פסקי דין על סי.אל.אס. אוברסיז בע"מ | פסקי דין על אלי גולדשטיין | פסקי דין על מנטפילד |

7630/05 בשא     26/10/2005




בשא 7630/05 סי.אל.אס. אוברסיז בע"מ נ' אלי גולדשטיין,מנטפילד בע"מ




1
בתי הדין לעבודה
בשא007630/05
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו
26/10/2005
תאריך:
כב' השופטת אריאלה גילצר-כץ

נ.צ. מר איציק גלנטי (מע')
בפני
:
סי.אל.אס. אוברסיז בע"מ

בעניין:
המבקשת
פלץ עינת

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . אלי גולדשטיין

2 . מנטפילד בע"מ
המשיבים
רועי פוליאק

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

בפני
נו בקשה ליתן צווי מניעה זמניים שיאסרו על המשיב לעבוד אצל המשיבה 2 ועל המשיבה 2 להעסיק את המשיב 1 לתקופות חלופיות שונות, ליתן צו זמני שיאסור על המשיב 1 ליצור קשר עסקי או מסחרי עם מתחרי המבקשת ולעסוק בתחום עמילות המכס והשילוח הבינלאומי של סחורה חקלאית לתקופות חלופיות שונות וכן ליתן צו שיאסור על המשיבים לפנות בכל דרך שהיא ללקוחות המבקשת המפורטים בבקשה.

העובדות הצריכות לעניין

1. המבקשת הינה חברה העוסקות בתחום השילוח הימי.

2. המשיב 1 הינו עובד מנוסה בתחום השילוח הימי.

3. ביום 01/06/04 החל המשיב 1 לעבוד אצל המבקשת.

4. ביום 31/08/05 שלח המשיב 1 מכתב למבקשת בו הודיע על סיום עבודתו. יום למחרת הודיע המשיב 1 למבקשת כי בהתאם לאמור בחוזה ביניהן התפטרותו נדחית ב-90 יום והוא יוצא לחופשה בתשלום עוד באותו היום. בפועל המשיב 1 לא שב לעבוד אצל המבקשת.

5. המשיבה 2 הינה מעסיקתו הנוכחית של המבקש.

טענות המבקשת

6. טוענת המבקשת כי על פי המבחנים שבדין, הרי שזכאית היא כי בית הדין ייעתר לבקשתה ויוציא צווים זמניים כמבוקש על ידה.

7. טוענת המבקשת כי סיכויי התביעה להתקבל טובים המה, המשיב 2 הפר התחייבות חוזית מפורשת, התפטר מיוזמתו מבלי שייתן הודעה מוקדמת כנדרש בחוק ובפסיקה.

8. למשיב 1 ניתנה תמורה מיוחדת בכדי שלא יתחרה במבקשת, המשיב 1 הינו עובד בכיר - בורג מרכזי במבקשת.

9. המבקשת טוענת כי המשיב נהג שלא בתום לב בכך שפנה ללקוחות המבקשת מטעם המשיבה 2 עוד בתקופה שהמבקשת שילמה את שכרו. חוסר תום לבו של המשיב 1 בא לידי ביטוי גם בתקופה בה עזב את המבקשת - תחילת עונת היצוא החקלאי - תקופה בה המבקשת פגיעה ביותר ובכך שעזב אותה לחברה המתחרה בה באופן ישיר.

10. לשיטת המבקשת, על פי הלכת בית הדין הארצי בע"ע 164/99 דן פרומר וצ'ק פוינט נ' רדגראד בע"מ פד"ע לד, 249 (להלן: הלכת צ'ק פוינט), זכאית היא כי יוגבל חופש העיסוק של המשיב 1 לאור העוול שנגרם לה.

11. עוד טוענת המבקשת כי לאור הכלל הקובע כי "חוזים יש לקיים" ולאור תפקידו החברתי החשוב של בית המשפט בקיום הסכמים, הרי מן הראוי שבית הדין ייתן צו שיאכוף את חוזה העבודה בין הצדדים.

12. באשר לתניית הגבלת התחרות והגבלת חופש העיסוק עקב כך, טוענת המבקשת כי תנייה זו הינה סבירה ומידתית. הנזק שניגרם למבקשת מידי המשיב 1 עשוי להביא להתמוטטותה של המבקשת והגבלת העיסוק מטרתה לאפשר לחברה לשרוד בשוק קשה ותחרותי. הגבלת התחרות המבוקשת מוגבלת לתחומי תחרות ישירה עם המבקשת בתחום עיסוקה של המבקשת - עמילות מכס שילוח בינלאומי ותיאום יצוא של סחורות חקלאיות.

13. המבקשת סבורה כי תקופת אי התחרות של 12 חודשים הינה סבירה כאשר מדובר בעובד בכיר בדרגתו של המשיב 1.

14. באשר למאזן הנזקים, סבורה המבקשת כי אם לא ייעתר בית הדין לבקשה הרי שעלול הדבר להביא להתמוטטותה של המבקשת ולעומת זאת הגבלת העיסוק לא תזיק כלל למשיב 1. המבקשת טוענת כי אין כל מניעה כי המשיב 1 ישוב לעבודה אצל המבקשת על אתר.

טענות המשיבים

15. טוענים המשיבים כי המבקשת לא הוכיחה קיומו של סוד מסחרי ומשכך, על פי פסיקת בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה, אין מקום להגביל את עיסוקו של המשיב 1.

16. המשיב 1 טוען כי הזכות לעבור ממקום עבודה אחד לאחר, גם אם מדובר בעסקים מתחרים, היא זכות המוקנית לעובד. על פי ההלכה הפסוקה, רשאי עובד בזמן שהוא עובד אצל מעסיק אחד, לחפש עבודה אצל מעסיק אחר. עוד מציינים המשיבים כי המבקשת לא השקיעה כלל בהכשרתו של המשיב 1.

17. באשר למאזן הנוחות, טוענים המשיבים כי המשיב 1 הינו המפרנס היחיד של אישתו וחמשת ילדיו. מומחיותיו של המשיב 1 הינה בתחום השיווק הימי ואם יאסר עליו הדבר, המשמעות היא חורבן כלכלי שלו ושל משפחתו. יתרה מזאת, מצבו הרפואי של המשיב 1 הינו בכי רע ולו יטיל עליו בית הדין איסור לעסוק בתחום בו הוא מתמצא עשוי הדבר להחמיר את מצבו הרפואי.

18. הנזקים שהמבקשת טוענת כי ייגרמו לה אם לא יאסר על המשיב 1 לעבוד הינם כספיים. מאחר שהמשיבה 2 הינה חברה ותיקה ומבוססת, מובטח למבקשת כי אם תתקבל תביעתה הרי שיש לה ממי להיפרע.

הכרעה

19. לאחר ששמענו את הצדדים, ועיינו בתיק בית הדין הגענו למסקנה כי דין הבקשה להידחות, הכל כפי שיובהר להלן.
התשתית הנורמטיבית

20. הזכות לחופש עיסוק אשר עוגנה בחוק יסוד: חופש העיסוק כזכות יסוד חוקתית, הוכרה עוד שנים רבות קודם לכן כזכות "על חוקית". יפים לעניין זה הדברים שאמר השופט ש.ז חשין (כתוארו אז) בבג"צ 1/49 סלומון שלמה בז'רנו, ו-2 אח' נ' שר-המשטרה פ"ד ב(1), 80 83.
"כלל גדול הוא, כי לכל אדם קנויה זכות טבעית לעסוק בעבודה או במשלח-יד, אשר יבחר לעצמו, כל זמן שההתעסקות בעבודה או במשלח-יד אינה אסורה מטעם החוק."

21. כאמור עם חקיקת חוק יסוד: חופש העיסוק ובשילוב עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נקבעה זכות זו כזכות יסוד והושתה עליה הגנה על חוקית.

22. אל מול חירותו של אדם לעסוק בכל אשר יחפץ ניצבת הזכות לקניין בסודות מסחריים והאינטרס הציבורי בקיום התחייבויות. כאשר נדרשים אנו לשאלות של הגבלת חופש עיסוק עלינו למצוא את נקודת האיזון בין זכויות אלו, בהתאם לאמור בחקיקה ובהלכה הפסוקה.

המקרים בהם יוגבל עיסוקו של אדם

23. כב' הנשיא אדלר בעניין צ'ק פוינט התייחס לנסיבות בהן יוגבל עיסוקו של אדם. הנסיבות אותן הגדיר כב' הנשיא אינן מהוות רשימה סגורה וכל מקרה ייבחן לגופו, אך בענייננו מפנה המבקשת לרשימה זו וטוענת כי נסיבות המקרה דנן מחייבות את הגבלת עיסוקו של המשיב. על פי הלכת צ'ק פוינט על בית הדין לבחון את הנסיבות הבאות בבואו להגביל את עיסוקו של אדם (שם, בעמ' 304):

24. הנסיבה הראשונה הינה גזל סוד מסחרי לפי חוק עוולות מסחריות התשנ"ט - 1999 (להלן: חוק עוולות מסחריות). חוק זה קובע מקרים בהם ניתן להגביל את עיסוקו של אדם אף כאשר הדבר לא נקבע במפורש בחוזה בין הצדדים.

25. הנסיבה השניה הינה הכשרה מיוחדת. כב' הנשיא קבע כי במקרה בו השקיע מעביד סכומים גבוהים בהכשרתו של עובד הרי שניתן להצדיק את הגבלת עיסוקו של העובד.

26. הנסיבה השלישית אותה מציין כב' הנשיא הינה במקרה בו קיבל העובד תמורה מיוחדת ממעסיקו בכדי שלא יתחרה בו לאחר תום תקופת יחסי עובד-מעביד.

27. הנסיבה הרביעית נוגעת לחובות תום הלב ולחובות אמון. כב' הנשיא קבע כי ככל שהעובד בכיר יותר, חובות האמון המוטלות עליו הינן רחבות יותר.

28. בע"א 6601/96 aes system inc נ' משה סער ואח' פ"ד נד(3), 850 (להלן: עניין סער) בחן כב' הנשיא ברק את שאלת הגבלת חופש העיסוק באספקלריה של דיני החוזים ותקנת הציבור. כב' הנשיא קבע כי ככלל, בהתאם לאמור בסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973, תניה המגבילה את חופש העיסוק הינה בניגוד לתקנת הציבור ועל כן בטלה, אם איננה מגנה על אינטרס לגיטימי של המעסיק.

29. באשר לשאלה מהו אינטרס לגיטימי של המעסיק קבע כב' הנשיא את הדברים הבאים (עניין סער בעמ' 873):
"...נמצא, כי הגבלת התחרות "כשלעצמה" - הגבלה "ערומה" שאינה מגינה על אינטרס המעביד מעבר לאינטרס אי התחרות - אינה מגינה ככלל על "אינטרס לגיטימי" של המעביד. היא נוגדת את טובת הציבור והיא תיפסל בגדריה של "תקנת הציבור".
לעומת זאת, הגבלת תחרות הבאה להגן על אינטרסים של המעביד בסודות מסחריים, רשימת לקוחות, מוניטין וכיוצא בהם על "אינטרסים לגיטימים" של המעביד, וככלל היא אינה נוגדת את תקנת הציבור. איזון כולל זה נעשה כולו בגדריה של "תקנת הציבור", והוא מעוצב על ידי שיקולים של "תקנת הציבור"..."

30. האם ניתן במקרה דנן להגביל את עיסוקו של המשיב 1? כאמור אנו סבורים שהתשובה לכך היא שלילית, כפי שיפורט להלן.

מן הכלל אל הפרט

31. המבקשת מציינת בסעיף 56 לבקשה כי די בהתקיימותה של נסיבה אחת מהנסיבות אותן ציין כב' הנשיא בפרשת צ'ק פוינט ושהובאו לעיל, בכדי להגביל את עיסוקו של עובד. אלא שכב' הנשיא ציין במפורש כי התקיימותה של אחת מהנסיבות אותן ציטטה המבקשת אינה תנאי מספיק להגבלת העיסוק אלא תנאי הכרחי.

32. המבקשת טוענת כי שלוש מבין ארבע הנסיבות המופיעות בעניין צ'ק פוינט מתקיימת בעניינו, אך בחינה של הנסיבות והראיות שהוצגו בפני
נו מראות תמונה שונה.

33. המבקשת טוענת, בשפה רפה, כי המשיב 1 גזל סודות מסחריים השייכים לה. המבקשת מפרטת בסעיף 10 לסיכומיה מהם אותם סודות מסחריים:
"...הכרת הצרכים המיוחדים של הלקוחות ובעיותיהם הספציפיות ואופן הטיפול המיוחד בכל אחד מהם, היכרות עם הסוכנים בחו"ל ושיטות העבודה איתם, והדרך הנכונה והמהירה לטפל בניירת הדרושה למשלוחים..."

34. אלא שאין זה מספיק לטעון כי פרט מסוים מהווה סוד מסחרי, אלא הטוען לקיומו של סוד מסחרי עליו הראיה להוכיח כי אכן מדובר במידע ייחודי וזאת לא עשתה המבקשת.

35. אך גם לו היה מוכח כי הפרטים המופיעים בסעיף 10 לסיכומי המבקשת הינם בגדר סוד מסחרי, ספק בעינינו אם זהו ידע שמקורו במבקשת או במשיב 1. המבקשת טענה בריש גלי כי הסיבה לכך שהמשיב 1 נשכר על ידה, הינה לאור כישוריו ויכולותיו אשר הינן תוצאה של עבודה רבת שנים בתחום. המבקשת מציינת בסעיף 17 לבקשה כי למשיב 1 יש ידע ייחודי בתחום עיסוקו, שבעטיו שכרה היא את שרותיו. המבקשת מציינת בסעיף 3 לסיכומיה כי היא "ראתה חשיבות עליונה בגיוס גולדשטיין לשורותיה, והיתה נכונה לשלם עבור כך".

36. רואים אנו, אם כן, כי המשיב 1 נשכר על ידי המבקשת עקב כישוריו המיוחדים ועקב הידע הנרחב שיש לו בתחום עיסוקו. המבקשת לא הביאה בדל של ראיה המצביע על קיומו של סוד מסחרי ואנו סבורים כי המשיב 1 לא גזל או פגע לכאורה בסוד מסחרי השייך המבקשת.

37. באשר לתמורה המיוחדת אשר המבקשת טוענת כי ניתנה למשיב 1, בסעיף 7 להסכם ההעסקה בין הצדדים (נספח ב' לבקשה) מצוין כי שכרו של המבקש הינו 15,155 ₪ כאשר מתוך סכום זה 2,000 ₪ הינם בתמורה להגבלת עיסוקו. אלא שבעת שנחקר המשיב 1 על ידי ב"כ המבקשת, העיד הוא כי השכר אותו קיבל לפני שעבד אצל המבקשת עמד על סכום דומה (עמ' 5 לפרוטוקול הדיונים מיום 19/09/05). כך שלכאורה לא הוכיחה המבקשת כי למשיב 1 ניתנה תמורה מיוחדת עבור התחייבותו להגבלת עיסוקו.

38. באשר לתום לב ולחובות אמון, אין מחלוקת כי המשיב 1 הפסיק את ההתקשרות בין הצדדים מבלי שהודיע על כך מראש כמתחייב בחוזה ובדין ועבר לעבוד אצל המשיבה 2 - חברה המתחרה במבקשת.

39. מלבד הטענות שטענה לעניין זה, לא הוכיחה המבקשת כי המשיב 1 נהג שלא בתום לב ברמת ההוכחה הנדרשת. בהינתן העובדה כי מהמבקשת לא נגזלו סודות מסחריים וכי למשיב 1 לא ניתנה תמורה מיוחדת עבור הגבלת עיסוקו הרי שבכדי שבית דין זה יורה על הגבלת עיסוקו של המשיב 1 היה על המבקשת להוכיח חוסר תום לב קיצוני.

40. כל שהוכח לכאורה בפני
נו הוא שהמשיב 1 הפר את חוזה העבודה עימה - תופעה הקיימת בחיי המסחר ולא בהכרח נובעת מהיעדר תום לב. למעשה, לא הוכח כלל בפני
נו כי התנהגות המשיב הייתה נגועה בחוסר תום לב, בוודאי לא בחוסר תום לב קיצוני המצדיק אכיפת תנייה המגבילה את עיסוקו.

41. כאמור, כב' הנשיא ברק, קבע בעניין סער כי תניה בחוזה המגבילה את חופש העיסוק הינה מנוגדת לתקנת הציבור ועל כן דינה בטלות, אלא אם תניה שכזו מגנה על אינטרסים לגטימיים של המעסיק.

42. כב' הנשיא ברק התייחס בעניין סער (שם בעמ' 861) לאינטרסים המצדיקים את הגבלת עיסוקו של אדם. האינטרס הראשון הינו העיקרון כי חוזים יש לקיים לגבי האינטרס השני אמר כב' הנשיא את הדברים הבאים:
"...אינטרס שני שיש להתחשב בו הוא היתרון האישי (למעביד) והציבורי (לכלל החברה) בהגנה על המעביד מפני תחרות של העובד בכלל, ובפני
שימוש במידע שרכש אצל המערערת, בפרט. ... בהקשר זה יש להדגיש במיוחד את ההשקעות של המעביד בעסקו בכלל, ואת השקעותיו בהכשרת עובדיו ובסודותיו המסחריים, בפרט. ... זהו אינטרס (פרטי וציבורי) כי תינתן הגנה למעביד על השקעותיו בהכשרת עובדיו, בגיבוש לקוחות ושיטות עבודה. היבטים מסויימים של אינטרס זה מעוגנים בחופש הקניין עצמו. היבטים אחרים נובעים מאינטרס הציבור. אכן, קיים חשש שאם המעביד לא יוכל להגן על אינטרסים אלה, הוא לא ישקיע את ההשקעות הנחוצות לכך, ואינטרס הציבור ייפגע..." (ההדגשות לא במקור).

43. ברמה הלכאורית הוכח בפני
נו כי המבקשת לא השקיעה דבר בהכשרתו של המשיב 1 אלא הוא נשכר עקב כישוריו בתחום, כישורים שנרכשו בשנות עבודה רבות. את שיטות העבודה למד הוא בעצמו ועל פי דבריו (עמ' 6 לפרוטוקול הדיונים מיום 19/09/05) נראה כי לפחות חלק מסוים מהלקוחות ילכו באשר הוא ילך ואין מדובר בלקוחות אשר גייסה המבקשת בכוחות עצמה.

44. לא הוכח לכאורה כי בעניינה של המבקשת קיימים אינטרסים לגיטימיים, החורגים מאינטרסים מסחריים רגילים, המצדיקים את הגבלת עיסוקו של המשיב 1. גם אם צודקת המבקשת והמשיב 1 אכן הפר את חוזה העבודה עימה, ואין אנו קובעים דבר לעניין זה בשלב לכאורי זה, אין בעובדה זו לכשעצמה כדי להצדיק פגיעה כה קשה בעיסוקו של המשיב 1 להגבלת עיסוקו של המשיב 1.

סוף דבר

45. הבקשה נדחית.
46. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך 2,500 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין. הוצאות אלו לוקחות בחשבון את העובדה כי סיכומי ב"כ המבקשת התפרשו על פני שבעה עמודים ללא השארת שוליים מספיקים שלא כפי שהורה בית הדין.

ניתנה היום כ"ג בתשרי, תשס"ו (26 באוקטובר 2005) בהעדר הצדדים.

___________________ ___________________
אריאלה גילצר-כץ
, אב"ד נ.צ. מר איציק גלנטי (מע)
קלדנית: א.כ.








בשא בית דין אזורי לעבודה 7630/05 סי.אל.אס. אוברסיז בע"מ נ' אלי גולדשטיין,מנטפילד בע"מ (פורסם ב-ֽ 26/10/2005)