פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על אברהם מויל | פסקי דין על אלי פרידמן |

4481-06/17 תאמ     05/11/2018




תאמ 4481-06/17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אברהם מויל, אלי פרידמן בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 4481-06-17 כלל חברה לביטוח בע"מ
נ' מויל ואח'



לפני
כבוד השופט נצר סמארה


תובעת


כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד תום נור



נגד



נתבע
ים


1. אברהם מויל
2. אלי פרידמן בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד עודד דדוש






פסק דין



1.
לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בעקבות נזקי רכוש שאירעו בתאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 09.05.2016, בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 96-027-63 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת בביטוח נזקי רכוש (להלן: "הפרטית") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 92-187-33 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ובבעלות הנתבעת 2 (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").


2.
המחלוקת בין הצדדים היא הן לעניין האחריות לקרות התאונה ולעניין הנזק.

3.
נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוגשו ראיות הצדדים, ונשמעו עדויות נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה.

4.
עוד בפתי ישיבת ההוכחות הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא גבולות וללא הנמקה, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על

פסק דין
זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.
על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי לתת הנמקה תמציתית בלבד כדלקמן:

5.1.
אני מעדיף את גרסתו של נהג המשאית, שהייתה מהימנה עליי, על פני גרסתו של נהג הפרטית, שהייתה מהוססת, בלתי קוהרנטית, והתרשמתי ממנה כי היא מגלה טפח ומכסה טפחיים.

5.2.
השתכנעתי כי התאונה ארעה על כביש ההשתלבות בין הירידה ממחלף השלום בתל אביב לבין כביש איילון דרום, כאשר המשאית נוסעת על נתיב הנסיעה הימיני מבין שניים, ואילו הפרטית נוסעת מימינו.

השתכנעתי כי נהג הפרטית, אשר אצה דרכו, ניסה להקדים את המשאית תוך שהוא מנסה לנצל את זריזותה של הפרטית, כביכול, על פני המשאית, עוקף אותה מימין, תוך שהוא נוסע על שול ימין, שלא כחוק, בחוסר זהירות, ומבלי לתת את דעתו לשדה הראייה המוגבל לימין שיש לנהג משאית.

5.3.
יתירה מזאת, נהג הפרטית אישר כי שניות ספורות בלבד לאחר שהשתלב פגעה בו המשאית בדופן השמאלית האחורית. סמיכות זמנים זו בין "ההשתלבות" של הפרטית למגע בין כלי הרכב, ויש להוסיף על כך את הודאתו של נהג הפרטית, לפיה כלל לא נתן דעתו לתנועה משמאלו, מלמדת כי נהג הפרטית לא נקט בזהירות המתחייבת בעת נסיעתו.

5.4.
בנסיבות העניין, אני סבור כי לא היה באפשרותו של נהג המשאית למנוע את התאונה, ולכן אני סבור כי האחריות לקרות התאונה חלה במלואה על נהג הפרטית.

5.5.
לאור התוצאה אליה הגעתי בשאלת האחריות ברי כי הדיון בשאלת הנזק מתייתר.

6.
לפיכך, התביעה נדחית, ללא צו להוצאות למעט שכר העד כפי שנפסק בדיון אשר ישולם תוך 30 יום.

7.
התובעת תישא בשכר העד מטעמה כפי שנפסק בדיון.

8.
הואיל וב"כ הצדדים הקדימו להסמיך את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה ניתן בזה פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט, וככל שזו שולמה היא תושב למשלם.

9.
המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.




ניתן היום,
כ"ז חשוון תשע"ט, 05 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 4481-06/17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אברהם מויל, אלי פרידמן בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/11/2018)