פסקי דין על תלמה נסיעות ותיירות בע"מ | פסקי דין על גיל סגל

5479-05/18 רעא     29/08/2018




רעא 5479-05/18 תלמה נסיעות ותיירות בע"מ נ' גיל סגל








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רע"א 5479-05-18 תלמה נסיעות ותיירות בע"מ
נ' סגל




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופט
דאוד מאזן


מבקשת

תלמה נסיעות ותיירות בע"מ


נגד

משיב
גיל סגל





החלטה



1.
בפני
י בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא-ברנע), מיום 11/4/18 בתא"ק 66358-01-18 במסגרתה, הורה בית משפט קמא על מחיקת הכותרת והעברת התיק לסדר דין רגיל.

2.
המבקש הגיש כנגד המשיב תביעה כספית, על סך של 241,9670 ₪ בסדר דין מקוצר. בתביעה נטען כי המבקשת עוסקת במכירה כסוכן עבור אחרים שירותי נסיעות, טיסה ותיירות בארץ ובחו"ל. המשיב
מעורב בדרך זו או אחרת בחברה
safeeglobal


הרשומה באי מלטה. על פי הנטען בכתב התביעה בחודשים 6-9לשנת 2017, בוצע עבור הנתבע או מי מטעמו, כשהוא נושא בחבות אישית לפרוע את כל החיובים והוא איש הקשר לאספקת שירותי תיירות לאחרים וגם הצרכן העיקרי של שירותי התיירות, כאשר 15 מתוך 24 חשבוניות נצרכו על ידי המשיב ובני משפחתו.

3.
אין חולק כי אין בין הצדדים הסכם מסגרת להענקת שירותי תיירות. המבקשת מציינת כי עילת התביעה( ההתחייבות/הערבות) נוצרה בחלק מן החשבוניות עקב התחייבות מפורשת ואף החשבוניות הוצאו על שם המשיב

4.
עוד עולה מכתב התביעה שהראיה בכתב להתחייבות לתשלום החשבונות מקורה בהתכתבות במסרונים במסגרת 'וואטס אפ' וממנה, לשיטת התובעת, ניתן לקבוע את אותה התחייבות. כעולה מכתב התביעה אלה הם המסרונים אשר מבססים את עילת התביעה כנגד המשיב:


ובהמשך :

5.
המבקש ביקש למחוק את הכותרת מאחר והתביעה לא ראויה לדון בסדר דין מקוצר בהעדר התחייבות או הסכם . לתביעה צורפו מסמכים שהם חשבוניות
או כרטיס לקוח שהמשיב חולק על עצם אמינותם ותוכנן.

6.
בית משפט קמא בהחלטתו קבע כי בהעדר ראשית ראיה בכתב להתחייבות המשיב , ביחס לחלק מסכום התביעה, יש להורות על מחיקת הכותרת, ולהעביר את התיק לבירור במסגרת סדר דין רגיל.

7.
המבקשת
מיאנה
להשלים עם החלטתו של בית משפט קמא, וטענה
כי יש לבטל את החלטתו של בית המשפט קמא ולהותיר את הכותרת על כנה. לטענת המבקש צורפו על ידו לכתב התביעה כל המסרונים בתוכנת ה 'וואטס אפ', חשבוניות, וכל אלה מהווים ראיות להתחייבויות המשיב ובעטין היה על בית משפט קמא להותיר את הכותרת על כנה,
תוך חיוב המשיב בהוצאות המבקש בשתי הערכאות.



8.


לאחר ששבתי ועיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובהחלטת בית משפט קמא, תשובת המשיב, אני מוצא, כי דין הבקשה להידחות.

9.
תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר צריכה למלא שלוש דרישות, מצטברות,
הקבועות בתקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984: (1)היות התביעה על סכום קצוב; (2)הסכום הקצוב נובע מכוח חוזה, או התחייבות מפורשים או מכללא;(3) שיש לגביהן ראיות בכתב. כתב כב' השופט י' מלץ ז"ל בע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ
‎

‎
נ' בנק המזרחי המאוחד בע"
מ, פ''ד מה(3) 188, 194 (1991):


"הדרישה בתקנות לראיות בכתב אין פירושה שיש צורך שראיות אלו יתמכו בכל רכיבי התביעה לכל פרטיהם. המסמכים הדרושים אמורים להוות "ראשית ראיה בכתב" בלבד ותו לא."

ובהמשך (שם):

"הגישה העולה מפסיקה זו בכל הנוגע להיקף המסמכים הדרושים הינה מקילה, ומכוח מטרת הדרישה לצירוף המסמך, כמפורט לעיל, עמדת בית-משפט זה היא, כי מדובר בדרישה מינימאלית. יחד עם זאת, הכתב הנדרש צריך להתייחס לתביעה עצמה, ולא רק לחוזה או להתחייבות המהווים חלק מהעילה (ע"א 178/68 [3], בעמ' 199)."

10.
תביעה בסדר דין מקוצר כרוכה בפגיעה בזכותו של הנתבע להתגונן מפני התביעה. על כן, יש להקפיד הקפדה יתרה על כשירותה של תביעה המוגשת בסדר דין מקוצר להתברר בהליך זה, ואף נקבע
כי הבחינה נעשית ראשית , לפי כתב התביעה כפי שהוגש,
ודי בכך שחלק מן התביעה אינו ראוי להידון בסדר דין מקוצר, כדי לפסול את התביעה מלהידון בסדר דין מקוצר.
עמד על כך בית המשפט העליון ברע"א 8364/07 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, בפסקה 6:

"ההליך של סדר דין מקוצר נועד לאפשר מסלול לדיון מהיר בתביעות מסוימות. מדובר, בתביעות לגביהן קיימת הסתברות ברמה גבוהה יחסית שבסופו של יום יזכה התובע בתביעתו. היינו, מדובר בתביעות בהן על פני הדברים יש לתובע עילת תביעה מבוססת ומוצקה. הנחת יסוד זאת מצדיקה הטלת מגבלות מסוימות על זכות הגישה לערכאות של הנתבע..."

11.
בעניין מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" קבעה כב' הרשמת הבכירה :
"התביעה אינה מתאימה כולה להתברר בסדר דין מקוצר, בהעדר ראשית ראיה בכתב להתחייבות הנתבע לשלם עבור כל סכום התביעה. סדר הדין המקוצר הינו חריג להליך הרגיל, ונועד לתיקים בהם קיים חוזה מסגרת מפורט דיו, ועיקר יש צורך במסמך שאזכר את החיוב הכספי הנתבע. תכתובת המסרונים אינה מהווה תחליף לראשית הראיה בכתב, והיא כוללנית ולא מתייחסת לחיובים מסוימים. אני מורה על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר". ומחייבת את התובעת לשלם לנתבע את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪."

12.
בית משפט קמא קבע בהחלטתו שתכתובת מסרונים אינה מהווה תחליף לראשית ראיה. אין דעתי כדעתו בנקודה זו. הדרישה של ראשית ראיה בכתב במובנה הקלאסי מקבלת פרשנות אחרת בעידן הראיות האלקטרוניות. אין חולק שחומר מחשב, לרבות הטלפון הנייד, שניתן לדלות ממנו חומרים אובייקטיביים בזמן אמת, ראיות עוצמתיות שיכולות לשרת הן את התביעה והן את ההגנה, מהווה ראיות אלקטרוניות, בהתקיים יסוד המהימנות, יש בו כדי להוות תחליף לדרישת הכתב המסורתית. בית המשפט העליון עמד על חשיבות הטלפון הסלולרי
והתוצרים הדיגיטליים האצורים בו בע"פ 8627/14 דביר נ' מדינת ישראל (14.7.2015):

"הסמארטפון הפך זה מכבר לידידו הטוב של האדם. דומה כי לא תהא זו הפרזה לומר כי בטלפון הסלולרי טמון סיפור חייו של האדם בהאידנא, באשר אצורים בתוכו רגעים וזכרונות משמעותיים מחייו של אדם, לצד מידע ופרטים חיוניים לתפקודו היומיומי – תמונות של עצמו ושל יקיריו, כתובות ומספרי טלפון של קרובים ומכרים, יומן, פתקי תזכורות ולוח שנה, ועוד
.
[...] הסמארטפון משמש גם כמחשב, גם כמצלמה, גם כטלפון ועוד פונקציות רבות, בגינם נתפס המכשיר בעיני רבים ל'צינור' אל העולם שבחוץ, ואף לפלטפורמה באמצעותה אנשים מנהלים מערכות יחסים חברתיות.
[...] הסמארטפון הוא מעין כספת ניידת המכילה תמונות, לעיתים תמונות רגישות, התכתבויות אישיות ומידע פרטי, ולעיתים אף סודי [...]. מרבית המכשירים הסלולריים
הנמכרים כיום, הינם 'מכשירים חכמים', שמהווים לרוב גם שער כניסה לשלל נכסיו הדיגיטליים של האדם – חשבון דואר אלקטרוני, חשבון פייסבוק ורשתות חברתיות נוספות, אפליקציות עם גישה לחשבון הבנק וכיוצא באלה. ההתקדמות הטכנולוגית מן העת האחרונה, אף הופכת את המכשיר הסלולארי לאמצעי תשלום המכונה 'ארנק דיגיטלי', אשר מחליף בהדרגה את כרטיסי האשראי הקשיחים".

13.
אני סבור כי הודעה ב-
'וואטס אפ' , שהושגה בדרך חוקית, כחלק מהתכתבות בין שני
צדדים-כפי המקרה דנן, יכולה להוות תחליף נאות לדרישת הכתב, והודעות אלו באופן עקרוני יש בכוחם לענות על התיבה "ראיה בכתב" הקבועה בתקנה 202 לתקנות. תוצרי מחשב, שעומדים בדרישות הדין מבחינת מהימנות וקבילות, יש בכוחם להוות תחליף נאות לכתב הפיסי המוכר.

14.
עם זאת אין בקביעה זו , כדי לשנות את החלטת של בית משפט קמא וקביעתו כי התביעה אינה כשירה להידון בסדר דין מקוצר. ההלכה הפסוקה, כאמור, בעניין דרישת הכתב שדי "בראשית ראיה" בלבד על מנת להכשיר את התביעה בסדר דין מקוצר, אך מסמכיו של ספק וחשבונותיו אינם יכולים, כשלעצמם, לשמש ראיה בכתב בתביעה בסדר דין מקוצר, אם אין דבר המצדיק לתת ערך ראייתי לחשבונות אלה והן צריכות להסתמך על ראיה נוספת, כגון טופס הזמנה, הסכם חתום וכדומה. בעניין זה נקבע בע"א 82/75 כתריאל לשוביץ נ' פייבל פרבמן, פ"ד כ"ט (2) 660, כי: "אין החשבונות כשלעצמם יכולים להוות אף ראשית ראיה שבכתב על התחייבותן של המערערות לשלם את דמי ההובלה".

באותו מקרה חייבה המשיבה את המערערות בחשבונות ששלחה להן בהפרשי הובלה, למרות שבחוזה נאמר כי אין להוסיף על המחיר שנקבע עבור ההובלה. בית המשפט פסק שעל אף שהמערערות שילמו חלק ניכר מהתשלום, קרי החשבונות, אין החשבונות מהוות ראיה שהן ביטלו את מה שנאמר בחוזה או קיבלו על עצמן התחייבות זו.

15.
במקרנו כל נסיעה היא הזמנת שירות בפני
עצמה ומסגרת חוזית נפרדת ועצמאית. מאחר ולא קיים הסכם מסגרת בין הצדדים, יש לוודא קיומה של תשית חוזית בגין כל הזמנה והזמנה או לדלות מתוך הודעת הוואטס אישור לסכום או לחיובים המצטברים.

16.
ברור שאין במסמכי הנתבעת לבדן- חשבוניות וכרטסת, שלא מאושרת ולא חתומה בידי המשיב כדי ליצור את ראשית הראיה הנטענת. השאלה הינה האם יש בהודעות הוואטס אפ שצורפו, אותה ראשית ראיה הדרושה להכשרת התביעה בסדר דין מקוצר. אני סבור כי צדק בית משפט קמא בקביעתו שאין ראשית ראיה להתחייבות המשיב לשלם עבור כל סכום

התביעה, והודעות שצורפו הם כלליות ולא מתייחסים לחיובים מסוימים. אם לא די בכך, גם מהודעות אלו לא ברור אם החיוב עבור כל מרכיבי התביעה הם חיובים אישיים נוכח אותה הודעה בעמוד 31 בשעה 17:09 לפיה כתב: " זה לא פרטי, זה חלק מחברה." .


ההודעות הן כלליות ולא ברור אם הן התחייבות אישית או התחייבות בשם החברה, ההודעות אין בהם כדי להוות אותה ראיה המצדיקה פגיעה בזכותו של הנתבע להתגונן מפני התביעה. מכוח כך, וכמפורט לעיל, יש להקפיד הקפדה יתרה על כשירותה של תביעה המוגשת בסדר דין מקוצר להתברר בהליך מקוצר, וצדק בית משפט קמא, כשבחן את מלוא המסמכים שצורפו ומצא כי אין בהם די כדי להכשיר את התביעה בסדר דין מקוצר.

17.
אין בכך כדי לקבוע, שאין עילת תביעה כנגד המשיב.
יש לשמוע את הראיות ולהבין את תוכן ההודעות והקשרן כדי לבסס את העילה, אך ההודעות כולם, כולל אלה שצוטטו בכתב התביעה, אין בכוחן להוות אותה ראשית ראיה המכשירה את התביעה בסדר דין מקוצר.


18.
לאור כל האמור, צדק בית משפט קמא בקובעו כי התביעה אינה עומדת בתנאי הסף להגשת תביעה בסדר דין מקוצר, והורה למחוק את כותרת התביעה ועל העברתה לאור סכום התביעה להליך של סדר דין מהיר.


19.
למעלה מן הנדרש יצוין, כי אין בהחלטתו של בית משפט קמא פגיעה בזכויות המבקש, שכן ביכולתו לחקור את המשיב במהלך בירור התביעה לגופה. ראה: רע"א 1264/08 סלאמה מונדר ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (27/04/08).


20.
סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.

21.
אני מחייב את המבקשת לשלם למשיב באמצעות בא כוחו, הוצאות בקשה זו בסך 2,000 ₪. הסכום יחולט מהפיקדון הקיים בתיק בית המשפט. יתרת העירבון, יוחזר על ידי מזכירות בית משפט לידי המבקשת באמצעות בא כוחה.

ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ח, 29 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.










רעא בית משפט מחוזי 5479-05/18 תלמה נסיעות ותיירות בע"מ נ' גיל סגל (פורסם ב-ֽ 29/08/2018)