פסקי דין על מוחמד מיעארי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

44684-10/15 בל     22/10/2018




בל 44684-10/15 מוחמד מיעארי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית-הדין האזורי לעבודה בחיפה



ב"ל - 44684-10-15




לפני:
כב' הנשיא אלכס קוגן

התובע
:

מוחמד מיעארי

ע"י ב"כ עוה"ד אחמד מ. דבאח

(סיוע משפטי)




-

הנתבע
:



המוסד לביטוח לאומי

עפ"י מינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי




החלטה

1.
לפני תביעתו של מר מוחמד מיעארי


(להלן: "התובע"), במסגרתה הוא מבקש להכיר בתאונה שאירעה לו לטענתו ביום 28/1/2014 כ"תאונת עבודה", כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

2.
ביום 22/10/2014 נדחתה תביעתו של התובע על ידי המוסד לביטוח לאומי
(להלן: "הנתבע"), מהטעם המרכזי, כי לא הוכח שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו של התובע.

השתלשלות העניינים והעובדות הרלוונטיות לענייננו:

3.
התובע, יליד שנת 1977, הועסק על ידי מר זעיר ח'יר (להלן: "מר ח'יר"), שלטענתו הוא קבלן כוח אדם שהציב את התובע לעבודה במשחטה של חברת "סופי העוף המוביל בע"מ" בדיר אל אסד, שבבעלות מר ג'מאל אעמר מוסטפא (להלן": "מר ג'מאל").

4.
התובע טוען שהוא עבד במשחטה כשבעה ימים, וביום השמיני, ביום 28/1/2014, בשעה 3:00 לפנות בוקר או בסמוך לכך, הוא נכנס למטבחון שבמתחם המשחטה, לצורך שטיפת הרצפה, ובטעות ידו השמאלית נגעה בפלטה חשמלית שהיתה מחוברת לחשמל בכניסה למטבח. כתוצאה מכך הוא התחשמל והתעלף. לאחר כמה שעות התאושש התובע
וחברו לעבודה החזיר אותו לביתו. מאז אותו אירוע
לא שב התובע לעבודה במשחטה.

5.
עוד טוען התובע, כי במהלך הימים שלאחר מכן, מצבו הרפואי החמיר, הוא סבל מסחרחורות והתעלפויות ובגינם פנה ביום 1.2.2014 לחדר מיון. התובע אושפז במשך 13 ימים ב"בית-החולים לגליל המערבי נהריה" (להלן: "בית-החולים"), ולאחר מספר ימים אושפז בשנית, ועבר ניתוח להשתלת קוצב לב.

6.
במהלך שמיעת הראיות בתיק, העיד התובע. בנוסף, מטעם התובע הוגשו תצהירי עדות ראשית של גב' מונא מיעארי- רעייתו של התובע, ומר חראמי עלא - שלטענת התובע, עבד במשחטה בעת שקרתה התאונה ביום 28.1.2014 (אך לא נכח במקום התאונה). שני עדים אלה לא נחקרו בבית-הדין בחקירה נגדית, אך תצהיריהם התקבלו לתיק.

7.
מטעם הנתבע העידו גב' קדיה אמסלם, אשר גבתה את עדותו של התובע מטעם הנתבע במסגרת תביעה לדמי פגיעה שהגיש התובע לנתבע; מר ח'יר – מעסיקו של התובע; ומר ג'מאל, שלטענת התובע התאונה קרתה במשחטה שבבעלותו.

8.
לטענת ב"כ התובע, גרסתו מהימנה, נתמכת בראיות - בחומר רפואי, ובסמוך לאירוע נמסרה לכמה גורמים: לרעייתו של התובע, לצוות הרפואי בעת אשפוזו בבית החולים, כפי שמתועד אף ברישומים הרפואיים, וכן לחוקרת הנתבע שחקרה אותו; לתובע נשאר סימן באצבעות יד שמאל כתוצאה מההתחשמלות, דבר המתועד אף הוא במסמכים;
ככל שנמצאו סתירות בעדותו, הסיבה לכך נעוצה בבעיית זיכרון של התובע ולא בחוסר מהימנות.

9.
הנתבע אינו חולק על כך שהתובע הועסק על ידי מר ח'יר, הוצב לעבודה במשחטה, וכי לתובע אירעה תאונה במסגרתה התובע נגע בפלטה חשמלית אשר היתה מונחת במטבחון שבמקום העבודה.
הנתבע מאמץ בסעיף 8 לסיכומיו את גרסתם של מר ח'יר ומר ג'מאל לפיה, התובע הוא שהפעיל את הפלטה החשמלית, נפל מסיבה לא ברורה, וכתוצאה מכך נגע בפלטה החשמלית ואיבד את ההכרה. לטענת הנתבע תקרית זו קרתה ביום 22.1.2014, כאשר לאחריה התובע עבד מספר ימים נוספים.

10.
הנתבע מפנה לסתירות שנפלו בגרסתו של התובע
ולכך שהתובע אף לא הציג ראיות בתמיכה לגרסתו בדבר קיומו של "אירוע תאונתי" חיצוני שהוביל לנפילה על הפלטה החשמלית. מדובר בנפילה אדיופטית שאינה נעוצה בסיבה חיצונית אלא בחולשה פנימית של התובע (הנתבע הצביע על תיעוד רפואי של התובע משנת 2004 בדבר תלונה על התעלפות ואיבוד הכרה, וכן ציין בהקשר זה את היות התובע אדם מעשן). עוד טוען הנתבע, כי יש בכל אלו בכדי לסתור את החזקה, כי התאונה קרתה עקב העבודה.

דיון והכרעה

11.
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע:

"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

12.
בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, התאונה מחייבת קודם כל הוכחת קרות אירוע חיצוני מוגדר שבעטיו נגרמה החבלה.

13.
בהתאם לסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי, כאשר אירוע תאונתי התרחש תוך כדי העבודה קמה חזקה עובדתית לפיה התרחש גם "עקב" העבודה, וזאת אלא אם המוסד מוכיח אחרת.

האם התובע הרים את נטל הראיה המוטל עליו והוכיח כי ביום 28.1.2014 אירעה לו תאונת עבודה כטענתו?

האם התובע הצליח להוכיח קרות אירוע חיצוני שגרם לחבלה?

14.
התובע הגיש ביום 14.4.2014 תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה, במסגרתה טען, כי ביום 28.1.2014 בשעה 03:00 או בסמוך לכך, נכנס למטבחון שבמתחם המשחטה, קיבל מכת חשמל מפלטת חשמל שהיתה מחוברת לחשמל ומונחת על ארגז מפלסטיק במטבחון, וכתוצאה מכך התחשמל ואיבד את הכרתו.

15.
החבלה והנזק להם טוען התובע הינם, התחשמלות שגרמה לתובע בעיות זיכרון ובעיות בלב.

16.
ביום 19.6.2014 נגבתה עדותו של התובע על ידי חוקרי הנתבע, בקשר לתביעתו לנתבע לדמי פגיעה. בהודעתו לחוקר, העיד התובע, כי ביום 28.1.2014, מספר ימים לאחר שהחל את עבודתו במשחטה (כאשר לא זכר בדיוק כמה ימים קודם לכן התחיל את העבודה), אירע כדלקמן:

"... נכנסתי לחדר שבו עושים קפה כדי לנקות אותו. צינור המים היה ביד שלי והמים זרמו, וגם היה חורף וירד גשם והכל היה מים, ותוך כדי תנועה, כנראה שהמים מהצינור פגעו בכבל החשמל של הפלטה ובפלטה זרם חשמלי תפס אותי ופגע בי באצבעות.... אני התחשמלתי ולא הצלחתי להשתחרר ונפלתי והתעלפתי וזהו. לא הרגשתי אח"כ כלום".
(נספח לכתב ההגנה, חקירת התובע בנתבע, הודעה מס' 1, גיליון מספר 3 שורות 59-64).

17.
חוקרי הנתבע אשר גבו את ההודעה מהתובע, ציינו בפרוטוקול מסירת העדות, בנוגע לעדות התובע בדבר ההתחשמלות ביד שמאל- כי נצפו "שני סימנים" על אצבעות 2+3 ביד שמאל של התובע.

18.
בתצהיר עדותו הראשית הצהיר התובע בסעיף 10, כי ביום 28.1.2014, מספר ימים לאחר תחילת עבודתו במשחטה: "
נכנסתי למטבח ותוך כדי תנועה נגעתי מבלי לשים לב בפלטת החימום שמוצבת שם והרגשתי זרם חשמל חזק בכל הגוף והתעלפתי

".

19.
בחקירתו הנגדית של התובע, השיב התובע לשאלת ביה"ד, והעיד כדלקמן:

"ביום התאונה היה יום גשום, הארגזים היו בחוץ נשטפים ומחזירים בפני
ם. בגלל שהיה יום גשום בעת השטיפה הצואה של התרנגולות היתה על הרצפה, ואז התחלתי לשטוף, ותוך כדי שטיפה, זה היה בערך בשעה 01:00 או 02:00 בלילה. תוך כדי השטיפה נכנסו המים למטבח, תוך כדי שאני רציתי להוציא את המים החוצה, נתקלה היד שלי וקיבלתי זרם חשמלי.
ש.
במה נתקלה היד שלך?
ת.
כמו פלטה שיצאו ממנה גם חוטים. זאת פלטה שעושים עליה קפה. הפלטה היתה אחרי הכניסה על יד הדלת, היתה מונחת על שולחן מפלסטיק.
אני שטפתי את הרצפה והייתי כולי רטוב במים תוך כדי שטיפה הייתי מנקה מסביב והיד שלי נגעה בפלטה. לא דווקא נגעה הרגשתי זרם, מדובר ביד שמאל שלי.
נפלתי ולא הייתי בהכרה, ואחרי זמן הגיעו פועלים. הושיבו אותי, ואחרי כמה זמן ראו שאני מתאושש ואמרו שיקחו אותי הביתה לנוח.
אחרי שהלכתי הביתה ההשלכות אחרי יום יומיים היו בלתי נסבלות, התחלתי לקבל סחרחורת.
אחרי התאונה לא חזרתי יותר לעבודה."
(פרוטוקול דיון מיום 27.3.2017, עמ' 4 ש' 24-32; עמ' 5 ש' 1-5)


ובהמשך:

"לשאלת בית הדין איך אני יודע שהתחשמלתי אני משיב שהתחשמלתי ביד שמאל, הרגשתי את החשמל, עד עכשיו יש לי סימן באצבע".
(פרוטוקול דיון מיום 23.10.2017, עמ' 13 ש' 5-6)

20.
במסמכים הרפואיים של התובע, נמצאו תימוכין לגרסתו העובדתית, כדלקמן:

20.1.
ביום 1.2.2014, פנה התובע למרפאת "חיאן שירותי רפואה מתקדמים". במסמך הסיכום הרפואי שכתב ד"ר חוסין נדים (נספח אחרון – לא מסומן – לכתב ההגנה). צוין כלדקמן:
"... סימני כוויות בכף יד שמאלית עקב פגיעות מזרם חשמלי לפני יומיים

".

20.2.
באותו יום, 1.2.2014, ביקר התובע במחלקה לרפואה דחופה (מיון) בבית החולים "גליל מערבי בנהריה". בסיכום הביקור בחדר מיון צוין כדלקמן: "
לפני שלושה ימים התחשמל. אתמול והיום התעלף, נחבל בראש

".

20.3.
בטופס "קבלה סיעודית" במחלקה פנימית ד' בבית החולים מיום 2.2.2014, צוין כך: "
מטופל לאחר התחשמלות ליפני 3 ימים. סיפור של איבוד
הכרה. נפילה סימני חבלה בעיין שמאל. סימני ביד שמאל ו רגל שמאל

" (כך במקור – א.ק).

20.4.
במסמך סיכום העברה בבית החולים מיום 6.2.2014 צוין ברובריקה "מחלה נוכחית" כך:
"... התקבל למחלקתנו דרך חדר מיון עקב אירוע של איבוד הכרה, נפילה וחבלה באיזור עין שמאל ביום קבלתו. לדבריו שלושה ימים טרם קבלתו התחשמל לאחר שנגע ביד שמאל בפלטה חשמלית והיו מים על הרצפה. מאז לדבריו שלושה אירועים של אובדן הכרה, בגינם פנה לחדר מיו
ן"

.

21.
הלכה היא, כי לעניין הוכחת האירוע יש לייחס משקל רב לאנמנזה ולרישומי בית החולים, מתוך ידיעה, שהיא פרי ניסיון, שרישומים אלה מהימנים ומדויקים, הואיל ויש להניח כי אדם הפונה לטיפול רפואי ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול נכון (ר' דב"ע נו/0-559 אקטע שלומי – המוסד לביטוח לאומי
(פורסם בנבו, 16.2.1998); דב"ע מב/0-160
אבו ערב עלי – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע טו 281; דב"ע מט/0-93
המוסד לביטוח לאומי
- הירשהורן, פד"ע כ' 349).

22.
התובע פנה לבית החולים לשם קבלת טיפול רפואי, מספר ימים ספורים לאחר קרות האירוע הנטען. על סמך דבריו נרשם, כי הוא נגע בפלטה חשמלית והתחשמל, וכתוצאה מכך נפל והתעלף. הרישומים הרפואיים אף מתעדים סימן שנשאר לתובע ביד שמאל כתוצאה מהתחשמלות. גרסה עובדתית זו מסר התובע גם בשלבים מאוחרים יותר, בתביעתו לנתבע, בחקירתו על ידי חוקרי הנתבע, בתביעתו ובתצהיר עדותו הראשית אשר הוגשו לבית הדין וכן במסגרת חקירתו הנגדית ובסיכומי הטענות מטעמו.
בנוסף, במהלך אשפוזו השני של התובע, בסיכום הרפואי מיום 24.2.2014, צוין כך: "
הוחלטת בשלב הזה לא להשתיל קוצב לב קבוע, ייתכן מדובר על פגיעה חולפת בתפקוד הסינוס שנגרמה ע"י התחשמלות...

". באותו היום הושתל לתובע "קוצב לב דולשכתי".

23.
הנה כי כן, גרסתו של התובע באשר לקרות התאונה במהלכה הוא נגע בפלטה חשמלית וכתוצאה מכך התחשמל, קיבלה ביטוי בזמן אמת במספר מקומות בתיקיו הרפואיים.

24.
אכן, בתיקיו הרפואיים של התובע לא נרשם, כי ההתחשמלות אירעה במקום העבודה ולעניין זה, גם הנתבע עצמו מסכים עם העדויות שנתנו בבית-הדין על-ידי מעבידו של התובע ועל-ידי מנהל המשחטה, מהן
עלה בבירור כי התובע נגע בפלטה החשמלית בעבודתו ואף איבד הכרה בעבודה (ראה סעיף 8 לסיכומי ב"כ הנתבע).

25.
בנוסף, גרסתו של התובע נתמכה בתצהירם של שני עדים מטעמו (שאכן לא העידו בבית-הדין, אך התצהירים לא הוצאו מהתיק):

25.1.
רעייתו של התובע, גב' מונא הצהירה בתצהיר עדות הראשית, כי ביום 28.1.2014 התובע שב הביתה וסיפר כי התחשמל בעבודה.

25.2.
מר חראמי עלא, הצהיר כי הוא עבד במשחטה בעת קרות האירוע, שמע צעקות מכיוון המטבח, ניגש וראה את התובע כשהוא מחוסר הכרה. אחיו של בעל המשחטה (עובד בשם אבו סאלח, אחיו של מר ג'מאל) סיפר לו שהתובע התחשמל.

26.
לא נעלמו מעיני מספר סתירות שנפלו בגרסתו של התובע באשר לאופן קרות האירוע כדלקמן:

26.1.
בחקירת התובע על ידי הנתבע, ביום 19.6.14, העיד התובע כי הוא נכנס למטבח בעוד הוא מחזיק צינור מים בידו לצורך שטיפת הרצפה, ותוך כדי השטיפה כנראה צינור המים פגע בכבל חשמל של הפלטה וכך הוא התחשמל. לעומת זאת, בתצהיר עדותו הראשית, לא ציין התובע כי נכנס למטבח עם צינור, אלא כי הוא נגע בידו בפלטת החשמל. במהלך חקירתו הנגדית העיד התובע כי ידו נגעה בטעות בפלטה החשמלית בזמן שגרף את המים החוצה עם מגב, ותוך כדי ניסיון להוציא לכלוך מתחת לשולחן החוצה מהמטבח.

26.2
בחקירת התובע על ידי הנתבע, ביום 19.6.14 העיד התובע כי "זרם חשמלי תפס אותי ופגע בי באצבעות". בתצהיר עדותו הראשית הצהיר התובע כי הרגיש "זרם חשמל חזק בכל הגוף". בחקירתו הנגדית, העיד התובע כי "הרגשתי בפני
ם שקיבלתי זרם חזק".

27.
התרשמותי היא, כי הסתירות שנמצאו בגרסתו של התובע, מקורן אינו בחוסר מהימנות אלא בבעיית זיכרון וקושי לזכור במדויק את הפרטים.


התובע, אדם פשוט והתרשמתי, כי הוא מבולבל ואינו זוכר היטב כל פרט מפרטי האירוע. מכאן נוצרת הבעיה להרכיב בנסיבות אלו את מלוא הפאזל העובדתי ולהכריע האם נפילתו ואיבוד הכרתו של התובע אירעו עקב סיבה הטמונה בו ורק לאחר שנפל נגע בפלטה החשמלית והתחשמל, או שהתובע נגע בפלטה החשמלית, התחמשל וכתוצאה מההתחשמלות הוא נפל ואיבד הכרתו. ישנה גם מחלוקת לגבי שאלת ההתחשמלות, האם אכן התחשמל התובע כתוצאה מהמגע עם הפלטה החשמלית.


כפי שאבהיר בהמשך, אין בנסיבות אלו לדחות את התביעה בשלב זה, אלא נכון יותר למנות מומחה יועץ רפואי מטעם בית-הדין ולהיעזר בו גם במענה לסוגיות העובדתיות שפורטו לעיל.

28.
אכן,
במסמך "סיכום אשפוז" מבית החולים מיום 13.2.2014, צוין ברובריקה "בדיקה גופנית בקבלה, מצב כללי" כי נמצאו "סימני כביות באצבעות כף יד ימין אחרי מכת חשמל" (כך במקור – א.ק). זאת בניגוד לטענת התובע ,כי הוא נגע בפלטה החשמלית ביד שמאל.
בהמשך לעובדה, כי במסמכים הרפואיים אשר נזכרו לעיל, ושנכתבו סמוך יותר לקרות האירוע הנטען, כמו גם במסמך גביית העדות של חוקרת הביטוח הלאומי, צוין , כי סימני הכוויות נצפו, כטענת התובע, ביד שמאל – הרי שציון יד ימין במסמך זה הינו ככל הנראה טעות סופר, ואין בכך כדי להצביע על סתירה בטענת התובע לכוויות שנגרמו לו בכף יד שמאל.

29.
הנתבע אינו חולק על כך, שהתובע נגע בפלטה חשמלית במטבחון במהלך העבודה אלא שלטענתו, מדובר בנפילה אדיופטית, שלאחריה התובע נגע בפלטה. משכך
טוען הנתבע שאין להכיר
בפגיעה בעבודה – על כך ארחיב בהמשך.




30.
מר ח'יר מילא עבור התובע טופס 250 לנתבע, ובו ציין כדלקמן:

"
במהלך ההפסקה נכנס מר מיעארי מוחמד למטבח פתאום התעלף וקיבל מכת חשמל מהתנור ואחרי כמה דקות התאושש וחזר לעבוד כרגיל, ועבד כמה ימים וסיים לעבוד
ב 25/01/14

".

31.
במסגרת החקירות בעניינו של התובע בנתבע, העיד מר ח'יר בפני
חוקרי הנתבע כך:

"
מוחמד נכנס למטבח, שם היתה פלטה חשמלית של הקפה, מוחמד הכניס אותה לחשמל, ושם את הידיים שלו למעלה כדי לחמם אותם. עד שהיא התחממה לקח לפלטה כמה דקות. פתאום מוחמד נפל, וכשהוא נפל היד שלו נפלה על הפלטה. לא זוכר איזה יד

".

32.
מר ח'יר העיד בחקירתו בבית-הדין כך:

"בית הדין שואל אותי אם זכור לי מקרה שהיה איתו במשחטה, האמת לא הייתי שם, הבחור ביקש ממני לעבוד, אמרתי לו תבוא לעבודה, עבד 3-4 ימים אולי שבוע או פחות, ביום הרביעי או השלישי ביום האחרון שעבד בשעה 3:00 בבוקר, לא יודע בדיוק באיזה שעה אבל בשעות הבוקר המוקדמות/לילה, היה גשם, הוא עבד באיזה מקום, זה היה חורף, הוא נכנס לחדר של ההפסקה, חדר של פינת אוכל. זה חדר. הוא ישב שם, יש פלטה חשמלית שעושים עליה קפה, הוא ישב שם, לא יודע או ישן או מה קרה לו שם, היד שלו איך שהוא נגעה בפלטה החשמלית, ככה סיפרו לי הפועלים. שני פועלים אצלנו סיפרו לי, קשה לי לזכור זה לפני 5 שנים."
(פרוטוקול דיון מיום 19.3.2018, עמ' 17 ש' 2-10)

33.
בגרסתו של מר ג'מאל נמצאו סתירות. מר ג'מאל העיד בחקירתו בפני
חוקרי הנתבע, כי היה נוכח במקום העבודה בעת שאירע המקרה (אך לא במטבחון) כך:

"... באותו יום היה גשום וקר יצא למטבח לנוח לקח את הפלטה של הקפה מעל השיש התחיל לחמם ידיו על הפלטה ופתאום התעלף אחרי כחמש דקות בערך הגענו אליו אני לא זוכר מי היה עמי ראיתי את מוחמד כשהיה ער שאלתי אותו מה קרה ענה לי שלא יודע מה קרה לו שאלתי איך מרגיש עכשו ענה לי בסדר ורק נשרפו לי האצבעות מהפלטה..".

34.
בחקירתו בבית-הדין סתר מר ג'מאל את דבריו, והעיד כי לא נכח במקום העבודה בעת קרות התאונה. כך:

"ת. מה שזכור לי עברו כמה שנים, היה מזג אויר קר, התובע יצא להפסקה, הפעיל את הפלטה של הקפה והתעלף וכנראה היד שלו נפלה על הפלטה. בא רופא וטרינר וטיפל בו והתעורר.
ש. מאיפה אתה יודע את כל זה?
ת. מהעובדים שהיו שם. אני לא הייתי שם."
(פרוטוקול דיון מיום 19.3.2018, עמ' 20 ש' 15-18)

35.
לטענת מר ח'יר בחקירתו בנתבע, הרופא של המשחטה (קרי, הוטרינר) היה נוכח במטבחון. בעדותו של הווטרינר בפני
חוקרי הנתבע, הוא הכחיש ,כי נכח בזמן התאונה. כמו כן, מר ג'מאל העיד בפני
חוקרי הנתבע ,כי הווטרינר עובד במשחטה משעה 05:00 עד 12:00. זאת, בעוד שאין מחלוקת, כי התאונה קרתה בשעת לילה, 03:00 לערך.

36.
התובע העיד, לשאלת בית-הדין, כי אינו יודע האם מישהו ראה אותו נופל (פרוטוקול דיון מיום 27.3.2017, עמ' 5 ש' 25-28).

37.
לאור האמור, אני קובע שלא היו עדים לקרות אירוע התאונה הנטענת. העובדים שסייעו לתובע הגיעו למקום התאונה לאחר התרחשותה ועל כך אין עוררין. מר ח'יר ומר ג'מאל כלל לא נכחו במקום העבודה, לא כל שכן במטבחון, במועד קרות התאונה.

38.
לסיכום נקודה זו: אני קובע, כי התובע נגע בפלטה החשמלית בעבודתו
וכתוצאה מכך קיבל כוויה ביד שמאל, וכי הוא הרגיש שהתחשמל. תימוכין לכוויה שסבל התובע ביד שמאל מצאנו גם ברישום של רופאי בית החולים שבדקו את התובע ימים ספורים לאחר קרות האירוע, וכן ברישום של חוקרי הנתבע כשלושה וחצי חודשים לאחר מכן. בנוסף, אני מקבל את טענת התובע, כי התעלף ואיבד את הכרתו במטבחון.

האם התובע הצליח להוכיח את מועד קרות האירוע?

39.
גרסתו של התובע בדבר מועד קרות האירוע – 28.1.2014, היתה אחידה ועקבית:

39.1.
הגרסה שמסר התובע לצוות הרפואי בבית החולים ביום 1.2.2014, ובמהלך האשפוז, הינה, כי שלושה ימים לפני כן הוא התחשמל.

39.2.
בגרסה שמסר בתביעתו לנתבע ביום 14.4.2014, טען כי ביום 28.1.2014 אירע המקרה.

39.3.
התובע חזר על גרסה זו, כי בתאריך 28.1.2014 אירעה התאונה גם בחקירתו על ידי חוקרי הנתבע ביום 19.6.2014.

39.4.
בתצהיר עדותו הראשית ובחקירה הנגדית חזר התובע על גרסתו כי התאונה אירעה ביום 28.1.2014.

40.
אשר לטענת הנתבע לאי התאמות בגרסת התובע, בכל הנוגע למועד קרות התאונה ולמספר ימי עבודתו, מצאתי לנכון , כי יש לדחות טענה זו ולקבל את טענת התובע בדבר תקופת עבודתו במשחטה. אי הדיוק של התובע בציון מספר הימים שקדמו להגעתו לבית החולים (3 ימים במקום 4 ימים), אינה מלמדת על חוסר מהימנות של התובע, אלא על בלבול ואי יכולת לזכור לפרטי פרטים את סדר הזמנים המדויק במצבו.

לעומת זאת, גרסתו של מר ח'יר בהקשר ימי העבודה של התובע, לא היתה אחידה ונמצאו בה סתירות. כך, בחקירתו הנגדית בבית הדין, העיד מר ח'יר, כי התאונה של התובע במטבחון קרתה ביום האחרון לעבודתו. בהמשך חקירתו, שינה את גרסתו וטען , כי התובע המשיך לעבוד לאחר מכן מספר ימים נוספים.

41.
יתרה מכך, הוכחמ לפני, כי מר ח'יר כלל לא ידע בזמן אמת מהי תקופת עבודתו המדויקת של התובע ומה הוא המועד בו קרתה לתובע התאונה במטבחון.

42.
אכן לפי תלוש השכר לחודש 1/2014 שמסר מר ח'יר לתובע ולפי רשימת העובדים לחודש 1/2014 עליה חתום מר ח'יר, מצוין, כי התובע עבד במשחטה לכאורה מיום 22.1.2014 עד ליום 25.1.2014. אלא שאין ליתן משקל רב לשני מסמכים אלה. הוכח ,
כי התובע לא חתם על שעון נוכחות בעבודה, ובהתאם לעדותו של מר ח'יר הוא לא ערך רישום של ימי עבודתו של התובע אצלו והצבתו במשחטה (עדותו של התובע בחקירתו בנתבע, הודעה מס' 1 גיליון מס' 2, עמ' 2 ש' 35-36, צורף כנספח – לא מסומן – לכתב ההגנה). מתמלול ההקלטה בין התובע למר ח'יר (תמלול דיסק 1, תמלול שיחה בין דובר מס' 1 ח'יר לדובר מס' 2 מחמד מיעארי) עולה, כי מר ח'יר לא ידע בדיוק מהי תקופת העבודה של התובע, והוא בקש את הנתונים מהתובע, כולל מספר ימי עבודה ותאריכים, על מנת שיוכל להכין עבורו תלוש שכר וטופס 250 לביטוח לאומי. מכאן עולה, כי תלוש השכר ורשימת העובדים דנן אינם אותנטיים, אינם משקפים את מצבת העובדים הנכונה בחודש ינואר 2014,
ואין להסתמך עליהם. מדובר בנתונים שרירותיים שנכתבו בדיעבד.

43.
אשר למוצג אשר הוגש בדיון מיום 27.3.2017 וסומן נ/3 – אישור מחלה של ד"ר עזיז בוקאי, בו צוין כי תאריך התאונה הוא 1.2.2014. אין בכך כדי לסתור את גרסת התובע. באישור המחלה מצוין מפורשות, כי מומלץ על מנוחה מתאריך 28.1.2014. סביר, כי תאריך זה נמסר לד"ר בוקעי על ידי התובע, בעוד שהתאריך 1.2.2014 מציין את מועד אשפוזו של התובע בבית-החולים.

44.
לפיכך, אני מקבל את טענת התובע, כי אירוע התאונה אירע ביום 28.1.2014.

האם מדובר בנפילה אדיופטית?

45.
שלוש אפשרויות לפנינו באשר לסיבת נגיעתו של התובע בפלטה החשמלית ולרצף הכרונולוגי של הארוע:

45.1.
נפילה שארעה בשל סיבה הטמונה בתובע (נפילה אדיופטית), ולאחר מכן נגיעה בפלטה החשמלית;

45.2.
נפילה שארעה בשל תנאי המטבחון (כגון רצפה רטובה), ולאחר מכן נגיעה בפלטה החשמלית והתעלפות;

45.3.
נגיעה בפלטה מסיבה לא ברורה, ללא נפילה קודמת, ולאחר מכן התעלפות ונפילה, ככל הנראה בשל התחשמלות.

46.
ככלל, עובד שנופל ונחבל תוך כדי עבודתו, מחמת סחרחורת בה לקה, מבלי שהיה גורם חיצוני נראה לעין שגרם למעידה, אין המדובר בתאונת עבודה (דב"ע תשן/ 0/94 ליאורה כץ נ' המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע כב' 27).

47.
בית הדין הארצי פסק בעניין נפילה אדיופטית כך:

"
חזקת הסיבתיות על פי סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 - לא חלה כאשר מדובר בתאונה שנקבע לגביה שהינה תוצאת גורמים פנימיים הטמונים בנפגע עצמו ללא תרומה סביבתית להתרחשותה או להחמרתה

."
(עב"ל 1291/01 צברי כהן – המוסד לביטוח לאומי
, (פורסם ב'נבו', 18.1.2004) להלן: "עניין צברי").



48.
כן נפסק, כי יש לעשות הבחנה:

"
בין 'נפילה אידיופטית' המהווה 'סיכון אישי' לבין כל אותם מקרים בהם נפילה באה מסיבה בלתי ידועה (

unexplained-fall cases
) שהם בבחינת 'סיכון נייטרלי', בהם יש לדון לפי גישה שונה

."
(דב"ע לט/0-107 המוסד לביטוח לאומי
– סמסון, פד"ע יא 141).

49.
בענייננו, הוכח, כי קרתה תאונה בזמן העבודה – התובע נגע בפלטה חשמלית, ונכווה בידו השמאלית. עוד הוכח, כי התובע נפל.
לא הוכח ,כי נפילת התובע נבעה מגורם חיצוני. התובע ציין ,כי רצפת המטבח היתה רטובה אך לא טען ולא הוכיח, כי החליק ומסיבה זו נפל ונגע בפלטה. נהפוך הוא. התובע העיד, כי נגע בפלטה מסיבה לא ברורה וכי הנפילה שלו נגרמה כתוצאה מההתחשמלות.

50.
על מנת שנפילה תוכר כנפילה אדיופטית, יש צורך להוכיח קיומם של נסיבות אישיות במבוטח שהביאו לפגיעה - "
גורמים פנימיים הטמונים בנפגע עצמו ללא תרומה סביבתית..
.

" (ענין צברי לעיל) .

51.
לא נעלמו מעייני הפניות הנתבע לרישום רפואי מיום 28.4.2004 מתיקו הרפואי של התובע, שם נרשם כך:
"
לדבריו מזה שלושה ימים סיפור של התעלפות ואיבוד הכרה למשך שניות, נפילה, וחבלה באמה ובחזה ימניים, ללא סיפור של איבוד שליטה על הסוגרים או נשיכת לשון.

זה מאורע ראשון

". (ראה מוצג נ/4).

כך גם הפנה הנתבע לרישום רפואי של ד"ר עזיז בוקעי – רופא משפחה, בתיקו של התובע מיום 26.12.2011 שרשם, כי התובע התלונן על "
כאב חזה שמאלי ללא קרינה מחמיר בעת נשימה עמוקה ללא קשר ברור עם תנועה

" (ראה מוצג נ/5).

הנתבע גם ציין את העובדה שהתובע מעשן.
בסיכומים הרפואיים שנכתבו במסגרת אשפוזו של התובע בבית-החולים, צוין, כי התובע מעשן. כך לדוגמא, בסיכום רפואי מיום 6.2.2014 צוין כך: "
שולל שימוש באלכוהול. מעשן גראס לעיתים, לאחרונה לפני כשבוע. מעשן 3-4 סיגריות ביום, בעברו עישן 4-5 קופסאות ביום...

".

כמו כן, עיון בתיקו הרפואי של התובע מעלה, כי ביום 16.2.2014 הגיע התובע בשנית לבית-החולים והתלונן על התעלפות ונפילה באותו היום. בטופס "קבלה רפואית" במחלקה פנימית ד' בבית-החולים, צוין ברובריקה "בעיות ותלונות" כך: "
היגיע עקב התעלפות ונפילה היום, ידוע עו

(צ"ל – "על" – א.ק)
אפילפסיה ברקע

".
כמו כן צוין, כי "
במיון נבדק ע"י נוירולוג – ללא בעיה נוירולוגית חריפה, הומלץ על ביצוע

eeg
".

52.
על כל פנים, שוכנעתי, כי יהא זה נכון יותר להיוועץ עם המומחה הרפואי שיומנה מטעם בית-הדין גם בשאלה האם סביר יותר שמדובר בנפילה אדיופטית או מנפילה שנגרמה כתוצאה מהמגע עם הפלטה החשמלית? והאם היתה כאן התחשמלות כתוצאה מהמגע של התובע עם הפלטה החשמלית?

53.
בעת ניתוח המצב המשפטי של הנסיבות שלפני, עת קיימת מחלוקת האם נפילתו של התובע אירעה עקב סיבה אדיופטית או עקב סיבה חיצונית, יש לטעמי ללמוד מהמקרה שהיה בפסק הדין בעניין עב"ל (ארצי) 1354/02 דורית שילוח – המוסד לביטוח לאומי
(פורסם בנבו, 16.2.2004). באותו עניין דובר על תאונה שאירעה בדרך לעבודה וערעור על

פסק דין
שדחה תביעה לביטוח לאומי מכוח סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי. בית הדין הארצי דן בנסיבות בהן מוצדק למנות מומחה יועץ רפואי, כאשר עולה ספק אם נפילתו של התובע קרתה עקב סיבה הטמונה בו או שמא עקב סיבה חיצונית.

54.
על יסוד האמור לעיל, ימונה מטעם בית-הדין מומחה-יועץ רפואי, אשר ישאל גם לגבי הסוגיות שפורטו לעיל.


55.
בפני
המומחה תועמד התשתית העובדתית הבאה:
55.1.
התובע יליד 1977.
התובע הועסק על ידי מר ח'יר והוצב לעבודה במשחטה בדיר אל אסד שבבעלותו של מר ג'מאל, בתפקיד ניקיון, שכלל שטיפת ארגזים של עופות וניקיון הרצפה.

55.2.
התובע החל את עבודתו במשחטה ביום 22.1.2014.

55.3.
ביום 28.1.2014 התובע החל את עבודתו בשעת ערב מאוחרת, בשעה 22:00 או בסמוך לכך. בשעה 03:00 לפנות בוקר או בסמוך לכך, נכנס התובע למטבחון, שהינו למעשה מכולה, על מנת לנקות את הרצפה. הרצפה היתה רטובה, הן משום שירד גשם באותו לילה והן משום שהתובע שטף את הרצפה עם צינור מים.

55.4.
במטבחון/מכולה היתה מצויה פלטה חשמלית, שנועדה לצורך הכנת קפה, מחוברת לחשמל ומונחת על ארגז פלסטיק. מהפלטה "יצאו חוטים" (עדות התובע, פרוטוקול דיון מיום 27.3.2017, עמ' 4 ש' 24-32).

55.5.
במהלך נקיון המטבח, התובע נגע בפלטה החשמלית בכף ידו השמאלית. כתוצאה מהנגיעה התובע נכווה בכף ידו השמאלית, וסימני כוויות נמצאו על ידו של התובע סמוך לקרות האירוע ואף מספר חודשים לאחר מכן.

55.6.
התובע הרגיש שהתחשמל כתוצאה מהנגיעה בפלטה החשמלית.

55.7.
התובע התעלף - לא ברור האם הנגיעה בפלטה קדמה לעילפון או נפילה/עילפון קדמו לנגיעה בפלטה.

55.8.
בעת קרות האירוע התובע נכח במקום לבדו.

55.9.
לאחר שנפל הגיעו עובדים נוספים וסייעו לתובע להתאושש. לאחר מס' שעות וכאשר התאושש, חבר לעבודה החזיר אותו לביתו. (סעיף 6 לתצהיר עדותו הראשית של התובע; פרוטוקול דיון מיום 27.3.2017, עמ' 5 ש' 1-2; עמ' 6 ש' 1-6).

55.10.
מאותו יום, 28.1.2014, התובע לא שב לעבודה במשחטה.

55.11.
בחלוף כ-4 ימים, במהלכם התובע סבל מסחרחורות והתעלפויות בביתו (סעיף 14 לתצהיר עדותו הראשית של התובע; פרוטוקול דיון מיום 27.3.2017, עמ' 5 ש' 3-4; רישומים רפואיים מאשפוזו של התובע בבית החוילם באריכים 1.2.2014-13.2.2014), ומשהתובע חש שמצבו החמיר, הוא פנה למוקד של קופ"ח "חיאן שירותי רפואה דחופה", ומשם פונה לחדר מיון של "בית החולים לגליל המערבי נהריה".

55.12.
התובע אושפז למשך 13 ימים (בימים 1.2.2014-13.2.2014) ובהמשך למשך 10 ימים נוספים (16.2.2014-25.2.2014).

55.13. ביום 24.2.2014 הושתל לתובע "קוצב לב דולשכתי". בסיכום הרפואי צוין כך: "
הוחלטת בשלב הזה לא להשתיל קוצב לב קבוע, ייתכן מדובר על פגיעה חולפת בתפקוד הסינוס שנגרמה ע"י התחשמלות...

".

55.14.
בסיכום רפואי מיום 6.2.2014, המתויק בתיקו הרפואי של התובע אשר הוגש לבית-הדין, צוין כך: "
שולל שימוש באלכוהול. מעשן גראס לעיתים, לאחרונה לפני כשבוע. מעשן 3-4 סיגריות ביום, בעברו עישן 4-5 קופסאות ביום...

".

55.15.
ביום 28.4.2004 התובע התלונן כך: "
לדבריו מזה שלושה ימים סיפור של התעלפות ואיבוד הכרה למשך שניות, נפילה, וחבלה באמה ובחזה ימניים, ללא סיפור של איבוד שליטה על הסוגרים או נשיכת לשון...

".
55.16.
ביום 26.12.2011 התובע התלונן על "
כאב חזה שמאלי ללא קרינה חמיר בעת נשימה עמוקה ללא קשר ברור עם תנועה

".

55.17.
בסיכום רפואי שנכתב על-ידי רופאי בית-החולים מיום 16.2.2014 צוין כי לתובע יש
רקע של אפילפסיה, וכי באותו יום (16.2.2014) נבדק ע"י נוירולוג ולא נמצאה בעיה נוירולוגית חריפה.

56.
בטרם תינתן החלטה על מינויו של יועץ מומחה רפואי מטעם בית-הדין, יודיע כל אחד מב"כ הצדדים לבית-הדין עד יום 31.10.2018 מהו התחום הרפואי שלטעמו יש למנות את המומחה מטעם בית-הדין. האם למנות קודם כל קרדיולוג או קודם כל נוירולוג.

57.
לעיון ביום 4.11.2018.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ט, 22 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.










בל בית דין אזורי לעבודה 44684-10/15 מוחמד מיעארי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 22/10/2018)