ההורים מפני נזק נפשי לילדים בשל המעבר, הביעו המומחים עמדה אופטימית זהירה כדלקמן: "בשונה מדאגות ההורים, איננו סבורים כי מעברים ושינויים לכשעצמם (גם אם פתאומיים) הינם בהכרח סיבה לפגיעה נפשית. הספרות שנצברה בחמישים השנים האחרונות בישראל לאור איומים וסיכונים ביטחוניים, מצביעה על מגוון גורמי פגיעות לצד מגוון גורמי חוסן. לצד המשאלה לגונן על בעלי צרכים מיוחדים הספרות מדגישה כיום את הצורך לאתגר ולפתח כישורי התמודדות גם בקרב אוכלוסיות של בעלי צרכים מיוחדים, זאת בכדי להימנע מתופעה המכונה 'מלכודת התלות' בקרב אוכלוסייה זו.
איננו שותפים לעמדת נציגי העירייה כי אין כל בעייתיות במבנים המיועדים אשר עשויה לפגוע ברווחה האישית של ילדי הגן. ראשית, אנו סבורים כי חדר טיפולים משותף לגן סנונית ולגן רותם יוביל הלכה למעשה לפחות שעות וטיפול פרטניות עבור כל ילד. שנית, השיבוץ של גן גלשנים אל תוך ממ"ד מונע מהם היבטים בסיסיים ביותר (אור שמש ואוורור טבעי) אשר הספרות מראה כי מעוררים רגזנות ותוקפנות. שלישית, בגנים בהם יש ילדים בעלי קשיים בוויסות חושי יש הכרח בתקרה אקוסטית ובגנים בהם יש ילדים בלתי גמולים יש הכרח באפשרות לרחצה.
לבסוף, חשוב לציין כי אחד מגורמי החוסן החשובים ביותר של ילדים באופן כללי, וביחוד של ילדים בעלי צרכים מיוחדים, הינו ההורה. הורה אשר נכון להגן על ילדו בעת הצורך אך יודע גם להכיל מצבים עמומים, לתווך אותם בצורה טובה לילד וכן לתמוך ולשקף לילד את יכולתו להתמודד ולגדול. דוגמא מרשימה לכך ניתן לראות באב של הילד בסרט 'החיים יפים', של רוברטו בניני שיצא בשנת 1997 ועוסק בשואת יהודי איטליה"
.

7.
הישיבה השניה במסגרת הדיון בעתירה התקיימה ביום 14.8.17.

במסגרת הישיבה האמורה, השיבה ב"כ המשיבים 1 – 3, לממצאי המומחים ומסקנותיהם, והציגה פתרונות לרוב הקשיים שעליהם הצביעו המומחים.

בהתייחס לקביעות המומחים לעניין התאמת המבנים לצרכיהם הפיזיים של הילדים (כגון התאמת כיורים אסלות והעדר עמדת שטיפה), טענה ב"כ המשיבים 1 – 3, כי עניין זה אינו מצוי בתחום מומחיות המומחים, וכי לא הוצג כל תקן בעניין. כן הדגישה, כי המתקנים הרלוונטיים בגנים המיועדים, זהים למתקנים ביתר גני הילדים בעיר, וכי אנשי המקצוע של העירייה מקפידים על יישום כל הדרישות וההוראות בעניין, לרבות הוראות משרד החינוך.

ב"כ המשיבים 1 – 3 הצהירה, כי יש כיסויים לכל ארגזי החול, כי תוקם תקרה אקוסטית בגן אדמונית, על אף שחלקה על הצורך בכך, בהעדר ילדים הסובלים מליקוי שמיעה בגן האמור. כן הצהירה, כי תערכנה בדיקות גז רדון כנדרש. היא חלקה על הקביעה, כי לא ניתן להשתמש בחדר טיפולים משותף לשני גנים, אך למרות זאת הצהירה, כי תיבחן האפשרות לבנות שני חדרי טיפולים – אחד לגן סנונית ואחד לגן רותם.

לעניין מיקומו המתוכנן של גן שקמה בתוך בית ספר שח"ר, עמדה ב"כ המשיבים 1 – 3, על ההפרדה הפיזית המוחלטת, בין הגן לבין בית הספר, כאשר לגן מיוחדת קומה שלמה נפרדת בתוך בית הספר, וכאשר הוקצתה לגן כניסה מיוחדת, נפרדת מן הכניסה לבית הספר.

לאחר הדיון, הגישו המשיבים 1 – 3 השלמת טיעון בעניין חוות הדעת, שבמסגרתה התייחסו באופן מפורט ומקיף לתכנה, והדגישו, כי מומחים מטעם הרשות, לרבות הפסיכולוגית, הגברת מטיחס, היו מעורבים במהלך מתחילתו, וכי הם שוללים את החששות שהביעו מומחי העותרים בחוות דעתם. במסמך האמור, הצהירו המשיבים 1 – 3: "... נפרט את המובן מעיליו - העירייה כפופה לתקני משרד החינוך החל בכיתות חינוך מיוחד נשוא העתירה, וברי כי תפעל לפיהם, ללא כל צורך בעתירה או ב

פסק דין
בעניין זה".

כן הוסיפו והדגישו: "חשוב לציין כי ללא כל קשר לתוצאות עתירה זו, העירייה נכונה למתן כל סיוע נוסף שיידרש להורים ולילדים כפי שהצהירה מראש, על מנת לאפשר שנת לימודים פורייה ומוצלחת לכל ילדי הגן".

8.
חשוב לציין כי במהלך הישיבה האמורה, נשאו רוב העותרים עצמם דברים.


על אף האופטימיות שהביעו המומחים מטעמם בעניין, הביעו העותרים חשש כבד מפני השפעת המעבר על ילדיהם בתחום הרגשי. ההורים הדגישו, את החשש מפני יחס שלילי והצקות של תלמידי בתי הספר לילדיהם ,בעקבות המעבר.


העותרים הדגישו, כי אירועים שליליים כתוצאה מחיכוך בין ילדי הגנים לילדי בית הספר, עלולים לגרום נזק משמעותי לילדיהם.

9.
לאחר הישיבה האמורה, הגישו העותרים מסמכים נוספים, ובהם התייחסות המומחים מטעמם לדברי ב"כ המשיבים 1 – 3 בדיון, וכן מקורות שונים שאליהם הפנו המומחים.


המדובר למעשה, בחוות דעת משלימה מטעם העותרים, אשר הוגשה ללא רשות של בית המשפט, ועל כן ביקשו המשיבים 1 – 3 שלא לקבל את המסמכים. על אף האמור, הוחלט לקבלם, בין היתר, נוכח הקשיים הדיוניים שבפני
הם ניצבו העותרים, ונוכח פער בינם ובין הרשות הנהנית מחזקת תקינות מעשיה (החלטה מיום 21.8.18). ניתנה עם זאת רשות למשיבים, להתייחס למסמכים האמורים.


המומחים הדגישו בחוות הדעת המשלימה האמורה, את ההשלכות האפשריות של הליקויים הנטענים במבני הגנים, על ילדי הגנים, בתחום הרגשי והנפשי. כן הבהירו, כי מסקנתם בדבר הצורך בחדר טיפולים נפרד לכל גן, מבוססת על ניסיונם המקצועי, וטענו, כי לא ניתן יהיה ליתן לילדים את מלוא שעות הטיפול הנחוצות להם ,בחדר טיפולים המשתף לשני גנים.


לעניין הקושי הצפוי בשל העברת גן שקמה אל תוך מבנה בית הספר שח"ר, הוסיפו המומחים והדגישו: "להתרשמותנו חוסר הלימה זה מגדיל את מקדמי החיכוך בין שתי הקהילות (חילונית ודתית) ובין ילדים להורים אשר בחרו לפנות למסגרות לימוד נבדלות (ממלכתית מצד אחד ודתית מצד שני) מתוך מכלול סיבות, בניהן לדברי ההורים שפגשנו, גם הרצון בחינוך ליבראלי פלורליסטי וללא הדתה. במצב כזה של חיכוך ידם של ילדי הגן על התחתונה הן מפאת גילם הצעיר יותר והן מפאת היותם בעלי צרכים מיוחדים. כלומר, שחוסר ההלימה במסגרות (חילונית ודתית ) מחריג עוד יותר את ילדי הגן".


10.
בהשלמת הטיעון שהגישה המדינה, שבה היא והבהירה, כי משרד החינוך ליווה את תהליך העברת הגנים, ואישר את המהלך, בכפוף לאישור של יחידת הבטיחות המחוזית במשרד. הודע, כי אישור כזה ניתן לכל הגנים בהם עוסקת העתירה, בעקבות סיור בו השתתף מנהל הבטיחות במחוז, במבנים המיועדים לקלוט את הגנים.


כן נטען: "לעמדת גורמי הפיקוח המקצועי על גני הילדים מושא העתירה, חוות הדעת מטעם העותרים לא הצביעה על מניעה מבחינה מקצועית להשמת הילדים בגנים אלו לשנת הלימודים הקרובה, וכי גנים אלו עונים על הצרכים הפדגוגים ומאפשרים תנאים נאותים ללמידה. למותר לציין, כי עם פתיחת שנת הלימודים, גורמי הפיקוח המקצועי על החינוך המיוחד במשרד החינוך ילוו מקרוב את עובדי ההוראה בגנים, על מנת לוודא כי בהיבט הפדגוגי-חינוכי, הילדים ישתלבו על הצד הטוב ביותר בגנים אלו".


המדינה התייחסה לחוות דעת מומחי העותרים, וציינה כי לעמדתה, לרוב הסעיפים שאליהם התייחסו המומחים לא צפויה להיות השפעה על הילדים "...בהיבטים הפסיכולוגיים". עוד ציינה: "באשר לחדר טיפול נפרד, עמדת גורמי הפיקוח היא כי ניתן להקצות חדר טיפול משותף לשני גנים, בתנאי שישובצו אותן מטפלות על מנת לצמצם ריבוי דמויות שיגיעו לגן".


המדינה חזרה וטענה, כי לא נפל כל פגם בהחלטה, וכי לא נסתרה חזקת התקינות העומדת לזכות הרשות, והוסיפה, כי "...יש לסמוך על עמדת הגורמים המקצועיים בעיריית אשדוד וכן על הגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך אשר ליוו את התהליך וימשיכו לפעול לרווחת הילדים בכל היבט במהלך שנת הלימודים הקרובה".

11.
המשיבים מס' 1 – 3 הגישו היום, השלמת טיעון, אשר התייחסה לחווה"ד המשלימה של מומחי
העותרים.



השלמת הטיעון כוללת ביקורת לא קלה, על אופן הסקת המסקנות ע"י המומחים, ועל המקורות אשר בהם בקשו המומחים לתמוך את מסקנותיהם. עוד כללה, טענות לעניין מהימנות חוות הדעת.


לעניין חדר הטיפולים בגני סנונית ורותם, נאמר בהשלמת הטיעון, כי הגם שניתן לבצע את כל הטיפולים הנדרשים בחדר טיפולים אחד, והגם שלא הוצג כל תקן בנושא, הרי שככל שיתברר כי יש צורך בחדר טיפולים נוסף, לא תהא כל מניעה להקימו, שכן נמצאה במבנה בית הספר כיתה שלמה שאותה ניתן להעמיד לצרכי הגנים, בנוסף לכיתות הגנים עצמם, וע"כ, יש די שטח להקמת שני חדרי טיפולים.


לעניין העברת גן שקמה לבית הספר שח"ר צויין, כי מעבר לעובדה שהחשש מפני קושי על רקע פערי תפישות ואמונות לא בוסס, הרי שפעילויות הגן ובית הספר תהיינה נפרדות, ולעצם מיקום הגן במבנה בית הספר, לא תהא כל השפעה על תכנית הלימודים בגן.

12.
קריאת המסמכים שהגישו שני הצדדים, שוללת לסברתי את הטענה בדבר קבלת ההחלטה מושא העתירה, בשרירות.


המסמכים מלמדים, כי לא רק שברקע ההחלטה, צורך אמתי על רקע מחסור במבנים לגני ילדים, אלא שההחלטה התקבלה, לאחר בחינת האפשרויות שעמדו בפני
הרשות, תוך היוועצות באנשי מקצוע בעירייה, ובלווי הגורמים המוסמכים במשרד החינוך, בראשות מנהלת המחוז.


ניתן לראות, כי בבסיס ההחלטה שיקולים שאינם מופרכים, ובהם הקושי להעביר את גני הילדים שאינם משתייכים לחינוך המיוחד, אל תוך בתי הספר, בשל מספר התלמידים הלומדים בהם, שהינו רב מכפי שיכולים מבני בתי הספר לקלוט (בנוסף לתלמידי בתי הספר), בעוד שמספר הילדים בגני החינוך המיוחד הקטן באופן משמעותי, ומאפשר העברתם אל כיתות כאמור, בכפוף להתאמות הנדרשות.


אשר לטענת שיקולים זרים בבסיס ההחלטה – טענה זו לא נטענה במפורש, כי אם במרומז ובין השיטין. לא הוצגה במסגרת העתירה, או במהלך הישיבות בבית המשפט, כל ראיה העשויה לבסס מסקנה בדבר שיקולים זרים, ומכאן, כי גם זה אינו יכול להוות טעם לביטול ההחלטה.

13.
כפי שהובהר במהלך הישיבות שהתקיימו בעתירה, סבורני, כי נפל פגם בהתנהלות המשיבים 1 – 3 בכל הנוגע לפרסום הכוונה להעביר את הילדים, בחוסר שיתוף ההורים במהלך, באי שמיעתם עובר לקבלת ההחלטה, ולפיכך, גם באי מתן משקל, עובר לקבלת ההחלטה,
לעמדותיהם, ולחששותיהם מפני תוצאות ההחלטה.


בעניין זה טענה ב"כ המשיבים 1 – 3, כי לא היה מקום להודיע להורים על המהלך, לפני חודש יוני 2018, שכן רק ב – 31.5.18, התקיימו וועדות ההשמה, ורק אז ניתן היה לדעת מי הם ההורים הרלוונטיים. אינני סבור כי ניתן לקבל טענה זו. המשיבים ידעו על הצורך בהעברת גנים, והאפשרות המסתברת להעביר דווקא גני חינוך מיוחד, היתה ידועה למשיבים 1 – 3 לפחות מחודש פברואר 2018. יידוע ההורים, יכול היה להיעשות על דרך של פניה אל הורי ילדי הגנים כבר אז, מתוך הנחה סבירה, כי רוב הילדים העולים לגנים הרלוונטיים ימשיכו במסגרת החינוך המיוחד. מכל מקום, בפועל, לא ניתנה להורים ולו שהות מינימלית, להביע את עמדתם ולנסות להסביר את הקשיים הצפויים לסברתם, עובר לקבלת ההחלטה, מן הטעם הפשוט, כי ההחלטה הודעה להם רק לאחר שהתקבלה, ודבר לא נאמר להם קודם לכן. אמנם, נציגות וועד ההורים העירונית היתה בסוד העניינים משלב כלשהו של המהלך, ואולם, על פני הדברים, בעניין מיוחד זה, כאשר מדובר במידע שאינו נחלת ציבור ההורים הרחב, לא היה בשיתוף וועד ההורים הכללי, משום תחליף לשמיעת ההורים הנוגעים בדבר.


אזכיר,
כי בניגוד לעמדה שהביעה ב"כ המשיבים 1 – 3, התבטא ראש העירייה בישיבה שקיים עם ההורים ביום 27.6.18, לאחר קבלת ההחלטה, באופן ישיר, כן, וראוי להערכה:
"... לגבי עיתוי המכתב שזו היתה טעות חמורה באמת". כך הדבר, גם לסברתי.


עם זאת, הפגם שבאי שמיעת ההורים ואי שקילת טענותיהם עובר לקבלת ההחלטה, התרפא במידה רבה בהמשך. תחילת התיקון נעשתה, עוד קודם קבלת העתירה, כאשר המשיבים 1 – 3 שמעו כאמור את טענות ההורים ושקלו אותן, הגם ששקילת טענות לאחר קבלת החלטה אינה דומה כמובן, לשקילת טענות עובר לקבלת החלטה. כאמור, לאחר קיום הישיבה עם ההורים ערך ראש העירייה סיור במבנים המיועדים , אף פסל שניים מהם.


לאחר הגשת העתירה ובעקבות הישיבה הראשונה שהתקיימה במסגרת הדיון בה, התקיימה כאמור פגישה נוספת בין המשיבים 1 – 3 ובין נציגי ההורים. קדם לאותה פגישה, סיור נוסף בהשתתפות המשיבים 2 ו 3 ואנשי המקצוע לצד נציגי ההורים, כאשר במסגרת הסיור ניתנו הוראות נוספות לשינוי ושיפורים במבנים,
והוחלט על ביטול ההחלטה ביחס לגן אורן.


כאמור, במסגרת העתירה, לא רק שנשמעו העותרים אלא שגם הורשו להציג בפני
הרשות, חוו"ד מומחים, אשר סקרה את כל הלקויים הנטענים, ובעקבותיה, הסכימה הרשות לערוך שינויים נוספים.


נוכח האמור, וכאשר הפגם שבאי שמיעת ההורים לא אויין, אך התרפא ברובו, אין לסברתי מקום לבטל את ההחלטה, רק בשל הפגם האמור, ועל כן עיקר משקלה של העתירה בשאלת סבירות ההחלטה.

14.
מתחילה, לא היו לסברתי בידי העותרים ראיות, לביסוס המסקנה בדבר חוסר סבירות, וודאי חוסר סבירות קיצוני, של ההחלטה מושא העתירה. בעת שהוגשה העתירה, כללה היא בעיקר טענות כלליות, והתבססה בעיקר על חששותיהם הסובייקטיביים של ההורים. חששות אלה נתמכו במסמכים כללים שערכו אנשי מקצוע, אשר לא היה בהם כדי להצביע על הליקויים הנטענים ביחס לבתי הספר הספציפיים שבהם מדובר (נספחים ז – ט לעתירה).


בשים לב לכך שלעותרים לא היה למעשה די זמן, לתמוך טענותיהם בראיות של ממש לרבות חוות דעת
מקצועיות, הוצע והוסכם כאמור, כי יורשו להגיש חוות דעת מסודרת של מומחים, וכך עשו, הגם שלמרבה הצער, לא עלה בידם לקבל את חוות הדעת, ולהציגה בפני
הרשות במועד המתוכנן, לקראת הפגישה שהתקיימה בין הצדדים ביום 2.8.18.


מכל מקום, היות שחוות הדעת מונחת בפני
בית המשפט, כמו גם התייחסות המשיבים אליה, הרי שנכון לבחון את שאלת סבירות ההחלטה, בין היתר, נוכח האמור בחוות הדעת.


עם זאת, יש ליתן את הדעת על כך שמדובר בחוות דעת שלא רק שמסקנותיה שנויות במחלוקת בין הצדדים, אלא
שאנשי המקצוע של הרשות, אשר יש להם מומחיות בתחומים הרלוונטיים, חולקים על מסקנות מומחי העותרים, ונראה, כי ככל שלא ניתן להכריע באופן חד וברור, ביחס לאיזו מבין הסוגיות שבמחלוקת, בין עמדות אנשי המקצוע, קשה יהיה על פני הדברים לומר, כי בזיקה לאותה סוגיה, מתקיים חוסר סבירות קיצוני בהחלטת הרשות.


כאשר בוחנים את חוו"ד מומחי העותרים לגופה, ניתן כאמור להיווכח, כי ביחס לרוב העניינים שנבחנו, הממצאים הינם תקינים. נותרו ליקויים נטענים אלה: בעייתיות בשל מיקום גן שקמה של החינוך הממלכתי בתוך בית ספר שח"ר של החינוך הממלכתי-דתי; קושי לעניין מרחקי ההליכה בין הכניסות
לבתי הספר ופתחי הגנים, ביחס לגני גלשנים, סנונית ורותם; ליקוי נטען בעניין מיקום גן גלשנים בתוך ממ"ד; העדר תקרה אקוסטית בגן אדמונית; חדר טיפולים משותף לגני סנונית ורותם; אסלות וכיורים שאינם תואמי גיל הילדים לדעת המומחים, והעדר פינות שטיפה, בכל הגנים; וכן העדר כיסוי לארגזי חול בכל הגנים.

אשר למסקנת המומחים מטעם העותרים בדבר אי התאמת גן שקמה לבית הספר שח"ר הממלכתי-דתי – בעניין זה מתקיימת מחלוקת מקצועית בין מומחי הצדדים. עצם קיומה של דיעה כדעת מומחי העותרים, אינה מחייבת לסברתי, את המסקנה בדבר חוסר סבירות קיצוני בהחלטת הרשות בהתייחס להעברת גן שקמה, בזיקה לאמור. משהובהר, כי מתקיימת הפרדה פיזית בין הכיתה המיועדת לגן שקמה, ובין יתר בית הספר, וכי ילדי הגן לא ישהו עם ילדי בית הספר במהלך ההפסקות בימי הלימודים, הרי שעיקר החיכוך ביניהם, צפוי להתרחש בנוכחות הצוותים החינוכיים של שתי המסגרות. במצב זה, ניתן לסברתי, למנוע חיכוך שלילי, ובלבד שצוותי הגנים ובית הספר, יהיו מודעים לצורך בכיבוד הערכים השונים של שתי המסגרות, ולהנחלת משמעות הזכויות והחירויות הרלוונטיות (לרבות חופש הדת והפולחן, כמו גם החופש מדת), לתלמידי שתי המסגרות. ברי, כי למשיבים אחריות לוודא, כבר עתה, עוד טרם תחילת שנת הלימודים, כי
ייווצר מנגנון שיאפשר שיח בין הצוותים החינוכיים של שתי המסגרות הרלוונטיות, וכי העקרונות אמורים של כבוד הדדי, לערכים והזכויות, חרף השונות, יעמדו בבסיס פעילות הגן בתוך בית הספר. בכפוף לאמור, אינני סבור כי נכון לפסול את ההחלטה בנוגע להעברת גן שקמה לתוך בית הספר שח"ר.


אשר למרחקי ההליכה בין פתחי הגנים והכניסות לבתי הספר, הרי שגם כאן אין מדובר בפועל בליקוי, כעולה מדברי המומחים עצמם בחוות דעתם: "איננו מתרשמים כי מרחק ההליכה אל הגן מהווה סוגיה פיזיולוגית או פסיכולוגית עבור ילדי הגן".


מיקום גן גלשנים, בתוך כיתת ממ"ד – כפי שהבהירה ב"כ המשיבים 1 – 3 המדובר בכיתה רגילה בקומת הקרקע ולא בקומת תת קרקע. הצדדים נחלקו עובדתית, לעניין כמות האור הטבעי הנכנסת לכיתה דרך החלונות. בעניין זה טענה הרשות, כי כאשר מומחה העותרים סייר במבנה, היו חלק מהחלונות סגורים והגישה תמונות שצולמו בכיתה, כאשר החלונות פתוחים. אכן, בתמונות
האמורות נראית הכיתה מוארת, ואולם, כמובן, אין בידי בית המשפט כלים כדי למדוד את כמות האור, ואף אחד מן הצדדים לא ביצע, ככל הנראה, מדידה באמצעות מומחה לדבר, ובאמצעות המכשירים המתאימים לכך. אין בידי אפוא לקבוע כל ממצא במסגרת המחלוקת האמורה. מעבר לאמור, העותרים גם לא הפנו לכל תקן מחייב, הוראות מפורטות וכדומה, וממילא, לא ניתן לקבוע כי הכיתה המיועדת אינה עומדת בדרישות (קשה גם להניח כי סוגיית האור הטבעי עשויה להכריע את הכף לעניין סבירות ההחלטה בעניין גן גלשנים, כאשר ממילא, בחלק מימי הלימודים עשויה התאורה הטבעית מחוץ למבנה להשתנות, בשל עננות...). אשר לטענה שלפיה עלולה להיווצר מצוקה אצל ילדי הגן, בעת פינוי ילדי בית הספר לממ"ד בעת אזעקות, הרי שגם בנקודה זו אין כל מדד אובייקטיבי המאפשר העדפת איזו מהעמדות המקצועיות שהציגו הצדדים, וממילא אין על כן להתערב בשיקול דעת הרשות המוסמכת לעניין זה.


הליקוי הנטען, בגין העדר תקרה אקוסטית בגן אדמונית, אינו מצריך הכרעה, נוכח הצהרת ב"כ המשיבים 1 – 3 שלפיה תבנה במקום תקרה אקוסטית, על אף שלדעת הרשות אין מדובר ברכיב הכרחי בהעדר ילדים לקויי שמיעה בגן האמור בשנה הקרובה.
יוער, כי יש לצפות שסוגיה מעין תוסדר בהוראות מחייבות של משרד החינוך, ואפשר כי אכן קיימת הוראה כאמור, גם אם לא הוצגה לפני בית המשפט.


חדר טיפולים משותף
לגני סנונית ורותם – כאמור לעיל, הודיעו המשיבים 1 – 3 בהשלמת הטיעון שהגישו לעניין חווה"ד המשלימה, כי יש אפשרות פיזית להקים חדר טיפולים נפרד בכל גן, על אף שלדעת אנשי המקצוע במשרד החינוך, ניתן ליתן את כל השירותים הנדרשים, בין היתר, על פי הוראות הדין הרלוונטיות, גם במצב שבו משמש חדר טיפולים אחד לשני הגנים, ובלבד שהשירותים יינתנו לשני הגנים, על ידי צוות מטפלים אחד. גם בעניין זה, איני רואה מקום להתערב בשיקול דעת הרשות, אשר מחויבת לפעול על פי הוראות כל דין רלוונטי, ואשר בידיה המידע הדרוש לצורך הפעילות, וגם בנקודה זו, אינני סבור כי
החלטת הרשות חורגת ממתחם הסבירות.


לעניין כלים סניטרים ופינת שטיפה - המדובר בסוגיות שאין בידי בית המשפט די כלים להכריע בהן, נוכח טענות המשיבים 1 – 3, כי המתקנים זהים מבחינת מיקומם, גובהם וכיו"ב למתקנים שביתר גני הילדים בעיר, וכי בכל הגנים בעיר, לרבות הגנים שבהם למדו ילדי העותרים בשנת הלימודים הקודמת, אין פינות שטיפה. ברור, גם מבלי צורך בתקן בנושא, שאסלות וכיורים צריכים להתאים לילדים המשתמשים בהם.
הרשות הצהירה, כי כך הדבר, גם בגנים המיועדים וכי ליקוי נמצא במבנה אחד בלבד, והוא תוקן. על הרשות לשוב לוודא כי אכן כך הדבר, לקראת פתיחת שנת הלימודים.


מסתבר, כי הליקוי הנטען לעניין העדר כיסוי לארגזי חול, אינו מתקיים בפועל, וכי עם תחילת שנת הלימודים יסופקו כיסויים לכל ארגזי החול, כפי שהצהירה ב"כ המשיבים 1 – 3.

15.
בכפוף להערות לעיל בעניין שילוב גם שקמה בבית הספר שח"ר, ולעניין בדיקה חוזרת של מתקנים סניטריים, נדחית אפוא העתירה.


יודגש, כי אין בדחיית העתירה לפטור את המשיבים מחובתם לפעול גם בהמשך, בזהירות רבה ובתשומת לב מרבית, לטובת הילדים הלומדים בגני החינוך המיוחד, בשים לב לקשייהם המיוחדים ולצורך בהגנה יתרה עליהם. מצופה כי המשיבים כולם יתנו דעתם גם במהלך שנת הלימודים לתיקון כל ליקוי שיתגלה ולמניעת ליקויים נוספים.

בהמשך לאמור לעיל, לעניין הפגם שנפל לסברתי בהתנהלות הרשות מול ההורים, נדרשים המשיבים 1 – 3
לפעול לשיתוף ההורים במהלכים העשויים להשפיע על ילדיהם, חינוכם והשירותים הניתנים להם.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.






ניתן היום,
י"ב אלול תשע"ח, 23 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.












עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 31757-07/18 פלונים נ' ד"ר יחיאל לסרי ראש עיריית אשדוד, אריה מימון ראש מנהל חינוך עיריית אשדוד, עיריית אשדוד ואח' (פורסם ב-ֽ 23/08/2018)