פסקי דין על בלורן יבוא ושווק פרזול | פסקי דין על בלורן ליין | פסקי דין על עמיר עופר | פסקי דין על עו"ד גיא גיסין - מנהל מיוחד של החברות טופז אומנות | פסקי דין על היי סיין | פסקי דין על אברהם בניון |

4582/18 רעא     05/11/2018




רעא 4582/18 בלורן יבוא ושווק פרזול בע"מ, בלורן ליין בע"מ, עמיר עופר נ' עו"ד גיא גיסין - מנהל מיוחד של החברות טופז אומנות, היי סיין בע"מ, אברהם בניון




החלטה בתיק רע"א 4582/18



בבית המשפט העליון


רע"א 4582/18



לפני:

כבוד השופט ע' גרוסקופף


המבקשים:
1. בלורן יבוא ושווק פרזול בע"מ


2. בלורן ליין בע"מ


3. עמיר עופר



נ


ג


ד



המשיבים:
1. עו"ד גיא גיסין - מנהל מיוחד של החברות טופז אומנות


2. היי סיין בע"מ


3. אברהם בניון


4. יגאל בן חמו

5. מישל אביטל

6. דניאל חורי


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 14.5.2018 בת"א 38561-03-17 שניתנה על ידי כב' השופט עאטף עיילבוני


בשם המבקשים:
עו"ד רמי בלומנפלד
; עו"ד רותם שור

בשם המשיב 1:
עו"ד צבי ולך
; עו"ד ענבר חכימיאן-נהרי

בשם המשיבים 3 ו-5:
עו"ד אריק דדון


החלטה


לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט
עאטף עיילבוני
) בת"א 38561-03-17 מיום 14.5.2018 בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לסילוק התביעה נגדם על הסף.



רקע והליכים קודמים

1.
לפני קרוב ל-4 שנים, ביום 3.2.2014 ניתן צו פירוק זמני לחברת ספייס תעשיות רהיטים בע"מ (בפירוק) (להלן:
"ספייס"
), והמשיב 1 מונה כמפרק זמני במסגרת תיק פר"ק 33086-12-13 (להלן:
"המפרק"
ו-
"הליך הפירוק"
, בהתאמה).

2.
ביום 13.2.2014 הגיש המפרק במסגרת הליך הפירוק בקשה לאפשר לו לחקור את העובדות הקשורות לעסקה במסגרתה הועבר חלק ממערך הפעילות של ספייס לחברת פורמיליין תעשיות בע"מ (להלן:
"בקשה מס' 15"
ו-
"פורמיליין"
, בהתאמה). עוד יצוין כי ביום 10.2.2014 נחתם הסכם מכר בין פורמיליין לבין חברת אינבוקס יבוא ושיווק בע"מ (להלן:
"אינבוקס"
) במסגרתו מכרה פורמיליין ציוד ומלאי (שהועברו מחברת ספייס) לחברת אינבוקס (ראו נספח 5 לתגובת המפרק), ולכן זו האחרונה ביקשה להצטרף לבקשה מס' 15. לאחר דין ודברים בין הצדדים, הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן למפרק לא יהיו טענות בכל הקשור לעסקה דנן, הציוד והמלאי שנרכשו על ידי אינבוקס יהיו נקיים מכל זכות של צד ג', והכול בכפוף לתשלום סכום כולל של 630,000 ש"ח לקופת הפירוק (להלן:
"הסכם הפשרה"
). הסכם הפשרה קיבל תוקף של החלטה שיפוטית מבית המשפט של פירוק ביום 17.3.2014.

3.
שלוש שנים לאחר מכן, ביום 19.3.2017 הגיש המפרק תובענה כספית והצהרתית נגד שמונה נתבעים, הם המבקשים והמשיבים 6-2 (להלן, יכונו יחדיו:
"הנתבעים"
), בגין מעשי מרמה.
טענת המפרק היא כי
במסגרת בקשה מס' 15
הציגו הנתבעים לבית המשפט וכן למפרק גרסה בדבר עסקה מסוימת, בעוד שבפועל בוצעה עסקה אחרת, שדבר קיומה הוסתר במכוון במטרה להבריח את הפעילות והמוניטין בתחום ייצור דלתות וחזיתות למטבחים השייכים לספייס, באמצעות פורמיליין, לידי המבקשים, ללא תמורה אמיתית. על פי הנטען, במסגרת תצהיר שנערך על ידי המשיב 6, מר דניאל חורי (להלן:
"מר חורי"
), בהליך אחר (ת"א (מחוזי מרכז) 19777-05-14
בלורן יבוא נ' היי סיין
) (להלן:
"ההליך האחר"
) הודה מר חורי כי רכש פעילות ומוניטין בשווי מיליוני שקלים, תוך שהוא מציג לבית המשפט המחוזי מצג שווא כי מדובר בעסקה למכירת מכונות בתמורה לסכום נמוך ביותר, באופן שמיועד להסתיר את השווי האמיתי של הפעילות מנושי החברות וכן מהמפרק. דברים דומים, כך נטען, עולים גם מתצהירים נוספים שהוגשו באותו הליך אחר ומחקירותיו של מר חורי בבית המשפט.



מנגד, המבקשים טענו כי יש לסלק את תביעת המפרק על סף בשל הטעמים הבאים: כי ההליך נפתח באופן שגוי ונדרש היה להגיש תביעה עצמאית לביטול

פסק דין
; כי קם מעשה בית-דין; כי חל השתק שיפוטי; וכי חל שיהוי בהגשת התביעה.

החלטת בית המשפט קמא

4.
בית המשפט קמא דחה את הבקשה לסילוק על הסף וקבע כי הסכם הפשרה שהושג בהליך הפירוק נגע למחלוקת בעניין
הציוד והמלאי
של ספייס, בעוד שבהליך דנן המחלוקת בין הצדדים היא לעניין
הפעילות והמוניטין
של ספייס. לפיכך, האכסניה הנכונה לבירור המחלוקת הנה במסגרת הגשת תביעה אזרחית נפרדת, כפי שעשה המפרק, ולא בדרך של הגשת תובענה לביטול פסק הדין שניתן ביום 17.3.2014 מחמת מרמה, כפי שטענו המבקשים.


מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

5.
להשלמת התמונה, יצוין כי גם המשיבים 5-2 הגישו בקשות לסילוק על הסף, ואלה נדחו גם הן. אולם, במסגרת הבקשה שלפניי לא השיגו המשיבים 5-2 על כך.

תמצית בקשת רשות הערעור

6.
המבקשים טוענים כי שגה בית המשפט קמא משדחה את בקשתם לסילוק הסף, וזאת לנוכח סעיפי הוויתור והסילוק בהסכם הפשרה בין הצדדים לו ניתן תוקף של החלטה שיפוטית, ועליהם לא השיג ולא חלק המפרק. לטענתם בית המשפט קמא יצר עבור הצדדים חוזה חדש, שכן הפרשנות שהעניק עומדת בסתירה ללשון הפשוטה והברורה של סעיפי הוויתור והסילוק, וכן אינה עולה בקנה אחד עם התנהגות הצדדים לאחר חתימתו של הסכם הפשרה. המבקשים טוענים כי
מטרתו של הסכם הפשרה, ובפרט סעיפי הוויתור והסילוק, הינה להביא לסיום סופי ומוחלט של המחלוקות בין הצדדים בכל הקשור למכירת פעילות ייצור הדלתות והחזיתות של ספייס. ודוק, הסכם הפשרה שקיבל תוקף של החלטה שיפוטית מקים מעשה בית-דין והוא סופי ומחייב. לפיכך,
נטען כי ככל שהמפרק טוען לביטול

פסק דין
הנותן תוקף להסכמות הצדדים מחמת מרמה, הרי שהדרך לעשות כן היא באמצעות תקיפה ישירה של פסק הדין באמצעות תביעה נפרדת בהליך אזרחי רגיל, ולא באמצעות תקיפה עקיפה.

7.
המפרק בתגובתו מתנגד לבקשת רשות הערעור שהוגשה וזאת מן הטעמים הבאים:
ראשית
, התביעה שהוגשה על ידו ראויה לבירור מעמיק;
שנית
, מצג השווא של הנתבעים שהוביל לכריתת הסכם פשרה בבקשה מס' 15 עניינו בציוד ובמלאי בלבד, וזאת גם בהתבסס על התצהירים שהוגשו בעניין. לטענת המפרק, הנתבעים הציגו לבית המשפט ולמפרק גרסה בדבר עסקה פיקטיבית כאשר במקביל לעסקה זו התבצעה עסקה נוספת שדבר קיומה הוסתר במכוון והיא נועדה להבריח את הפעילות והמוניטין בתחום ייצור הדלתות והחזיתות השייכים לספייס לחברת אינבוקס באמצעות חברה מתווכת, פורמיליין;
שלישית
, נסיבות המקרה דנן אינן מתאימות לדחייה התביעה על הסף;
רביעית
, אין צורך בהגשת בקשה לביטול פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה, שכן תביעת המפרק אינה לביטול הסכם הפשרה שעסק רק בציוד ובמלאי. תביעת המפרק מבקשת לחייב את הנתבעים בשווים האמיתי של הפעילות והמוניטין אשר הוברחו מספייס, ועל כן אין צורך בהגשת תביעה לביטול

פסק דין
שנתן תוקף להסכם הפשרה. עוד נטען בהקשר זה כי בנסיבות תיק הפירוק הגשת תביעה לביטול

פסק דין
היא תביעה תאורטית מקום בו ההשבה לא אפשרית;
לבסוף
, ולמען הזהירות בלבד, טוען המפרק כי במסגרת הסעדים הנתבעים ומכוח סמכותו הטבועה, בית המשפט קמא יכול להורות על ביטול

פסק דין
שהושג במרמה, ככל שיידרש לכך בהמשך.

8.
המשיבים 3 ו-5 הצטרפו לנטען בבקשת רשות הערעור וכן לנימוקיה: הן לעניין קיומו של השתק פלוגתא או השתק עילה לנוכח הסכם הפשרה בין הצדדים שקיבל תוקף של החלטה שיפוטית; הן לטענה כי המפרק נקט בהליך שגוי ולא תקין לתקיפת

פסק דין
שניתן בהסכמה; והן לעניין הטענה כי פרשנות בית המשפט קמא באופן שמבחין בין מלאי וציוד לבין פעילות ומוניטין הינה שגויה.

9.
להשלמת התמונה יצוין כי המשיבים 2, 4 ו-6 בחרו שלא להגיש את תגובתם לבקשה.

דיון והכרעה

10.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

11.
משאין מחלוקת בין הצדדים באשר ללגיטימיות טענותיו של המפרק לגופו של עניין, נראה כי המחלוקת בין הצדדים מצריכה התייחסות לשתי שאלות:
האחת
, עובדתית, והיא מהות טענותיו של המפרק בתובענה שהגיש;
השנייה
, דיונית, והיא האכסניה המתאימה לדיון בטענותיו של המפרק.

12.
המפרק בטיעוניו מבקש להבחין לעניין הסכם הפשרה בין שתי עסקאות שונות: האחת הנוגעת לציוד ולמלאי – עליה חל הסכם הפשרה; השנייה באשר לפעילות ולמוניטין – עליה אין הסכם הפשרה חל. ואולם, פרשנות המפרק היא דחוקה, ואינה עולה בקנה אחד עם לשון ההסכם בין הצדדים, לא כל שכן עם טענותיו לאורך ההליך, כפי שיובהר להלן.

13.
בפני
ית המפרק מיום 13.2.2014 בבקשה למתן הוראות לחקור את העובדות וההיבטים של העסקה, חזר המפרק כמה וכמה פעמים כי מדובר בעסקה להעברת ״מערך הפעילות״ (סעיף 1), ״פס הייצור״ (סעיף 3), ״עובדים בעלי ידע וניסיון בתחום״ (סעיף 3), ״ידע מקצועי ומסחרי, השקעות, ציוד ומלאי״ (סעיף 3). מהסכם הפשרה בין הצדדים עולה בבירור כי הצדדים התכוונו להסדיר את העסקה במסגרתה נמכרה
פעילות ייצור
הדלתות והחזיתות למטבחים של ספייס לפורמיליין (ראו במיוחד סעיף 5 להסכם הפשרה שקיבל תוקף של החלטה שיפוטית ביום 17.3.2014, בו נקבע כי "
למפרק הזמני לא יהיו טענות נגד משפחת חורי או בניון או חברות בשליטתם בכל הקשור למכירת פעילות ייצור הדלתות והחזיתות למטבחים מספייס לפורמיליין
"). ויודגש, אכן בהסכם בין פורמיליין לחברת אינבוקס (נספח 4 לתגובת המפרק) דובר במפורש על מכירת הציוד והמלאי. ואולם, טיעוני המפרק מתייחסים לעסקה בין ספייס לבין פורמיליין שהיא עסקה אחרת כאמור. יתר על כן, אפילו אם נראה בשרשרת העסקאות הללו כעסקה אחת, הרי שבכל מקרה מדובר באותה מסכת עובדתית. שלוש שנים לאחר מכן, משהתבררה המרמה הנטענת, הציג המפרק בצורה מפורשת כי עניינם של ההליכים המשפטיים הוא באותה עסקה שנדונה בבקשה מס׳ 15, ואשר במסגרתה הוצגה לטענתו גרסה שקרית בדבר מהותה האמיתית של העסקה. ולפי לשונו
״
[הנתבעים]
כולם, יחד ולחוד, הציגו בפני
בית המשפט הנכבד גרסה בדבר עסקה פיקטיבית, למראית עין בלבד. תחת העסקה הפיקטיבית התקיימה עסקה אחרת שדבר קיומה הוסתר במתכוון מעיני בית המשפט הנכבד״
(סעיף 13 לבקשה מס׳ 48. נוסח דומה העלה המפרק גם בסעיף 11 לתשובתו לבקשת רשות הערעור).


מכל האמור עולה, כי ברי שאין כל בסיס ליצור הבחנה בין שתי עסקאות שונות לעניין הסכם הפשרה. מדובר, כפי שעולה בעקביות מטענות המפרק, במסכת עובדתית אחת וכוללת, וכן באותם צדדים; אפילו אם נפריד בין העסקאות, מדובר בעסקאות הקשורות זו בזו. ודוק, המפרק אינו יכול להיאחז בחבל משני קצותיו: מחד גיסא, לטעון כי הסכם הפשרה שקיבל תוקף של החלטה שיפוטית תקף; ומאידך גיסא, כי נמסרה גרסה שקרית, במסגרתה הוצגה בפני
ו עסקה פיקטיבית, ולפיכך באפשרותו להתעלם מההסכמות שעוגנו בהסכם הפשרה.

14.
אם כן, משמעות טענתו של המפרק היא כי העסקה שהוצגה במסגרת בקשה מס׳ 15 הייתה פיקטיבית, ועל כן מבקש הוא כעת לחשוף את העסקה האמיתית שנכרתה והמשקפת נכונה יותר את העסקה בין החברות להעברת הנכסים. בענייננו, לוז טענותיו של המפרק מצוי, איפוא, בתרמית בה נקטו הנתבעים עת הציגו את העסקה ביניהם לפני בית המשפט והמפרק. טענה זו מבקשת אם כך לתקוף את הסכמות הצדדים שקיבלו תוקף של החלטה שיפוטית ביום 17.3.2014 מחמת מרמה.

15.
מבלי לטעת מסמרות בשאלה האם הנתבעים אכן הטעו או רימו את בית המשפט או את המפרק, נשאלת השאלה מה האכסניה הדיונית לבחינת טענה זו. ביטול

פסק דין
חלוט מחמת מרמה אינו מעוגן בדבר חקיקה כלשהו ומקורו הוא בפסיקה (ע"א 6019/07
טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ
, פ״ד סג(3) 612, 618 (2010) (להלן:
"עניין טורג'מן"
); אורי גורן
סוגיות בסדר דין אזרחי
586 (מהדורה שתיים עשרה, 2015)).
בשורה של פסקי דין בבית משפט זה
נקבע כי הדרך הדיונית הנכונה לביטולו של

פסק דין
סופי שניתן מחמת מרמה היא באמצעות תקיפה ישירה של פסק הדין על ידי הגשת תובענה חדשה ועצמאית לביטולו, וכי אין להגיש בקשה כזו בגדר ההליך המקורי בו ניתן (ע"א 417/89
אע'בריה נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים
, פ"ד מה(4) 641, 647 (1991); ע"א 4682/92
עיזבון המנוח סלים עזרא נ' בית טלטש בע"מ
, פ"ד נז(3) 366, 373-372 (2003); ע"א 9369/12
איבי נ' צ.א.מ.א הובלות דלק בע"מ
, פסקאות 18-17 (22.7.2014); בר"מ 2582/06
פריג' נ' עיריית אילת
, פסקה 7 (29.6.2009);
רע"א 2066/10
ג'אבר נ' מימון
, פסקה 7 (11.8.2010)
). בקשה לביטול מוגשת לבית המשפט שנתן את פסק הדין ובדרך כלל נדונה בידי אותו מותב שנתן אותה, להבדיל מערעור המוגש לערכאה גבוהה יותר (עניין
טורג'מן
, עמ' 620;
ע״א 3788/10
בנין נ' הניג
, פסקה 9 (3.4.2013)
; חמי בן-נון וטל חבקין
הערעור האזרחי
505 (מהדורה שלישית, 2012) (להלן:
"בן-נון וחבקין"
)).

16.
כפי שעולה מהאמור, פתיחת ההליך במקרה זה הייתה צריכה להיות במתכונת של
הגשת

תובענה חדשה נפרדת
. ואכן,
כאשר פנה המפרק ביום 8.3.2017 לבית המשפט של פירוק והציג את טענותיו ביחס לעסקה שהוסתרה, ביקש הוא מבית המשפט לקבוע מהי הדרך הדיונית המתאימה לניהול ההליך. בית המשפט של פירוק קבע, בהחלטתו מיום 13.3.2017, כי יש לנהל את ההליך בתובענה אזרחית נפרדת אשר תוגש לבית המשפט בו התנהל הליך הפירוק, תוך שהמפרק יבקש כי התובענה תנותב לאותו מותב שדן בהליך הפירוק.
המפרק עשה כן, ואולם לא בעילה של ביטול

פסק דין
מחמת מרמה.
משהמפרק פעל על פי הפרוצדורה הנדרשת, אך מבלי שביסס את תביעתו על עילת ביטול

פסק דין
מחמת מרמה, נשאלת השאלה כעת האם הדבר מצדיק סילוק על הסף?

17.
כידוע, ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעת של הערכאה הדיונית בעניינים שבסדרי דין, אפילו היא סבורה שראוי היה להחליט על דרך דיונית אחרת, אלא אם כן החלטת הערכאה הדיונית נוגדת את הדין, גורמת לעיוות דין (רע"א 266/88
סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל
, פ"ד מד(2) 206, 211-210 (1990); ע"א 55/89

קופל בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ
, פ''ד מד(4) 595
, 604 (1990)), או מקפחת את זכותו של בעל דין (רע"א 3576/94
השיקמה הוצאה לאור בע"מ נ' רום
, פ''ד מח(4) 388, 395 (1994)). כך גם כאשר קיימת סטייה מדרך הניהול המתאימה לעניין ולא נפגעה זכות מזכויותיו של בעל דין – אין הצדקה להורות על דיון בדרך אחרת שסופה להניב אותה תוצאה (ע"א 2106/91
מזור נ' וחידי
, פ''ד מז(5) 788, 793 (1993). וראו גם: רע"א 1190/17
קסל נ' יוחאי ואח'
, פסקה 8
(20.3.2017);
בן-נון וחבקין
, עמ' 208). בנסיבות העניין, נוכח הצורך ביעילות דיונית, אין מקום לסלק את התביעה על הסף, אלא דומה כי הפתרון מצוי בתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת בקשה לביטול

פסק דין
חלוט מחמת מרמה (סעיף 91 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). ויודגש, אין קושי בתיקון כאמור, וזאת בשים לב לכך שמדובר בשלב מוקדם של ההליך המתנהל לפני אותו מותב שנתן את פסק הדין שביטולו מתבקש ובכך שהראיות הנדרשות להוכחת התביעה המתוקנת קשורות לראיות הדרושות להוכחת התביעה המקורית. עוד יובהר כי בתיקון כתב התביעה אין כדי לפגוע באפשרות הצדדים לטעון איזו מטענותיהם המהותיות לגופו של עניין, וכל צד יוכל לפרוש את גרסתו ואת טענותיו לגביה בגדרה של התובענה האזרחית.

18.
אשר על כן הבקשה מתקבלת באופן הבא: תביעתו של המפרק תעמוד על כנה, ואולם המפרק יתקן את תביעתו כך שתתווסף בו בקשה
לביטול

פסק דין
חלוט מחמת מרמה.
מובהר כי לאחר תיקון כתב התביעה, והגשת כתבי בי-דין מתוקנים,
יהא בית המשפט קמא רשאי לקבל כל החלטה שתראה לו בעניין אופן ניהול הדיון, ובכלל זה יהיה רשאי להכריע לפי שיקול דעתו בשאלה האם לדון בבקשה לביטול

פסק דין
מחמת מרמה בנפרד וקודם לדיון ביתר עילות התובענה
, או שמא לקיים דיון אחד במכלול עילות וסעדי התביעה המתוקנת.


בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.



ניתנה היום, כ"ז בחשון התשע"ט (5.11.2018).





ש ו פ ט

_________________________



18045820_y02.doc

למ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

supreme.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 4582/18 בלורן יבוא ושווק פרזול בע"מ, בלורן ליין בע"מ, עמיר עופר נ' עו"ד גיא גיסין - מנהל מיוחד של החברות טופז אומנות, היי סיין בע"מ, אברהם בניון (פורסם ב-ֽ 05/11/2018)