פסקי דין על רו"ח בועז ארדה | פסקי דין על אחי-קם ביתן אחיקם ביתן ושות' רמי שביון | פסקי דין על מרדכי חיים מרצ'בסקי |

48755-11/11 עא     17/09/2018




עא 48755-11/11 רו"ח בועז ארדה נ' אחי-קם ביתן אחיקם ביתן ושות' בע"מ רמי שביון, מרדכי חיים מרצ'בסקי








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים


17.9.18
ע"א 48755-11-11 שביון ואח' נ' ביתן ואח'

תיק חיצוני:



מספר בקשה:42
לפני
כב' השופט ישעיהו שנלר
, סגן הנשיא
- אב"ד
כב' השופט קובי ורדי
, סגן הנשיא
כב' השופט חגי ברנר
, סגן הנשיא



המבקש:


רו"ח בועז ארדה
על-ידי ב"כ עו"ד מוריה מזרחי

נגד

המשיבים:


ובעניין המערערים:
1. אחי-קם ביתן
2. אחיקם ביתן ושות' בע"מ

1
. רמי שביון
2. מרדכי חיים מרצ'בסקי
ע"י ב"כ עו"ד יוסף גיא מוסרי


החלטה


1.
המשיבים 1 ו-2 (להלן: המשיבים) הינם המשיבים בערעור שהגישו המערערים (להלן: המערערים), וכאשר במסגרת הדיון בערעור מונה המבקש כמומחה מטעם בית המשפט.
המשיבים והמערערים הגיעו להסדר פשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
ביום 8.5.17 וכאשר ביום 7.11.17 עתר המבקש לתשלום מחצית מיתרת שכר טרחתו על ידי המשיבים, ולאחר שהמערערים שילמו חלקם.
עוד עתר המבקש כי ב"כ המשיבים דאז, עו"ד שמעון בן ישי, אשר קיבל כספים שהופקדו בבית משפט לשם הבטחת שכרו בגין עדותו בבית משפט, יעביר את הכספים לידיו.

2.
בעניינו של עורך הדין ניתנה החלטה ביום 10.1.18 וכשביום 11.1.18 ניתנה החלטה על ידי המותב כי על המשיבים לשלם למבקש 21,666 ₪ קרן (להלן: החלטת המותב).
בהחלטת המותב צוין כי לאחר שהתעורר ספק אם אכן הומצאה הבקשה וההחלטה לב"כ המשיבים ו/או למשיבים, ניתנו הוראות בהקשר לאמור, וכשבית המשפט קובע כי חרף ההמצאה לבא כוחם לא הוגשה תגובה מטעמם ועל כן יש מקום להיעתר לבקשת המבקש.

3.
מסתבר כי רק באותו יום בו ניתנה החלטת המותב הוגשה תגובה מטעם המשיבים, אשר כללה טענות הן כנגד המבקש והן כנגד המערערים, לרבות עשיית יד אחת בין המבקש לבין המערערים, וכך טענות כנגד המבקש ועבודתו, לרבות השכר שנקב בו.
כך גם נטען כי בית המשפט סיים תפקידו עם מתן פסק הדין המאמץ את הסכם הפשרה וכי היה על המומחה להעביר את בקשתו טרם לכן.
ודוק, ביום 17.1.18 הוגש מסמך נוסף על ידי המשיבים
בו צוין כי החלטת המותב ניתנה מבלי שתגובת המשיבים הייתה בפני
ו, אשר נמסרה עם שליח, וכך גם צוין אודות היצוג, ועל כן מתבקש בית המשפט לשוב ולדון בנושא תוך התייחסות לתגובת המשיבים.
לא למותר לציין כי הבקשה הנוספת לא נתמכה בתצהיר.

4.
לרבות לאור הנטען בהתייחס למערערים אשר זכאים היו להתייחס להאשמות שהוטחו בהם ניתנה אפשרות למערערים להתייחס לאשר נטען על ידי המשיבים וכמובן גם למבקש.
המערערים ציינו כי אין כל שחר לנטען וטענות המשיבים הינן המשך לדרכם של המשיבים במהלך הדיונים וכי יש לחייב את המשיבים בהוצאותיהם לאחר שמבחינתם ההליך הסתיים עם מתן

פסק דין
להסדר הפשרה.

5.
המבקש עתר לדחות את בקשת ותגובת המשיבים על הסף הואיל ובית המשפט סיים מלאכתו לאחר מתן החלטת המותב ולא ניתן להגיש תגובה על החלטה, הליך שלא קיים.
עוד פרט המבקש את פעולותיו הרבות להמצאת בקשתו וכן החלטת בית משפט על תגובת המשיבים, לרבות משלוח הבקשה וההחלטה בפקס למשרד המשיב עוד ביום 25.12.17 ואישור טלפוני וכשבדף מלווה שהחזיר המשיב צוין בכתב ידו כי העתק ההחלטה אינו קריא. כך גם משלוח בדואר עם אישור מסירה וכאשר הדואר נמסר לתעודתו עוד ביום 1.1.18.
כל זאת כאשר הבקשה הראשונית נמסרה לב"כ המשיבים דאז עוד ביום 7.11.17 ולמשיב ביום 29.11.17.
לגופם של דברים דוחה המבקש את הטענות המכפישות וטוען כי לו היה שמץ של אמת בנטען היו המשיבים מגיבים מיד לאחר הגשת הבקשה. בנוסף, דחה המבקש את כל הנטען אודות שיתוף פעולה
עם המערערים וציין כי במהלך עבודתו הגיש חשבונות ביניים וכאשר לא נטען מאומה על ידי המשיבים וכאשר המשיב, כנראה בהיותו בלתי מרוצה מתוצאות הפשרה, מנסה להטיל על המבקש את תסכוליו באמצעות שקרים והכפשות הגובלות בלשון הרע.

6.
המשיבים הגישו תגובה בה טענו כי אכן כנטען על ידי המבקש בית המשפט סיים מלאכתו וקם מכיסאו אולם זאת מעת מתן פסק הדין ביום 8.5.17 אשר הפך לחלוט ועל כן לא היה אמור בית המשפט לטפל בבקשות כלשהן. כך גם נטען כי בגין נסיבות טכניות לא הצליח המשיב לשלוח פקס לבית המשפט.
עוד התייחסו המשיבים לנטען אודות שיתוף הפעולה בין המערערים למבקש וכשבסופה של התגובה צוין על ידי המשיבים כי שתי שאלות עומדות בפני
בית המשפט. האחת, האם ניתן לפתוח תיק שהסתיים ב

פסק דין
חלוט ולדון בבקשה כזו או אחרת, ובמיוחד של מי שלא היה כלל צד להליך והתשובה שלילית. השניה, האם יש מקום לתת יד למעשה פסול ונפסל של מומחה ותוך הסתרה של קיום חוב בעת הגעה להסדר.

7.
טרם שנידרש לנסיבות הספציפיות של המקרה דנן יש להידרש לשאלת סמכותו של בית המשפט להידרש לבקשת מומחה לתשלום שכר טרחתו.
סוגיית שכרו של מומחה מטעם בית המשפט מוסדרת בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סד"א), כאשר נקבע בתקנת משנה (א) "בית המשפט רשאי לקבוע למומחה את שכרו והוצאותיו ואת אופן תשלומם, ובכפוף לאמור בתקנה 187(ב) - להטילם על בעלי הדין או על חלק מהם ולקבוע את מידת ההשתתפות של כל אחד מהם".
כך גם נקבע כי בית המשפט רשאי להורות על הפקדה מראש על מנת להבטיח את שכרו והוצאותיו של המומחה, וזאת בניגוד לתקנה 7(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, שם ההוראה מנדטורית.
מכל מקום, ראוי כי טרם מתן

פסק דין
ייבחן אם אכן הוסדר שכרו של מומחה אשר מונה על ידי בית משפט.

8.
אם נושא שכר טרחת המומחה לא הוסדר טרם מתן פסק הדין, אכן נשאלת השאלה אם על המומחה לנקוט בהליך נפרד נגד מי מבעלי הדין אשר לא שילם את שכרו או ראוי שיפנה לבית המשפט אשר מינה אותו על מנת שתינתן החלטה לחייב את בעל הדין בתשלום, וללא צורך בהליך נפרד והכרעה על ידי מי שלא מינה את המומחה ואשר לא טיפל בתיק בו מונה המומחה.
עוד בבר"ע (י-ם) 2339/00 וילניוס מהנדסים בע"מ נ' מעוז (30.11.2000) נקבע על ידי כב' השופט גל, הגם באגב אורחא, כי "...מומחה הממונה מטעם בית המשפט הנו בעל מעמד מיוחד, בבחינת זרועה הארוכה של הרשות השיפוטית, להקל עליה להכריע בסכסוך...", ובהמשך "לפיכך, אין הוא בעל דברים של הצדדים עצמם...".
עם זאת "...שומה על בתי המשפט להגן על מעמדו של המומחה מטעמם, למען יוכלו המומחים למלא תפקידם נאמנה...".
ובהתייחס לשכר טרחת המומחה, הרי זו אינה נסמכת על בסיס חוזי אלא "חובת הצדדים לשאת בשכרו של המומחה נגזרת מקביעת בית המשפט. קביעה זו היא קונסטיטוטיבית. היא מקימה את הזכות לשכר ולשיעורו".
ובסופם של דברים, ולשאלה הניצבת בפני
נו, נקבע שם כי "...שכרם של מומחים מטעם בית המשפט צריך להיות מוכרע בערכאה הממנה, לבל יוטרדו ויצטרכו להתדיין על שכרם בערכאות אחרות. הערכאה הממנה היא זו המגדירה את המטלות החלות על המומחה ובידה הסמכות לקבוע את שכרו...".

גם כב' השופט עמית עוד בשבתו בבית המשפט המחוזי בחיפה קבע בבר"ע (חי') 776/06 דורון רז, עו"ד נ' פרוינד (20.11.06), כי "...ככלל, דומני כי המדיניות הראויה היא, שכל הקשור בשכרו של המומחה יוכרע על ידי הערכאה הממנה, שבפני
ה התמונה המלאה לגבי המינוי...".
יתר על כן, "לכן, במצב דברים בו המומחה לא מקבל את שכרו למרות החלטת בית המשפט, עליו לחזור ולפנות לבית המשפט שמינה אותו, ולבקש החלטה המורה לבעל הדין לשלם את שכרו, שאז יוכל לפנות להוצאה לפועל כנגד בעל הדין" (ההדגשה אינה במקור).

לבסוף נפנה להחלטתה של כב' השופטת בלכר בה"פ (ת"א) 45394-10-15 אנג'ל נ' רד תקשורת מחשבים בע"מ (12.12.17) אשר אף היא קובעת כי "לפי לשון התקנות וגם לפי הגיונם של דברים ומשיקולי מדיניות משפטית ראויה, משלא הוסדר שכרו של המומחה טרם מתן

פסק דין
, בסמכותו של בית המשפט לעשות כן גם לאחר שניתן פסק הדין. כאמור, כך גם רצוי שייעשה מטעמי מדיניות משפטית. אין מקום לעודד את התופעה השלילית, שלפיה הליכים משפטיים מולידים הליכים משפטיים נוספים".
לא בכדי הוסיף בית המשפט שם כי מעת שהמשיבות שם לא הקפידו להסדיר את שכרו של המומחה טרם מתן

פסק דין
, יש טעם לפגם בהתנהלות שכזו שעל כן מנועות הן להעלות את הטענה של העדר סמכות, כביכול, של בית המשפט.

8.
הנה כי כן, גם לאחר מתן

פסק דין
המדיניות הראויה כי מומחה שמונה על ידי בית משפט לא ייאלץ להגיש בקשותיו בעניין שכר טרחתו בהליכים נפרדים אשר יידונו שלא על ידי מי שמינה אותו והמכיר את כלל הנסיבות ואשר ראוי כי ייפסק.

9.
לכל האמור יש להוסיף כי במקרה דנן היה על המשיבים להתגבר על מכשול נוסף דהיינו – החלטת המותב וזאת עוד טרם שנידרש לאשר צוין לעיל.
מעת שניתנה ההחלטה ולאחר שהמשיבים לא טרחו להגיש תגובתם, היה עליהם לעתור כדין ולהגיש בקשה לביטול ההחלטה ולא להפנות לתגובה שהגישו לאחר מתן ההחלטה או בפני
יה שאינה נתמכת בתצהיר. ודוק, בקשה שכזו אמורה להתייחס הן לשאלת ההמצאה והן לסיכויי הבקשה ודיי בהעדר האמור להותיר את החלטת המותב על כנה.
בכל הקשור לנושא ההמצאה, אין להתעלם ממסירת הבקשה לב"כ המשיבים אשר אף הגיש תגובה מטעמו הוא, תוך ציון כי התגובה הינה בהתייחס לדרישה האישית ממנו ולא בשם המשיבים, הגם שבכותרת תגובתו ציין כי המשיבים מיוצגים על ידו ולמעשה רק לאחר מתן החלטת המותב נטענה הטענה כאילו ב"כ המשיבים דאז אינו מייצגם.

10.
מכאן, שלמעלה מן הנדרש, אכן יש מקום לדחות את טענות המשיבים גם לגופן. הדרישה של המומחה ליתרת שכר טרחתו הופנתה למשיבים משכבר, טרם הגשת בקשת המבקש לבית המשפט,
וכשהמשיבים לא התייחסו לכך ואף לא פנו לבית המשפט.
יתר על כן, וכאמור, טענות המשיבים גם לא נתמכו בתצהיר כדין וכשאין להתעלם מהטענות החמורות שהוטחו הן במערערים והן במבקש ואשר נדחו על ידם.

11.
עוד יש להוסיף כי מעת שמומחה מפרט את עבודתו כולל שעות עבודתו ובהתאם המתחייב בעניין שכרו, לא על נקלה יתערב בית המשפט בדו"ח המומחה. יתר על כן, למעט מקרים חריגים אין מקום להציב מומחה מול מי מבעלי הדין מעת שעסקינן בשכר טרחתו ובמיוחד לאחר שהגיש חוות דעת ואף נחקר בבית המשפט.
כפי שצוין לעיל, אכן ראוי לנסות ולקבוע את שכר הטרחה של המומחה מראש, אולם בנסיבות של חוות דעת חשבונאיות או כלכליות, לא תמיד ניתן לדעת מראש את היקף העבודה שתידרש ובאופן שניתן לנקוב בשכר הטרחה מראש.
משכך, גם אין מקום להתערב ולבחון את שעות העבודה אם אכן היו נצרכות אם לאו, אלא במקרים חריגים.

12.
לאור כל האמור, דין השגות המשיבים להידחות וההחלטה מיום 11.1.18 תיוותר על כנה. בנסיבות, מצאנו לחייב את המשיבים לשלם למבקש הוצאותיו בסך 2,500 ₪ וכך גם שכ"ט עו"ד למערערים בסך האמור.

13.
המזכירות תמציא העתק מההחלטה לב"כ המבקש, למשיבים ולב"כ המערערים.







ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ט, 17 ספטמבר 2018
.




ישעיהו שנלר
, שופט, סג"נ
אב"ד

ד"ר קובי ורדי
, שופט, סג"נ

חגי ברנר
,
שופט, סג"נ










עא בית משפט מחוזי 48755-11/11 רו"ח בועז ארדה נ' אחי-קם ביתן אחיקם ביתן ושות' בע"מ רמי שביון, מרדכי חיים מרצ'בסקי (פורסם ב-ֽ 17/09/2018)