פסקי דין על אורי לוי

345/89 פ     06/01/1991




פ 345/89 מדינת ישראל נ' אורי לוי






בית המשפט המחוזי בנצרת.
מס' תיק פלילי:345/89

תאריך הישיבה: 6.1.91 בפני
השופט: מר זועבי


נוכחים:המאשימה: מדינת ישראל
ב"כ: עו"ד בן-דור


נ ג ד

הנאשם : אורי לוי
ב"כ: עו"ד ליכט

גזר דין

.1הנאשם הודה שדקר שני המתלוננים והודה בעבירה של חבלה חמורה.
התביעה טענה שהענין עונה לדרישת סעיף )1(329לחוק העונשין
דהיינו חבלה בכוונה מחמירה. בית המשפט הרשיע את הנאשם בחבלה
חמורה לפי סעיף 333לחוק העונשין + )1(335לחוק. באת כח
התביעה בטיעוניה לעונש בקשה להסתכל על הענין, ולמרות הרשעתו
בחבלה חמורה, כמקרה חמור הגובל עם חבלה בכוונה מחמירה היא
טענה שלא היתה הצדקה לשימוש בסכין פעמיים גם אם חשב שקרה
אסון להוריו. מצד שני הצביע עו"ד ליכט
על נימוקים מקלים
והזמין הורי הנאשם והביא בפני
ראיה על נסיבות אירוע המקרה.

.2עיינתי היטב בכל החומר, ואני ער לכל הנימוקים הן הנימוקים
לקולה והן הנימוקים לחומרה, ער גם אני לטובת הציבור וכי יש
צורך לעקור מהשורש תופעות כאלה שמוש בסכין וגרימת חבלות
חמורות. ואין ספק שמדובר במקרה חמור אולם עם כל החומרה
שבמעשה ועל אף שאין ולא היה צידוק למעשה כפי שהיה,יש לשים לב
שמדובר במעשה שנעשה כאשר הגיע הנאשם למקום האירוע והנה לנגד
עיניו ראה שני הוריו שרועים על האדמה ונכון הוא שאדם סביר
אחר היה מתנהג אחרת ואולי לא היה משתמש באותה דרך בה השתמש
הנאם וזה היה ארוע רגעי לא מתוכנן שנגרם כאמור בעקבות ארוע
טראומטי שקרה להוריו. ואני גם משוכנע שגברו עליו יצריו והוא
פעל לפתע ועשה המעשים שהודה והורשע בהם. והשאלה כעת אם בכך
די כדי לקבוע שאין למצות את הדין עמו ולפני שאגיע למסקנה
סופית עיינתי בחוות הדעת הרפואיות ובתוצאות מעשיו של הנאשם
כי לדעתי זה גורם מכריע בקביעת העונש ונראה לי שתוצאות המעשה
לפי ת/ ,2ת/ 3לא היו חמורות כך שלגבי המתלונן משה לוי הוא
יצא את בית החולים עם המלצה לטיפול בפצע ונקוי וחבישה וחופשה
ל- 21יום ולא נשארה כל נכות ובאשר למתלונן דוד סבג שוחרר עם
המלצה לטיפול בפצע ונקוי וחבישה והוצאת תפרים לחופשת מחלה של
21יום וגם כאן לא נשארה נכות כל שהיא.

.3אני ער שגישה סלחנית במקרים דומים עלולה להתפרש בטעות בעיני
הנאשם וחסרי מעצרים נפשיים כמוהו כהבנה למעשים כאלה וכהסכמה
שבשתיקה להם וגישה סלחנית, כלפי משתמשים בסכינים ובכל כלי
נשק אחר כאשר אין צורך בשימוש בו, כמוה כפירצה שאנו פורצים
במו ידינו בלשון החוק.

.4בסיכום, מעשים כאלה הם מעשים חמורים ויש להחמיר בעונש ובכל
מקרה ונסיבותיו ולאחר שפרטתי הנימוקים לקולה ולחומרה והגדרתי
המעשים כמעשים חמורים נשאלת השאלה אם יש לפעול בהתאם לחוק
ולחומרת המעשים או יש לנהוג עם הנאשם ברחמים ולא למצות הדין
עמו. והגעתי למסקנה ועל סמך כל האמור לעיל ושוב הנסיבות
המיוחדות של המקרה שהוריו של הנאשם נפצעו והיו שרועים על
האדמה. המעשה הרגעי, התוצאות שאינן חמורות דהיינו לא נגרמה
כל נכות למתלוננים ועוד עיינתי בעברו הפלילי ולא מצאתי ולו
העבר הקטן ביותר בעניני אלימות, על אף שיש לו עבר בסמים. וזה
פועל לטובתו ושמדובר באדם שאף פעם לא היה אלים. כל הנימוקים
האלה ביחד, ועל אף חומרת המעשה ויודגש שאינני מצדיק מעשיו של
הנאשם על אף שהוריו הותקפו והיה עליו לפעול בדרך נבונה אחרת
והביאו אותי למסקנה שלא למצות עמו הדין והנני גוזר עליו שלוש
שנים מזה ששה חודשים בפועל ושנתיים וחצי על תנאי למשך שלוש
שנים מהיום שלא יעבור כל עבירה שהיא פשע או דומה לעבירות בה
הורשע ואני מטיל עליו קנס בסך של -. 3,000שקלים או ארבעה
חודשי מאסר תמורתם והואיל ואני בדעה כי יש סיכוי שהממונה על
עבודות השרות יקבע שהנאשם יבצע מאסרו בפועל בעבודות שרות
הנני דוחה התיק למטרה זו כדי שהממונה יחוות דעתו אם הנאשם
יבצע עבירות שרות ואיזה עבודות,
לתאריך 4.2.91 שעה 8.30
והמזכירות תפעל בהתאם והקנס ישולם תוך 45יום מהיום. והודע
היום .06/01/91

ע. ר. זועבי, שופט.








פ בית משפט מחוזי 345/89 מדינת ישראל נ' אורי לוי (פורסם ב-ֽ 06/01/1991)