פסקי דין על אהרון גולדנברג | פסקי דין על אורה גולדנברג | פסקי דין על דורון גולדנברג ואח' | פסקי דין על הועדה המקומית לתכנון ולבניה - חדרה | פסקי דין על עיריית חדרה |

40621-03/18 עתמ     23/10/2018




עתמ 40621-03/18 אהרון גולדנברג, אורה גולדנברג, דורון גולדנברג ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה - חדרה, עיריית חדרה








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 40621-03-18
גולדנברג ואח'
נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'


תיק חיצוני:


בפני
כבוד השופטת עפרה ורבנר


העותרים
:

1. אהרון גולדנברג
2. אורה גולדנברג

3. דורון גולדנברג
4. ראובן גולדנברג
5. יואל גולדנברג
6. אורלי אמיתי
7. מיכל אמיתי טהורי
8. בתיה אמיתי גלס

ע"י ב"כ עו"ד רן עמיאל
ועו"ד דגנית זומרפלד
- נגד -
המשיבות
:
1. הועדה המקומית לתכנון ולבניה - חדרה
2. עיריית חדרה
ע"י ב"כ עו"ד יורם חן




פסק דין



1.
לפני עתירת העותרים, שהינה בעלים של חלקה 20 בגוש 10054, במסגרתה הם מבקשים להורות ולחייב את המשיבות לעמוד בהתחייבותן המנהלית
והשלטונית, ולכלול בהוראות תכנית מפורטת מוצעת שתועבר על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה לאישור הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, והמתייחסת למתחם 24 בתכנית מתאר חד/2020 הוראה בדבר שחזור זכויות בהתייחס לחלקתם, כך שתכנית האיחוד והחלוקה וטבלאות האיזון שייערכו, ככל שהוועדה המחוזית תאשר את שחזור הזכויות, יכללו את שטח חלקתם במלואה, בהתעלם מההפקעה שבוצעה מכוח תכנית חד/809.

2.
העותרים מבססים עתירתם על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חדרה מתאריך 27/12/16 (נספח 8 לעתירה), החלטה שניתנה במסגרת ישיבה המתייחסת למתחם 24, והחלה גם על חלקתם של העותרים.



בהחלטה צוין, כי המדובר בהחלטה המתייחסת לתכנית מפורטת שמספרה 302-0415265, שהינה תכנית מפורטת למתחם 24, בהתאם להוראות תכנית המתאר חד/2020, ושעיקרה הקמת שכונת מגורים, דיור מיוחד, שטחי מסחר ותעסוקה, שטחים ציבוריים בנויים ופתוחים, ועוד.


כן צוין בהחלטת הוועדה המקומית, כי התכנית הינה תכנית איחוד וחלוקה ללא הסכמת כל הבעלים, וכי השטח הציבורי המוצע בתכנית הינו בהתאם למסומן בתכנית המתאר כאזור לקרית חינוך וספורט, כהמשך למתחם הקיים בתכניות מאושרות המשמש כחטיבת ביניים וחטיבה עליונה, ויחד מתקבלת חטיבת שטח גדולה ומשמעותית לשימושים ציבוריים.


בפרוטוקול הוועדה צוין המצב התכנוני והתכניות המפורטות החלות על השטח, וכן צוין כי הוועדה המקומית תצטרף כיוזמת התכנית.


בסעיף 1.6, בחלק הכללי להחלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה, נאמר:
"הפקעות עבר לקרית חינוך בצפון התכנית - יש להביא לידי ביטוי את שחזור הזכויות בהתייחס לקרקעות בייעוד שב"צ בצפון המתחם, אשר הופקעו בעבר לצורך הקמת קרית חינוך, והכל בכפוף לאישורים הנדרשים על-פי דין
".

3.
בתקופה בה נתקבלה החלטת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, היה תלוי ועומד ערעורם של העותרים על

פסק דין
קודם בעניינם במסגרת עת"מ 60042-02-16, פסק הדין מ-30/5/16, אשר דחה את עתירתם.


לאחר שנתקבלה החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה מ-27/12/16, יידע ב"כ המשיבות את ב"כ העותרים בהחלטת הוועדה המקומית, והפנה ספציפית לעניין שחזור הזכויות בסעיף 1.6 להחלטת הוועדה, והציע כי העותרים ימחקו את ערעורם בבית המשפט העליון.


הצדדים לא הגיעו להסכמה, והתנהל דיון בבית המשפט העליון, בתאריך 16/1/17, שבמסגרתו עדכן ב"כ המשיבות את בית המשפט העליון בהחלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה, והצהיר בפני
בית המשפט העליון כי הוועדה המקומית החליטה שיש להביא לידי ביטוי את שחזור הזכויות בהתייחס לצפון המתחם, בכפוף לאישורים הדרושים, תוך שהוא מציין כי החלטה זו כוללת גם את ההפקעות שנעשו לגבי חלקת המערערים, ותוך שהוא מדגיש כי בסופו של דבר הסמכות לקבוע אם יבוצע שחזור הזכויות אם לאו, נתון בידי הוועדה המחוזית (פרוטוקול הדיון בבית המשפט העליון צורף כנספח 10 לעתירה).

מפרוטוקול הדיון בבית המשפט העליון עולה, כי ב"כ המשיבות הצהיר שהוועדה המקומית החליטה על שחזור זכויות ללא קשר לחלקת המערערים, וכי הרצון של הוועדה המקומית לבצע את שחזור הזכויות בא בעקבות הפקעות של חלקות אחרות, שנעשו בשלמות.


שופטי בית המשפט או מי מהם הבינו כי העותרים ביקשו שחזור זכויות וקיבלו זאת, לפחות מבחינת נכונות הוועדה המקומית לכלול עניין זה בתכנית המוצעת על ידה, ולכן סברו כי העתירה בעניין זה מתייתרת (עיין עמ' 5 ש' 14-15 לפרוטוקול הדיון ב-עע"מ 5189/16).


בסופו של דבר, הערעור על העתירה המנהלית נמחק, לאחר שב"כ העותרים חזר בו מטענת שחזור הזכויות, תוך שהוא שומר על טענותיו לאחר שתתקבל ההחלטה בוועדת התכנון שמוסמכת לאשר או לשלול שחזור זכויות (הוועדה המחוזית).

4.
ב"כ העותרים ניסה במהלך החודשים לאחר הדיון בבית המשפט העליון לקבל עדכון לגבי התכנית המתגבשת שתוגש לוועדה המחוזית, אולם לא קיבל עדכון, והופנה לבירור העניין למהנדס העיר (עיין נספחים 12 ו-13 לעתירה).

5.
בתאריך 10/1/18 התקיימה ישיבה במינהל התכנון בה נכחו בין היתר, מתכננת המחוז ואדריכלית העיר חדרה, וכן גורמים רלוונטיים נוספים, ובעלי קרקעות שונים, לא כולל העותרים.


במהלך הישיבה הוצג נושא שחזור הזכויות כנושא שאינו סגור עדיין, אולם אין בישיבה זו סיכום כל שהוא בנוגע לשחזור הזכויות, ואין בו הנחיה של מינהל התכנון שלא לבצע שחזור זכויות (עיין נספח ד' לכתב התשובה).


בתאריך 6/2/18 השיבה אדריכלית העיר חדרה, הגב' שלף-דורי, לב"כ העותרים על פניותיו בכל הקשור לעניין שחזור הזכויות בגין הפקעות העבר בחלקת העותרים, ועל פי תשובתה:
"לאור העובדה כי מדיניות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הינה שלא לאפשר שחזור זכויות, אין באפשרותנו להטמיע סעיף שחזור זכויות בהוראות התכנית שתוגש לוועדה המחוזית... הוחלט להגיש את התכנית לוועדה המחוזית ללא איחוד וחלוקה...
"

6.
לא התקבלה כל החלטת ביטול מסודרת ומנומקת על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בהתייחס להחלטה הקודמת מ-27/12/16, וכלל לא התקיים דיון בוועדה המקומית לתכנון ולבניה בעניין זה לאחר 27/12/16.

נציין, כי ב"כ העותרים פנה למשיבות בבקשה לקבל פרוטוקול והחלטה של הוועדה המקומית שמבטלת ומשנה את ההחלטה המקורית מ-27/12/16 (נספח 18 לעתירה), אולם לא קיבל פרוטוקול כזה, שכן לא היה דיון חוזר בעניין, ולא התקבלה החלטה משנה או מבטלת של ההחלטה הקודמת.


במענה לפניה, נתקבלה תשובה כי ההחלטה מ-27/12/16 היתה בכפוף לאישורים על-פי דין, אולם המשיבות לא הראו כי פנו לקבלת אישור כל שהוא על-ידי גורם מוסמך, וכי נשלל האישור.


המשיבות אף לא הצביעו על איזה שהן הנחיות חדשות בכתב של היועץ המשפטי שיצאו לאחר 27/12/16, ואשר שללו הכללת סעיף שחזור זכויות בתכנית מוצעת, בכל מקרה ובכל מצב עובדתי.

7.
אציין, כי בכל הקשור לשחזור זכויות, עשויה להתעורר בעייתיות, כעולה מפסק הדין ב-בגץ 3942/15 בן משה ואח' נ' הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות ואח' (20/11/16), אשר בו הודגש כי אין לעשות שימוש במכשיר של איחוד וחלוקה ושחזור זכויות למטרות פיצוי גרידא, שאינן נובעות מצרכי תכנון של אותו מתחם קרקע, וההחלטה בדבר הכללת או אי-הכללת חלקות קרקע במסגרת תכנית איחוד וחלוקה צריכה להיות מעוגנת בצרכי התכנון של חטיבת הקרקע, ולא בשיקולים זרים.


דהיינו, הקריטריון המרכזי שצריך לבחון באשר להצדקה לבצע שחזור זכויות במסגרת איחוד וחלוקה, הינו שיקולי תכנון וזיקה תכנונית בין התכנית הקודמת לתכנית החדשה.


עמדת המדינה, כפי שבאה לידי ביטוי בהודעה שהוגשה לתיק בית המשפט ב-11/10/18, הינה כי לא פורסמה הנחיה כל שהיא של היועץ המשפטי לממשלה בסוגיית "שחזור זכויות", והעמדה העקרונית של המדינה, כפי שהובאה בפני
בתי משפט לעניינים מנהליים, ובפני
בית המשפט העליון, הינה כי יש לבחון האם קיימת הוראה מפורשת על ביצוע שחזור בתכנית מוקדמת, והאם קיימת זיקה תכנונית הדוקה בין התכנית המוקדמת לתכנית המאוחרת.


יחד עם זאת, גם המדינה ציינה כי הכלל הדורש קיום שני התנאים דלעיל, יכול שיהיו לו חריגים.


עוד עולה מתגובת המדינה, כי ככל שאין הוראת שחזור זכויות בתכנית קודמת, הרי יהיה צורך באישור וועדה מחוזית לביצוע שחזור זכויות (ועל כך אין הצדדים חלוקים בענייננו).

8.
אין מקום "לאדות באוויר" החלטה קודמת של וועדה מקומית לתכנון ובניה, ואם התקיימו נסיבות המצדיקות לשנותה או לבטלה, יש לכנס את הוועדה המקומית פעם נוספת, להציג את הנסיבות החדשות, לאפשר לוועדה המקומית לשקול עמדתה לאור נסיבות אלה, ולקבל החלטה מושכלת ומנומקת, לאחר שקילת מכלול השיקולים.


החלטת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה יצרה מצג שהוצג גם בפני
בית המשפט העליון, וגם לעותרים, והם הסתמכו עליו. גם אם הוועדה המקומית יכולה לשנות החלטה זו בשל טעמים מוצדקים, עליה לעשות זאת באופן הנכון, ותוך מתן הנמקה, בבחינת הפה שהתיר הוא הפה שיאסור.


נפסק בעבר לא אחת, כי:
"רשות תכנון רשאית מבחינה עקרונית לשנות את דעתה, אם לטובת האזרח ואם לרעתו, כאשר השתנו הנסיבות מאז קבלת ההחלטה הראשונה... וכן היא יכולה להעריך את הנסיבות הקיימות הערכה חדשה, אם היא מוצאת לנחוץ לעשות כן מטעמים חשובים הנעוצים בטובת הציבור
"

(בגץ 318/75 רוברט חדגס ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה חיפה (2/2/76).

וכן נפסק כי כדי שהרשות תשוב ותדון בעניין:
"עליה להביא בחשבון את החלטתה הקודמת, תוצאותיה, מה הטעם שהיה מונח ביסודה ומה הנתון החדש שנתגלה. אין היא יכולה במקרה כזה לנהוג כלאחר יד, אלא עליה לבחון את המצב החדש בכובד ראש, לשקול ולהעריך אם נתקיימו נסיבות חריגות...
"

(ע"א 196/90 ירמיהו עייני חברה לבניין בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה קריות, פ"ד מז(2) 131).

כמו-כן, ולצרכי השוואה, יש להפנות לסעיף 133 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, הקובע כי מוסד תכנון שבסמכותו לאשר תכנית, מוסמך באותה הדרך, לשנותה, לבטלה, או להתלותה, ובלבד שלמגיש התכנית תינתן, ככל האפשר, הזדמנות להשמיע דעתו.



9.
החלטת הוועדה המקומית מ-27/12/16 היתה כי היא תתמוך ותכליל בתכנית המוצעת על-ידה סעיף שחזור זכויות, וברור כי אין בכך כדי לחייב את הוועדה המחוזית, אולם ב"כ העותרים הדגיש, כי מן הסתם יש משמעות וחשיבות לשאלה האם שחזור הזכויות כלול בתכנית המוצעת על-ידי הוועדה המקומית או האם המדובר אך ורק בעניין שיועלה על-ידי בעל קרקע כזה או אחר במסגרת התנגדויות, בעת הדיון בוועדה המחוזית.


גם ב"כ המשיבות הבהיר כי המילים "בכפוף לאישורים על-פי דין" כוונתם לאישור הוועדה המחוזית, אולם לא ראינו כי ניתנה הנחיה כללית ומראש של הוועדה המחוזית שלא לכלול בשום נסיבה בתכנית המוצעת על-ידי וועדה מקומית סעיף שחזור זכויות, אם זה לא נכלל בתכנית קודמת.


מן הסתם, כל מקרה לגופו, וקיים מתחם כל שהוא של שיקול דעת שצריך לקחת בחשבון זיקה תכנונית.


בהעדר אישור של הוועדה המחוזית לביצוע שחזור זכויות, לא תוכל הוועדה המקומית בעתיד, כשתבצע איחוד וחלוקה, לבצע שחזור זכויות, ולכן הוועדה המחוזית צריכה לעת הזו, כשתדון באישור התכנית, לדון גם בשאלת שחזור הזכויות, ושאלת המלצת הוועדה המקומית בעניין רלוונטית כעת.

10.
המצהירה מטעם המשיבות לא יכלה להצביע על החלטה מנומקת כל שהיא שהתקבלה על-ידי גורם מוסמך, ואשר ביטלה את החלטת הוועדה המקומית מ-27/12/16, וכל שיכלה הינו להפנות למסמכים, שאף מהם עלה כי עניין שחזור הזכויות אינו סגור עדיין.

לא נשלחה אף הודעה מסודרת ויזומה לבעלי הקרקעות הרלוונטיים, כי שונתה החלטת הוועדה המקומית מ-27/12/16.

11.
ב"כ העותרים ציין כי רשות מנהלית רשאית לשנות את החלטתה ואת מדיניותה, אלא שיש לבחון מדוע היא עושה שינוי זה, וכיצד היא עושה אותו.


בנסיבות אלה, ביקש ב"כ העותרים, כי אם בית המשפט יורה שהוועדה המקומית רשאית להתכנס ולשקול שינוי החלטתה מ-27/12/16, יוזמנו גם העותרים להשמיע טענותיהם, וזאת לאחר שיובהר להם מה הסיבה לרצון לשנות את אותה החלטה קודמת בדבר הכללת שחזור זכויות בתכנית המוצעת.

ב"כ המשיבות הצהיר לפרוטוקול כי הוא מניח שלא תהיה בעיה לזימון העותרים באמצעות בא כוחם לדיון החוזר לפני הוועדה המקומית.

12.
לאור השתלשלות העניינים, כפי שפורטה לעיל, כמו גם הסכמות הצדדים, כפי שבאו לידי ביטוי בעת הדיון היום, הנני קובעת כי כל עוד לא תתכנס הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חדרה - המשיבה 1, לצורך דיון חוזר בעניין סעיף שחזור הזכויות בתכנית המוצעת, כפי שהחליטה ב-27/12/16, ותחזור בה מההחלטה שהתקבלה ב-27/12/16, תעמוד החלטה זו בתוקפה, כך שבתכנית המוצעת, שתוגש לוועדה המחוזית, יש להביא לידי ביטוי שחזור זכויות בנוגע להפקעות העבר לקרית חינוך בצפון התכנית.


ככל שהוועדה המקומית לתכנון ובניה תתכנס פעם נוספת על-מנת לקבל החלטה המשנה או מבטלת את החלטתה הקודמת מ-27/12/16, תזמן הוועדה המקומית את העותרים באמצעות בא-כוחם, ותאפשר להם להגיב, תוך התייחסות לנימוק המביא את הוועדה לשינוי החלטתה.

13.
בהתחשב בתוצאה דלעיל (וכאשר הנני לוקחת בחשבון את הצורך בהגשת עתירה וקיום דיונים מחד גיסא, ואת הסכמת ב"כ המשיבות, כפי שבא לידי ביטוי בסיום הדיון היום, מאידך גיסא), תשלמנה המשיבות לעותרים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 6,000 ₪ לתשלום בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

14.
מזכירות בית המשפט תשלח החלטה זו לבאי-כח הצדדים.

ניתן היום,
י"ד חשוון תשע"ט, 23 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.










עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 40621-03/18 אהרון גולדנברג, אורה גולדנברג, דורון גולדנברג ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה - חדרה, עיריית חדרה (פורסם ב-ֽ 23/10/2018)