פסקי דין על אברהם ביטון | פסקי דין על לבנת ביטון | פסקי דין על דן בר לב

58592-12/17 א     16/10/2018




א 58592-12/17 אברהם ביטון, לבנת ביטון נ' דן בר לב








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 58592-12-17 ביטון ואח' נ' ברלב




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופט, סגן הנשיא
מרדכי בורשטין


תובעים

1
.
אברהם ביטון

2
.
לבנת ביטון
ע"י ב"כ עו"ד י. איינזשטיין


נגד

נתבע
דן בר לב
ע"י ב"כ עו"ד ח. פלטין









החלטה

בקשה לסילוק על הסף.
מבוא

1.
בשנת 2010 הוגש כנגד המשיבים- התובעים כתב אישום בבית המשפט לעניינים מקומיים בגין עבודות בנייה ללא היתר. המשיבים הורשעו ובין היתר, הושת עליהם קנס בסך 20,000 ₪. הם צוו להתאים את הבניה לרבות בדרך של הריסה עד ל1/10/13 באם לא יהיה עד למועד זה היתר בניה כנדרש.

המשיבים התקשרו בקשרי עבודה עם הנתבע, אדריכל במקצועו, לצורך הוצאת היתר.
לטענת המשיבים לצורך הכשרת העבודות והוצאת היתר בניה, הם שילמו כ25,000 ₪ במזומן.
לטענתם, המבקש הפר את חובתו המקצועית כלפיהם, גרם לנזקים, והתרשל בעבודתו תוך פיזור הבטחות ריקות לחלל האוויר בדבר מצבו של היתר הבניה. לטענתם הם סיפקו לו את כל הנדרש לצורך טיפול בהוצאת ההיתר אך לבסוף הוגש כנגדם כתב אישום חדש בגין אי קיום צו בית המשפט להתאמת העבודות שנעשו במעונם.

2.
המבקש- הנתבע הגיש בקשה לדחייה על הסף בשל מספר עילות ובהן טענת
"מעילה בת עוולה לא תצמח עילת תביעה", טענה כי התובענה קנטרנית וסחטנית, התיישנות והיעדר עילה.

דיון והכרעה
מעילה בת עוולה לא תצמח עילת תביעה
3.
בבסיס הדוקטרינה האמורה עומדת התפיסה כי אין לאפשר לחוטא לצאת נשכר מפרי חטאו. מקורו של הכלל הוא בסלידת בית המשפט מליתן סעד לבעל דין שתביעתו או הגנתו נסמכים על מעשה הנוגד את החוק או את תקנת הציבור ( ע"א 11172/05 אלון נ' מדינת ישראל
(21.10.09 )).

עם זאת, הפסיקה קבעה כי אין זה כלל מוחלט, וגם בהתקיים התנהגות פלילית מצד הניזוק, יש לאזנה מול האינטרס הציבורי בהטלת אחריות על מזיק אשר גרם לנזק בהתנהגותו הרשלנית, כאשר הותוו שני שיקולים מרכזיים שיישקלו על מנת לקבוע את גבולות תחולת הדוקטרינה: מידת ועוצמת הפליליות וחוסר המוסריות הטמונים בהתנהגות הניזוק התובע והקשר הסיבתי שבין התנהגותו הבלתי חוקית או הבלתי מוסרית של הניזוק לבין התרחשות הנזק (ע"א 2242/03 אורה אברהם נ' עדנאן רשאד (18.07.05)).

4.
בכתב הגנתו טוען המבקש כי לאחר שעשה עבודה נוספת ובוצעו מספר השלמות ותיקונים נפתח תיק רישוי בוועדה המקומית והתקבלה החלטה לאשר את הבקשה להיתר במספר תנאים שהיה על התובעים למלא. למעשה טוען המבקש כי התובעים לא פעלו לצורך קיום התנאים, ובשל
התנהלותם בעצלתיים תוך שיהוי ודחיינות וחוסר שיתוף פעולה מצדם לא התקבל
ההיתר.

5.
בית המשפט העליון הביע לא פעם הסתייגות ממהלכים הננקטים על ידי רשויות התכנון להכשיר את עוולות הבנייה שבוצעו בניגוד לחוק באמצעות תיקון התכניות וההיתרים (ע"א 4079/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון נ' מעונה חברה לבנין בע"מ (11.11.10)). עם זאת, במקרה שלפנינו, אף בגזר הדין ניתנה ארכה לנסות ולהסדיר את ההיתר עד לתאריך שנקבע. כתוצאה מכך, המשיבים פעלו להסדיר את הבניה הלא חוקית,
ולצורך כך נשכר המבקש, ולא סביר שבשלב מתקדם של מלאכת הסדרת הבניה, ביד אחת יחזיק בטענה כי
"מעילה בת עוולה לא תצמח עילת תביעה" וביד השניה יטען כי פעל במלא המרץ לפעול להסדרת ההיתרים שבדיעבד.


6.
לנוכח כל האמור לעיל, מבלי להתעלם מחומרת המעשים בהם הואשמו המשיבים, הרי שבשקלול ואיזון
עוצמת הפליליות של העבירות ובחינת הקשר הסיבתי בין מעשיהם לבין הנזק ,דין הבקשה לסלק את התביעה על הסף בשל עילה זו להידחות .

התיישנות
ושיהוי
7.
חוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958 ( להלן: "החוק") קובע כי פרק הזמן שבגדרו מתיישנת עילת תביעה אזרחית שאיננה במקרקעין הוא 7 שנים מיום היווצרות העילה.
בנוסף קובע החוק כי
בנסיבות מסוימות יושעה מרוץ ההתיישנות. סעיף 7 לחוק קובע כי תקופת ההתיישנות תושעה במקרים בהם ההתנהגות הפסולה ועילת התביעה קשורות בתרמית, שאז יחל מרוץ ההתיישנות ביום בו נודעו לתובע העובדות המגבשות את העילה.

לעניין הדיון בטענת ההתיישנות במסגרת לסילוק על הסף, השלב המקדמי אינו המקום לבחינת אמיתות הטענות המפורטות בכתב התביעה. כאשר ההכרעה בטענה כטענת סף תוביל לסיום התביעה כולה, יש לדון בה בשלב המקדמי. אולם כאשר ההכרעה טעונה בירור עובדתי ונדמה על פי כתב התביעה כי יש לה פנים לכאן ולכאן יש להימנע מלדון בה כטענת סף (רע"א 7948/16 עזבון המנוח בנימין שמואלי ז"ל נ' משולם (13.11.16)).

8.
בכתב התביעה נטען שהמבקש נתן הבטחות ריקות בדבר מצבו של היתר הבניה וכי הוא עומד להתקבל לאלתר . נטען כי המשיב הונה אותם, התרשל בתפקידו ובשל העדר קידום ההיתר, התיק נסגר. התובעים טענו שעילת התביעה התבססה רק עם הגשת כתב האישום השני, או אז התברר להם כי עניינם לא טופל כראוי וכי נגרם להם נזק שאינו בר תיקון.
המבקש טוען מאידך שההסכם בין הצדדים נערך בחודש מאי 2010 על רקע עבירת הבנייה שביצעו המשיבים, והיות והתובענה הוגשה בחודש דצמבר 2017, הרי שהתיישנה, כאשר האשמה רובצת על כתפי המשיבים שהשתהו והתרשלו.

הנה כי כן, במקרה זה קיימות מחלוקות לא פשוטות בין הצדדים וההכרעה בשאלה אימתי החל מרוץ ההתיישנות מערבות עובדה ומשפט, ולפיכך אין זה המקרה לדון בטענת ההתיישנות כטענת סף.

9.
אשר לטענת השיהוי, נקבע כי טענה זו הינה בעלת השלכות משמעותיות על זכויות התובע ובמובן מסוים אף יותר מרחיקת לכת מטענת ההתיישנות משום שיש בה כדי לסטות מתקופת ההתיישנות הקבועה בחוק ובתוך כך להפר את האיזון העדין שהמחוקק קבע באמצעות מוסד ההתיישנות לפיכך נקבעו בפסיקה תנאים מחמירים שרק בהתקיימם עשויה היא להתקבל: שימוש לא נאות בזכות התביעה עד כדי ניצול לרעה של ההליך המשפטי, פגיעה בציפיה הלגיטימית של הנתבע לא להיתבע
או אם בנסיבות המקרה זנח התובע את זכות התביעה הנתונה לו או שינה את מצבו לרעה ( ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה פ"ד נז(5) 433).

נמצא כי במקרה שלפנינו לא הרים המבקש את הנטל לבסס תנאים אלו, ולנוכח נדירות השימוש בטענה וחומרת התנאים להחלתה, דין הבקשה לסלק על הסף מחמת שיהוי נדחית.

תביעה קנטרנית והעדר עילה?
10.
המבקש טען כאמור כי התביעה טורדנית וקנטרנית.
מאחר שסילוק תביעה על הסף הוא צעד דרסטי שיינקט רק במקרים חריגים ומאחר שנטענו טענות הראויות לבירור , אין המדובר במקרה בו התביעה נעדרת עילה או טורדנית וקנטרנית.


לסיכום
11.
מכל המקובץ עולה כי יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף.
הוצאות בסך 1,500 ₪ כולל מע"מ ייפסקו לפי התוצאה בהליך העיקרי.

12.
לקדם משפט במעמד בעלי הדין וב"כ,
ליום 05.02.19 בשעה 12:00.



ניתנה היום, ז' חשוון תשע"ט, 16 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 58592-12/17 אברהם ביטון, לבנת ביטון נ' דן בר לב (פורסם ב-ֽ 16/10/2018)