פסקי דין על אבי לוטן | פסקי דין על אור לוטן | פסקי דין על איי.די איי חברה לביטוח | פסקי דין על אורי מרדכי כהן | פסקי דין על שומרה חברה לביטוח |

49991-10/17 תאמ     16/10/2018




תאמ 49991-10/17 אבי לוטן, אור לוטן, איי.די איי חברה לביטוח בע"מ נ' אורי מרדכי כהן, שומרה חברה לביטוח








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 49991-10-17 לוטן נ' כהן ואח'
תא"מ 58028-12-17 שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' לוטן ואח'



לפני
כבוד השופטת עידית קצבוי


התובע:

אבי לוטן
(בתא"מ 49991-10-17)
נגד


הנתבעים
:

1.אורי מרדכי כהן

2.שומרה
חברה לביטוח




והתובע
ת:



שומרה
(בתא"מ 58028-12-17)
נגד


הנתבעים
:

1.אור לוטן

2.איי.די איי חברה לביטוח
בע"מ




פסק דין


1. שתי תביעות בסדר דין מהיר שאוחדו לפניי, לתשלום בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבים בעטיה של תאונת דרכים שאירעה ביום 13.6.17. התביעה האחת (תא"מ 49991-10-17) הינה תביעה נזיקית שהוגשה על ידי בעליו הרשום
של רכב
מ.ר 46-478-64 נגד נהג רכב מ.ר 1582913 ונגד מבטחת הרכב. התביעה השנייה (תא"מ 58028-12-17) הינה תביעת שיבוב שהוגשה על ידי מבטחת רכב מ.ר 1582913 נגד נהגת רכב מ.ר 46-478-64 ונגד מבטחת הרכב.

למען הבהירות יכונו הצדדים
בהתאם לכינוים בתא"מ 49991-10-17.

2. בתאונה היו מעורבים כאמור רכב התובע נהוג בידי בתו, הגב' אור לוטן

(להלן : "נהגת התובע") ורכב הנתבעים נהוג בידי מר אורי מרדכי דהן (להלן : "נהג הנתבעת").

3. אין חולק על כי אירעה התאונה אך יש מחלוקת באשר לנסיבותיה.

4. ביום 15.10.18 התקיים בפני
י דיון בו נשמעו עדויות הנהגים המעורבים בתאונה. כן נשמעו עדי התובעת
- מר גל פרג וגב' נגה לוטן.

5. הואיל ומדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ינומק פסק הדין באופן קצר ותמציתי, בהתאם לקבוע בתקנה 214 ט"ז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

6. השאלה הצריכה לענייננו בשלב זה –
מי אחראי לקרות התאונה .
על פי גרסת התובע, התאונה אירעה כאשר נהגת התובע נהגה ברכב ברחוב טאגור פינת חיים לבנון בנתיב נסיעתה ובהתאם לכללי הזהירות, כאשר לפתע התפרץ נהג הנתבעת מתוך החניה אל הכביש.
מנגד טוענים הנתבעים, כי התאונה אירעה שעה שרכב הנתבעת עמד במקום והמתין להשתלבותו בתנועה בזמן היציאה מהחניה.

7. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות, ועיינתי בכל אשר הובא בפני
, השתכנעתי להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבעת וזאת מהנימוקים הבאים:

8. בראש ובראשונה מצאתי את גרסת התובע עקבית, אמינה ומשכנעת.
גרסת התובע נתמכה הן בהודעה שניתנה על ידו לחברת הביטוח ביום 14.6.17 (יום לאחר קרות התאונה), הן בעדותה של נהגת רכב התובע, הגב', אור לוטן
, בבית המשפט והן בעדותו של בן זוגה, מר גל פרג, אשר היה עמה ברכב בזמן התאונה ואף ישב בכיסא הנוסע מימין - בכיוון התרחשות התאונה.


9. בכל הגרסאות שפורטו על ידי התובע חזר תיאור הדברים והיה עקבי, ולפיו תאונת הדרכים נגרמה עת נהג הנתבעת יצא ממקום החניה במפתיע והתנגש ברכב התובע אשר נסע בנתיבו והתעתד לפנות ימינה ברמזור.
עדות נהגת התובע, הגב' אור לוטן
ועדות מר גל פרג לא נסתרו בחקירה הנגדית שנערכה להם. הגב' לוטן שבה וטענה כי לא נצמדה לצד ימין (עמוד 3 שורות 7-8) וכי הנהג הנתבעת לא החל בהשתלבות לכביש- לא אותת ולא הסיט את רכבו -
באופן בו יכלה להבחין בו טרם התאונה (עמוד 3 שורות 2-3 ושורות 11-12).
גם מר פרג חזר על תיאור הדברים – על הפתאומיות בה הגיח נהג הנתבעת ממקום החניה, על אופי נסיעתה של נהגת התובע ועל רגע התאונה. גם תיאור דבריו לא נסתר בחקירה הנגדית, ראו למשל בעמוד 4 לפרוטוקול, שורות 20-21:
"ש. ראית אותו יוצא מהחניה?
נסענו, הוא קפץ מהחניה והכל עניין של מאית שנייה, פתאום ראיתי את זה קורה, אי אפשר היה לצפותלזה."

ובעמוד 5 שורה 3 לפרוטוקול:
"ש. איך תסביר שכל המרווח הזה יש לכם לעבור ואתם פוגעים ברכב הזה?
ת. כי הוא יצא וקפץ מהחניה".

מר פרג שלל בנחרצות את האפשרות כי רכב הנתבעת עמד במקומו שעה שאירעה התאונה וציין כי לו היה עומד כאשר הוא בולט לעבר הכביש היה מבחין בו מבעוד מועד, ובלשונו:
"ש. אם הנהג השני שמאותת כדי לצאת שמאלה, והרכב שלו כפי שמוצג בנ/2 ולמעשה לםני התאונה לא שמת לב אליו?
אם היה עומד ככה הייתי שם לב כמו שאתה רואה הוא בולט נורא לכיוון הכביש".
(ראו עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 26-28).
הנה כי כן גרסת עדי התובע הייתה זהה מרגע הדיווח על התאונה (אשר כאמור הועבר כבר למחרת התאונה) ועד למועד מתן עדותם בבית המשפט, ולא מצאתי כי חקירתם הצביעה על סתירות או פרכות שנפלו בגרסתם.

10. אני מבכרת את גרסת נהגת התובע על פני גרסת נהג הנתבעת מסיבות נוספות. כך למשל
מצאתי כי גרסתו של נהג הנתבעת בהודעה לחברת הביטוח (שניתנה רק כשבוע לאחר קרות התאונה) הייתה לאקונית יותר מזו שהוצגה במהלך עדותו. בהודעה נכתב:
"התנגשות בזמן שעמדתי וחיכיתי להשתלב בתנועה בזמן יציאה מחניה בין רכב שלי
(1582913) לרכב (4647863)".
ההודעה אינה מפרטת כי הנתבע כבר סובב את ההגה על מנת לצאת ממפרץ החניה או כי עמד בזווית יציאה מהמפרץ. ההודעה אף לא מציינת כי רכב התובע הוא שפגע ברכב הנתבעת אם משום שלא הבחין בו ואם משום שנצמד לצד ימין של מסלול הנסיעה.
על אף חשיבות הנתונים שהוזכרו לעיל להבנת נסיבות קרות התאונה, הם הושמטו מתיאור התאונה על ידי הנתבע בהודעה והוזכרו רק במהלך עדותו בבית המשפט.

11. יתר על כן, כעולה מעדותה של נהגת התובע, בעת התרחשות התאונה מסלול נסיעתה היה יחסית פנוי, וזאת בניגוד למסלול הנסיעה שמשמאלה (ראו עמוד 2 לפרוטוקול שורות 25-27). תיאור דברים זה אף נתמך בגרסת נהג הנתבעת (עמוד 8 שורות 24-26). בנסיבות אלו הגיוני להניח כי יכולתם של נהגת התובע ומר פרג לראות את ההתרחשות בנתיב נסיעתם הייתה טובה, וכי האפשרות כי נהגת התובע לא הבחינה ברכב הנתבעת על אף שניצב בולט לעבר הכביש פחות סבירה מהאפשרות כי נהג הנתבע יצא באופן פתאומי ממפרץ החניה. תנועת הרכבים בנתיב הנסיעה של נהגת התובע יכולה לעלות בקנה אחד גם עם ההסבר המוצע בגרסת התביעה לפיה נהג הנתבעת קיווה כי יספיק להשתלב בנתיב הנסיעה טרם יגיע רכב התובע.

12. לבסוף אציין כי גם מוקדי הנזק עולים בקנה אחד עם תיאור התאונה על ידי נהגת התובע. בתמונות רכב התובע שצולמו לאחר התאונה(ראו ת/2) ניתן להבחין בשקע שנוצר בפח העולה הקנה אחד עם תיאור הדברים על ידי נהגת התובע לפיה נהג הנתבעת התפרץ לכביש ופגע בה בצד הימני קדמי של רכבה.
לא מצאתי כי העובדה שהמראה השמאלית ברכבה של נהגת התובע מקופלת פנימה שוללת את גרסתה לאופן קרות התאונה, שכן כעולה מתמונות רכבו של נהג הנתבעת לאחר התאונה (ראו ת/2 ונ/3) מראת הצד הימנית שלו לא התכופפה לאחור, מה שסביר להניח כי היה קורה לו הייתה התאונה מתרחשת כמתואר על ידו. מנח המראה ברכב התובע יכול להיות מוסבר גם בעובדה כי שני הרכבים היו בתנועה בעת קרות התאונה ובמרחק הבלימה של רכב התובעת, ובכל מקרה אין בו כדי לשלול לבדו את גרסת התובע לאופן קרות התאונה.

13. סיכומו של דבר- מצאתי כי גרסת התובע לאופן קרות התאונה מסתברת יותר מגרסת הנתבעת. לאור האמור לעיל אני קובעת כי נהג הנתבעת פעל בניגוד להוראות תקנה 64(א)(3)(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, משלא נתן זכות קדימה לרכב התובע בעת יציאתו מהחניה, ולפיכך האחריות לתאונה מונחת על כתפי נהג הנתבעת. לא מצאתי לנכון להטיל אחריות גם על נהגת התובע משקיבלתי גרסתה כי נהג הנתבעת לא אותת עובר ליציאתו מהחניה (טענה שלא הושמעה גם על ידי הנתבע בהודעתו לחברת הביטוח), ומאחר שמצאתי כי נוכח יציאתו הפתאומית של נהג הנתבעת מהחניה, לא היה ביכולתה של נהגת התובע למנוע את התאונה.

הוכחת הנזק
14. התובע תמך את נזקיו בחוות דעת שמאית המעידה על שומת הנזק.
חוות הדעת כשלעצמה לא נסתרה על ידי הנתבעת אשר בחרה שלא לחקור את השמאי על חוות הדעת שנתן חרף העובדה כי הלה התייצב לדיון.
עיקר טענותיו של ב"כ הנתבעת לעניין זה מתייחסות לאי הוכחת הנזק על ידי התובע וזאת מאחר שלא הוצגו קבלות או ראיות אחרות לעניין התיקונים שנערכו ברכב.

15. אלא שגם בעניין זה אני מקבלת את עמדת התובע אשר נתמכת בפסיקת בתי המשפט, ולפיה כל עוד לא נסתרה חוות הדעת השמאית יש לקבל את עמדת הניזוק לפיה נזקיו הינם בשיעור המוערך על ידי השמאי. ראו למשל את פסק דינו של כב' השופט אורן שוורץ

ב
תא"מ



דני

כהן

נ' חברה

להובלת

דלק

בע
"
מ

(מיום 27.4.10):
"
אליבא

דמנורה, לא

ניתן

לחייבה

לשלם

לתובע

סכום

העולה

על

ההוצאה

שהוציא

התובע

בפועל

לתיקון

הרכב
.
ראשית, ברמה

העקרונית,


איני

מקבל

את

טענת

הנתבעים, כאילו

הסכומים

ששילם

התובע

בעין

גודרים

את

גובה

הפיצוי. בענייננו

אין

מדובר

בתביעה

מכוח

פוליסת

ביטוח אלא

בתביעה

מכח

עילת

נזיקין. במקרה

כזה

חל

עיקרון

העל

לפיו,

על

מזיק

להעמיד

את

הניזוק

במצב

בו

היה

אלמלא

אירע

הנזק.


אם

התובע

בחר

לתקן

את

רכבו

באופן
"
חסכוני"

תוך

שהוא

מוותר

על

רכיבי

תיקון

מסויימים

ונעזר

במכרים

או

בחברים, אין

הנתבעים

רשאים

להיבנות

מכך
.

את עמדתו זו תמך כב' השופט שוורץ בפסיקת כב
'
השופטת

פרוקצ
'
ה

בע"א 9085/00

שטרית

נ
'
שרבט

חברה

לבניין

בע
"
מ
, נ
"
ז
(5 ) 462 (2003)
לפיהם:
"
כלל

הוא

בתורת

הפיצוי

כי

יש

להעמיד

ניזוק

במצב

בו

היה

נמצא

אלמלא

ארעה

ההפרה

והנזק

שנצמח

בעקבותיה.


מקובל

עוד

לפסוק

פיצוי

מתוך

הנחה

רעיונית

כי

הכסף

ייועד

למטרה

שלשמה

הוא

ניתן, אך

אין

מחייבים

בדרך

כלל

הוכחה

נחרצת

לאופן

השימוש

העתידי

בו,


ותשלומו

אינו

מותנה

בהתחייבות

הנפגע להשתמש

בו

למטרה

מוגדרת.


עמדה זו התקבלה בפסיקה בכמה הזדמנויות
(ראו לעניין זה גם את האמור בתא"מ 48435-01-12

אליהו
-
חי

בדלי

נ
'
הפניקס

חברה לביטוח
(פורסם בנבו, 27.12.2012) וב
תא
"
מ
40972-09-14

קנפו

נ' גני

ואח'
(פורסם ביום 19.6.16), והיא הולמת גם את המקרה דנן.

16. הגב' נגה לוטן, אשר העידה כי היא זו שטיפלה בתיקונו של הרכב ועמדה בקשר עם חברת הביטוח, ציינה כי בחרה לתקן את הרכב באופן חלקי במוסך בו היא נוהגת לתקן את רכבה לאחר שהבינה כי הנתבעת 2 מסרבת לשאת באחריות לקרות התאונה. גרסה זו לא נסתרה על ידי הנתבעת 2. הנתבעת 2 למעשה גם לא הכחישה את טענת הגב' נגה לוטן לפיה
בתחילה
היא הסכימה לתקן את נזקי הרכב והורתה לה להכניס את רכבה למוסך הסדר ורק לאחר כשבועיים דחתה באופן רשמי את התביעה. יש להניח כי לו היו הדברים מתרחשים באופן אחר יכולה הייתה הנתבעת 2 להפריך את טענות הגב' לוטן באמצעות התיעוד הנמצא ברשותה.
יתר על כן, לא מצאתי פגם בהתנהלותה של הגב' נגה לוטן בהקשר זה. הגב' לוטן ציפתה כי הרכב יתוקן על ידי חברת הביטוח של הנתבע ומשלבסוף סורבה, מצאה לנכון לתקן באופן חלקי את רכבה באמצעות מוסכניק הגובה תשלום זול יותר (ראו
דבריה בעמוד 7 שורות 10-11 לפרוטוקול).

17. לאור האמור, אני קובעת כי התובע הרים את הנטל להוכחת חלק הארי של הנזקים שנגרמו לו בעקבות התאונה -
דהיינו הנזקים שנקבעו בחוות הדעת השמאית שהוגשה על ידו.
עם זאת לא מצאתי לנכון לפסוק לתובע את הנזק שתבע בגין "שכר בטלה" בסך 2,000 ₪ בהעדר כל ראיה להוכחתו.

18. סיכומו של דבר -
מצאתי לנכון לקבל את תביעת התובע (מר אבי לוטן
) בתא"מ 49991-10-17
בכפוף למפורט בסיפא לסעיף 17 שלעיל.
בהתאם לכך אני מורה לחברת שומרה לשלם לתובע סך של 13,019 ₪ (הנזק שנקבע על ידי השמאי בצירוף שכר טרחת השמאי והתשלום עבור כיוון הפרונט והגלגלים שבוצע לפני עריכת חוות הדעת השמאית בהתאם לחשבונית שהוצגה בנספח ב' לכתב התביעה) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 2,500 ש"ח.


19. אני דוחה את תביעת התובעת (שומרה) בתא"מ 58028-12-17 ומורה לה לשלם לנתבעת 2 (איי.די.איי) שכר טרחת עורך דין בסך של 2,500 ₪.

בנוסף אני מורה על כי הנתבעת (שומרה) תישא בתשלום שכר בטלת העדים כפי שנפסק בדיון.


הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.
המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.










ניתן היום,
ז' חשוון תשע"ט, 16 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 49991-10/17 אבי לוטן, אור לוטן, איי.די איי חברה לביטוח בע"מ נ' אורי מרדכי כהן, שומרה חברה לביטוח (פורסם ב-ֽ 16/10/2018)