פסקי דין על נילי ארז | פסקי דין על גבע ארז | פסקי דין על צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ

5755/04 א     11/10/2005




א 5755/04 נילי ארז, גבע ארז נ' צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ




12
בתי המשפט

ת.א. 5755/04
בית משפט השלום ראשון לציון
שופט: קסירר אברהם

בפני
:

1. נילי ארז

2. גבע ארז

בעניין:
התובעים
נ ג ד
צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ
הנתבעת
פסק דין
1. התובעים בעלי זכויות ברכב, עותרים לחייב את הנתבעת לפצותם בגין נזקים שנגרמו להם מהתרשלות נטענת של הנתבעת, בטיפול ברכבם.

עיקרי הטענות בכתב התביעה מ- 22.11.01: התובעים טוענים כי רכשו את הרכב מסוג פולקסווגן דגם קארוול, הרכב שימש לפרנסתם בחברת הסעות שהקימו בשנת 1992 והיה רכב ההסעות היחיד של החברה. ב- 95 ביקשו התובעים להחליף מנוע הרכב, פנו לנתבעת, ב- 18.1.95 בוצעה החלפת מנוע עבורו שולמו 14,581 ₪.

לטענתם, מיד עם קבלת הרכב, החלו להתגלות בו בעיות מכניות רבות. נסיון לפתרן באמצעות הנתבעת היה ללא הועיל. ב- 15.3.95 הרכב נתקע בעיצומו של יום עבודה,
ב- 31.3.95 הוחלף מנוע בשנית ע"י הנתבעת, אך לשווא והמנוע הוחלף בשלישית.
לטענתם, "סופו של דבר שמנוע הרכב הוחלף 5 פעמים!!! טרם נאלצו התובעים למכור את הרכב במחיר הפסד".
התובעים טוענים כי הרכב היה מושבת בשל תקלות, טיפולים והחלפות המנועים. הם נאלצו לשכור רכבים חלופיים לעיסוקם, חברת ההסעות לא יכלה לעמוד בהתחייבויותיה, המוניטין נפגע, הוצאותיה גדלו והיא נסגרה.

התובעים טוענים כי הנזקים ארעו "עקב התרשלות מצד הנתבעת" - התרשלות מקצועית בהחלפת המנוע, בשיטות העבודה וטיפול בתקלות ולחילופין, להיעדר ידיעה לנסיבות שהביאו לנזק ולהעברת הנטל, בשל כך.

התובעים טוענים כי מחזור עסקי של החברה ירד בשנים 94 - 95 ב- 70 אלף ₪. הפסד הכנסה לתובעים בסך 40000 ₪, הוצאות של 42 אלף ₪ משוערך ועוגמת נפש המוערך ב- 18 אלף ₪. סכום התביעה נקבע לצורך אגרה ע"ס 100 אלף ₪.

הנתבעת בכתב הגנתה טוענת בעיקר לשיהוי בהגשת התביעה, להכחשת ארועים נטענים ולדחיית ראשי נזק ושיעוריהם. הנתבעת טוענת כי ככל שהיתה התרשלות בהחלפת מנוע, על התובעים להפנות תביעתם למוסך שביצע את ההחלפה, המהווה מוסך פרטי ואישיות משפטית נפרדת ולא נגד הנתבעת המהווה יבואנית הרכבים, תעודת אחריות שהוצאה מוציאה מכלל הנזקים את הנזקים הנתבעים ומכל מקום, לעת הקובע, לא היתה תעודת אחריות תקפה ואין לה ידיעה להחלפות הנוספות הנטענות זולת הראשונה.

התובעים לא הגישו כתב תשובה.

2. בהליכים מקדמיים עתרו התובעים לתיקון התובענה על דרך הוספת המוסך שביצע את ההחלפה הראשונה - מוסך ח.ח. יפו בע"מ כנתבעת נוספת ומחמת מחדליהם, נותרה התביעה ללא תיקון (ר' החלטת כבוד השופטת נדב מ- 27.1.03 ו- 19.6.03 בבש"א 1282/02 ו- 4399/02).

ועוד, לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת מומחה, לתובעים הובהר הצורך בכך ולפנים משורת הדין נעתרה בקשתם לצירוף, על ידי כבוד השופטת נדב (פרוט' והחלטה
מ- 8.7.03), ניתנו ארכות ולשווא. התובעים לא הגישו חוות דעת מומחה מטעמם.

3. יריעת המחלוקת נבחנת על פי האמור בכתבי טענות.
ראיות התובעים היו: עדות תובעת 1 ומסמכים.
ראיות הנתבעים היו: עדות מנהל שירות לקוחות בנתבעת, שהוא גם טכנאי רכב ומוסמך לניהול מוסך ומסמכים.

4. עיקרי העובדות הרלבנטיות שהוכחו כדבעי:
התובעים רכשו את הרכב ב- 1992 והוא שימש אותם לשימוש פרטי ולביצוע הסעות גוף שנקרא א.ג.מ. הסעות, גוף שמהותו המשפטית לא הוכחה.
שם הגוף מורכב מאותיות ראשונות של שמות ילדי התובעים.
מבדיקת המסמכים ועדות התובעת עולה, כי הוצאות בנוגע לרכב והכנסות מהשימוש בו להסעות, הוצאו ונרשמו באופן לא אחיד. חלק מהקבלות מופנות לתובעת, חלק לחברת הליסינג (דרכה נרכש עפ"י עדותה), חלק לא.ג.מ הסעות ולארז יחיאל (?). בעדותה מוסרת התובעת, ביחס להכנסות, כי "כל מה שנכנס היה של החברה" (פרוט' 4) ובמענה לשאלת ההוצאות השיבה שלא "החברה" שילמה אלא היא (פרוט' 5).

בינואר 1995 החליטו התובעים להחליף מנוע מקורי של הרכב, כתוצאה של בלאי, לאחר שנסע כ- 350 אלף ק"מ ולצורך כך הופנו ע"י הנתבעת למוסך מורשה ח.ח. יפו בע"מ.
ביום 18.1.95 בוצעה החלפת המנוע המקורי במנוע מחודש במוסך ח.ח. יפו בע"מ. קבלה ע"ס 14,581 ₪ הוצאה על שם יחיאל ארז. החשבונית על שם אגם ארז ונילי.
ביום 31.3.95 בוצעה החלפת המנוע המחודש, אף זאת במוסך ח.ח. יפו בע"מ.
במרווחים של חצי שנה (עדות התובעת - פרוט' 6), בוצעו עוד 2 החלפות מנוע במוסך הנתבעת בבת ים. עבור החלפות שנייה, שלישית ורביעית לא שילמו התובעים דבר. ההחלפה בפועל מבוצעת תוך כ- 3 שעות (עדות עד הנתבעת - פרוט' 10).
ב- 1/97 הוחלף המנוע בפעם החמישית על ידי התובעים במוסך פרטי שזהותו לא הובררה והוא אינו מוסך מורשה או קשור בנתבעת.
התובעת טוענת כי שילמה על ההחלפה החמישית במוסך הפרטי 17,000 ₪, אך אין ראיה לכך.

כ- 4 חודשים לאחר החלפת המנוע, הרכב נגנב, כך טענה התובעת בעדותה, להבדיל מכתב תביעתה, שם טענה כי נמכר ובהפסד, אך הכחישה כי כך טענה (פרוט' 5).

התובעים טוענים לתקלות וליקויים ברכב לאחר החלפת המנועים, בשל התקנה לקויה ואי טיפול נכון בליקויים. כאמור, לא הוגשה חוות דעת מומחה מטעמם והמסמכים עליהם הם סומכים, משקפים טיפול שוטף וליקויים מכניים שאין בהם ראיה ובסיס לקביעת ממצא, על פיהם, לכך שהם נוגעים וקשורים להתקנה לקויה או טיפול לקוי.

מהמסמכים עולה כי הרכב, שמנועיו, כנטען, הוחלפו בהפרשים של כחצי שנה, נסע עשרות אלפי קילומטרים (ב- 95, לדוגמה, נסע הרכב 83,000 ק"מ - עדותה - פרוט' 8).

נראה כי אין מחלוקת ש- 4 החלפות מנוע אינן דבר שבשגרה, כך הנתבעת מציינת בסיכומיה ומוסיפה כי לותיקי הנתבעת לא זכור מקרה כזה. לטענתה התובעים אמורים היו להוכיח את "הסיבה" ולו בהגשת חוות דעת מומחה מטעמם, מה שכשלו ונמנעו מעשות, ללא טעם בדין.

5. עיקרי טענות הצדדים בסיכומיהם:
התובעים: הרכב שימש את התובעים מ- 92 כרכב הסעות יחיד בעת ששימש לפרנסתם. החלפת המנוע הראשון (לגביו אין להם כל טענות), נבע משחיקתו בשל שימוש מרובה ונעשה במוסך, אליו הופנו על ידי הנתבעת ולמנוע זה קיבלו כתב אחריות מהנתבעת. התובעים טוענים ל- 3 החלפות נוספות במוסך בבת-ים, שהינו בבעלות הנתבעת. התובעים טוענים לפעולה לא תקינה של המנוע שהוחלף, שחייב 3 החלפות נוספות, אך ללא הועיל ולהחלפה אחרונה במוסך שאינו שייך לנתבעת, שהיתה החלפה תקינה שלאחריו, הרכב נגנב (24.4.97).
התובעים טוענים לתקלות ונזקים, בהסתמך על עדות התובעת בלבד. כך גם ביחס ל"התמוטטות עסק התובעים". התובעים עותרים לקביעת עובדות, ממצאים ומסקנות על בסיס עדות התובעת ומסמכיה בלבד, תוך דחיית גרסת הנתבעת הנסמכת בעדות העד מורגנשטיין ומסמכיה.
התובעים טוענים לאחריות הנתבעת בהתייחס להחלפות שבוצעו במוסך ח.ח. יפו באשר נשלחו לשם על ידי הנתבעת, הוא מוסך מורשה מטעמה והיא אף הוציאה כתב אחריות למנוע זה.
אין מחלוקת כי מוסך בת ים הינו של הנתבעת ובאחריותה.
התובעים דוחים טענות הנתבעת להגבלת היקף האחריות לנזקים על פי תעודת האחריות וטוענים להיותו תנאי מקפח בחוזה אחיד. לטענתם, בעלות במוסך "מקימה חזקת רשלנות מצד הנתבעת" וכן כי הנסיבות והעובדות, על יסוד עדות התובעת, מלמדים כי "הכשלים בתפקוד המנוע נובעים מרשלנות מוסכי הנתבעת" בשל "...התקנה רשלנית". התובעים עותרים לזכותם בעלות המנוע הראשון שהוחלף, האחרון ועלות הטיפולים שנדרשו, לטענתם, בשל ההתקנות הלקויות. כמו כן, הם עותרים לפיצוי בעבור עוגמת נפש והפסד הכנסות בשנת מס 1995.

הנתבעת: לטענתה, הרכב נרכש ממנה ב- 92, זה שימש להסעות וגמא למעלה מ- 500 אלף ק"מ. בשנים 95 - 97 הוחלף מנוע 4 פעמים, פעמיים במוסך ח.ח. יפו שהינו מוסך פרטי, בעל אישיות משפטית נפרדת מהנתבעת ופעמיים במוסך הנתבעת, בבת-ים. החלפת המנוע בפעם החמישית הייתה, כנטען ע"י התובעת, במוסך פרטי שאינו קשור לנתבעת, זאת עפ"י טענתה, אך גם לכך לא הובאה ראיה.

התובעים לא נדרשו לשאת בעלות להחלפת המנועים, מעבר לראשון - שהיה לבקשתם ובשל בלאי המנוע המקורי - על כך אין חולק.

לטענת הנתבעת, הסיבה להחלפת המנועים (2, 3, 4) נותרה ללא מענה והסבירות לתקלות חוזרות בשל התקנה לקויה, פחותה ביחס לסבירות לתקלות הנובעות מתחזוקה לקויה ומשימוש לא נכון. התובעים לא הוכיחו הסיבה להחלפות, לא הגישו חוות דעת מומחה והם מסתמכים על השערות שאינן עומדות במבחן השכל הישר, בין היתר, שהרי הרכב המשיך לנסוע מאות אלפי ק"מ בתקופה זו של השנתיים. על כן, הסתברותית, הסיבה היא שימוש ותחזוקה לקויים ובנתבעת אין כל אשם.

הנתבעת טוענת כי על התובעים היה להפנות תביעתם למוסך ח.ח. יפו בע"מ ומודעותם עולה גם מבקשותיהם לתיקון התביעה לשם הוספתה, היה עליהם לתמוך תביעתם בחוות דעת מומחה ומודעותם עולה גם מבקשה לצרף כזו, אלא שהם נמנעו מכך ללא סיבה וטעם. לטענתה, תקלות וליקויים, ככל שהיו ברכב ובמנועים שהוחלפו, נובעים מתחזוקה לקויה, כעולה מאי התאמה של הטיפולים בפועל, למדריך הטיפולים ולכתב האחריות. עוד היא טוענת, כי עיקר סכום התביעה מבוסס על הפסד לחברת ההסעות של התובעים ואולם היא עצמה נמנעה מלתבוע וממילא נזק כנטען לא הוכח וראשי נזק נוספים חורגים מכתבי הטענות וממילא לא הוכחו.

כן טוענת הנתבעת, כי חובת ההוכחה ונטל הראיה היו ונותרו על התובעים. טענת התובעים להעברת הנטל נטענה בתביעתם, אך הם לא שבו לטענה בסיכומיהם ורואים אותה - לכן - כנזנחת ולא התקיימו התנאים והיסודות הנדרשים להעברת הנטל (סעיף 41 לפקודה).

הנתבעת עותרת לדחות תביעת התובעים.

6. דיון הכרעה ועיקרי נימוקים
לאחר שבחנתי את חומר הראיות וטענות הצדדים, שוכנעתי לדחות גירסת, טענות ועמדת התובעים ולהעדיף את טענות ועמדות הנתבעת.

עדות התובעת הינה עדות יחידה של בעלת דין עפ"י סעיף 54 לפקודת הראיות, נעדרת סיוע בנקודות המהותיות ולא נמצאו טעמים שיניעו את בית המשפט להסתפק בעדות זו - שלגופה הייתה חסרה, להוכחת התרשלות נטענת של הנתבעת.

התובעים לא הניחו תשתית, בעובדה ובמשפט, שיצדיקו העברת הנטל לכתפי הנתבעת להוכחת אי התרשלותה והטענה שהועלתה בתביעה בסתמיות, נזנחה בסיכומיהם.

הרכב, על מנועיו שהוחלפו, היה ברשות ובשליטת התובעים, התקלות - ככל שהיו - ארעו בעת שהוא שימש אותם ובדיקתו על ידי גורם מקצועי, בכל אחד מהשלבים, היתה בשליטתם.
התובעים טוענים כי הסיבה לתקלות היא התקנה לקויה של המנועים ואי תיקון נכון בליקויים שהתרחשו. על כן, אין לומר כי הם נעדרים - מבחינתם - ידיעה או יכולת ידיעה של הנסיבות שהביאו לארועים או לנזק. כמו כן, לא הובהרו דיים התקלות והליקויים, על מנת לקבוע שהסבירות להתרחשותם מתיישבת יותר עם מסקנה שסיבתם נובעת מהנתבעת או ממי מטעמה (וכאמור מוסך יפו אינו בעל דין) או שמא בשל תחזוקה לקויה של התובעים.

המנוע הראשון והשני הוחלפו ע"י מוסך ח.ח. יפו בע"מ, שהינו אישיות משפטית נפרדת, אף אם זיקה לו מקצועית לנתבעת והיא אינה בעלת דין בענייננו, כאשר נחיצותה הייתה מובנית ומודעת לתובעים, אשר עתרו לצירופה ונמנעו בפועל מעשות כן, תוך נקיטת מחדלים דיוניים, שהביאו לאי היעתרות לבקשתם.

על התובעים היה לתמוך תביעתם בחוות דעת מומחה, נוכח מהותה ועילת התביעה (רשלנות מקצועית), הם היו מודעים לצורך בכך, אף עתרו לצירופה, אך בפועל נמנעו מעשות כן, ללא טעם והצדקה בדין.

התובעים נמנעו מלהביא ראיות שיכולות היו לתמוך טענותיהם, כגון לקוחות נטענים שעזבו את העסק בשל תקלות חוזרות ונשנות ברכב, נהגים חלופיים, ראיה להתרחשות התקלות, ראיה לעצם ההחלפה החמישית, טעמיו ועלות החלפה זו (שהרי מדובר במוסך פרטי שאינו קשור לנתבעת) ובכלל זה חוות דעת מומחה, ויש ללמוד מכך לחובת גרסתם על פי הדין.

ראשי הנזק וסכומיהם בסיכומים חורגים ושונים מאלה בתביעה. נזק מיוחד דורש הוכחת צורך ושיעור (לדוגמא, התביעה בענין עלות מנוע 5) ואלה לא הוכחו כדבעי.

אין קורלציה בין מיהות התובעים, הגוף באמצעותו פעלו, הכנסות והוצאות הקשורות לרכב ששימש להסעות כרכב יחיד בגוף זה (התובעת טוענת כי ככל ההכנסות היו לחברה וההוצאות מעצמה), נזקים מיוחסים מחד לתובעים ומאידך לגוף זה ומהדוחות (ת/1) שהוצגו כתמיכה להפסד ב- 95, אין ללמוד דבר. מהותו של "הגוף" לא הובררה, הוא אינו מהווה בעל דין ולא הוצגו ראיות ביחס לשיוך הכספים ששימשו כנטען להוצאות בהקשר לעילת התביעה ולהכנסות שנמנעו מהם או מגוף זה, כנטען.

לכשלי התובעים, בהגשת תביעה שלא נגד בעל דין נכון ואי תמיכתה בחוות דעת מומחה, נוסף כשל של העלאת טענת שווא, לפיה התובעים נאלצו למכור את הרכב במחיר הפסד (סעיף 5 ד' לכתב התביעה) גירסה המוכחשת ע"י התובעת עצמה בעדותה (פרוט' 6).

התובעת טוענת בכתב תביעתה, בתצהירה ובעדותה על דבר ליקויים ותקלות, מעת החלפת המנוע הראשון ועד ה- 5, שלאחריו לא היו עוד תקלות, שבשלן נאלצה להחליף מנועים, לשכור רכבים חלופיים, לקוחות שעזבו, הוצאות בהקשר לכל האמור וירידה בהכנסות, ואולם נמנעה מלהביא ראיה חיצונית אובייקטיבית אמינה ללא טעם והצדקה. בנה, תובע 2, שהיה כנטען שותפה בעסק א.ג.מ., נמנע מלהעיד, אף כי היה מצוי, עפ"י עדותה, בנתונים. (שניהם נהגו את הרכב ועבדו מסביב לשעון - פרוט' 4).

אין מחלוקת כי הוחלפו 4 מנועים ברכב וכי מדובר בנתון שאינו רגיל, אך מכאן, אין להסיק כממצא, שהטעם נעוץ בהתרשלות של המוסכים, ודאי לא של הנתבעת (בהיות 2 החלפות מבוצעות ע"י גוף משפטי אחר).
אין ראיה להחלפת מנוע 5, היכן בידי מי ולמה ולא היתה כל מניעה להביא ראיות בעניין זה.

התובעת תומכת טענותיה בדבר ליקויים ברכב, כנובעים מהתקנה לקויה של המנועים, על קבלות המתייחסות לטיפולים שוטפים ותיקונים מכניים אך אין להסיק מהם, ודאי שלא בהיעדר חוות דעת מומחה, שהם אכן נובעים או קשורים להחלפת מנועים ולרשלנות בהתקנתם.

הקבלות מתיישבות, הסתברותית, עם השימוש בפועל ברכב, למטרתו ולנחיצותם, לאור התקופות והקילומטרים שעשה בתקופות אלה (לדוגמה בשנת 95 כ- 83,000 ק"מ - עפ"י עדותה).

הימנעות התובעים מלהביא ראיות, מעבר לעדות התובעת, שיכולות היו לתמוך גירסתה הן לאחריות והן לנזק ושיעורו, ובכלל זה הימנעות מחוות דעת מומחה, נלמדת לחובתם עד כדי "חזקה" כי ראיות אלה - אילו היו מובאות ובכלל זה חוות דעת מומחה - היו לשלילת גירסתם.

מעדות התובעת ומסמכיה נלמד, כי החלפות 1 ו- 2 נעשו במוסך ח.ח. יפו בע"מ שהינו אישיות משפטית נפרדת, אף כי הוא מוסך מורשה מאת הנתבעת - היבואנית.
אין להטיל עליה - על הנתבעת - אחריות ואשם לפעולות אותו גוף, לא אחריות ישירה ולא שילוחית - הגם שהתובעים הופנו לשם ע"י הנתבעת. בעצם ההפניה אין לראות כל מעשה רשלני.

תעודת האחריות שהוציאה הנתבעת למנוע הראשון אינו מטיל עליה, אלא את החובות הנגזרות ממנה ואלה קוימו למיצער, בהחלפות המנועים. כאמור לא הובררו הטעם והסיבה להתקנת המנוע ה- 5 שהיה במוסך פרטי שאינו קשור לנתבעת ולא היתה כל מניעה לתובעים לפעול להוכחה בעניין זה - מה שלא נעשה.

בעצם הוצאת תעודת האחריות למנוע, אין להטיל אחריות על הנתבעת למעשה או מחדל- ככל שהיה - של מוסך ח.ח. יפו בע"מ שהינו מוסך פרטי ואישיות משפטית נפרדת, אף כי הוא מורשה לטיפול במוצרי הנתבעת.

הסתברותית, לאחר בחינת עדות התובעת, הקבלות המשקפות טיפולים ותיקונים וכתב האחריות, ניתן לקבוע כי ליקויים ותקלות, ככל שהיו במנועים שהוחלפו, נובעים מתחזוקה לקויה שלא בהתאם להוראות, באותה מידה שהם נובעים, מהתקנה לקויה, מה שלחלוטין לא הוכח.

בנסיבות אלה, לא נמצא צורך לדון ולהחליט ביתר טענות הצדדים בסיכומיהם, עם זאת נתייחס בקצרה לנזקים הקטנים ושיעוריהם.

כתב התביעה מתייחס לראשי נזק ושיעורים הנוגעים להוצאות בסך 26,007 ₪ ללא פירוט, הפסד הכנסה שנגרם לתובעים בסך 40,000 ₪ אף זאת ללא פירוט של ממש, ירידה במחזור עסקי בין 97 - 95 בסך 70,000 ₪ ועוגמת נפש המוערכת ב- 18,000 ₪.
סכום התביעה הועמד על סך 100,000 ₪, "לצרכי אגרה".
מדובר בנזקים מיוחדים בעיקרם, אשר מחייבים הוכחת צורך, קשר סיבתי ושיעור, מה שבענייננו כלל לא הוכח.

בסיכומים דורשים התובעים סכום נוסף של 17,000 ₪ הנוגע לעלות החלפת מנוע 5 (שאין ראיה לביצועו, היכן, בכמה ולמה). אין בסיס והצדקה לעתירה זו בסיכומים וזו ממילא לא הוכחה כדבעי.

לא הוכח כי לתובעים נגרם הפסד הכנסה כלל ומת/1 אין ללמוד דבר על כך. לא הוברר הכיצד הגיעו התובעים לשיעור הסכום הנתבע כהפסד וכאמור אין קורלציה בין הכנסות והוצאות נטענות של התובעים כיחידים ושל העסק א.ג.מ, באמצעותו עבדו, כנטען.

סכום ההוצאות הנתבע אינו מוכח כדבעי, לא כצורך ולא בקשר סיבתי להחלפת מנועים וכן לא לשיעור, שכן עיקר הקבלות נוגעות לטיפולים שוטפים וליקויים מכניים (המתיישבים עם השימוש המואץ ברכב). כאמור, לא הוגשה חוות דעת מומחה להיבטים מקצועיים, כפי שמתחייב היה כי ייעשה.

התובעים אינם חולקים על כך כי מנוע אחד הוחלף לפי בקשתם ולפיכך אין להבין את עתירתם שלא יחויבו ולו בעלות מנוע אחד, לפחות.

על כל פנים, את עתירתם בעניין זה אמורים היו להפנות לגוף המשפטי לו שילמו את הסכום (מוסך ח.ח. יפו בע"מ) ולא לנתבעת, אשר לא גבתה כל סכום מהתובעים להחלפות השלישית והרביעית.

התובעת טוענת כי סכום ההוצאות שאותה תבעה כהחזר נובע מקנסות שהוטלו עליה מאי ביצוע הסעות ואולם לא הובאו כל ראיות לכך והטענה מהווה טענה חדשה וחריגה מכתבי הטענות.

כאמור, אין בסיס לעתירת התובעת בסיכומיה להחזר מלוא סכום להחלפת מנוע 5. עתירה זו באה בסיכומים ולא בכתבי הטענות, ללא כל הסבר וטעם להצדיק זאת. אין ראיה לעצם ההחלפה ולא לשיעור הסכום ולא היתה כל מניעה לטעון ולהוכיח זאת בראיות ובשלב הנכון.

לא הובאה כל ראיה לכך שלקוחות חדלו מלקבל שירותים מהנתבעת או מהגוף העסקי א.ג.מ., לא לכך שנהגים אחרים הסיעו לקוחות של התובעים או של א.ג.מ. ובמקומם ולא שיש לכך קשר להחלפות המנועים. כאמור, לא היתה כל מניעה להביא ראיות לעניין זה.

לא הוכח כמה ימים שהה הרכב במוסך זה או אחר לצורך החלפת מנוע (בשים לב לעדות עד הנתבעת כי מדובר במספר שעות בודדות בכל פעם ולכך שמנוע ראשון הוחלף תוך יום, כעולה מהתיעוד). מחד, טוענים הם כי לצורך ביצוע עבודה נאלצו לשכור רכבים ולהשתמש בנהגים אחרים ומאידך, כי הפסידו הכנסות בגין אי ביצוע העבודה.

לגופו של עניין אין ראיה כדבעי אם, כמה ולמה ירד מחזור "החברה", שכן לא הוכח כי קיימת אותה "חברה", מה היו הכנסותיה והוצאותיה, דוחות שהוגשו היו של התובעים (ת/1) ואין בהם שיקוף וראיה לנטען. (לטענת התובעת "כל מה שנכנס היה של החברה" - פרוט' 4). כאמור, אותה "חברה" לא צורפה כבעלת דין.

התובעים טוענים לפיצוי בגין "עוגמת נפש" שנגרמה להם "אשר נבעה מהתרוצצות אינסופית לנתבעת אשר בסופו של דבר לא נשא תוצאות...". התובעים לא הוכיחו כי הנתבעת התרשלה כלפים, לא הוכיחו נזקיהם הנטענים ושיעורם ואין ראיה לקשר סיבתי בין הנזקים, אם וככל שהיו, למחדל או מעשה הנעוץ בהתנהגות הנתבעת.

הוכח כי הנתבעת החליפה מנועים 3 ו- 4 ללא חיוב, עשתה נסיון לרצות את התובעים וכמחווה של רצון טוב ובמסגרת שירות לקוחות, העניקה לה טיפולים ברכב ללא חיוב בשווי 5,000 ₪ ואף הציעה סכום נוסף לפנים משורת הדין - הצעה שנדחתה ע"י התובעים (הכל בהסתמך על עדות מנהל שירות הלקוחות בנתבעת והתכתובת שהוצגה ע"י שני הצדדים).

לסיכום:
התביעה נדחית.
הנתבעת זכאית בנסיבות אלה, כי ייפסקו הוצאות ושכר טרחת עו"ד לטובתה. אמנם מהראיות ניתן ללמוד על נסיבות אישיות קשות שעברו על התובעת, הן בהתייחס להיבט האישי והן בהיבט הכלכלי (ראה גם עדות עד הנתבעת), אך "במשפט - לא תישא פני דל..." (ויקרא, פרק יט', פסוק טו').
התובעת תישא בהוצאות הנתבעת ובשכר טרחת עו"ד בסך 7,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. עם זאת ובהסתמך על עדות מנהל שירות הלקוחות, המסכים כי אין מדובר במקרה רגיל כי אם חריג, לרבות בהקשר להחלפות המנועים ובהתייחס לנסיבות אישיות של התובעת, אשר עמדו מאחורי הצעת הנתבעת לפשרה בשלבים השונים, יהיה זה אך ראוי וצודק מצידה, להמשיך ולנקוט כלפי התובעת יחס של לפנים משורת הדין ולוותר על גבייתן.

המזכירות תעביר פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום ח' בתשרי, תשס"ו (11 באוקטובר 2005) בהעדר הצדדים.
א.קסירר, שופט








א בית משפט שלום 5755/04 נילי ארז, גבע ארז נ' צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/10/2005)