פסקי דין על תומר שוחט | פסקי דין על אאורה השקעות | פסקי דין על יעקב אטרקצ'י | פסקי דין על מיכאל קליינר ואח' |

41206-03/16 תנג     18/10/2018




תנג 41206-03/16 תומר שוחט נ' אאורה השקעות בע"מ, יעקב אטרקצ'י, מיכאל קליינר ואח'








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



תנ"ג 41206-03-16 תומר שוחט
נ' אאורה השקעות בע"מ
, יעקב אטרקצ'י
, מיכאל קליינר, חיים צור, נאווה אופק – שפר, עינת פילץ – פולג ויוחאי אבטן




לפני
כבוד השופט
מגן אלטוביה


המבקש:

תומר שוחט
ע"י ב"כ עוה"ד רפי שפירא
וכרמל צ'רקה הורוביץ


נגד


המשיבים:

1.אאורה השקעות בע"מ

2.יעקב אטרקצ'י

3.מיכאל קליינר
4.חיים צור
5.נאווה אופק-שפר
6.עינת פלץ-פולג
7.יוחאי אבטן
ע"י ב"כ עוה"ד דוד פורר




פסק דין



לפני בקשה לגילוי ועיון במסמכים מכוח הוראות סעיף 198א לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות").

רקע

ביום 11.12.2014 פרסמה אאורה השקעות בע"מ
, חברה ציבורית (להלן: "החברה"), זימון לאסיפת בעלי המניות של החברה ליום 18.1.2015, במסגרתה אמורה הייתה האסיפה, בין היתר, לדון בחידוש התקשרות החברה בהסכם למתן שירותים משפטיים עם משרד עו"ד אטרקצ'י אשר בבעלות אשתו של בעל השליטה בחברה, מר יעקב אטרקצ'י
.

המבקש המחזיק ב – 2000 מניות רגילות של החברה, פנה במכתבים אל החברה והתריע בפני
ה, באמצעות בא כוחו, כי מר יעקב פלץ מנוע מלהשתתף בהצבעה בדבר אישור ההתקשרות עם משרד אטרקצ'י, מחמת היותו בעל עניין אישי בעסקה וכך גם בתו גב' עינת פלץ – פולג. בנוסף נטען כי בחירת משרד אטרקצ'י נעשתה ללא הליך תחרותי ובכך נגרם לחברה נזק. המבקש לא הסתפק בפני
ותיו לחברה ופנה בשורת טענות גם לרשות ניירות ערך ובעקבות פנייתה של האחרונה אל החברה, תוקן הזימון לאסיפת בעלי המניות. ביום 18.1.2015 התקיימה האסיפה הכללית של החברה במסגרתה אושרה ההתקשרות של החברה עם משרד אטרקצ'י.

ביום 20.3.2016 הגיש המבקש את הבקשה לגילוי מסמכים כהליך מקדים להגשת תביעה נגזרת נגד המשיבים, ובה הוא תוקף את החלטת החברה להתקשר עם משרד אטרקצ'י.



טענות המבקש


א.
החלטת האסיפה הכללית
על התקשרות החברה עם משרד אטרקצ'י התקבלה בתמיכת מר יעקב פלץ אשר היה צריך להיות מסווג כמי שיש לו עניין אישי בעסקה. בעניין זה מוסיף וטוען המבקש כי ללא תמיכתו של מר יעקב פלץ, לא הייתה מתקבלת ההחלטה להתקשר עם משרד אטרקצ'י.


ב.
החברה לא קיימה הליך תחרותי כנדרש קודם לקבלת ההחלטה על ההתקשרות עם משרד אטרקצ'י. בעניין זה מוסיף המבקש וטוען, כי "הנזק הצפוי לחברה כתוצאה מאי ניהול הליך תחרותי עומד על עשרות מיליוני שקלים".


ג.
המבקש, המחזיק ב – 2000 מניות של החברה, הראה תשתית ראייתית מספקת לצורך מתן הסעד של גילוי מסמכים מכוח הוראות סעיף 198א לחוק החברות.


ד.
אין מחלוקת באשר לרלוונטיות של המסמכים המבוקשים בסעיפים 1 – 11 לבקשה.


טענות המשיבים


א.
המבקש לא עמד בנטל להראות תשתית ראייתית המצדיקה מתן צו לגילוי מסמכים.


ב.
הבקשה טבולה בחוסר תום לב, לפי שעיקר עיסוקו של המבקש בניהול סכסוך שלו ושל שותפות זרה
u – trend


שהוא עומד בראשה ומנהל את ענייניה,
עם החברה. דהיינו, המבקש הפועל באינטנסיביות נגד החברה ובתוך כך ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים נגד החברה בארץ ובחוץ לארץ, מבקש במסגרת ההליך כאן, להתמנות כמי שיגן על החברה.
במסגרת הדיון בבקשה נחקרו המצהירים מטעם הצדדים וביום 23.1.2018 ניתן צו להגשת סיכומים, והצדדים השלימו את הגשת הסיכומים.

דיון

1.
סעיף 198 א לחוק החברות, קובע:

"(א) מי שרשאי להגיש תביעה נגזרת לפי סעיף 197, רשאי לבקש מבית המשפט, לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה או לאחר הגשתה, כי יורה לחברה לגלות מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת.
(ב) בית המשפט רשאי לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אם שוכנע כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים לאישור התביעה הנגזרת המנויים בסעיף 198 (א)".

סעיף 198 (א) לחוק החברות, קובע:

"תביעה נגזרת טעונה אישור בית המשפט והוא יאשרה אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב".

2.
מהוראות אלה, עולה כי מתן צו לגילוי מסמכים בטרם הגשת תביעה נגזרת נתון לשיקול דעת בית המשפט, ובנסיבות העניין כאן, לאחר ששקלתי את טענות המבקש באשר לנזק שלכאורה נגרם לחברה בשל ההחלטה להתקשר עם משרד אטרקצ'י, אי חוקיות שלכאורה נגועה בה ההצבעה על ההתקשרות האמורה והעדר הליך תחרותי בטרם בחירת משרד עורכי הדין שילווה את החברה במכירת הדירות, אל מול הנזק העלול להיגרם לחברה מגילוי מסמכים פנימיים בפני
יריב המנהל יחד עם שותפיו הליכים משפטיים נגד החברה, נראה כי המבקש לא עמד בנטל להעמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי טובת החברה הגלומה בהעמדת המסמכים הפנימיים של החברה בידיו, ואף לא עמד בנטל להעמיד תשתית שהוא פועל בתום לב ומתוך דאגה לענייני החברה.

3.
במסגרת ת.א 2028-12-11 המתנהל בבית המשפט כאן, הגיש המבקש יחד עם אחרים "תגובה מטעם משיבים 3 – 1 לבקשה למתן צו מניעה זמני" (מוצג מב/9), ובסעיפים 97 ו – 98 לכתב הטענות האמור, נכתב בין היתר:

"אאורה, שלא הביאה לא דולר ולא שקל לרכישת המלון, מנסה לגזול את כספי משקיעי השותפות שהלוותה כסף לחברות הבנות. זאת, בטענות משפטיות שנדחו כבר בכל בתי המשפט שסיימו את שמיעת ההליך בפני
הם.
נגד דרכה של אאורה בהליך זה יש לנהוג ביד קשה".

4.
לטענת המשיבים משנת 2012 מנהל המבקש ושותפיו מאבקים משפטיים בארצות הברית ובארץ, ובכלל זה מנהלים, תביעה לסעד הצהרתי שהגישו המבקש ושותפיו נגד החברה ואח'
, תביעה כספית שהגישה החברה נגד המבקש ושותפיו, תביעה שהגישו המבקש ושותפיו נגד החברה בבית המשפט העליון של מדינת ניו יורק, תביעה/ערעור שהגישו המבקש ושותפיו נגד החברה בבית המשפט העליון של מדינת ניו יורק, תביעה כספית שהגישו המבקש ושותפיו נגד בעל השליטה בחברה ואח'
בבית המשפט כאן, תביעה כספית שהגישו המבקש ושותפיו נגד החברה בבית המשפט העליון של מדינת ניו יורק, תלונה לוועדת האתיקה של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין שהגישו המבקש ושותפיו נגד משרד עורכי הדין המשמש כיועץ משפטי של החברה.

5.


איני רואה צורך להידרש למהות ההליכים האמורים במסגרת ההליך כאן אולם בהתחשב בכך שהליך גילוי המסמכים מכוח הוראות סעיף 198א לחוק החברות, נועד לטובת ההחברה, יש בהליכים המשפטיים האמורים שנוהלו או מנוהלים על ידי המבקש נגד החברה, כדי להשליך על ההכרעה בבקשה כאן.


בבקשתו, ציין המבקש את קיומם של ההליכים המשפטיים המתנהלים בינו כנציג קבוצת משקיעים, לבין החברה בקשר לנכס המצוי במנהטן, אולם לטענתו אין להליכים כל קשר להליך כאן. אלא שמלבד ניגוד עניינים אשר בדרך כלל קיים בין יריבים בכל הליך משפטי, מעורבותו האינטנסיבית והדומיננטית של המבקש בהליכים המשפטיים נגד החברה מציבה אותו בניגוד עניינים מול החברה אותה הוא מבקש לייצג. המבקש הטוען שהחברה מנסה לגזול ממנו ומשותפיו סכומי כסף לא מבוטלים ומבקש לנהוג בחברה
"ביד קשה" אינו יכול להיות מי שמנהל הליך לטובת החברה ובכלל זה את
ההליך כאן .

6.
יתר על כן. בחקירתו אישר המבקש כי הוא מקבל שכר מהשותפות אשר בשמה הוא מנהל הליכים נגד החברה (ש' 7 ע' 53 לתמליל הדיון מיום 25.6.2017). בנוסף הובטח לו שיעור מסוים מכל סכום שיתקבל מהחברה כתוצאה מההליכים נגדה (שם, ש' 2 ע' 59). עוד עולה מחקירתו של המבקש כי לצורך מימון ההליכים נגד החברה הלווה המבקש לשותפות כסף בריבית של 300% (שם, ש' 2 ע 71). מכל אלה עולה, כי האינטרס הכלכלי של המבקש בהליכים נגד החברה גדול מאוד, בעוד כפי שהמבקש עצמו מציין (סעיף 80 לבקשה) הרווח הכלכלי הגלום בהליך כאן מבחינת המבקש המחזיק בכמות מניות זניחה של החברה (2000), זניח עד לא קיים.

7.
על כל אלה, יש להוסיף כי הסכסוך בין המבקש ושותפיו לבין החברה החל כבר בשנת 2012 ואת 2000 המניות רכש המבקש ביום 26.3.2014 (סעיף 26 לסיכומי המבקש) כאשר ניהל הליכים משפטיים נגד החברה. משכך ובהתחשב בכמות המניות הזניחה שרכש המבקש, מתעורר החשד שרכישת מניות החברה נועדה לשמש פלטפורמה בידי המבקש לתקיפת החברה ומנהליה ולא מתוך כוונה להשקיע בחברה.
הגם שכבר נפסק כי רכישת מניות לשם הגשת בקשה לתביעה נגזרת, אינו פסול , הרי שהתכלית הגלומה בפסיקה זו היא הפיקוח בתום לב של בעל המניות על המשטר התאגידי בחברה ושמירה על זכויות החברה בעלי מניותיה ועובדיה. רכישת מניות שמונעת מאינטרס החורג מטובת החברה ולמעשה מנוגד לו, לא הופכת את בעל המניות הלזה לראוי לשמש תובע ייצוגי.

8.
ועוד. במועד רכישת מניות החברה, ידע המבקש שמר אטרקצ'י מחזיק ב – 85% מהחברה ומשרד אטרקצ'י מספק שירותים משפטיים לחברה מכוח הסדר שאושר על ידי בית המשפט (שם, ש' 10 ע' 29). התקשרות זו שבין החברה לבין משרד אטרקצ'י בתנאים דומים לתנאים שאישרה האסיפה הכללית ביום 18.1.2015, לא הפריעה למבקש לרכוש מניות של החברה. בכך יש כדי לעורר חשד שתקיפת החלטת האסיפה הכללית וניהול ההליך כאן, נועדו לקידום
מטרות החורגות מתכליתו של סעיף 198א לחוק החברות. גם בעניין זה נפסק, כי רכישת מניות לאחר היוודע מעשה או מחדל העשוי להקים עילת תביעה נגזרת, אינו פסול בהכרח. אלא שגם כאן, יש לבחון את תכלית הרכישה. ואם זו נועדה ממניעים חיצוניים לטובת החברה ומנוגדים למעשה לטובתה, יש ברכישה המאוחרת בנסיבות אילו של המניות כדי לעורר חשש שהגשת הבקשה חורגת ממתחם תום הלב המתחייב.

9.
מסקנה זו מתחזקת עוד נוכח תיאור ההליכים והמגעים הרבים שניהלו המבקש ובאי כוחו מול הרשות לניירות ערך ומול גורמים נוספים בחברה, בזמן אמת ובטרם אישור האסיפה הכללית (סעיפים 30, 45, 46, 47, 48, 49, 50, 52, 53, 54, 55, 56, 57, 58, 59, 60), באופן המעורר ספק באשר לצורך במסמכים נוספים לבירור האופן בו התנהלו המשיבים. בהקשר זה ראוי להדגיש כי סעיף 198א לחוק החברות נועד לגשר על פער המידע בין בעל מניות המעמיד תשתית ראייתית ראשונית לפגם שנפל בהתנהלות המשיבים ולא מעבר לכך.

10.
גם העובדה שהמבקש הגיש את הבקשה כאן רק ביום 20.3.2016,
למעלה משנה לאחר קבלת ההחלטה אותה הוא תוקף, כאשר בתקופה שבין מועד קבלת ההחלטה (18.1.2015) לבין מועד חידוש ההתקשרות בין החברה לבין משרד אטרקצ'י (חודש מאי 2015) ניתן היה לנקוט בהליכים משפטיים למניעת ההתקשרות אותה הוא תוקף כעת, מעוררת אף היא חשד שתקיפת החלטת האסיפה הכללית וניהול ההליך כאן נועדו למטרות החורגות מתכליתו של סעיף 198א לחוק החברות.

11.
נוכח כל אלה, אפילו הייתי מוצא כי קיימת תשתית ראשונית לטענה כי נפל פגם באופן קבלת ההחלטה של האסיפה הכללית ו/או בשקול דעת עסקי סביר של החברה להתקשר דווקא עם משרד אטרקצ'י שבבעלות אשתו של מר יעקב אטרקצ'י
בעל השליטה בחברה, בעלויות שנקבעו לשם כך ובהעמדתו של בעל השליטה את עצמו בשל כך במקום מוקשה ביישום דיני האמונאות החלים עליו, אני מוצא שהמבקש אינו הגורם המתאים לנהל את התביעה נגזרת בשם החברה ועל כן, אין לאשר את הבקשה לגילוי מסמכים.


סוף דבר

הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבים את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 55,000 ₪.

מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים
ניתן היום,
ט' חשוון תשע"ט, 18 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.














תנג בית משפט מחוזי 41206-03/16 תומר שוחט נ' אאורה השקעות בע"מ, יעקב אטרקצ'י, מיכאל קליינר ואח' (פורסם ב-ֽ 18/10/2018)