פסקי דין על רוג'ה יהושע בוהנה | פסקי דין על רנה סולטנה בוהנה | פסקי דין על מנחם הכהן

8707-09/16 תק     06/09/2018




תק 8707-09/16 רוג'ה יהושע בוהנה, רנה סולטנה בוהנה נ' מנחם הכהן








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו




ת"ק 8707-09-16 בוהנה ואח' נ' הכהן







לפני כבוד השופטת
חנה קלוגמן


ה
תובעים:

1. רוג'ה יהושע בוהנה

2. רנה סולטנה בוהנה


נגד


ה
נתבע
:

מנחם הכהן

החלטה

בפני
י שתי בקשות שהוגשו על ידי הנתבע. בבקשה האחת מבקש הוא להעביר את התביעה הקטנה להליך של סדר דין רגיל. בבקשה השנייה מבקש הנתבע, לפסול אותי כמותב בתיק, אך מציין הוא בסוף הבקשה ובהודעה נוספת, שאם אעתר לבקשתו להעברת התביעה לפסים של תביעה רגילה יתייתר הצורך מלדון בבקשת הפסילה (שתי בקשות והודעה מיום מיום 3.7.18).

על אתר אומר שהקשר שיצר הנתבע בין הבקשה להעברת התיק לפסים של תביעה רגילה, לבקשה לפסילת המותב איננה ראויה
ואף היא מעלה חשש
לניסיון להשפיע על בית המשפט במתן החלטתו.

בהתאם להוראות הדין אדון ראשית בבקשה לפסלות המותב:

עיקר טיעוניו של הנתבע לפסלות המותב הינן כדלקמן:
בית המשפט לא הגן על הנתבע, כאשר התובעים נקטו כלפיו בלשון בוטה, אלא בהחלטה אחת, למרות שדרך התנהלות זו של התובעים באה לידי ביטוי
בבקשות רבות.

בית המשפט קיבל רק בקשה אחת מתוך שלוש של הנתבע לתיקון הפרוטוקול לאור התנגדות התובעים וכתוצאה מכך יצא תחת ידו פרוטוקול בלתי מובן.

עוד לטענתו, בית המשפט קבע כבר עמדה בתיק עוד לפני שהתקבלה חוות דעת סופית של המומחה. למסקנה זו מגיע הנתבע מכך שבית המשפט קבע שהנתבע יישא לבדו בעלות בדיקת ההצפה, למרות שהן המומחה והן בית המשפט קבעו מלכתחילה שהצדדים יישאו בהוצאות אלו שווה בשווה. כמו כן, בית המשפט ציין בהחלטתו מיום 11.6.18, כי בדיקת ההצפה נדרשת כדי לבדוק את מקור הנזילה בדירת הנתבע, בזמן שעדיין לא ברור כי קיימת כל נזילה מדירת הנתבע. בנסיבות אלו כאשר בית המשפט כבר קבע את עמדתו אין הוא יכול להמשיך ולשבת בדין.

הנתבע ציין, כי התובעים לא הביעו עמדתם לגבי פסילת המותב, ולכן יש לקבל בקשה זו.

תמצית תגובת התובעים:
התובעים בבקשתם מיום 26.7.18 ביקשו להמשיך את ההליך כהליך של תביעה קטנה ואף מתגובתם בבקשה זו ניתן להבין שהם אינם שותפים לבקשת הנתבע לפסילת
המותב. התובעים ציינו בבקשתם "אנו רוצים להדגיש כי איננו מעוניינים להעביר את תיק להליך של סדר דין רגיל ואנו סומכים על תבונתה הרבה של כבוד השופטת שתכריע בצורה צודקת בתיק זה".

דיון והכרעה:
הפן הנורמטיבי:
הסעיף הרלבנטי הקובע לעניין פסלות שופט הוא סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ,התשמ"ד – 1984.
הפסיקה אף היא התייחס לנושא כמפורט להלן:

"המבחן הכללי בהחלטה על פסילת שופט מלשבת בדין הוא זה הקבוע
בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
היינו, מקום בו מתקיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. ....

.......
עניין של מה בכך אינו יכול להקים עילת פסלות בהינתן העיקרון הבסיסי שעליו אנו אמונים כשופטים ולפיו הזכות לשבת בדין משמיעה לנו גם את החובה לעשות כן (
ע"פ 1683/09
ניר נ' ועד מחוז ת"א – לשכת עוה"ד
(22.6.2009). כן ראו: מאיר שמגר "על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע" גבורות לשמעון אגרנט 87, 109 (1987)). וכבר נפסק כי מקום שבו פוסל עצמו שופט מלדון בתיק בלא עילה מספקת, נפגעים הגינות המשפט ואמון הציבור בו (

ע"פ 9189/11
כהן נ' מדינת ישראל
, פסקה 4 (25.12.2011);

ע"א 4160/96
שחר נ' מושונוב
, פסקה 8 (27.9.1996))."

בהתאם להנחיות אלו אתייחס למקרה הנדון:
לא שוכנעתי, כי מתקיימות במקרה דנן נסיבות המצדיקות באופן אובייקטיבי את פסילתי לפי המבחנים שנקבעו לעניין זה בפסיקה, שכן הסיבות לפסילה שהעלה הנתבע אינן עומדות בנורמות שנקבעו בפסיקה.

חוסר הגנה על הנתבע מפני ניסוח בוטה של כתבי בית דין על-ידי התובעים:
תמוהה בעיני טענה זו , שעה שנעניתי לרוב רובן של הבקשות שהוגשו על ידי הנתבע. בהחלטותיי ניסיתי להתמקד בגופו של עניין,
ולא להגרר להתדינויות אשר אינן מקדמות את ההליך.

בחרתי, כאמור, להתמקד בגופו של עניין, כפי שאף ציינתי בהחלטותיי ואני סבורה שההחלטות מדברות בעד עצמן, במיוחד לאור העובדה שבקשות הנתבע התקבלו ברובן ,ואף אלו שעצם קבלתם מוכיח על ההיפך מקביעת עמדה כנגד הנתבע, ואתייחס במיוחד לשתיים מהן, האחת התרת ייצוג הנתבע על ידי עו"ד, והשנייה קבלת הצעת הנתבע לקבלן הצפה אחר מזה שקבע מומחה בית המשפט.

החלטות מהותיות אלו התקבלו ללא הסכמת התובעים, אשר לא הגישו תגובה בנדון במועד ,למרות שניתנה להם ההזדמנות לעשות זאת ,ואף לא שונו לאחר שהתובעים הגישו התנגדות לייצוג הנתבע. לא ניתן להתעלם מכך שהתובעים
הינם זוג מבוגרים , אשר מתקשים בהתבטאות בשפה העברית ואינם בקיאים בהליכים המתנהלים בבית המשפט, והם אכן הרגישו נפגעים מכך שההליכים בעניינם התעכבו עקב העברת התיק בין בתי המשפט.
בנסיבות אלו לא מצאתי כי נכון יהיה להתמקד בניסוח הבקשות, אלא להתייחס לגופו של עניין, דהיינו, שום טענה לא עניינית של התובעים אשר התייחסה לנתבע לא ניתנה לה כל נפקות או משמעות. בנסיבות אלו, נראית לי טענת הנתבע תמוהה.

משוא פנים:
לטענת הנתבע,
בהתנהלות בית המשפט יש משוא פנים כלפיו הן לאור העובדה שבית המשפט לא חש להגנתו לאור התבטאות התובעים, והן בשורת החלטות המעידות על עמדת בית המשפט לגבי המחלוקת בתיק זה.

בית המשפט, לטענת הנתבע, קיבל את הנרטיב ההזוי של התובעים לפיו מדובר "בזוג קשישים... בודדים וסובלים.. הנאלצים להתמודד עם שופט רב עוצמה, חסר מצפון ורגישות" (סעיף 1 לבקשה מיום 3.7.18). במיוחד תמוהה, לטענת הנתבע, החלטת בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם את מלוא הוצאות בדיקת ההצפה, כאשר החלטה זו נוגדת את עקרונות דיני הנזיקין ואף את החלטות בית המשפט עצמו שקבע שהצדדים יתחלקו שווה בשווה במימון חוות דעת המומחה. עוד מלין הנתבע על כי בהחלטה
מיום 11.6.18 קבע בית המשפט, כי יש לבדוק את מקור הנזילה בדירת הנתבע, בעוד המומחה לא קבע שקיימת נזילה שכזו, דהיינו, בית המשפט כבר קבע שמקור הנזילה בדירת הנתבע.

בראשית המלצתי לתובעים להסכים כי הבדיקה ובמידת הצורך התיקון ייעשו בהתאם להמלצות המומחה מטעם הנתבע. המלצה זו לא התקבלה, ולכן מונה מומחה על ידי בית המשפט (להלן: "מומחה בית המשפט"), אשר שני הצדדים שילמו את שכר טרחתו שווה בשווה בהתאם להחלטת המינוי.

מומחה בית המשפט קבע שיש לבצע בדיקת הצפה בדירת הנתבע לצורך איתור מקור הנזילה והמליץ על קבלן לביצוע בדיקה זו. שני הצדדים לא היו מעוניינים באותו קבלן לאור שכר הטרחה הגבוה שדרש.

בעקבות כך קבעתי, שכל קבלן אחר שיוסכם על הצדדים מקובל עליי. לאחר שראיתי שהליך הבחירה המשותף לא מתקדם והנתבע הציע חברה אחרת לביצוע ההצפה, ביקשתי לקבל את עמדת התובעים בנדון. התובעים לא הגישו תגובה וקיבלתי את הצעת הנתבע. בהחלטה מיום 6.6.18, בה קיבלתי את הצעת הנתבע קבעתי, כי הבדיקה תמומן על ידו.

הנתבע הגיש בקשה לשקול את החלטת בית המשפט לגבי מימון הבדיקה מחדש, ונתתי החלטה כי הדבר נעשה מטעמי יעילות, כאשר נושא ההוצאות ייבחן בפסק הדין, כולל הוצאות בדיקת ההצפה.

בבקשה נוספת של הנתבע לעיון מחדש קבעתי ב"רחל בתך הקטנה" ביום 14.6.18, שאין בקביעת מממן הבדיקה "משום כל קביעה לגבי השאלות השנויות במחלוקת".
אינני רואה איך ניתן ללמוד מכך על קביעת עמדה, במיוחד לאחר ההחלטה המבהירה את הדברים.

בשולי הדברים יוער, כי התשלום המלא עבור הבדיקה על ידי החברה שבחר הנתבע, הינו פחות ממחצית התשלום על ידי הקבלן אותו הציע מומחה בית המשפט. סברתי, כי קבלת הצעת הנתבע והתשלום על ידי הנתבע יש בהם את האיזון הנכון לצורך קידום התיק, כאשר ניסיון התיאום שבין הצדדים נכשל וגרם לעיכובים נוספים בסיום ההליכים.

סוף דבר:
לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לפסילת המותב.

לאחר שדחיתי את הבקשה לפסילת המותב, אתייחס לבקשה להעברת התיק לפסים של תביעה רגילה.

הנתבע בבקשתו להעברת הדיון לסדר דין רגיל ציין בסעיף 12 לבקשתו כדלקמן:

"בית המשפט הנכבד, לפנים משורת הדין עשה כל שביכולתו כדי שההליך יתברר בפני
ו, אולם כפי
שפורט לעיל, שורת הדין והיעילות מחייבות כי התיק יועבר למסלול של סדר דין רגיל"

לאור השלב בו מצוי התיק, שלב הבדיקות לצורך מתן חוות דעת סופית , הרי שהמועד הנכון לבדיקת בקשה זו של הנתבע, הינו לאחר קבלת חוות הדעת המשלימה של המומחה, אשר תוגש לאחר שהמומחה יקבל את תוצאות בדיקת ההצפה. לאחר שמימצאי חוות הדעת יהיו בפני
י אשקול בקשה זאת
בשנית בהתחשב באותם מימצאים.

לאור האמור בשלב זה בקשה זו נדחית.

למרות כל האמור לעיל, שמחתי לראות כי מבחינה מעשית קיימת התקדמות בהליכים ,והצדדים נפגשו לתיאום מועד בדיקת ההצפה. אודה על קבלת עדכון נוסף עד למועד התזכורת הפנימית ביום 4.10.18.

לסיום אבקש לאחל לצדדים שנה טובה.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים בדואר רשום.


ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ח, 06 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 8707-09/16 רוג'ה יהושע בוהנה, רנה סולטנה בוהנה נ' מנחם הכהן (פורסם ב-ֽ 06/09/2018)