פסקי דין על ר.ת. דיסקברי טיול עולמי בע"מ | פסקי דין על שי כהן | פסקי דין על פנחס כהן | פסקי דין על שני כהן ואח' |

28704-10/18 רתק     18/10/2018




רתק 28704-10/18 ר.ת. דיסקברי טיול עולמי בע"מ נ' שי כהן, פנחס כהן, שני כהן ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רת"ק 28704-10-18 ר.ת. דיסקברי טיול עולמי בע"מ
נ' ראובן ואח'

רת"ק 28698-10-18 ר.ת. דיסקברי טיול עולמי בע"מ
נ' כהן ואח'







לפני
כבוד השופטת
אביגיל כהן


המבקש
ת:

ר.ת. דיסקברי טיול עולמי בע"מ


נגד


המשיבים ברת"ק
28698-10-18
:
המשיבים ברת"ק
28704-10-18:

1. שי כהן
2. פנחס כהן
3. שני כהן
4. רחל דנגורי
5. מרדכי כהן
6. איבריה
נתיבי אוויר ספרדיים


1. רבקה ראובן
2. עזרא ראובן
3.אסתר שמשון
4. פרסי שמשון
5. איבריה נתיבי אוויר ספרדיים




החלטה


1.
לפני שתי בקשות רשות ערעור על פסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב (כב' השופטת חנה קלוגמן) מיום 12.8.18 שעניינן אחד.

הדיונים בשני התיקים בבימ"ש לתביעות קטנות אמנם לא אוחדו לפני הדיון, אך הם התקיימו באותו תאריך (25.7.18) ובפני
אותו מותב (כב' השופטת חנה קלוגמן) ועניינם בתביעת פיצויים אשר הוגשה ע"י מטיילים נגד המבקשת בגין אותו טיול.



2.
רת"ק 28698-10-18 הוגש על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות מיום 12.8.18 בת"ק 26552-11-17 (לצורך הנוחות יכונה גם: "תביעת כהן")

רת"ק 28704-10-18 הוגש על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות מיום 12.8.18
בת"ק
4425-10-17 (לצורך הנוחות יכונה
גם : "תביעת ראובן ושמשון").



בפסקי הדין
התקבלו בחלקן תביעות התובעים – המשיבים נגד הנתבעת – המבקשת.

3.
עניינן של התביעות בטיול קבוצתי אשר אורגן ע"י הנתבעת, חברת תיירות.


בכתבי התביעה נטען כי התובעים השתתפו בטיול מאורגן למרוקו בין התאריכים 10.5.17 עד 23.5.17.

כאשר הגיעו התובעים לשדה התעופה במרקש התברר שהמזוודות לא הגיעו והם החלו בטיול.

לטענת התובעים,
הובטח להם שהמזוודות יגיעו למחרת לבית המלון, אך המזוודות לא הגיעו, והדבר חזר על עצמו גם בימים הבאים.

המזוודות אמנם הגיעו לשדה התעופה במרקש, אך לא הועברו למלון בו שהו התובעים.


ביום השישי לטיול הודיעו חברי הקבוצה, והתובעים ביניהם, כי לא ימשיכו בטיול ללא המזוודות ועמדו על כך שיחזרו לשדה התעופה לשם קבלתם.

בשלב זה מצאה הנתבעת פתרון להעברת המזוודות וביום זה קיבלו התובעים את המזוודות.

בת"ק 26552-11-17
התובעים הינם חברי משפחה אחת (אב וארבעת ילדיו) ובמסגרתה נתבעו נזקים על סך 19,861.5 ₪ שנגרמו לטענתם כתוצאה מטיפול לקוי של הנתבעת במסירת המזוודות שהגיעו באיחור של חמישה ימים לשדה התעופה לידיהם.


מתוך סכום התביעה, התבקש סך של
12,627.5 ₪
עבור עוגמת נפש.


בת"ק 4425-10-17 התובעים הינם שני זוגות תושבי עכו ובנימינה ובמסגרתה נתבעו נזקים על סך
33,400 ₪ (וכן אגרת בימ"ש) שנגרמו להם לטענתם בשל התרשלות הנתבעת וחוסר מקצועיותה בכך שלא נתנה לתובעים פתרון הולם ומהיר ככל שניתן מרגע היוודע המצוקה אליה נקלעו.



מתוך סכום התביעה התבקש סך של 6,000 ₪ עבור עגמת נפש.


הנתבעת (המבקשת) הגישה כתבי הגנה וכן הודעות צד ג' נגד משיבה 6 - המוביל האווירי (להלן גם: "איבריה"). הנתבעת טענה כי אין לה כל אחריות בעניין המזוודות והגעתן והדבר מצוי באחריותה הבלעדית של איבריה.


ביום 25.7.18 ניתן תוקף של פס"ד להסכמות אליהם הגיעו התובעים בשתי התביעות עם איבריה – המוביל האווירי.

4.
בדיון שהתקיים בבימ"ש קמא ביום 25.7.18 נשמעו מר שי כהן
בשם משפחת כהן, גב' דנגורי, 4נציג הנתבעת – מר עוזי משלי, מדריך הטיול – מר יוסי בר זיו, שמשון פרסי ורבקה ראובן וכן
נציגת איבריה – פדל אליסה.


5.
פסקי הדין של בימ"ש קמא:
א)
נקבע כי האחריות על
הכבודה אכן מוטלת על המוביל האווירי.
כן נקבע כי לאחר שהתובעים הגיעו לפשרה ישירה עם המוביל האווירי – איבריה, אשר לא כפר באחריותו, יש לדון
בשאלה האם לנתבעת, כמארגנת הטיול, קיימת אחריות נוספת, מעבר לאחריות שקיבל על עצמו המוביל האווירי ובימ"ש קמא קבע כי קיימת אחריות כזו.

לאחר עיון בכתבי הטענות ושמיעת הצדדים, בימ"ש קמא הגיע למסקנה לפיה בענייננו, לנתבעת, כמארגנת הטיול גם קיימת אחריות על נושא
האיחור בהגעת הכבודה למטיילים. הודגש כי הדבר נכון במיוחד לאחר היום השני – היום בו הגיעה הכבודה לשדה התעופה במרקש.
בימ"ש קמא הגיע למסקנה כי הייתה טעות בשיקול הדעת של הנתבעת בטיפול בבעיה שנוצרה, וזאת מעבר לחבות המוביל האווירי.




ב)
בימ"ש קמא הפנה לדבריו של כב' הש' תדמור בת"ק (ת"א) 13183-10-15 סמאג'א נ' ר.ת. דיסקברי טיול עולמי בע"מ
(30.7.16) ונתן דעתו לשני עקרונות מנחים שצוינו שם:
באשר לעיקרון הראשון נקבע כי מדובר היה בתקלה ששינתה את אופי הטיול ואיכותו וודאי שאין מדובר בשיבוש או תקלה המהווים זוטות.
העיקרון השני, מדובר בעסקה שעניינה שירותי הנאה ואך טיבעי שנגרם נזק לא ממוני – עוגמת נפש ואובדן הנאה במשך כמחצית מהטיול.
מנגד, התובעים בתביעת כהן
פעלו להקטנת נזקיהם שעה שהציעו למדריך שייסעו להוציא את המזוודות משדה התעופה, אולם נתקלו בהתנגדות מצד הנתבעת.
אין מדובר ב"כוח עליון", שאינו בשליטת הנתבעת. ראייה לכך – לאחר התקוממות הקבוצה לפתע הנתבעת התאמצה וגרמה לכך שהמזוודות ישוחררו משדה התעופה ויגיעו לבעליהן.

נפסק:
"כמובהר לעיל, המזוודות הגיעו למרקש ביום שלמחרת לאחר שהתברר שלא ניתן להוציאם משדה-התעופה, היה על הנתבעת למצוא פתרון מהיר יותר, מאשר לזה שנמצא לאחר חמישה ימים. לא מובן לי מדוע פתרון זה לא יושם כבר ביום השני לשהיית הקבוצה במרוקו".
(עמ' 10 לפסה"ד בת"ק 26552-11-17; וראה גם: עמ' 9 לפסה"ד בת"ק 4425-10-17).

ג)
בימ"ש קמא לא מצא צידוק לעיכוב של חמישה ימים בגרסתה של הנתבעת, לפיה המשטרה המקומית סירבה לשחרר את הכבודה מנמל התעופה.
הטענה לפיה "באורח פלא", לאחר שחברי הקבוצה התרעמו אודות האיחור בטיפול בכבודה העניין הסתדר ואותו ערב הם קיבלו את המזוודות, לא נסתרה.

עדות המדריך לפיה מדובר בקבוצה שקטה שלא עושה בעיות מחזקת את המסקנה בדבר השתהות הנתבעת בטיפול בכבודה עד שהקבוצה החלה להתרעם ואז נמצא פתרון.




בימ"ש קמא קיבל את טענות התובעים
לפיהן הנתבעת "משכה זמן" וניתנו "הבטחות שווא" מצדה, כאשר המדריך מטעמה הונחה לומר לקבוצה מדי יום, כי המזוודות יגיעו בקרוב.

ד)
לאור האמור לעיל, בימ"ש קמא מצא כי התנהלות הנתבעת בנוגע לעיכוב קבלת הכבודה לידי התובעים גרמה עוגמת נפש לתובעים.

ה)
באשר לגובה הנזק – עוגמת הנפש:
בשים לב לכך שמדובר בעיכוב בן חמישה ימים בהגעת המזוודות לידי התובעים, נרכשו במהלך הטיול דברים בסיסיים ומדובר במשפחה בת 5 אנשים, נפסק כי על הנתבעת לפצות את התובעים בתביעת כהן בגין עגמת נפש בסכום כולל של 6,000 ₪;


ואת התובעים בתביעת




ראובן ושמשון בסכום כולל של 4,800 ש"ח.

ו)
בימ"ש קמא דחה את דרישת התובעים בתביעת כהן לפסוק להם בנוסף גם החזר על קניות במרוקו והחזר על נזקים במזוודות וחסרים בציוד.
נקבע כי מדובר ברכיבים באחריות המוביל האווירי ומאחר שהתובעים הגיעו לפשרה באופן ישיר מול המוביל האווירי בגין ראשי נזק אלה, יש לדחות דרישה זו.

כן נדחו דרישת התובעים בתביעת ראובן ושמשון לפסוק להם בנוסף השבה של עלות הטיול והחזר הוצאות על קניות.

ז)
בימ"ש קבע כי הנתבעת אינה זכאית לשיפוי מאת המוביל האווירי בגין הפיצוי שנפסק.
בימ"ש קמא מצא כי העיכוב שחל במסירת הכבודה לידי התובעים לאחר שהמזוודות כבר הגיעו ביום השני לשדה התעופה במרקש (ביום 11.5.17) נבע רק משיקול דעת שגוי של הנתבעת שעה שבראש מעייניה היה המשכת הטיול כמתוכנן מבלי לגלות גמישות כלפי צרכי התובעים. בימ"ש מפנה בעניין דחיפות סיום הטיול לסעיף 27 לכתב ההגנה וכן לעמ' 9 לפרוטוקול הדיון שורות 6-5.



ח)
בסיכומו של דבר, נפסק כי
בתביעת כהן הנתבעת תפצה את התובעים
בגין עוגמת נפש בסך של 6,000 ש"ח והוצאות משפט בסך 500 ₪.
בתביעת ראובן ושמשון
נפסק כי הנתבעת תפצה את התובעים בגין עוגמת נפש בסכום כולל של 4,800 ₪ והוצאות משפט בסך 4,000 ₪.

מכאן בקשות רשות הערעור שלפני.

6.
תמצית טענות המבקשת בבקשות רשות ערעור:
א)
בימ"ש קמא שגה כאשר הטיל אחריות נורמטיבית על המבקשת בכל הקשור לכבודה שאינה בשליטתה אלא באחריות המוביל האווירי.
עוד שגה בימ"ש קמא כשהתעלם מהעובדה כי המזוודות הגיעו לנוסעים רק לאור פעולות המבקשת לאחר שהמוביל האווירי לא ביצע את המוטל עליו.
חובת המבקשת לקיים את כל מסלול הטיול כפי שהתחייבה והיא ביצעה את כל המוטל עליה ואף יותר מכך על מנת לפעול לפי שביעות רצון הנוסעים.
לא באחריותה לפצות את המשיבים בעניין עיכוב בהגעת המזוודות אלא באחריות המוביל האווירי ובכל מקרה עשתה כל שביכולתה ופעלה באופן אקטיבי על מנת להשיב את המזוודות למשיבים .

ב)
קביעת בימ"ש קמא לפיה העיכוב שחל במסירת הכבודה לידי התובעים לאחר שהמזוודות הגיעו לשדה התעופה נבע רק משיקול דעת שגוי של הנתבעת שעה שלא גילתה גמישות לצרכי התובעים, סותרת את הדין הנוהג בעולם המחייב את חברת התעופה לשנע את הכבודה עד למיקום הלקוח ומטיל את האחריות המלאה על המוביל האווירי מרגע בו הופקדה אצלו הכבודה ועד ששבה לבעליה.


ג)
מתוקף החוק, האמנות הבינלאומיות והפסיקה, בכל הנוגע לתובלה אווירית לא קמה אחריות למארגן טיולים ו/או סוכן נסיעות לאיבוד ו/או איחור כבודה של נוסעים ובמקרה דן אף המוביל האווירי לא כפר בשום שלב באחריותו לאיחור ואף שילם פיצוי למשיבים.


נקבע
כי בעילת האיחור בהגעת המזוודות לא ניתן להחיל דינים אחרים, לרבות דיני הנזיקין.
על כן, בימ"ש קמא חרג מסמכותו כאשר החיל את דיני הנזיקין על עילה של איחור בהגעת המזוודות בקובעו כי קיימת אחריות על על סוכן נסיעות והתעלם מסדרת הפעולות שביצעה המבקשת על מנת לסייע למשיבים.

ד)
בימ"ש קמא שגה כאשר חייב את המבקשת כסוכנת נסיעות בדבר עוגמת נפש שנגרמה בגין עיכוב הגעת הכבודה של הנוסעים.
לא קיימת סמכות לבימ"ש לפסוק פיצויים בגין אובדן או איחור בהגעת כבודה מלבד גובה הפיצוי הקבוע בחוק. גם אם ניתן לפסוק פיצויים בגין עגמת נפש לאור אובדן המזוודות, בכל מקרה האחריות הינה של המוביל האווירי ולא ניתן לפצות מעבר לתקרת הפיצוי כפי שנקבע באמנות.

המשיבים קיבלו את הפיצויים בהתאם לתקרת הפיצוי הקבועה באמנות ועל כן שגה בימ"ש קמא כאשר פסק פיצויים נוספים בניגוד לחוק ולפסיקה את המבקשת אשר כלל לא קיימת אחריות עליה.

ה)
החלטת בימ"ש קמא הינה כפל פיצוי על אותו ראש נזק . מצד אחד קיבלו התובעים פיצוי מלא מחברת התעופה ומצד שני קיבלו פיצוי נוסף מהמבקשת בפסה"ד.

7.
לאחר שעיינתי בבקשות רשות ערעור, הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשות רשות הערעור להידחות
אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים הבאים:
א)

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת
בשל טבעם זה של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של הסכסוכים.
וראה לעניין זה: רע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ'
מור (9/8/18) סעיף 6, רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (18/3/15) ורע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (26/12/16).



המקרה שלפני אינו נכנס לגדר החריגים המצדיקים בקשת רשות ערעור, למרות טענת המבקשת ולפיה פסקי הדין יסודם בטעות משפטית שאינה מתיישבת עם הוראות הדין.

מסקנות בימ"ש קמא תחומות לגדר המחלוקת בין הצדדים, לא מצאתי כי נגרם עיוות דין למבקשת ואף לא מצאתי טעות ממשית המצריכה התערבות.

ב)
נקודת המוצא בענייננו נוגעת למערכת היחסית בין מטיילים בטיול מאורגן לבין החברה מארגנת הטיול.

מטייל הבוחר להזמין נופש באמצעות טיול מאורגן מצפה ממנה לדאוג לארגון הטיול. הוא מצפה כי החברה המארגנת, בהיותה בעלת ניסיון, יכולת ואמצעים
תוכל לטפל בכל בעיה או תקלה שעלולה להיווצר במהלך הטיול.
המטייל מצפה כי החברה המארגנת תדאג לו לכל ענייני הבירוקרטיה והשירותים הכלולים להצלחת הטיול עד סיום הטיול ושובו לביתו.

באשר לאחריותה של חברה שמוציאה טיול מאורגן יפים הדברים שנפסקו מפי כב' השופט אברהם טננבאום בת"ק (י-ם) אמיתי נ' חברת אשת טורס בע"מ (4.9.14):
"אין ספק כי מטייל הבוחר במסלול של טיול מאורגן מעוניין הוא להסיר מעצמו את האחריות הכרוכה בהכנת הטיול על כל המשתמע מכך. ובסופו של יום להפיק מהטיול חוויה מוצלחת ולקבל תמורה הולמת לכסף ששולם בגין כך.
נהיר הוא כי אדם המזמין חבילת נופש באמצעות טיול מאורגן מצפה הוא כי החברה המארגנת תישאה באחריות לכל נזק העלול להיגרם בעטיו של הטיול / במהלך השהות שלו בחו"ל...
בעניין זה יפים דבריה של כב' השו' ר' שרון כפי שנאמרו ת"א (פ"ת) 17552-12-09 ימין נ' אופקים טיולים 2003,
[פורסם בנבו]
מיום 20.07.14:



"התובעים- מנגד .. כמי שבחרו בטיול מאורגן ולא עצמאי-
משולים ל'תינוקות של בית רבן', הסומכים על הנתבעת ועל המדריך, שהינו נציגה של מי
שבידיה הפקידו את שלומם ורווחתם, כאשר רכשו ממנה את הטיול".
לאור האמור, אין ספק כי על החברה המארגנת מוטלת אחריות מוגברת למתרחש, בהיותה אחראית לגורלם של המטיילים".
וראה בעניין זה גם: ת"ק (ת"א) 39383-04-14 דקל נ' נוה אקדמיה (2001) בע"מ (31.5.15).

ב)
בכתבי התביעה מפורטת בהרחבה השתלשלות עניינים הנוגעת להתנהלותה הנטענת של הנתבעת בנוגע לבעיה שנוצרה עקב הגעת המזוודות לשדה התעופה באיחור של יום.

בסעיף 11 לכתב התביעה בתביעת כהן נטען כי הנתבעת התעלמה מחברי הקבוצה משך 5 ימים מתחילת הטיול, לא טיפלה בנושא במידת הנחרצות הנדרשת ורק לאחר שהקבוצה החליטה כי לא ממשיכים בטיול טופל הנושא כראוי ונמצא פתרון. הודגש כי עיקר הדאגה הייתה לאנשים שנוטלים תרופות באופן קבוע שנותרו במזוודות.

ראה בעניין זה גם: סעיפים 14-12 לכתב התביעה בתביעת ראובן ושמשון.

בימ"ש קמא חייב את הנתבעת לפצות את התובעים בגין טיפולה הכושל בעקבות האיחור בהגעת המזוודות.
הנזק שנתבע מהנתבעת אינו נזק ישיר כתוצאה מהאיחור בהגעת הכבודה, נזק שדרש מהמוביל האווירי ,אלא ראש נזק הניתן לתביעה על פי הדין החל, גם מהנתבעת. עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים בעקבות הטיפול הלקוי של הנתבעת בענייננו והשתלשלות העניינים שארעה לאחר הגעת המזוודות לשדה התעופה במרקש הינה אירוע נפרד עליו ניתן לתבוע פיצוי מכוח הוראות הדין.

ג)
קביעות בית משפט קמא בדבר התנהלותה הלקויה של המבקשת הן קביעות עובדתיות שאין
מקום להתערב בהן.



עסקינן בממצאי עובדה ומהימנות עדים אשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם אלא במקרים חריגים ביותר שאינם מתקיימים כאן.
ראה לעניין זה:
ע"א 918/15 פישמן רשתות בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים, פסקה 11 (28.7.2016), ע"א 559/16 פרי יעקב שירותי ניהול בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 1, פסקה 10 (6.11.2016) וע"א 7863/16
גורדו נ' ימין (18.7.18).

בימ"ש קמא מצא כי המבקשת בהתנהלותה בנוגע לקבלת הכבודה גרמה עוגמת נפש לתובעים.
בהתאם למסקנה זו, בשים לב למספר התובעים בכל תביעה, נפסק סכום הפיצוי בו חיובה המבקשת ביחס לכל אחת מן התביעות.

לאור האמור לעיל, לא מצאתי טעם המצדיק התערבות בפסקי הדין של בימ"ש לתביעות קטנות
.

8.
לסיכום:
א)
דין בקשות רשות הערעור להידחות.

ב)
משלא התבקשו תשובות, אין צו להוצאות.

ג)
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' חשוון תשע"ט, 18 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.











רתק בית משפט מחוזי 28704-10/18 ר.ת. דיסקברי טיול עולמי בע"מ נ' שי כהן, פנחס כהן, שני כהן ואח' (פורסם ב-ֽ 18/10/2018)