פסקי דין על מרים אבוטבול | פסקי דין על דוד צור

54561-10/15 א     22/10/2018




א 54561-10/15 מרים אבוטבול נ' דוד צור








בית משפט השלום באשקלון



ת"א 54561-10-15 אבוטבול נ' צור


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
עידו כפכפי



תובעת/נתבעת שכנגד
מרים אבוטבול
ע"י ב"כ עו"ד רונן קמרי
, עו"ד אמנון גולן


נגד

נתבע/תובע שכנגד
דוד צור
ע"י ב"כ עו"ד שלום ג'מיל




פסק דין


1.
במבנה ישן באופקים בנה הנתבע תוספת קומה לנכס שלו, הצמוד לנכס התובעת. התובעת טוענת כי בעקבות עבודות הבניה נגרמו נזקים מהותיים לנכס שלה המחייבים עבודות שיפוץ נרחבות. הנתבע טוען כי לא גרם כל נזק לנכס התובעת, למעט מעט לכלוך שנוקה, וכי התובעת מבקשת לשפץ ולשקם את הנכס המוזנח שלה, על חשבונו.

רקע וטענות הצדדים

תיאור הנכסים
2.
התובעת היא בעלת הזכויות בנכס מסחרי הצמוד לנכס הנתבע בשדרות הרצל 40 באופקים. כדי להבין את מהות הסכסוך יש לתאר את הנכס. הצדדים לא הגישו כראיה את נסח הרישום מלשכת רישום המקרקעין, אולם מהראיות שהוגשו מטעם הנתבע (תכניות שונות להיתרי בניה לנכס הנתבע) ניתן לקבל תמונה על מהות המבנים שבבעלות הצדדים. במקור מדובר במבנה היסטורי של עמידר, אשר היה ידוע כבית מספר 714, אשר חולק לשש יחידות, כאשר היחידה שהיום בבעלות התובע היא מספר 6 בעלת שטח היסטורי של כ- 210 מ"ר. יחידת הנתבעת, אשר לפי עדותה ירשה את זכויות אביה המנוח בשנת 1999, היא יחידה מספר 5 בשטח היסטורי של כ- 43 מ"ר. החלק ההיסטורי של עמידר, שככל הנראה נבנה בשנות החמישים או השישים של המאה הקודמת, הוא מבנה עם גג בטון. חזית המבנה היסטורי פונה לכיוון מזרח לשדרות הרצל ומבנה התובע צפוני למבנה הנתבעת. במקור חלקו המבנים קיר משותף הנמשך ממזרח למערב לאורך כמחצית ממבנה התובע.


במקור היו המבנים בני קומה אחת, בקומת הקרקע בלבד. בסוף שנות השישים, תחילת שנות השבעים, של המאה הקודמת בנה התובע תוספת קומה למבנה בבעלותו, כך שקיר הנכס שלו גבוה בכ- 3.5 מ' מגג נכס התובעת. למרות שהמבנה ההיסטורי של התובעת הוא עם גג בטון בצד הפונה לרחוב הרצל, ברבות השנים נוספו למבנה זה מבנים נוספים כך שמשתרע הוא היום ממזרח למערב עד לסוף המגרש. ממבט על ניתן להבחין בתוספות בניה שונות המקורות באופנים שונים, בגגות אסבסט ופח, כפי שיורחב להלן.

בשנת 2013 החל התובע בעבודות נוספות להרחבת הנכס בבעלותו וביצע עבודות להקמת קומה נוספת, כך שעם קומת הקרקע ההיסטורית, היום מדובר בבניין בן שלוש קומות. העבודות החלו בראשית שנת 2013 (ת/1) והסתיימו בסוף שנת 2014. בגין עבודות אלו הוגשה התביעה.

טענות התובעת
3.
בכתב התביעה נטען כי בגין עבודות הנתבע נגרמו ועדיין נגרמים נזקים לנכס התובעת. נטען לנזק לתקרה ולקיר המחבר בין הנכסים ופגיעה במרקיזה בחזית הנכס. נטען לשימוש בגג התובעת בעת עבודות הבניה ושימוש בו לפסולת בניין, פעולה שגרמה לנזקים נוספים. קדם לתביעה מכתב מיום 18.11.13 מב"כ התובעת לנתבע בו הועלו טענות כלליות לעוולות שמבצע הנתבע עקב שימוש בגג התובעת וטענה לנזקים לאיטום גג המבנה וצבירת פסולת על הגג. בנוסף נכללה טענה לפגיעה בחיבור החשמל לנכס התובעת. מכתב זה זכה למענה מהיר מבנו של הנתבע, כינורי צור (להלן: כינורי). רק בחלוף מעל לשנה, ביום 9.2.15, נשלח מכתב נוסף מטעם ב"כ התובעת וזאת לאחר עריכת חוות דעת מטעמה. המכתב נסמך על חוות הדעת, שלא צורפה לו, ומהווה התראה בטרם נקיטת הליכים משפטיים. גם מכתב זה זכה למענה מהיר מכינורי.


התביעה נסמכת על חוות הדעת מטעם התובעת מטעם המהנדס דניאל גלמנוביץ אשר בדק את נכס התובעת ביום 15.1.15. במטרת בדיקתו ציין המומחה כי נועדה לצורך איתור ליקויים בעבודות ואי התאמה למפרט ולתכניות. חוות הדעת מערבת בין ממצאים שראה המומחה לסיבת הליקויים, כפי שעולה מחוות הדעת למד על מקור הליקויים מפי המזמין. נטען כי הקבלן שביצע את עבודות הבניה גרם לשבר בגג ובתקרה ועקב כך חדרו מים למבנה. המומחה מסכם חוות דעתו בכך שצריך לפרק את כל תקרת הגבס במבנה התובעת, לבצע עבודות מסגרות כהכנה לגג מפנלים מבודדים, לתקן טיח וצבע בכל הנכס, החלפת מערכת החשמל הרטובה והחלפת מכשירים חשמליים בגג (מזגנים) שהתלכלכו בבטון. המומחה ערך אומדן של העבודות בסכום כולל של 168,276 ₪, הוא הסכום שנתבע.


טענות הנתבע
4.
הנתבע הדגיש את מצבו ההיסטורי של מבנה התובעת ותיאר אותו כמבנה ישן מאוד עם גג בטון משנות השישים, עם טלאים ותוספות שנוספו עם השנים שרובו בנוי מלוחות אסבסט ומחסני פח ישנים עליהם הניחו באופן לא מקצועי לוחות של פחי איסכורית. נטען כי הנתבע פעל כדין מכוח היתרי בניה שניתנו במשך השנים ואילו התובעת לא תחזקה את המבנה שלה והוסיפה לו תוספות בניה שונות שנבנו בניגוד לתקנים המחייבים, ומכן הגורם למצב הנכס שלה.


נטען כי מחשש לשלום הנכס הרעוע של התובעת נזהר הנתבע בעת עבודות הבניה, בנה את קיר הנכס בצמוד לקיר הקיים בתוך שטחו ואף ביצע פיגום תלוי כדי לא לדרוך על גג נכס התובעת. הנתבע טוען כי עשה כל שניתן כדי לא לפגוע ברכוש התובעת ואף תיקן, מחמת הספק, את קולט השמש שנשבר וביצע עבודות ניקיון של גג התובעת שהתלכלך מכתבי טיח. עוד הציע לספק לתובעת על חשבונו לוחות איסכורית חדשים במקום אלו שהתלכלכו, מאחר וממילא גג התובעת היה זקוק להחלפה. בקליפת אגוז, טענתו היא כי התובעת מבקשת לשפץ את הנכס המוזנח שלא תוחזק במשך השנים על חשבונו של הנתבע. הנתבע טען לקיזוז עלות השלמת עבודות הטיח בקיר המשותף וטען כי התובעת או מי מטעמה, זרקו פסולת בנין וחלקי טיח ובטון. לכתב ההגנה צורפה חוות דעת מטעם כינורי מיום 20.12.15, שהוא הנדסאי בניין בהכשרתו והוא זה שתכנן את תוספת הבניה וליווה את ביצועה.


התביעה שכנגד
5.
מעבר לטענות ההגנה, מצא לנכון הנתבע להתלות בטענות במכתבי התשובה של כינורי ולהגיש תביעה שכנגד בגין טענות ישנות כי יש לו זכות השתתפות מהתובעת, טענות לנזקים שנגרמו לנכס שלו עם השנים ודרישה לדמי שימוש ראויים בגין שימושים שנטען כי פלשו לנכס שלו.


התביעה שכנגד הועמדה על סך של 188,833 ₪ וכללת את ראשי הנזק הבאים: השתתפות בבניית קיר משותף בשנת 1969,השתפות בעבודות איטום וטיח חיצוני, דמי שימוש עקב שימוש בהזנת קו חשמל מנכס הנתבע, דמי שימוש בבריכת ביוב, דמי שימוש עקב הנחת בלוני גז, השתתפות בתיקוני רטיבות, דמי שימוש על פלישות שונות וראשי נזק קטנים נוספים.


מעיון בתביעה שכנגד לא ניתן שלא להתרשם כי מדובר בניסיון מאולץ למצוא יש מאין עילות תביעה כנגד התובעת בגין יחסי שכנות ארוכי השנים עם אביה המנוח. ואכן זו עיקר טענת התובעת, הנתבעת שכנגד, אשר הכחישה את מכלול דרישות הנתבע. נטען כי אין עליה כל חובה לשלם בעד קיר משותף שנבנה לצרכי הנתבע וודאי שאין לה חובה לתחזק את נכס הנתבע. נטען כי בריכות הביוב נמצאות בשטח ציבורי ולא הניחה בלוני גז והנתבע עשה דין לעצמו ושבר את המרקיזה.

דיון והכרעה

ראיות התובעת והמומחה מטעמה
6.
כמפורט לעיל, התביעה נסמכת על חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת אשר למעשה אמד עלות לשיפוץ כללי של נכס התובעת. המומחה בדק את הנכס פעם אחת ביום 15.1.15 והתיימר לקבוע את מקור הליקויים, אולם חוות דעתו לוקה בפגמים מהותיים ולא יכולה לקבוע כל קשר סיבתי בין עבודות השיפוץ למצב נכס התובעת. מדובר בחוות דעת מגמתית אשר מתעלמת מנתוני הנכס שנבדק ובמודע בחר המומחה שלא לתאר את הנכס התובעת, מאילו רכיבים נבנה ומתי. חוות הדעת בנויה כפי שמומחה בודק ליקויי בניה בבית שנקנה מקבלן, ואלו אף המונחים בהם עושה המומחה שימוש. ניכר על פני חוות הדעת כי המומחה לא הבין את מטרת חוות דעתו, שעה שכתב כי מטרתה לאתר ליקויים בעבודות או אי התאמות למפרט ולתכניות. הנתבע אינו קבלן, וודאי לא קבלן שבנה את נכס התובעת, ואין רבותא באיתור ליקויים בנכס הנתבעת שמקורם אינו בנזק שגרמה בניית מבנה הנתבע. על כן, אף בטרם חקירתו הנגדית, עולה כי משקל חוות דעתו קטן.


בחוות דעתו ציין המומחה כי הנתבע בנה את המבנה ללא אישור השכנים ובעדותו הוסיף כי הבניה בוצעה ללא היתר, כאשר הבהיר כי העובדה שנבנה קיר המבנה בצמוד לקיר קיים לא מופיעה בתכניות. לא ברור מדוע נדרש המומחה לטענות אלו, אשר לא מהוות חלק מעילת התביעה ולא תורמות דבר לבירור השאלה האם הבניה גרמה לנזק למבנה התובעת. ממילא טענות אלו לא הוכחו שעה שהמומחה לא טרח לצרף לחוות דעתו את תכניות ההיתר ולא הבהיר במה סוטה הבניה מההיתר שניתן.


בעדותו אישר המומחה כי במועד בדיקתו כבר הושלם הבניין של הנתבע ואת הקשר בין הליקויים בגג מבנה התובעת לבניה הסיק מהשערות שונות:
"לפי סימנים, שיש בטון, פגמים, שברים, התקרות בתוך החנות התחילו להתרסק, זה סימן שהיה עומס עצום של חומרי בניין. המשקל ששמו שם יכול להיות באלות של טיט, משטחי בלוקים, פיגומים, ראיתי רק סימני בטון וטיח, זה סימן שקבלן עבד
ש.
הציגו לך תמונות בזמן אמת שהניחו בלוקים על הגג?
ת.
לא. ראיתי סימנים שהגג גם נשבר ולפיהם היה משקל".
(עמ' 11, ש' 20-24)

7.
תשובה זו של המומחה מלמדת על טיב חוות דעתו המבקשת ליצור, יש מאין, אחריות של הנתבע לליקויים הטבועים בטיבו וטבעו של מבנה התובעת. מבנה זה הוא מבנה ישן ומוזנח, הכולל תוספות בניה מאולתרות שנבנו במשך השנים הרבות ממועד בניית המבנה ההיסטורי, אשר ספק רב אם ניתן להן היתר בניה.

השערות דומות העלה המומחה גם ביחס לפיגום התלוי שהקימו פועלים מטעם הנתבע, תוך שטען כי לפי הסימנים עמד הפיגום על גג מבנה התובעת וגם הפועלים. בתיעוד שהציג המומחה אין עדות לפגיעה בגג מבנה התובעת עקב נפילת חפץ כבד או הנחת משקל רב ולא מצאתי כי ניתן לתת אמון במסקנותיו. המומחה הסיק מסקנות על בסיס תמונות שאינן תומכות בסברה כי הונח משקל רב על גג מבנה התובעת שגרם לקריסתו.

על טיב בדיקתו של המומחה ניתן ללמוד גם ממצאיו ביחס למדחסי המזגנים על גג מבנה התובעת. המומחה צירף צילום של סימני טיח על מערכות המזגן וטען כי יש להחליפם מאחר ונפגמו. לא נערכה בדיקה טכנית משלימה לבחון האם יש פגם במזגנים ואף לא נבדק האם בפועל הפסיקו לפעול או הוחלפו. יוער כי באמדן שערך המומחה לא כלל נזק בגין פגיעה במזגנים, כך שאין רבותא לממצאיו בסעיף זה בחוות דעתו.

המומחה צילם הוא לוחות גבס שקרסו פנימה לתוך המבנה, אולם אין בידי לקבל מסקנתו הלא מבוססת כי העומס על הגג גרם לפאנל להתכופף. מסקנה זו יפה גם ביחס לקביעתו הכללית כי כל מערכת החשמל מחייבת החלפה, וזאת ללא בדיקת חשמלאי וללא הסבר כיצד ממשיך העסק שפועל במבנה לעבוד מבלי שנעשה כל שינוי במערכת החשמל. בחקירתו הנגדית אישר את טענות הנתבע כי גג מבנה התובעת, לפחות בחלקו, הוא מגג אסבסט ישן שהניחו מעליו פח איסכורית (עמ' 19, ש' 5) והבהיר כי הפתרון שהציע, להחליף את כל הגג לפאנל מבודד, הוא זול יותר מתיקונים נקודתיים.

המומחה קובע פיצוי בגין תיקוני סדקים בנכס התובעת ומקדיש דיון לטענה כי לא בוצע תפר ראוי בין שני המבנים. טענה זו אינה מתאימה כלל לנסיבות העניין בהן החיבור בין המבנים נעשה לפני שנים רבות והבניה החדשה לא יצרה חיבור חדש בין המבנים ולכן אין כל משמעות לסוגיית תפרים הבאה לידי ביטוי כאשר נבנים שני גופים מבטון המחוברים זה לזה. במקרה הנדון, גגות הפח של התובעת התחברו למבנה קיים ולא ברור מקור החובה של הנתבע לדאוג לתפר בין המבנים במצב מעין זה.

בחינת האומדן של המומחה מלמדת כי מדובר למעשה, כפי שטוען כינורי, בתמחור שיפוץ כללי לנכס התובעת, ללא כל קשר לליקויים שנגרמו על ידי עבודות הנתבע. יתרה מכך, למרות שחלק מהליקויים המפורטים דוגמת דוד השמש תוקנו לאחר חוות הדעת ואף נעשו שינויים נוספים בנכס התובעת (שיובהרו להלן), לא מצאה התובעת צורך לעדכן את המומחה מטעמה או להפחית מהסעדים שנתבעו.

ליקוי אחד שציין המומחה, שאינו שנוי במחלוקת, הוא העובדה כי קיר מבנה הנתבע לא סיימו את הטיח החיצוני בו בחלק תחתון הסמוך לגג התובעת. ליקוי זה אינו מהווה כל עילה לפיצוי התובעת שעה שמדובר בליקוי בנכס התובע שלא התאפשר לו להשלים חלק זה מחשש לעמוד על גג התובעת.

בחינת חוות דעת המומחה מטעם התובעת לאור מכלול הראיות וחקירתו הנגדית מלמדת כי אינה יכולה להוות בסיס להוכחת נזקים שנגרמו לנכס התובעת מעבודות הבניה שביצע הנתבע. חוות הדעת כוללת מסקנות שאינן מבוססות על ממצאים עובדתיים, ולא הוכח כל קשר סיבתי בין עבודות הנתבע לליקויים המפורטים בחוות הדעת. על כן אין לתת כל משקל לחוות הדעת מטעם התובעת. בהעדר ראיה זו, דין התביעה להידחות.

עדויות מטעם התובעת
8.
ככלל, על בעל הדין לספק למומחה מטעמו תשתית עובדתית על בסיסה ניתן יהיה לבסס את חוות דעתו. כמפורט לעיל, מומחה התובעת הסתמך על תשתית עובדתית דלה ולכן אין כל משקל למסקנותיו. בחינת ראיות התובעת מלמדת כי אין בהן דבר מעבר לאמירות הכלליות שהיוו את הבסיס לחוות הדעת מטעמה.


ראשית, התובעת לא מכירה את הנכס ולא טרחה לברר אודות מצבו, גם לא לאחר הגשת התביעה. בתצהירה הקצר הפנתה לבעלה, סימון אבוטבול, ולאחיה, יעקב בליטי, כמי שטיפלו בענייני המבנה, המכונה על ידה חנות. עומק הניתוק בינה לבין הנכס ניכר בעדותה בה טענה כי לא ביקרה בנכס מעולם, למעט בשנת 1999 לערך כאשר הנכס עבר לבעלותה. למרות ניתוק זה טענה כי הנתבע גרם נזק קשה לחנות, וודאי שלא ניתן לקבל עדות זו מפי מי שלא ביקר בנכס שלו לבחון את ממדי האסון שפקד אותו. כך שעדותה חסרת כל משקל ראייתי.

9.
מתצהירי התובעת בלט בהעדרו תצהיר מטעם השוכר, אשר מחזיק בנכס ומפעיל בו בית עסק במשך עשרות שנים. רק באמצע פרשת התביעה הותר לתובעת לצרף תצהיר מטעם השוכר אשר בתצהירו טוען כי מפעיל בנכס קונדיטוריה במשך כ- 20 שנים. בתצהיר נטען כי במהלך עבודות הבניה שהחלו בשנת 2013 נגרם נזק וחדרו מים לחנות. עוד העלה טענות לא ברורות ביחס לניתוק המים לחנות ומתאר אירוע בו שמע "בום" וראה נזקים שנגרמו עקב זריקת דברים על הגג. נטען כי נפלו שברי בלוקים ובטון שנפלו לתוך החנות וגרמו לנזק וגם נשבר הקיר המחבר בין המבנה המושכר למבנה הנתבע. עוד טען השוכר לנזקים שנגרמו לו מהפסקות חשמל וטען כי ביצע איטום וצבע את החנות כשלושה חודשים לפני תחילת עבודות הנתבע.


די במקרא התצהיר, אשר לא מגובה בכל ראיה זולת דברי השוכר, כדי להבחין כי מדובר בטענות כלליות שלא ניתן להבין מהן אירוע מסוים בו נגרם נזק ומה היה טיבו והיקפו של אותו נזק. בחקירתו הנגדית הקצרה של העד, אשר בצדק הופסקה באיבה על ידי ב"כ הנתבע, עלה כי מדובר בעד אשר קשה מאוד להבין את דבריו ויש עמו קשיי תקשורת רבים. מדרש פליאה כיצד הבין את שנכתב בתצהירו הוא. לא ניתן היה לקבל תשובה עניינית לשאלות שנשאל העד. אין די בטענת עד זה כי עד לעבודות השיפוץ לא חדרה רטיבות למושכר כדי להוכיח אחריות למצב הנכס.


בעדותו אישר השוכר כי ביקש מהנתבע עזרה לסדר את לוחות האיסכורית שהתהפכו על גג המבנה ששוכר (מחות דעת כינורי עולה כי מדובר בינואר 2015) ועוד עלה כי ביקש סיוע בפירוק "רולקות" בטון. העד תיאר אירוע של נזק לסככה (מרקיזה) אולם גם עניין זה שמוזכר בכתב התביעה, לא נכל באומדן המומחה מטעמה.


על כן, גם עד זה לא שפך אור על הנזקים להם טוענת התובעת ועדותו לא סייעה בקביעת קשר סיבתי בין עבודות הנתבע למצב הנכס של התובעת.

10.
מעבר לראיות הנ"ל הוגשו שני תצהירים זהים מטעם בעלה ואחיה של התובעת. לתצהירים צורפו מספר תמונות המהוות את התיעוד היחידי על בסיסו טוענת התובעת לנזקים שנתבעו. בתמונות ניתן לראות את הפיגום התלוי על מבנה הנתבע, ומה שנראה כפועל אחד העומד על גג מבנה התובעת, במה שנראה כשלבי בניית הפיגום. בנוסף יש תמונות המתעדות לכלוכי טיח על פחי האיסכורית והמזגנים ומה שנחזה כשק (באלה) ומעט קרשים וצמיגים, על חלק הגג של התובעת העשוי מבטון.


בתצהירים נטען כי נגרם נזק לגג חנות התובעת "שנשבר ונפל לתוך החנות" וכן נשבר קיר ובעקבות אירועים אלו נטען כי חדרו מים רבים לחנות וגרמו לנזקים נוספים. עוד נטען כי כדי שהשוכר לא יעזוב תיקנה התובעת על חשבונה ליקויים שונים. התצהירים אינם מפרטים כלל כיצד העבודות גרמו לנזקים בנכס התובעת ומסתפקים בתיאורים כלליים, ללא כל תיעוד בזמן קרות הנזקים הנטענים.


בעדותו של סימון אבוטבול התחמק הוא ממן תשובות לשאלות המהותיות שהופנו אליו בנוגע למצב נכס התובעת ותחזוקתו וטען, ללא אסמכתאות, כי הנזילות החלו רק לאחר תחילת עבודות הנתבע. בחקירתו הסתבר כי בוצע תיקון בגג חנות התובעת, הורכבו פאנלים מבודדים, אולם לא צורף כל תיעוד למהות התיקון ומועד ביצועו. העד הפנה לחשבונית, שלא הוגשה כראיה, ביחס לתיקון שבוצע באוקטובר 2015. עם זאת הבהיר כי קנה פלאטות חדשות והחליף את הפחים הישנים, לשיטתו תיקן את רוב הליקויים שגרם הנתבע (עמ' 29). כמו כן הסתבר כי אין תיעוד לטענה כי נפער חור בגג עקב חפץ כבד שנפל עליו לטענת השוכר.

העד לא נתן תשובה מספקת לפער הזמנים בין המכתב בנובמבר 2013 למכתב מפברואר 2015. פער זמנים זה סותר את טענת התובעת כי העבודות גרמו לנזקים משמעותיים לנכס שלה תוך השבתת פעילות השוכר וסכנת קריסה. לו היה בסיס לטענות מעין אלו היה
תיעוד אודות תלונות לרשויות ופנייה לנתבע כדי שיתקן את שקלקל. העדרו של תיעוד מלמד כי העבודות של הנתבע התנהלו כסדרן, ללא גרימת נזק משמעותי לנכס התובעת, זולת לכלוך במידה סבירה שהנתבע דאג לניקיונו והיה מוכן לצעדים נוספים לקראת התובעת.


מהתרשמות ממכלול עדותו של העד עולה כי בחר להצניע את מצבו הרעוע של נכס התובעת תוך שהעלים מבית המשפט ראיה מהותית בדבר עלות התיקונים בפועל שביצע, אשר לשיטתו מהווים תיקון מרבית הנזקים שגרם הנתבע. עדותו לא שכנעה כי הצורך בהחלפת גג מבנה התובעת נבע מעבודות הנתבע.

אחרון עדי התובעת היה אחיה, יעקב בליטי, אשר גם הוא בחר להעיד באופן מיתמם תוך שמתעלם מהעולה מתמונות שהוצגו לו בחקירה נגדית ומנסה להסתיר את מצבו המוזנח של נכס התובעת. בעדותו הגדיל לתאר מקרה של גוש בטון שנשר ועשה חור, אולם כפי שהובהר לעיל, אין כל תיעוד אודות מקרה מעין זה. גם עד זה לא תרם להבהרת העמימות העובדתית סביב מקור הנזקים בנכס התובעת.

11.
בחינת מכלול ראיות התובעת מלמד כי לא עלה בידה להוכיח כי עבודות בניית נכס הנתבע גרמו לנזקים המפורטים באומדן המומחה מטעמה. מהתיעוד שהוגש עולה לכל היותר כי התלכלך גג האיסכורית של התובעת והמתקנים על הגג, משאריות טיח. אין תיעוד להנחת משקל בעומס חריג על הגג שגרם לעיוות ולנזילות מים. גם אם תועדו פועל אחד או שניים שעלו על גג מבנה התובעת כדי להקים פיגום תלוי, לא הוכח כי גרמו הם לנזק שפורט בחוות דעת המומחה.


יתרה מכך, התובעת הסתירה עובדות מהותיות ותצהיריה מפרטים טענות שונות, שלא נתבע כל סעד בגינן. סכום התביעה הוגבל לסכום חוות הדעת ועיון באומדן העלויות המפורטות בה מלמד כי לא נכללו שם דרישות לפיצוי בגין נזק למרקיזה, אין תחשיב לעלות החלפת מכשירים חשמליים או עלות פינוי פסולת, לגביה הרחיבו העדים.


בחינת מכלול הראיות מלמדת על האדרת הנזק על ידי התובעת אשר כשלה בהוכחת קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לעבודות הנתבע. על כן דין התביעה להידחות, אף ללא בחינת ראיות הנתבע.

ראיות הנתבע
12.
מטעם הנתבע הוגש תצהירו וחוות דעת של בנו, כינורי. למרות שכינורי הוא עד מעוניין, ניתן לקבל חוות דעת מטעמו תוך בחינה זהירה של מסקנותיו. חוות דעתו של כינורי היא יותר תצהיר עדות ראשית מאשר חוות דעת, מאחר ומספק הוא מידע בידיעתו האישית כמי שליווה את תהליכי הבניה מראשיתם ועד להשלמתם. לנתבע עצמו אין ידיעה מלאה על כל שלבי הבנייה ונסמך בעיקר על עדות בנו.

בתצהיר הנתבע תיאר את מבנה הנתבעת ואת השלבים של בניית הנכס שלו. ביחס לבניה מושא התביעה הבהיר כי עשה מאמצים להימנע מכל פגיעה בנכס התובעת ולכן בנה את קיר המבנה שהוקם המשותף במרחק של 20 ס"מ מהקיר המשותף, והקים פיגום תלוי כדי להימנע מדריכה על גג התובעת, מאחר וידע כי הוא רעוע ולא נבנה כנדרש. עוד טען כי תיקן מחמת הספק את דוד השמש של התובעת וכן ניקה את כתמי הטיח על לוחות האיסכורית, ואף הציע לפנים משורת הדין לספק לוחות איסכורית חדשים. הצעה זו נכללה במכתב כינורי מיום 18.2.15 בסעיף 11, שם הוצע מתוך יחסי שכנות, לספק לוחות איסכורית, אם התובעת תכין תשתית חדשה להתקנתם.

עוד הבהיר הנתבע כי לא עשה כל שימוש בגג התובעת שכן לא ניתן לעמוד עליו, ובוודאי שלא להניח עליו משקל רב. עוד טען כי לבקשת השוכר ביצעו מטעם הנתבע עבודות איטום באמצעות "רולקות" מבטון וקצף בתפר של הקיר המשותף.

בחקירתו הנגדית, אשר הייתה ארוכה יתר על המידה, עמד הנתבע על גרסתו ולמרות גילו המבוגר, לא נסתרה גרסתו במאום. נהפוך הוא, בעדותו הרחיב והסביר כי אביה המנוח של התובעת הוסיף עם השנים טלאים למבנה בבעלותו והלוחות על הגג היו עפים בחורף והנתבע ובניו סייעו לו להחזירם למקום בעזרת בלוקים שהניחו עליהם. עוד תיאר כיצד השוכר היה מבצע עבודות שונות על הגג והנתבע היה מסייע לו בבטון וחול. הנתבע הודה כי נגרם נזק לקולט שמש שהוחלף, אולם הבהיר כי לא השאיר פסולת בניין על גג התובעת ולא גרם לנזקים אחרים זולת קצת לכלוך שנוקה. עוד עמד על כך כי ביצע פיגום תלוי ולא עשה כל שימוש בגג התובעת. עוד הבהיר את עניין הרולקות על הגג, שהוקמו לבקשת השוכר שטען כי יש לו נזילות בתפר עם הקיר המשותף ומאוחר יותר ביקש השוכר כי הרולקות יפורקו כאשר רצה לבצע גג חדש מאיסכורית (עמ' 57, ש' 12-21, כאמור לעיל פעולה זו של התקנת גג חדש בוצעה באוקטובר 2015, סמוך להגשת התביעה מבלי שהדבר בא לידי ביטוי מפורש בכתב התביעה או בתצהירי התובעת).

עוד הבהיר בעדותו את עניין המרקיזה (שכאמור לעיל, לא נתבע כל סעד בגינה). המרקיזה לפי התמונות והתכניות שהוגשו, הוקמה ככל הנראה סמוך לבניית המבנה ההיסטורי ובלטה לתחום שטחו של התובע. בעבודות הבניה נדרש התובע לבנות ממ"ק וכפועל יוצא הרס חלק מהמבנה שבחזית לכיוון רחוב הרצל. לצורך הריסה זו נאלץ הנתבע לחתוך את המרקיזה שבלטה לתוך שטחו. לא נסתרה עדות הנתבע כי פנה לשוכר אשר לא עשה דבר כדי להזיז את המרקיזה משטחו של הנתבע.

מבחינת מכלול עדותו של הנתבע עולה כי מחזקת היא את העובדות שפורטו לעיל ביחס לתיאור הנכסים ואת המסקנה כי דין התביעה להידחות. לא נסתרה גרסתו, הנתמכת בתמונות שצילם כינורי וצורפו לחוות דעתו, כי העבודות בוצעו בזהירות תוך שימוש בפיגום תלוי ונקיטת אמצעי זהירות למניעת פגיעה בנכס השכן. מהראיות עולה כי מבנה התובעת בנוי בטלאים, לא תוחזק במשך השנים, ומסתברת יותר המסקנה כי בעיות הרטיבות בו מקורן בטיבו של הנכס ולא בעבודות הנתבע.

13.
מעבר לעדות הנתבע הוגשה חוות דעת מפורטת של כינורי ובה תיעוד בתמונות של האמור בה. למרות שמדובר בבנו של הנתבע, התרשמתי מהפירוט הרב בחוות הדעת שנערך בזמן העבודות ומפשטות וכנות עדותו של כינורי. גם אם לא אראה בחוות דעת כינורי כעדות מומחה, די בבחינתה כעדות מטעם הנתבע על ידי אדם שיש לו בנוסף השכלה הנדסית. חוות הדעת למעשה מפרטת את המובן מאליו מבחינה ויזואלית פשוטה של נכס התובעת. ברור מעיון בתמונות כי גג המבנה לא בנוי במישור אחד, וניתן להבחין בתוספות בניה שונות. כמו כן עולה כי לא בוצע גג מקצועי ואחיד אלא הגגות הוקמו, לפחות בחלקם, מעל תשתית ישנה מאסבסט וללא עיגון מספיק של לוחות האיסכורית.

ממצאים אלו הגלויים לעין עוגנו בחוות דעתו של כינורי אשר הפנה לתקנים הנוהגים בהתקנת גגות. כינורי נחקר ארוכות על עניין התקנים, אולם אין זה משנה אם התקנים היו בתוקף בעת בניית הגגות, מאחר והובאו כדי להמחיש את העובדה כי נכס התובעת לקוי מיסודו. עוד מבהיר כינורי כי אין כלל יריעות איטום על גג הבטון של מבנה התובעת וכי לא בוצע כל איטום בקיר המשותף, אשר בחלקו נותר ללא טיח חיצוני, עוד בחלק שקדם לקיר שנבנה בתוספת הבניה האחרונה.

בחוות הדעת הבהירה ומאירת העיניים תיאר כל תמונה המעידה על מצבו העגום של גג מבנה התובעת, בתמונות מדצמבר 2013 (תמונות 1-6). בהמשך התייחס לחוות הדעת מטעם התובעת וסתר ממצאיה. ממצאיו מעמ' 10 לחוות דעתו מקובלים עלי ונקבעו לעיל בפרק שדן בחוות הדעת. בעמ' 11 לחוות הדעת מתואר הליך הקמת הפיגום התלוי ותיעוד של גג התובעת עם לוחות איסכורית המונחים על אסבסט ישן.

בעמ' 12 הבהיר את עניין הרולקות שבוצעו לבקשת השוכר, אשר שיפרו את המצב שהיה קיים טרם ביצוען. בהמשך (עמ' 14) תיאר את אופן ההגנה על המזגנים ותיעוד בגמר העבודה המעיד על מצב תקין ונקי. בתמונות מנובמבר 2014 המחיש כינורי כי אין בסיס לטענה כי כל גג התובעת כוסה בפסולת בניין וכן צרף תמונות מינואר 2015 (עמ' 16) הממחישות איך לוחות הפח שהונחו על גג התובעת עפו ברוח. מקובלות עליי גם הערותיו של כינורי על חוות הדעת מטעם התובעת, המפורטות בעמ' 19 לחוות דעתו, ועיקרן הוא כי מומחה התובעת ערך מפרט עבודות לשיפור נכס התובעת, ללא כל קשר לאחריות הנתבע למצב זה ותוך התעלמות ממצבו המוזנח של הנכס.

בעמ' 20 לחות דעתו מפרט כינורי


את פעולות התובעת, באמצעות השוכר, לקראת התקנת גג חדש על הכנס שלה מפאנלים מבודדים, באוקטובר 2015. השוכר ביקש סיוע בסיתות הרולקות שנבנו בעבר לבקשתו על הגג, כדי להתקין פאנלים מבודדים על הגג. מתמונות בחות דעתו ניתן להתרשם כי מצב גג התובעת, סמוך להגשת התביעה, הינו נקי באופן יחסי. הפסולת על הגג (המתועדת בעמ' 21 – 25) לחוות הדעת מקורה בעבודות התובעת להתקנת גג חדש. ניתן גם להתרשם ממצבו המוזנח של גג התובעת והסבריו של כינורי בנוגע להעדר איטום נדרש מקובלות עליי. חיזוק למסקנות אלו מפורט בהמשך חוות הדעת (עמ' 26) המתארת את פנים נכס התובעת והעובדה כי התקרה מורכבת ממרכיבים שונים. כך גם בנספח 4 לחוות הדעת, תמונות מספטמבר 2016.

14.
חוות דעתו של כינורי יסודית ומפורטת וחקירתו הנגדית הארוכה כמעט ולא נגעה בשאלות המהותיות אלא עסקה בנושאים שוליים. התרשמתי מכנותו ומקצועיותו של כינורי ולא נפגם משקלה של חוות דעתו במאום מחקירתו הנגדית.

מעדותו עלה כי הטיח בוצע בדצמבר 2014 וסמוך לפני כן הוקם הפיגום התלוי. כינורי הכחיש כי עבודות הנתבע גרמו לנזק לגג התובעת, למעט חצץ שאולי נפל וזאת לאור פעולתם לצמצם הפגיעה על ידי פיגום תלוי וכיסוי גג התובעת בניילון. מכלול עדותו של כינורי ובחינת חוות דעתו והתיעוד החזותי הכלול בה ושצורף לה, מחזקים את המסקנה שפורטה לעיל כי עבודות הבניה שביצע הנתבע, לא גרמו לנזקים המפורטים בחוות הדעת מטעם התובעת. עולה כי נכס התובע היה נכס ישן ומוזנח, לו נוספו עם השנים בשיטת הוספת טלאי על טלאי, תוספות בניה כאשר הגגות אינם במישור אחד ומחומרים שונים. הגגות הישנים מאסבסט קורו עם השנים בפחי איסכורית, ללא קונסטרוקציה מתאימה וללא עיגון ואיטום מספקים. גם חיבור גג התובעת למבנה הנתבע, טרם הוספת הקומה האחרונה, נעשה באופן לא מקצועי וללא איטום מספיק.

פועל יוצא מכל האמור לעיל הוא כי דין התביעה להידחות ויש לקבל את טענות ההגנה במלואן. התובעת השיבה רעה תחת טובה לנתבע אשר עשה כל מאמץ אפשרי לצמצם את הפגיעה בגג שלה ודאג לנקות כל לכלוך ולטפל בכל נזק שגרם. הנתבע אף היה נכון לספק פחי איסכורית על חשבונו, אולם בשלב זה התובעת כבר הבינה כי עליה להחליף את כל הגג בקירוי של פאנלים מבודדים. צורך זה לא נבע מעבודות הנתבע אלא מההזנחה רבת השנים של הנכס ואופן בנייתו. חיתוך המרקיזה נבע מכורח הנסיבות וממילא לא נתבע סעד בגינו.

על כן, התביעה נדחית.

התביעה שכנגד
15.
מצער כי התובע שכנגד (אשר למען הנוחות יכונה גם בפרק זה הנתבע), אשר טענות ההגנה שלו היו נכונות ומוצדקות, בחר להתגונן גם בדרך של הגשת תביעה שכנגד. ככלל, תביעה שכנגד הנובעת רק מעצם העובדה כי הוגשה כנגד הנתבע תביעה היא נוהג נפסד אשר מעיד במקרים רבים כי אין עילה אמיתית מוצקה מאחורי הטענות בתביעה שכנגד. כך במקרה הנדון בו טענות מהותיות לפלישה ודמי שימוש, לא באו לביטוי במשך עשרות שנים, דבר המעיד או על העדר עילה או על וויתור על כל טענה בגין השימוש שנעשה.

התביעה שכנגד נערכה כלאחר יד ומאגדת סעדים כפולים בגין אותן טענות, אשר הסכומים המבוקשים בהם חסרי עיגון ונראים כמצוצים מהאצבע. מעדותו של הנתבע עלה כי אינו מודע כלל לדרישות הכספיות בתביעה שכנגד, אלא טען באופן כללי כי השכן פלש אליו ושם בלוני גז, כאשר טען כי עושה זאת באופן זמני. עוד אישר כי בכל הנוגע לטענות בתביעה שכנגד, יש סיכוי כי היה מוותר עליהן לו לא הייתה מוגשת כנגדו תביעה (עמ' 59, ש' 15).

בכל הנוגע לטענות לפלישה לשטח הנתבע, טענות אלו לא הוכחו. יובהר כי למרות שבסעיף 24 לתביעה שכנגד מובלע סעד של פינוי בלוני הגז, בסעיף 31 המאגד את הסעדים ואף בכותרת התביעה שכנגד, אין כל אזכור לסעד של סילוק יד. הנתבע לא הוכיח כנדרש את גבולות זכותו הקניינית ולא צרף כראיה לא נסח רישום, לא תשריט מאושר ולא חוות דעת מודד המתאר את גבולות שטחו. בהעדר ראיות מעין אלה, לא ניתן לטעון כלל טענות בדבר פלישה לשטח הנתבע. על כן אין בסיס לטענת הפלישה ביחס לבלוני הגז ובריכת הביוב ומפריד השומנים שבה. עדי הנתבעת טענו כי מתקנים אלו הוצבו בשטח ציבורי או בשטח משותף וטענה זו לא נסתרה על ידי הנתבע, בהעדר כל ראיה מטעמו בדבר גבולות שטחו. אין בסיס לטענה כי התובעת מודה בפלישה לאור שאלות בא כוחה בחקירה הנגדית.

16.
תצהירו של הנתבע מהווה חזרה על הנטען בתביעה שכנגד, מבלי להוסיף כל ראיה לטענות אלו. לאור התרשמותי כי הנתבע לא ידע להסביר אף רכיב מסכומי התביעה שכנגד, המסקנה היא כי לא הוכחו הם. חוות דעתו של כינורי התייחסה לחלק מהרכיבים בתביעה שכנגד (עמ' 8-9) אולם בהעדר תצהיר מפורט מטעמו לתמוך בתביעה שכנגד, לא הוכחו מרכיביה. ממילא העיד כינורי כי הסכומים בתביעה שכנגד מבוססים על: "התייעצתי עם שמאי חבר ואמר לי זה אלה הסכומים שצריך לדרוש" (עמ' 79, ש' 9). לא ניתן לבסס ראיות בהליך משפטי על דרך הוכחה מעין זו.

ראשי הנזק בתביעה שכנגד
17.
א.
בניית קיר משותף – הנתבע דורש פיצוי בגין בניית קיר משותף בשנת 1969, הן לקומת הקרקע והן לקומה א'. לא מצאתי יסוד לדרישה זו בהעדר הוכחה ברורה בדבר מיקום החלק בגינו נדרשת השתתפות, והעדר הוכחה של האומדנים בבסיס דרישה זו. הנתבע לא ערך את התחשיב ולא יכול להסביר אותו. בנוסף, הדרישה להשתתפות התיישנה ואין כל בסיס לחיוב התובעת בהשתתפות בהקמת קיר בקומה א', אשר אינו גובל בנכס שלה. על כן אין יסוד לדרישה ברכיב זה ודינה להידחות.

ב.
השתתפות בעבודות טיח ושליכט בקיר המשותף – לאור המסקנה בדבר בניית הקיר המשותף, מקל וחומר כי התובעת לא חייבת בעלות טיוח קיר זה המתנוסס מעל הנכס שלה במשך עשרות שנים. אכן מהתמונות שהוגשו עולה כי קיר זה נותר חשוף במשך השנים ללא טיח חיצוני, אולם קיר זה לא שימש את התובעת ולא חייבת בתחזוקתו. על כן אין יסוד לדרישה ברכיב זה ודינה להידחות.


ג.
הוצאות תיקון רטיבות בקיר המשותף – ברכיב זה נטען באופן סתמי כי במשך השנים נאלץ הנתבע לתקן רטיבות בנכס שלו עקב אי אחזקה ראויה של נכס התובעת. ככל שהכוונה להעדר טיח, ממילא על הנתבע הייתה החובה עת הקים את הקיר ההיסטורי לסיים את עבודות הטיח, כפי שעשה היום. אין לתובעת כל אחריות לעניין זה וממילא לא הוכח כי הנתבע סבל מרטיבות או כי הוציא שקל אחד לתיקוני רטיבות בשנים האחרונות. ודאי שלא הוכח הסכום הנתבע בסך של 2,500 ₪ לשנה לשבע השנים האחרונות. על כן אין יסוד לדרישה ברכיב זה ודינה להידחות.

ד.
דמי שימוש בהזנת חשמל, דמי ניתוק קו החשמל ופיצוי בגין אי הזזת חיבור החשמל – הנתבע הצהיר בקצרה כי ביקש מהתובעת כי תפנה לחברת החשמל לבקש קו נפרד ומבקש פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין עיכוב בבניית הנכס ואת עלות דמי ניתוק הקו ששולמו לחברת החשמל. עוד מבקש, ללא כל הסבר לתחשיב, 5,000 ₪ לשנה עבור דמי שימוש בקו החשמל. גם ראשי נזק אלו חסרי כל עיגון עובדתי. מהראיות הסתבר כי החלק של נכס הנתבע הגובל ברחוב הרצל נהרס לצורך בניית ממ"ק. במהלך ההריסה הופתע הנתבע לגלות קו חשמל שיצא מהנכס שלו והזין את הנכס הצמוד של התובעת. מהעדויות עלה כי סביר יותר להניח כי מדובר בחיבור היסטורי שבוצע על ידי חברת החשמל ואין כל יסוד לדרישה לדמי שימוש בגין חיבור זה. לא הוכח כי הטיפול בניתוק קו זה עיכב את הבניה ולא מצאתי כי על התובעת חובה לשלם עבור ניתוק קו שהצורך בניתוקו נולד עקב עבודות ההריסה והבניה של הנתבע. על כן אין יסוד לדרישה ברכיבים אלו ודינם להידחות.
ה.
דמי שימוש בגין בריכת הביוב ומפריד השומנים והשתתפות בהזזת שעוני מים – כמפורט לעיל, לא הוכח כי מתקנים אלו נמצאים בשטח הנתבע ולכן אין יסוד לתביעה לדמי שימוש. ממילא לא הוכח הרכיב הכספי של דמי השימוש הנטענים. אשר לשעוני המים, אכן עלה כי קו הזנת מים ישן נראה כי נשען על קיר הנכס של התובע, והוזז במהלך הבניה. עם זאת, משעה שנהרס חלק המבנה בו הוצבו שעוני המים, לא הוכח כי לא היה נדרש הנתבע להזיזם ממילא לצרכיו הוא. לא מצאתי כי על הנתבעת להשתתף בעלות הוזזת שעוני המים וממילא לא הוכחה העלות של הוזזתם. על כן אין יסוד לדרישה ברכיבים אלו ודינם להידחות.

ו.
דמי שימוש בגין בלוני הגז - כמפורט לעיל, לא הוכח כי מתקנים אלו נמצאים בשטח הנתבע ולכן אין יסוד לתביעה לדמי שימוש. ממילא לא הוכח הרכיב הכספי של דמי השימוש הנטענים. על כן אין יסוד לדרישה ברכיב זה ודינה להידחות.

ז.
פיצוי בגין דמי שימוש בשל פלישות ועלות קיצור המרקיזה – ברכיב זה נתבע סך של 5,000 ₪ לשנה בגין "פלישות" בעומק של 20 ס"מ ולאורך של 4 מ' , ככל הנראה בגין חלקי גג של התובעת וכן פלישת המרקיזה בחזית. ביחס לפלישת הגגות, לא הוכחה פלישה זו מבחינה קניינית ועל פניו לא מדובר בתפיסת שטח המצדיקה פיצוי כספי. אשר למרקיזה, עלה כי מדובר בסככה / גגון שהותקן על ידי גורם שזהותו לא ברורה סמוך לאחר בניית המבנה ההיסטורי. לא הוכח כי התובעת או מי מטעמה בנו את המרקיזה ואין להם כל חובה לפצות את התובע בגין הפלישה לשטחו או קיצורה. (יוער כי סעד כספי בגין קיצור המרקיזה לא נכלל בסעיף 31 לתביעה שכנגד). ממילא לא הוכח הרכיב הכספי של דמי השימוש הנטענים. על כן אין יסוד לדרישה ברכיבים אלו ודינם להידחות. יתרה מכך, עלה כי הנתבע הסכים במשך השנים לשימוש בשטח, ככל שאכן מדובר בשטח שלו. אין מקום לדרשו דמי שימוש לאחור שעה שבמשך השנים לא הובעה מחאה כנגד שימוש זה.

ח.
פיצוי בגין פועלים לסיתות רולקות בגג ופינוי פסולת – הנתבע הצהיר כי ביצע עבודות סיתות בגג ופינוי פסולת לבקשת השוכר ולכן זכאי לשיפוי הוצאותיו. אשר לרולקות, עלה כי מדובר בשבירתם על ידי בנו של הנתבע. פעולה זו שנעשתה בהסכמת הנתבע וברצון טוב של בניו, וללא כל דרישת תשלום, לא יכולה להפוך לעבודה שבוצעה תמורת שכר רק בגלל שהוגשה כנגד הנתבע תביעה. ביחס לפינוי פסולת, לא הוכח כי התובעת או השוכר מטעמה ביקשו כי הנתבע יפנה עבורם פסולת שנוצרה עקב העבודות להחלפת גג התובעת. מסתבר יותר כי מאחר וממילא פינה הנתבע פסולת במכולות מעבודות הבניה הנרחבות שביצע, כי הסכים לבקשת קבלן הגגות וסייע לו בפינוי פסולת. על כן אין יסוד לדרישה ברכיבים אלו ודינם להידחות.

מכל האמור לעיל עולה כי לא היה מקום להגשת התביעה שכנגד, אשר רכיביה לא הוכחו. על כן, התביעה שכנגד נדחית.

סוף דבר
18.
במשך שנות דור שכנו בשכנות נכסים של הנתבע ואביה המנוח של התובעת. למרות שנכס התובעת גדל עם השנים, לא היו טענות הדדיות, לא דרישות לסילוק יד ולא דרישות כספיות הדדיות. מבנה הנתבע היה גבוה ממבנה התובעת עוד בשנות השבעים ובשלהי שנת 2013 החלו עבודות בניה שהסתיימו תוך כשנה. העבודות גרמו אי נוחות לשוכר התובעת, הנובעת מטיבן של עבודות הבניה, אולם לא נגרמו נזקים מהותיים לנכס התובעת.

לא הוכח קשר סיבתי בין מצב נכס התובעת לבין עבודות הבניה ועל כן אני מורה על דחיית התביעה.

התביעה שכנגד גם היא לא הוכחה והוגשה רק כמשקל נגד לתביעה. על כן אני מורה על דחיית התביעה שכנגד.

אשר להוצאות ההליכים, למרות דחיית התביעות ההדדיות, אשר דומות בסכומן, לא מצאתי כי יש לערוך איזון גם בהוצאות המשפט. התובעת גררה את הנתבע להליך זה, ולמרות שלא היה יסוד לתביעה שכנגד, הטרחה בבירורה הייתה קטנה ביחס לתביעה העיקרית. ממילא התובעת לא טרחה להגיש ראיות כנגד התביעה שכנגד. אשר לשיעור ההוצאות, ראוי להפחית במידת מה את ההוצאות להן זכאי הנתבע מאחר והגיש תביעה שכנגד חסרת יסוד.

על כן תישא התובעת בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.



ניתן היום,
י"ג חשוון תשע"ט, 22 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 54561-10/15 מרים אבוטבול נ' דוד צור (פורסם ב-ֽ 22/10/2018)