פסקי דין על אייל ברוך | פסקי דין על שרות התעסוקה

14877-02/18 עלח     22/10/2018




עלח 14877-02/18 אייל ברוך נ' שרות התעסוקה








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


על"ח 14877-02-18



לפני
:

כב' השופטת
דגית ויסמן
נציגת ציבור (עובדים), גב' ניצה פרידמן


ה
מערער
אייל ברוך
ע"י ב"כ עו"ד מעיין אלמו
מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב – 1972
-

ה
משיב
שרות התעסוקה

ע"י ב"כ עו"ד עודד סנדלר




פסק דין
1.
ערעור לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959,
ע
ל החלטת ועדת ערר מיום 1.3.17 (להלן – הוועדה), אשר דחתה ערר שנושאו סירוב שנרשם למערער בגין הפנייתו לחברת "ש. ניר הצפון" כעובד מטבח/ ניקיון.

2.
רקע עובדתי:
א.
המערער, בן 45 במועדים הרלוונטיים, רשום כדורש עבודה במדור הבטחת הכנסה משנת 2014.
ב.
הליך זה עוסק בסירוב שנרשם למערער בגין הפנייתו לחברת ש. ניר הצפון. המערער נפגש עם נציג המעסיק וזה רשם על גבי טופס ההפנייה את הדברים הבאים:


"לטענתו העבודה איננה מתאימה לכישוריו. מוכן להתייצב מחר לעבודה. העובד טוען שיעבוד יום אחד ויעזוב ולא יחשב לו כסרוב."

ג.
המערער הגיש ערר על הסירוב שנרשם לו בעקבות הרישום שלעיל וביום 1.3.17 הוועדה החליטה כך:


"הוועדה סבורה כי העורר הכשיל את עצמו בראיון העבודה בכך שטען שמדובר בסוג עבודה שלא היה רוצה לעבוד בה. יחד עם זאת, בטרם תינתן החלטה סופית בעניינו של העורר, העורר יפנה למעסיק בבקשה להעסיק אותו. התיק יוחזר לוועדה בעוד 60 יום לקבלת החלטה סופית בעיין. ככל שהעורר יחזור למעגל התעסוקה במהלך אותה תקופה תישקל ביטול הסירוב."

ד.
אין חולק כי המערער לא שב למעגל העבודה וגם היום אינו עובד.

3.
בהסכמת הצדדים, הערעור נשמע לגופו, לאחר שהמשיב הסכים להארכת מועד להגשתו.

4.
לטענת המערער, היה על המשיב לבדוק עם המעסיק אם המערער דובר אמת, כאשר לטענת המערער זה לא סירב להצעת העבודה. על כן לא היה מקום לקבוע שהמערער הכשיל את עצמו בראיון העבודה.


בדיון בבית הדין המערער הדגיש כי היה מוכן להתייצב לעבודה, כי לא סירב להצעת העבודה ואף התקבל לעבודה שהוצעה לו.

5.
לטענת המשיב, המערער הופנה לעבודה מתאימה על פי הגדרתה בחוק, וכי יש לקבל את רישום המעסיק לפיו המערער טען שיעבוד יום אחד ויעזוב. גם אין סיבה שלא לקבל את רישום המעסיק לפיו המערער טען שאינו מתאים לעבודה שהוצעה לו. המשיב הפנה לפסיקה לפיה על דורש עבודה להראות נכונות לקבל עבודה וטען כי בנסיבות העניין, בדין נרשם למערער סירוב, מאחר שאין מדובר במאמץ סביר בתום לב לעבוד.

דיון והכרעה
6.
על פי הפסיקה, על דורש עבודה להראות נכונות ממשית לבחון את הצעת העבודה, ועליו לעשות מאמץ סביר בתום לב לעבוד (דב"ע נז/ 91-7
משייב – שירות התעסוקה, פד"ע 361 (1997)).
עוד נפסק כי "המבוטח אינו ממלא את חובתו על פי החוק והתקנות כאשר הוא מקבל הפניה למקום עבודה. עליו להתייצב במקום העבודה ולעשות מאמץ סביר בתום לב לעבוד" [דב"ע נג/ 3 -91 מחמד אבו געמא – שירות התעסוקה, פד"ע כה, 297, 299]" (ע"ע (ארצי) 200/08 ווזונסנסקי – שירות התעסוקה, 26.1.09). עוד נפסק כי ניתן ללמוד על סירוב של דורש העבודה גם מהתנהגות המבטאת חוסר רצון לעבוד בעבודה המוצעת (דב"ע נו/ 91-3 שירות התעסוקה - גאון, פד"ע לא 478 (1996)).


לגבי המשקל שניתן לרישום של המעסיק על טופס ההפנייה נפסק (
ע"ע (ארצי) 179/10 יאסין – שירות התעסוקה, 10.6.10):

"בהתאם לפסיקתנו יש ליתן משקל רב לרישום המעביד על גבי טופס ההפניה. באשר על פני הדברים הוא חסר אינטרס להציג תמונה שאינה מדויקת."

(ר' גם הנפסק בע"ע (ארצי) 400/08 ווזונסנסקי – שירות התעסוקה, 26.1.09 שהוזכר לעיל).


7.
לאור ההלכה הפסוקה שתוארה לעיל, דין הערעור להידחות, כפי שיפורט להלן.

8.
המעסיק רשם על גבי טופס ההפנייה שהמערער מוכן להתייצב מחר לעבודה והוסיף את דברי המערער לפיהם יעבוד יום אחד ויעזוב.


מאחר שאין סיבה שלא לקבל את רישום המעסיק, זה מדבר בעד עצמו ולא ניתן ללמוד ממנו שהמערער היה מוכן לעבוד אצלו. נהפוך הוא, בהודעתו למעסיק שיגיע לעבודה ויעזוב לאחר יום, למעשה המערער הכשיל את קבלתו לעבודה, שכן אף מעסיק רציונאלי לא יקבל עובד שמצהיר כך עוד בראיון העבודה.


בנסיבות אלה, העובדה שהוועדה נתנה בידי המערער ארכה נוספת למצוא עבודה מתאימה והיתה מוכנה לשקול את ביטול רישום הסירוב, אם יעלה בידי המערער לעשות כן, אינה מהווה נימוק לביטול הסירוב שלמכתחילה נרשם כדין.

9.
לאמור לעיל נוסיף כי התנהלותו של המערער מול המעסיק, כפי שנרשמה על גבי טופס ההפנייה, אינה מתיישבת עם דבריו בבית הדין לפיהם המערער מוכן לקבל כל עבודה.


בהקשר זה, יפים הדברים שנפסקו בעניין ווזונסנסקי שנזכר לעיל (בשינויים המחוייבים):

"ועוד זאת. בפסק הדין בעניין מחמד אבו גאמע עמד בית דין זה על תכליתו של חוק הבטחת הכנסה וכך נאמר שם: "החוק אינו מזכה את המבוטח בגמלת הבטחת הכנסה, מבלי שיתייצב בלשכת התעסוקה ויהיה מוכן לעבוד. החוק מזכה אדם בגמלת הבטחת הכנסה אם הוא 'מוכן ומסוגל' לעבוד. המבוטח אינו ממלא את חובתו על פי החוק והתקנות כאשר הוא מקבל הפניה למקום עבודה. עליו להתייצב במקום העבודה ולעשות מאמץ סביר בתום לב לעבוד"
[דב"ע נג/ 3 -91 מחמד אבו געמא – שירות התעסוקה, פד"ע כה, 297, 299]
.
דברים אלה נכוחים אף למקרה שלפנינו. התנהגותה של המערערת הצדיקה
רישום "סירוב", נוכח התבטאותה בדבר חוסר נסיון בעבודת ניקיון ודרישתה לקבלת הסכם עבודה עובר לתחילת העבודה, שנמצאה "מתאימה" לה. כל אלה
אינם מעידים על מאמץ סביר ובתום לב לעבוד, ומגיעים לכדי חוסר שיתוף פעולה עם החברה, המעסיקה הפוטנציאלית
[לעניין מאמץ סביר ובתום לב ראו: עע 910002/98
נתן ברנע – שירות התעסוקה, 31.8.99; עע 1046/00 יוסי לוין – שירות התעסוקה, 30.9.01; עע 97/03 ראמי רבין - שירות התעסוקה, 17.10.04]
.
בנסיבות אלה, צדק בית הדין האזורי בקביעתו, כי אלמלא "רשת הבטחון" בדמות גמלת הבטחת הכנסה, הייתה המערערת מתחילה
מייד בעבודתה,
נוכח מצבה הכלכלי הדחוק, לו טענה."


10.
סוף דבר – הערעור נדחה.


כמקובל בהליכים מתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.


ניתן היום, י"ג חשוון תשע"ט, (22 אוקטובר 2018
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.







ניצה פרידמן, נציגת ציבור (עובדים)

דגית ויסמן
, שופטת












עלח בית דין אזורי לעבודה 14877-02/18 אייל ברוך נ' שרות התעסוקה (פורסם ב-ֽ 22/10/2018)