פסקי דין על יוסף תמיר | פסקי דין על ונדי אלבוחרי | פסקי דין על הכשרה חב' לביטוח |

23061-03/15 תאמ     16/10/2018




תאמ 23061-03/15 יוסף תמיר נ' ונדי אלבוחרי, הכשרה חב' לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בראשון לציון



תא"מ 23061-03-15 תמיר נ' אלבוחרי ואח'






לפני
כבוד הרשם הבכיר
יניב ירמיהו


התובע

יוסף תמיר


נגד


הנתבעות

1.
ונדי אלבוחרי

2.
הכשרה חב' לביטוח בע"מ



פסק דין


זוהי תביעה כספית, בגדרה מבקש התובע מבית המשפט לחייב את הנתבעות בסך הכספי של 27,567 ₪, בגין נזקים שנגרמו לרכבו במהלך תאונת דרכים.



1.
במועדים הרלוונטיים לתביעה היה התובע הבעלים של רכב מס' רישוי 50-666-12; הנתבעת 1 הייתה במועדים הרלוונטיים לתביעה הנהגת ו/או המחזיקה של רכב מס' רישוי 67-240-35; הנתבעת 2 היא חברת ביטוח אשר ביטחה במועדים הרלוונטיים את רכבה של הנתבעת 1.


ביום 12/7/2014 התרחשה תאונת דרכים בין רכבי הצדדים. הצדדים אינם במחלוקת בנוגע לנסיבות התאונה או לכך שהאחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת 1, כי אם בשאלת הנזק שנגרם לרכבו של התובע.

2.
רכב התובע, בהתאם לחוות דעת שמאי שהוגשה מטעמו, נפגע בחלקו האחורי. תיקון הנזק שנגרם לרכב הוערך על סך 22,892 ₪, ירידת ערך על סך של 18,688 ₪ ושכר השמאי על סך
1,416 ש"ח.
מתוך סכום זה שילמו הנתבעות 15,429 ₪.

3.
הנתבעות אינן מכחישות את עצם התרחשות התאונה ואחריותן לה, אולם חולקות על סך הנזק. בהתאם לחוות דעת שמאי שהוגשה מטעמן, הנזק שנגרם לתובע עומד על סך של
15,429
₪, ובהתאם אף שילמו סכום זה. משכך, יש לדחות לטענתן את התביעה לתשלום הפרש הנזקים.

4.
מוסיפות הנתבעות שהרכב נבדק לראשונה כחודש ימים לאחר התאונה, תקופה שבמהלכה ייתכן שנגרמו לרכב נזקים נוספים במנותק מהתאונה שבמחלוקת. הנטל להוכחת הנזקים והקשר הסיבתי בין הנזק והאחריות לתאונה מוטל לפתחו של התובע, ונטל זה לא הורם. בפרט מתייחסות הנתבעות לכך שבחוות דעת השמאי מטעם התובע קיים אזכור למגן קדמי שעלותו
11,740 ש"ח, כאשר אין כל פגיעה במוקד הקדמי של הרכב. עם זאת, כבר כעת יצוין, כי התובע והשמאי מטעמו הבהירו שנפלה טעות סופר ביחס לרכיב זה והמדובר במגן אחורי.

5.
כעולה מהראיות, התובע מכר את רכבו. חרף העובדה שמונה מומחה מטעם בית המשפט, רוכש הרכב סירב לשתף פעולה והעמיד תנאים שהביאו את הצדדים לחזור בהם ממינוי המומחה. על כן, נשמעו השמאים מטעם שני הצדדים וכן התובע.

6.
לאחר ששמעתי עדויות הצדדים ונתתי דעתי לראיות כפי שהוצגו, מצאתי לקבל את התביעה בחלקה. המחלוקת מסתכמת בשני רכיבים עיקריים השנויים במחלוקת. הראשון, רכיב ירידת הערך הקשור בפגיעת השלדה הנטענת; השני, האם היה מקום להחליף את המגן האחורי או לשפצו, בצירוף הפרשי עלויות תיקון הרכב. בנוגע לרכיב הראשון דעתי כדעת התובע, וביחס לשני דעתי כדעת הנתבעות.

7.
שמאי התובע, מר בנצקי זאב, בדק את הרכב בשני מועדים שונים. בחוות הדעת הראשונית שהוגשה מטעם שמאי התובע נרשם כי חלק מהנזקים מצויים בחלקו הקדמי של הרכב, בהמשך הוגשה חוות דעת משלימה והובהר כי מדובר בטעות סופר. כעולה מעדות התובע, השמאי מר בנצקי והתמונות שצורפו, אכן מדובר בטעות סופר. עם זאת, הגנת הנתבעות לא נפגעה מטעות סופר זו, הן משהותר להן להעיד את עדיהן בזמן מאוחר יותר, הן מהטעם שהומצאה להן חוות הדעת המשלימה מבעוד מועד והן מהטעם שאף שמאי הנתבעות הסיק מלכתחילה כי המחלוקת נוגעת לירידת הערך במגן האחורי של הרכב.

8.
עדותו של שמאי התובע הייתה עדיפה עליי בכל הנוגע לנזק שנגרם לרכב. בהתאם לעדותו, נגרם נזק לשלדת הרכב בעקבות פגיעה בוו הגרירה - נזק שהוצג וסומן על גבי מוצג נ/1 . עדותו של מר בנצקי מתיישבת יותר עם הנסיבות, משהבהיר כי נסמך על התזוזה שהבחין בה לאחר שהרים על הרכב על מנת שיוכל לבוחנו. מנגד, שמאי הנתבעות, העיד כי הגיע לחולון, כאשר הרכב מחנה ברחוב, וערך את הבדיקה ללא הרמת הרכב (עמ' 13 לפרוטוקול, שורוה 3-6). לטענתו, הוא בעל ניסיון רב ובהתאם יודע כיצד לגשת לרכב (עמ' 13 לפרוטוקול, שורות 5-6), ואכן, בסופו של דבר הוא שכב מתחת לרכב על מנת לבודקו (עמ' 13 לפרוטוקול, שורות 8-9). מעבר לכך שלא הובהר מה בין ניסיון רב ובין התכופפות מתחת לרכב בשים לב למיקום הנזק, סבורני שאופן בדיקת הרכב על ידי שני השמאים מצדיק העדפת בדיקתו היסודית - שאף הוצגה בתמונות - של שמאי התובע, על פני בדיקה של הרכב באמצע הרחוב ללא הרמתו. מעבר לכך, אישר שמאי הנתבעת כי לא בדק את
"הנושא הספציפי..."
וכי וו הגרירה אכן התעוות (עמ' 13 לפרוטוקול, שורות 14-16).

9.
הסכם המכר הוצג בשלב מאוחר יחסית של ההליך, לאחר שב"כ הנתבעות ביקש הצגתו ("
ש. ואתה יכול להציג לנו הסכם מכר? ת. וואוו, אני יכול לנסות לחפש"
(עמ' 5 לפרוטוקול הדיון, שורה 35 ואילך). עם הצגת הסכם המכר, ביום 5/7/2018, התרתי לנתבעות את זכות הטיעון בנוגע לצירוף המסמכים ולא הובעה כל התנגדות מצדן (החלטה מיום 5/7/2018). בהעדר התנגדות, לפיכך, וממילא בהתאם לבקשת הנתבעות, המסמכים התקבלו כראיה. הטענה לפיה התובע לא יכול להגיש המסמך שכן אינו עורך המסמך אינה מובנת, משמדובר בהסכם שהוציא מהמרשתת וחתם עליו, למצער, בהיותו צד להסכם.

10.

כעולה מהסכם מכירת הרכב, הרכב נמכר בתמורה לסכום של 330,000 ש"ח, כאשר מרבית הסכום, 320,000 ש"ח, שולם בשיק בנקאי ביום 16/7/2015 על מנת להסיר את השעבוד שרבץ על הרכב. באותו היום הועברה הבעלות ברכב על שמו של רוכש הרכב, מר גולן דוד. בהסכם מכירת הרכב התובע הצהיר כי "
הרכב היה מעורב בתאונה שגרמה לירידת ערך מסחרית
" (סעיף 5 להסכם המכר) והקונה הצהיר כי ראה את הרכב, בדק את מצבו המכני והחיצוני, ובכפוף להצהרת המוכר מוותר על כל טענת פגם (סעיף 7 להסכם המכר). ודוק, התובע לא הצהיר כי הרכב נבדק, בניגוד לטענת הנתבעות.

הסכם המכר בצירוף הראיות הנוספות (מסמך העברת הבעלות ודפי החשבון) הביאוני לקבוע כי המסמכים מהימנים והם משקפים את המצב לאשורו.

11.
אשר למחלוקת בנוגע לתיקון הרכב, מסר התובע 2 גרסאות. תחילה העיד כי הרכב תוקן, אולם בהמשך תיקן עדותו וציין כי התבלבל בשל חלוף השנים והעובדה כי התרגש מהמעמד (עמ' 15 לפרוטוקול, שורה 27). הגם שמדובר בשינוי גרסה, במקרה שלפנינו דווקא שמאי הנתבעות אישר את הגרסה לפיה הרכב לא תוקן סמוך לאחר התאונה, וכדבריו: "
במקרה הנדון הרכב לא תוקן כלל ונמצא במצבו הניזוק לכן כל הנזקים נראו בצורה מאוד ברורה
..." והדברים אף צוינו בחוות דעתו "
הרכב נבדק ללא תיקון
" (עמ' 1 לחוות הדעת), הגם שחלפו מספר חודשים (4.5 חודשים) ממועד האירוע.

12
.
עדות התובע בנוגע לכך שהפחית את מחיר הרכב בשל פגיעת השלדה הייתה מהימנה עלי, ובסוגיה זו מצאתי לאמץ עדותו. המדובר ברכב יוקרה, שהתובע מצא להחליפו בעקבות התאונה ["
כל שנה אוטו מנהלים כזה מחליף. לא משחק תפקיד מהות האוטו
" (עמ' 6 לפרוטוקול, שורה 9); "
אני בחרתי מטעמי אחרי שהאוטו הוא רכב יוקרה זה הבייבי שלי ברגע שהוא נפצע פעם אחת זה לא אופציה. אני בחרתי מתוך זה זה הבייבי שלי לא להמשיך לתקן ולמכור אותו
" (עמ' 16 לפרוטוקול, שורות 11-14)].
הפגיעה בשלדת הרכב הביאה להפחתה ניכרת במחיר המכירה, בשל אופי הפגיעה וירידת הערך שנקבעה.

13
.
דין טענת ניתוק הקשר הסיבתי נוכח מועד בדיקת הרכב להידחות. מעבר לכך שהנתבעות שילמו את כלל הנזקים בהתאם לחוות הדעת, כך שהן עצמן הכירו בסבירות מועד הבדיקה, הרי שמדובר בנזק הקשור במכה בוו הגרירה שנגרם במהלך התאונה, לפי עמדת 2 הצדדים. שמאי התובע העיד כי מדובר באירוע אחד בשים לב לאופי המכה, והדגמתו מעלה הגיון רב בגרסתו זו (עמ' 8 לפרוטוקול הדיון, שורות 29 ואילך). זאת ועוד, המחלוקת בין הצדדים אינה נוגעת לשאלה האם הרכב עבר תאונה נוספת, משלשיטת שמאי הנתבעות לא נגרם נזק אף במועד בדיקתו המאוחרת. טענת העדר הקשר הסיבתי מקבלת ממילא משקל שולי, משכל טענת הנתבעות מסתכמת בכך שהנזק הנטען - ושנבדק על ידי השמאי מטעמן - לא קיים. על כן, נפקות חלוף הזמן משנית מקום בו הטענה אינה נוגעת לכך שהנזק לא נגרם כתוצאה מהתאונה, אלא כלל לא קיים אף במועד הבדיקה המאוחרת.

14.
אשר לצורך בהחלפת המגן תחת תיקונו ויתר ההפרשים בתיקון, חרף ההיגיון בטענות שמאי התובע, עובדתית המגן האחורי לא הוחלף והרכב לא תוקן טרם מכירתו.
בהתאם, הנזק לא קשור עוד בתיקון גופו, אלא בהשלכות העדר התיקון על המכירה והנזק שנגרם לתובע בעקבות זאת. להבדיל מרכיב ירידת הערך שהשפיע ישירות על מחיר המכירה ואף בא לידי ביטוי בהסכם המכר, לא הוכחה ההשפעה של אי השלמת תיקון הרכב על מחיר התמורה שהתקבלה עם מכירת הרכב, ולפיכך הפרשים אלה לא הוכחו. לא נשמעו עדויות רלבנטיות בעניין זה מצד התובע, ואף לא ניתנה התייחסות לכך בהסכם המכר.


מנגד, טענת הנתבעות לפיה הרכב משועבד נדחית בשים לב להוראות הסכם המכר ולכך שהשעבוד הוסר.

15.
נוכח האמור, התביעה מתקבלת בחלקה, ביחס לרכיב ירידת הערך. הנתבעות תשלמנה לתובע, אם כן, סכום של 14,754 ₪ (הפרש רכיב ירידת הערך) כאשר הסכום נושא ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, בצירוף הוצאות ההליך בסך 756 ₪, שכר עדות המומחה וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,087 ₪ (בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין ובהתחשב בכמות הדיונים, כאשר דיון אחד אינו נספר בשל דחייה הקשורה בתובע).

ניתן היום,
ז' חשוון תשע"ט, 16 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 23061-03/15 יוסף תמיר נ' ונדי אלבוחרי, הכשרה חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/10/2018)