פסקי דין על חיים דקל - הנושה | פסקי דין על ליבוביץ שושנה פזית | פסקי דין על כונס נכסים רשמי תל אביב | פסקי דין על עו"ד אסף אייל |

33701-09/16 עשא     12/09/2018




עשא 33701-09/16 חיים דקל - הנושה נ' ליבוביץ שושנה פזית, כונס נכסים רשמי תל אביב, עו"ד אסף אייל








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



עש"א 33701-09-16 דקל נ' אסף ואח'
12 ספטמבר 2018




מספר בקשה:2
לפני
כבוד השופטת
נועה גרוסמן


מערער

חיים דקל - הנושה
ע"י ב"כ עו"ד אליהו עמר


נגד


משיבים

1. ליבוביץ שושנה פזית
- החייבת
ע"י ב"כ עו"ד אבישי אסטרייכר

2. כונס נכסים רשמי תל אביב

ע"י ב"כ עו"ד נוי זילברברג
3. אסף אייל
, עו"ד – המנהל המיוחד


פסק דין

טענות המערער:

1.
לפני ערעור על החלטת המנהל המיוחד מיום 23.8.16 לפיה נדחתה תביעת החוב שהגיש המערער, שהתבססה על תיק הוצל"פ שמספרו 521742-01-15 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

2.
תביעת החוב הוגשה ביום 21.1.16 בגין הסך של 79,981 ₪. תיק ההוצל"פ נפתח ביום 25.1.15 במסגרת בקשה לביצוע שטר מיום 10.6.12 ע"ס 66,000 ₪ ז.פ. 10.10.12. שטר החוב ניתן כבטוחה להחזר הלוואה שלקחה החייבת מחברת מג'יק סיקרט בע"מ (להלן: "המלווה").

המלווה מנוהלת על-ידי המערערת. לפי הנטען, ההלוואה נלקחה ביום 10.6.12.

3.
הכרעת המנהל המיוחד צורפה כנספח א' לעש"א.

דפי החשבון צורפו כנספח ב' לעש"א.

העתק הסכם ההלוואה צורף כנספח ג' לעש"א.

העתק שטר החוב צורף כנספח ד' לעש"א.

4.
המערער טען, כי החייבת מעולם לא הגישה התנגדות בתיק ההוצל"פ חרף העובדה שננקטו נגדה הליכים והיא לא התכחשה לחוב מעולם. המערער יוצג בעבר על-ידי עו"ד אלי פרטוק. ביום 6.7.16 נתקבל במשרדו של עו"ד פרטוק מכתבו של המנהל המיוחד ובו נדרש להגיש התייחסותו לתביעת החוב. המכתב צורף כנספח ה' לעש"א.

עו"ד פרטוק השיב במכתב מפורט ביום 28.7.16 שסומן כנספח ו' לעש"א.

המנהל המיוחד ביקש הבהרות במכתבו מיום 8.8.16 נספח ז' לעש"א.
ההבהרות הוגשו ביום 9.8.16 וצורפו כנספח ח' לעש"א.
המנהל המיוחד לא הסתפק בכך וביקש אסמכתאות נוספות במכתבו ביום 14.8.16 נספח ט' לעש"א.
תשובה נשלחה ביום 17.8.16 נספח י' לעש"א.

5.
לאחר כל הנ"ל דחה המנהל המיוחד את תביעת החוב וקבע כדלקמן:
"עיון בתביעת החוב מעלה, כי בסיס החוב הנטען מקורו בשטר חוב שלא כובד מיום 10.10.12 ע"ס 66,000 ₪ אשר נרשם לשם הבטחת רישום הלוואה בהתאם להסכם שנחתם עם החייבת ביום 10.6.12. מתצהירו של הנושה מיום 17.8.16 אשר נשלח לבקשתי, עולה, כי ההלוואה ניתנה במזומן. לתביעת החוב, כמו גם לתצהיר הנ"ל ולתצהירי הנושה מיום 9.8.16 ומיום 28.7.16 לא צורפו אסמכתאות המעידות על מתן ההלוואה, כגון קבלות ו/או חשבוניות ו/או תדפיסי בנק ו/או כל ראיה אחרת להוכחת זכאות הנושה לחוב הנטען. שעה שלא הוכח כי לחייבת חבות לנושה מכוח הסכם ההלוואה ו/או שטר החוב וכפי שצוין ברישא הכרעתי זו, אינני רואה לאשר את תביעת החוב והיא נדחית במלואה".

6.
המערער טוען, כי הציג אסמכתאות בדמות דף החשבון בהוצל"פ ממנו ניתן ללמוד אודות שטר החוב שהוגש לביצוע ועל קרן החוב ומועד הפירעון. עוד הוצג אישור כדין על הפעלת עסק למתן הלוואות חוץ בנקאיות. ההלוואה הוענקה במזומן, נוכח בקשתה של החייבת עקב בעיותיה בחשבון הבנק.
המערער הציע להיבדק במכונת אמת והוסיף כי בידו קלטות שיחות בהן הכירה החייבת בחוב.

העש"א נתמכה בתצהירו של המערער אשר הדגיש בסעיף 24 לתצהירו, כי אין מחלוקת בדבר ההלוואה שניתנה לחייבת. עוד ציין, כי החייבת מעולם לא התכחשה לעצם מתן ההלוואה, סעיף 27 לתצהירו.

עמדת המנהל המיוחד:

7.
המנהל המיוחד אישר, כי תביעת החוב הוגשה ביום 21.1.16, לאחר שצו הכינוס ניתן ביום 22.7.15. דא עקא, המנהל המיוחד הסביר, כי בחקירתה של החייבת לפניו ביום 2.6.16 התכחשה החייבת מכל וכל לחוב. לדבריה, מדובר בהלוואה שנטלה מ"השוק האפור" על קרן של 30,000 ₪ בין השנים 2009-2010 . לדבריה פרעה את ההלוואה במזומן במשך שלוש שנים בתשלומים של 3,750 ₪ לחודש.
לטענת החייבת, החזירה עבור ההלוואה שעמדה במקורה על סף של 30,000 ₪ סך של 150,000 ₪.

עוד טענה החייבת, כי כאשר ביקשה לחדול ולשלם עד בלי די, החתים אותה המערער על הסכם ההלוואה נשוא העש"א ועל שטר חוב נילווה להסכם כמעין "גמר חשבון", אך היא מעולם לא קיבלה לידיה סכום זה, שכולו הפרשי ריבית קצוצה על ההלוואה המקורית.

8.
המנהל המיוחד הוסיף, כי במסגרת בדיקת תביעת החוב על ידו, לאור השגותיה של החייבת לעניין החוב, הרי המערער נדרש לא פחות משלוש פעמים להמציא אסמכתאות תומכות לעניין מתן התמורה ומקור השטר, כדוגמת דפי חשבון, העברות בנקאיות, כרטסות, קבלות, חשבוניות מס וכולה. כל זאת לאור השגותיה של החייבת והכחשותיה לגבי החוב הנטען.

9.
המנהל המיוחד מציין, כי המערער השיב את פניו ריקם פעם אחר פעם וטען כי אין בידו אסמכתאות כלשהן לעצם מתן ההלוואה אשר ניתנה במזומן. לשיטתו של המערער, אשר מצאה ביטוי גם בכתב הערעור, עצם חתימת החייבת על שטר החוב מלמדת על מתן ההלוואה. כמו כן, טוען המערער כי גם העדר התנגדות החייבת לפתיחת תיק ההוצל"פ, הם המהווים את הראיה להודאת החייבת בחוב ואין צורך להוסיף על כך ראיות ואסמכתאות חותכות.

10.
המנהל המיוחד מפנה לתקנות 76(ב) ו-93(א) לתקנות פשיטת רגל תשמ"ה-1985, אשר מצד אחד מחייבות את המערערת לבסס תביעות באסמכתאות ומצד שני מקנות זכות לנאמן לדרוש אסמכתאות לתביעה ולדחותה בהעדרן.
המנהל המיוחד גורס, כי אין לקבל את גישת המערער לפיה עצם פתיחת תיק ההוצל"פ נשוא תביעת החוב ואי הגשת התנגדות מצד החייבת מהווים ראיה מספקת לעצם החוב. משעה שהחייבת לא התגוננה בהוצל"פ כנגד הבקשה לביצוע שטר נשוא תביעת החוב, משול הדבר ל"

פסק דין
שניתן בהעדר הגנה" המקנה לבעל התפקיד את הסמכות לבדוק את נסיבות חתימת השטר והתמורה שניתנה בגינו על-ידי האוחז בו.
יש לציין, כי בעל התפקיד חב חובת נאמנות כלפי החייבת וכלל נושיה.
במיוחד בנסיבות ענייננו, כאשר החייבת הכחישה מכל וכל את החוב.

11.
למרות כל פניות הנאמן, לא צורפו אסמכתאות לתמורה בת ערך על-ידי המערער כדוגמת כרטסות החברה, חשבוניות מס/קבלה, העברות בנקאיות וכולה ולכן דין התביעה להידחות. במיוחד בשים לב לכך שהלוואה ניתנה כביכול על-ידי החברה המלווה וגם אם ניתנה במזומן, הרי ככל ומדובר בחברה המנוהלת בשקיפות כספית וכדין, אמורות להימצא בידה אסמכתאות מסוג זה.
זאת ועוד, עצם הגשת הערעור על-ידי מר חיים דקל, המוגדר בהסכם ההלוואה כמיופה כוחה של החברה, שוללת את מעמדו בהליך הנוכחי. הערעור היה צריך להיות מוגש על-ידי החברה המלווה ולא על-ידי מר דקל.

12.
מכל האמור לעיל, גורס המנהל המיוחד, כי דין הערעור להידחות.
עמדת החייבת:

13.
החייבת צרפה קולה לעמדת המנהל המיוחד וטענה, כי יש לדחות את הערעור. בפתח דבריה ציינה החייבת, כי מדובר בהלוואה חוץ בנקאית עליה לעמוד בתנאים המחמירים של חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג-1993.
החייבת ציינה, כי עצם העובדה כי המערער הינו מר חיים דקל באופן אישי, שעה שעל פי טענתו הסכם ההלוואה נערך עם החברה המלווה מטילה ספק בגרסתו של המערער.

14.
החייבת טענה, כי נטלה הלוואה בסך 30,000 ₪ ומיני אז לא חדלה לשלם כספים ע"ח ההלוואה, עד שסכום ההחזר הגיע ל- 150,000 ₪. ההלוואה הפכה ל"בור ללא תחתית" (סעיף 5 לתגובת החייבת). מעולם לא ניתנה לחייבת כל קבלה על התשלום אלא רק לחצים ואיומים מצד המערער. החייבת חתמה על הסכם ההלוואה בלחץ שהפעיל כלפיה המערער, כמפורט בסעיף 8 לתגובתה ולאחר שאמרה לו שאין בידה עוד אפשרות להוסיף לשלם לו 3,750 ₪ לחודש.

החייבת טוענת, כי נפלה קורבן למעלליו של המערער אשר ניצל את מצבה הכלכלי והנפשי באותה עת וכי היא מוכנה לעבור בדיקת פוליגרף לאמת את גרסתה.

15.
החייבת הוסיפה, כי המערער לא הביא את המסמכים הרלוונטיים להוכחת ההלוואה ודפי הוצל"פ אינם מהווים אסמכתא מספקת כנדרש בדין לעצם קיומה של ההלוואה ואף לא על פי הסעיפים 8 ו- 10 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג-1993.


עמדת הכנ"ר:


16.
הכנ"ר צרף קולו לעמדת המנהל המיוחד מראשיתה ועד אחריתה (סעיף 2 לעמדת הכנ"ר).

הכנ"ר שם דגש על כך שהחוב הנטען על פי הסכם ההלוואה, הינו כלפי החברה המלווה, כאשר תביעת החוב הוגשה על-ידי מר דקל כאדם פרטי. מדובר בישות נפרדת. לטעמו של הכנ"ר די בכך כדי לדחות את הערעור. יתר על כן, סמכותו של המנהל המיוחד בהליך של בדיקת תביעת החוב הינה יחודית ומהותה מעין שיפוטית. לא בנקל יתערב בית המשפט בהכרעות בעל התפקיד, כל עוד לא חרג ממתחם הסבירות.

17.
בענייננו, בדיקת תביעת החוב על נספחיה מעלות תהיות לקיומו של חיוב ומשכך, יש הצדקה לדקדק בטיב הוכחתו של המערער ועמדת הכנ"ר אשר במסגרתה
דחה את תביעת החוב מוצדקת. למנהל המיוחד בבדיקת תביעת חוב היכולת והחובה להציץ אל מאחורי פרגוד פסק הדין כפי שנעשה בענייננו.

18.
המנהל המיוחד חקר ודרש להמציא מסמכים להוכחת תביעת החוב לרבות חשבונית מס, קבלות, העברות בנקאיות ודוחות. המערער לא עמד בכך ואף מטעם זה ראוי לדחות את תביעת החוב.

תשובות המערער:

19.
המערער נדרש להשיב לכל התגובות. המערער חזר בתגובות שהגיש מטעמו הן לעמדת הכנ"ר והן לעמדת המנהל המיוחד על האמור בהודעת הערעור שהוגשה מטעמו. המערער סבור, כי יש להעניק משקל לטענותיו ולמסמכים המצויים בידיו.
לגרסתו טענות החייבת נשמעו על ידה רק כעת מבלי שטרחה להגיש התנגדות מטעמה לגבי תשלום החוב. יתר על כן, מטענות החייבת עולה, כי היא מאשרת את עצם מתן ההלוואה למרות שהיא טוענת שפרעה אותה במזומן. לכן, טענות החייבת הן מסוג טענת "פרעתי" שמקומם בהליכי הוצל"פ. הנושה/מערער סבור, כי הדין וההלכה הפסוקה מטילים את נטל ההוכחה בדבר פירעון ההלוואה על שכם החייבת. חרף זאת, המנהל המיוחד הותיר את נטל ההוכחה על שכמו של המערער והדבר אינו יכול לעמוד.
לא היתה התייחסות כלל לטענותיו בדבר קיומם של קלטות בהן החייבת אישרה קיומו של חוב והבטיחה לפרעו. המערער סבור כי הגיש ראיות התומכות בגרסתו.

אשר לטענה, כי הערעור לא הוגש על-ידי החברה המלווה אלא על-ידי מר דקל באופן אישי, הוא טוען כי הינו עובד נציג ומיופה כוח של החברה המלווה, ולפיכך מוסמך להגיש הליכים
משפטיים עבורה ובשמה. דבר זה מצא ביטוי לטענתו גם בהסכם ההלוואה נשוא תביעת החוב.
אשר על כן חוזר המערער על כתב הערעור ועומד עליו.






דיון והכרעה:
מעמדו של מנהל מיוחד בתביעת חוב:

20.
מעמדו של מנהל מיוחד בתביעת חוב הוא כערכאה שיפוטית לכל דבר ועניין.
רק לעיתים נדירות יתערב בית משפט של פש"ר בהכרעותיו.
ראו: סעיף 13 לפקודת פשיטת רגל (נוסח חדש) תש"ם-1980:

"בית המשפט בדינו בבקשת הנושה, רשאי לברר מה היתה התמורה לחוב פסוק, ואם היתה לפניו ראיה למירמה, קנוניה או עיוות דין, או שהוכח קיומו של חוב בר תביעה מלבד החוב הפסוק, רשאי הוא לברר תקפותו של החוב הפסוק".
ראו בספרם של המלומדים א. גרוניס וש.לוין "פשיטת רגל" מהדורה שניה, עמוד 280:
"בדונו בתביעות החוב ממלא הנאמן תפקיד שיפוטי ובמידה מסוימת אף עולה על כוחו של בית המשפט".
בתיק ע"א 1051/91 גבריאל הרצל נ' יחיאל מכטינגר ואח'
פד"י מ"ו (4) עמ' 353 שם בעמ' 358-259 נקבע כי כאשר מוגשת לנאמן בפשיטת רגל הוכחת חוב המבוססת על

פסק דין
, רשאי הנאמן להציץ מאחורי פסק הדין
(the judgment to go behind)
ולבחון את התמורה, אם ניתנה בעדו.
כן ראו: ע"א 6561/15 דב דבורצקי נ' עו"ד מרים זפט, נאמנת (ניתן מפי כבוד השופט י. דנציגר, פורסם בנבו 29.1.17).
ע"א 6872/16 חיון נ' זאב דסברג, מנהל מיוחד
(ניתן מפי כבוד השופט י.דנציגר, פורסם בנבו 4.1.17).
התערבות שיפוטית בהכרעות של נאמן בקשר לתביעות חוב תופעל במשורה ותוגבל לחריגה קיצונית מן הסבירות
הראויה, תוך התרת מתחם שיקול דעת רחב לנושא התפקיד.
ע"א 7575/12 יפת נ' זלצמן
(ניתן מפי כבוד השופט א. שוהם, פורסם בנבו 4.8.14).

הלכה זו מונחת לנגד עיני בית משפט של פש"ר, בבואו לדון בעש"א שהוגשה על הכרעה בתביעת חוב.


על מי רובץ נטל ההוכחה?

21.
הנושה בענייננו, טוען כי נטל ההוכחה אינו רובץ עליו כי אם על החייבת שהיה עליה להשיג על שטר החוב שהוגש לביצוע, במסגרת הליכי הוצל"פ בין על דרך הגשת התנגדות ובין על דרך העלאת טענת "פרעתי".
אני מוצאת כי טענה זו אינה עומדת במבחן הדין והפסיקה.
נטל ההוכחה בתביעת חוב מוטל על הנושה, הוא זה שצריך להוכיח את החוב כלפיו. עליו להגיש תביעת חוב מפורטת ומנומקת ולצרף אליה את כל הראיות התומכות בתביעת החוב.
ראו: פש"ר ( מחוזי תל אביב)1199/01 דנבר צבעי ישראל בע"מ נ' עו"ד גולדבלט-לוי (מחוזי ת"א) ניתן מפי כבוד השופטת ורדה אלשייך :

"על נושה המגיש תביעת חוב, כמוהו כתובע אזרחי, מוטל הנטל להוכיח תביעתו ובמסגרת זו להגיש תביעת חוב מנומקת ומלאה תוך שהוא תומך אותה בכל הראיות הנמצאות ברשותו; אם לא עשה כן אין לו לנושה כל זכות קנויה כי הנאמן או המנהל המיוחד יעמידו אותו על טעותו ויניחו לו לבצע מקצה שיפורים".
נאמר מפי כבוד השופטת ורדה אלשייך בפש"ר( מחוזי תל אביב)
1705-01,8716-04
יוסף כלאתי נ' עו"ד גדעון פישר
( ניתן ביום 26.8.05) כי
נטל ההוכחה בדבר קיום החוב הינו תמיד על הנושה, זאת משום שהנושה הוא זה הטוען לקיום חוב. קרי, הוא זה המבקש להוציא מחברו.
בניגוד לסכסוך משפטי בין נושה לבין חייב סולבנטי, העובדה כי החייב מודה בחוב פלוני אינה מקבלת בהכרח משקל מכריע.

פרטים נוספים:

22.
המנהל המיוחד רשאי לבקש פרטים נוספים על מנת להכריע בתביעת החוב.
ראו: תקנה 93(א) לתקנות פשיטת רגל תשמ"ה-1984.
דרישת הפרטים הנוספים יכולה להיעשות באמצעות בקשת מסמכים ספציפיים ודרישת תצהירים.
בענייננו, המנהל המיוחד נהג במערער לפנים משורת הדין כאשר חזר ודרש שלוש פעמים השלמת פרטים. בכל זאת, הפרטים שהוענקו לא היו מספקים וכללו בעיקרם התייחסות למסמכי הוצל"פ.

הנושה לא התמודד עם טענות החייבת כי פרעה במזומן את מלוא תמורת ההלוואה שניתנה לה בשעתה ולא המציא אסמכתאות של ממש להעמדת סכום שטר החוב לידיה. הסכם הלוואה חתום ושטר חוב כשלעצמם, אינם שקולים כנגד אסמכתאות של ממש, המעידות על העברת כספים מרשות המלווה לרשות הלווה. במיוחד בענייננו, כאשר נטען כי המלווה היא גוף משפטי שעיסוקו במתן הלוואות חוץ בנקאיות. הרי הדעת נותנת כי החברה המלווה מנהלת עסקיה תוך רישומים ואסמכתאות שניתן להציגם בשעת הצורך. העדרן של אסמכתאות כאלה פועל לחובתה.

מן הכלל אל הפרט:
23.
בענייננו, פעל המנהל המיוחד על פי סמכותו, ובדק את תביעות החוב שהוגשו בעניינה של חייבת זו לרבות תביעת החוב נשוא העש"א.
המנהל המיוחד נכנס בנעליה של החייבת, אך הוא חב זהירות ואחריות כלפי כלל הנושים והמערער בכלל זה. במקרה שלנו שוכנעתי, כי המנהל המיוחד פעל באחריות מירבית ובזהירות רבה כאשר בחן את תביעת החוב נשוא ההליך. המנהל המיוחד יכול היה לדחות את תביעת החוב לאלתר בהעדר אסמכתאות מתאימות. המנהל המיוחד לא הסתפק בכך, חזר, דרש ובדק ואיפשר למערער פעם אחר פעם לשפר את מעמדו. אלא, שהמערער לא הרים את נטל ההוכחה ולא סיפק הוכחות מתאימות. טענותיו של המערער כי ההלוואה ניתנה במזומן ללא אסמכתא כלכלית למתן ההלוואה, עומדות מול טענות החייבת כי ההלוואה המקורית עמדה על סך של 30,000 ₪ והיא החזירה כבר פי חמש ממנה.

עמדתו של המערער כי הוא מוכן להיבדק בפוליגרף להוכחת גרסתה, ניצבת מול עמדת החייבת כי אף היא מוכנה להיבדק בפוליגרף להוכחת גרסתה.
המערער המציא שטר חוב חתום על-ידי החייבת וכן הסכם הלוואה. הא ותו לא.

היכן התשתית הראייתית לכך שההלוואה כאמור אכן ניתנה ? המערער טען כי בידו קלטות אך לא צירף למנהל המיוחד העתק הקלטות ותמליל שלהן. המערער לא הראה דפי חשבון בנק של החברה, כרטסת החברה ואסמכתאות חשבונאיות אחרות שיש בהן כדי ללמד על העברת סכום ההלוואה המשתקף בשטר החוב לידי החייבת, במועד בו נחתם שטר החוב.
אני מוצאת כי בעניינו פעל המנהל המיוחד כדבעי כאשר דחה את תביעת החוב.
אחזור ואדגיש : תביעת החוב הוגשה ללא פירוט רלוונטי, ללא אסמכתאות ואף שניתנו הזדמנויות למערער לשפר את הראיות שבידיו הוא לא עשה כן.
בהקשר זה ראו גם דברי בית המשפט העליון בע"א 2832/15 חברת סייפראקטיב בע"מ נ' טרומדיה טכנולוגיות בע"מ, בהרכב כבוד השופטים א. חיות, ע. פוגלמן ו-ע.ברון (ניתן ביום 16.3.17, פורסם בנבו).

24.
גם חוסר ההתאמה בין זהות המערער לזהות הנושה, עומד לרועץ להצלחת הערעור.
אומנם המערער טוען, כי הוא מיופה כוח של החברה המלווה. אך לא די בכך כדי להמיר את אישיותה המשפטית של החברה המלווה באישיותו המשפטית של המערער. כאשר עסקינן בחברה בע"מ אשר עליה מוטלות חובות שבדין לנהל ספרים בדבר הכנסות והוצאות, אין היא יכולה להתעלם מדרישות הדין ולהסביר את העדרן של אסמכתאות אלה, בקיומו של מיופה כוח אשר הופך למערער.

25.
אוסיף ואומר, כי עסקינן בחוב נטען שמקורו בחוק הסדרת הלוואת חוץ בנקאיות תשנ"ג-1993. בחיקוק זה מוטלות על מלווה הוראות
מחמירות

ביחס לגילוי הסכום שתשלומו נדרש ואופן חישובו, כולל התשלומים ששילם הלווה לפירעון ההלוואה ומועדם בצירוף סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום. ראו סעיף 8 לחוק הנ"ל.

המערער בענייננו, לא התמודד כלל ועיקר עם טענת החייבת כי שילמה במזומן תקופה ארוכה סכומים שעלו על סכום ההלוואה המקורית ולא הגיש פירוט כנדרש.

מכל הנימוקים הללו, אני מוצאת לנכון לדחות את הערעור.
סיכום:
26.
מן המקובץ לעיל, אני קובעת כי החלטת המנהל המיוחד לדחות את תביעת החוב בענייננו, תקינה, ראויה, מוצדקת ואין מקום להתערבות בית משפט של פש"ר.

27.
העש"א נדחית בזה.
אני מחייבת את המערער בתשלום הוצאות לקופת הפש"ר בסך של 5,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום,
ג' תשרי תשע"ט, 12 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.











עשא בית משפט מחוזי 33701-09/16 חיים דקל - הנושה נ' ליבוביץ שושנה פזית, כונס נכסים רשמי תל אביב, עו"ד אסף אייל (פורסם ב-ֽ 12/09/2018)