פסקי דין על דניאל דוד | פסקי דין על הדר דוד | פסקי דין על אהובה הרשקוביץ | פסקי דין על a.i.g. חברה לביטוח |

40015-04/18 תק     30/10/2018




תק 40015-04/18 דניאל דוד, הדר דוד נ' אהובה הרשקוביץ, a.i.g. חברה לביטוח








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 40015-04-18 דוד ואח' נ' הרשקוביץ ואח'



לפני
כבוד השופטת שלומית בן יצחק



התובעים:

1.דניאל דוד

2.הדר דוד


נגד


הנתבעות
:
1.אהובה הרשקוביץ

2.a.i.g.
חברה לביטוח



פסק דין


לפני תביעה על סך 4,691 ₪ הנוגעת לנזקי רכב התובעים, הרשום על שם התובעת 2, כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעת 1, המבוטח על ידי הנתבעת 2.

תמצית טענות הצדדים
1.
לטענת התובע, בן זוגה של התובעת, ביום 14.9.2017, נסע ברכב ועצר, כאשר מופע הרמזור אדום. בעת שעמד והמתין לשינוי מופע הרמזור לירוק, פגע בו רכב הנתבעות מאחור. התובע דרש הסכום שלעיל, המורכב מנזקי הרכוש, שכר טרחת השמאי וירידת הערך לרכב. לטענת הנתבעות בכתב ההגנה, אכן היה מגע בין כלי הרכב, אך מדובר במגע קל בלבד, שנגרם כאשר: "הנתבעת 1 התקדמה בגלישה איטית ביותר".

2.
במהלך הדיון שהתקיים ביום 29.10.2018 חזרו הצדדים על טענותיהם. יש לציין, כי דיון זה נקבע לאחר שלדיון הקודם לא התייצבה הנתבעת 1, על פי הנטען בשל מחלה.

דיון והכרעה
3.
דין התביעה להתקבל. על פי הוראות
תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז - 1976,
ינומק פסק דיני בצורה תמציתית. להלן יפורטו הטעמים אשר הביאוני לכלל המסקנה שלעיל.

4.
אליבא דשני הצדדים, הנתבעת 1 היא שפגעה מאחור ברכב התובע. המחלוקת העיקרית היא לגבי שיעור הנזק שנגרם כתוצאה מפגיעה זו. הנתבעת לא מסרה גרסה סדורה בנוגע לאופן התרחשות התאונה. גרסתה לפניי היתה: "לפתע שמעתי בום"; "הרגשתי שנגעתי ברכב" – היינו: אירוע שהתרחש כמעט ללא ידיעתה, בעוד התמונה העולה מכתב ההגנה היא של מעשה אקטיבי: "גלישה" איטית לעבר רכב התובע. התרשמתי כי הנתבעת מנסה להמעיט מחלקה באירוע ולהפחית מאחריותה לתאונה, כמו גם מעצמת הפגיעה, דבר שיש בו כדי להשליך על מידת הנזק.

5.
עוד יש לציין כי בכתב ההגנה, נמסר, כי התובע יצא מהרכב, נכנס אליו שוב ושוב יצא, ואז: "פגע ברכב עצמאית". דברים אלה לא מצאו ביטוי ברור בעדותה של הנתבעת לפניי, במסגרתה אך ציינה כי התובע תפס בחיישן ומשך אותו. הטענה כי התובע חיבל ברכבו בכוונת מכוון – אינה סבירה ונדחית אפוא.

6.
אף התנהלותה של הנתבעת 1 לאחר האירוע – שיתוף פעולה חלקי עם חברת הביטוח ("החוקר השאיר לה מלא הודעות" – ראו הודעת דוא"ל מיום 16.1.18), אי הצגת תמונות) מקשה על קבלת גרסתה.

7.
מנגד, הותיר התובע רושם חיובי, ואני מקבלת גרסתו בנוגע לאופן התרחשות האירועים, לרבות הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה. בתמונות נראה בבירור סדק באחורי הרכב, וגרסת התובע לפיה נגרם סדק זה במהלך התאונה – אמינה עלי. חיזוק משמעותי לגרסתו זו מצוי במסמך שנכתב, רובו ככולו, על ידי הנתבעת 1 עצמה, סמוך לתאונה, ובו צוין: "פגיעה – סדק בלבד טמבון למעלה לידי מס' הרכב יש צילום".

8.
הנתבעת 1, עת התייחסה לאירוע במהלך עדותה לפני, לא הזכירה מסמך זה ורק בסופם שלדבריה, ובמענה לשאלתי, ציינה כי כתבה את הפתק כי פחדה מהתובע. גרסה זו מוקשה. ראשית, לא התרשמתי כי התובע התנהל אל מול הנתבעת 1 בצורה מאיימת. שנית ועיקר, מתוך תוכן הפתק עצמו עולה כי הנתבעת 1 סייגה את עצם הפגיעה ("סדק בלבד"), דברים שאינם מתיישבים עם תחושת פחד שהובילה אותה להודות בפגיעה שלא נגרמה. גם העובדה כי הנתבעת 1 צלמה את נזקי שני כלי הרכב מצביעה על היוזמה והעצמאות שהפגינה לאחר התאונה.

9.
שקלתי טענת הנתבעות בדבר פער הזמנים, כמעט חודש ימים, בין התאונה לבין בדיקת הרכב (18.10.2017) בהגעת התובע לשמאי. הסבריו של התובע בהקשר זה - הנסיון להסדיר הדברים אל מול הנתבעות מקובלים עלי, בעיקר כאשר עולה ממסמכי התיק כי שיתוף הפעולה של הנתבעת 1 עם הנתבעת 2 לא היה מהיר ומיטבי (ראו סוף פסקה 6 לעיל). גם עדותו של התובע לפיה הרכב לא היה מעורב בתאונות נוספות – מקובלת עלי ומחזקת המסקנה לפיה מקור הנזק בתאונה מושא המחלוקת.

10.
עיינתי בתמונות שלאחר התאונה אל מול התמונות שצילם שמאי התובע. ראשית, אופי הפגיעה – בחלקו האחורי של רכב התובע, סימן מלבני היכול להתאים לחזית רכב הנתבעות, תואם את גרסתו. שנית, השוואה כאמור עומדת בהלימה לתיעוד התובע, שכן ניתן להבחין בנקב המצוי באחורי הרכב גם בתמונות הסמוכות לאירוע ולא רק בתמונה 4 שצילם השמאי (כפי שנטען על ידי הנתבעות). לא למיותר לציין כי הנתבעת 1 לא הציגה תמונות התאונה לחברת הביטוח או לבית המשפט וגרסתה לפיה אינן בידה, אף כי ניסתה לשחזרן לא נתמכה בראיות מספיקות. ממילא, יכולות היו הנתבעות להציג תמונה עדכנית של חזית רכבן, על מנת לשכנע בנכונות טענתן כי זה לא נפגע בתאונה: זאת לא עשו.

11.
עוד יש לציין, כי הנתבעת לא ביקשה לחקור את השמאי, בנוגע לאמור בחוות דעתו, לרבות ירידת ערך הרכב. הוצגו קבלות על התשלום עבור התיקון ועבור חוות הדעת.

סוף דבר
12.
אשר על כן, עמד התובע בנטל המוטל עליו להוכיח, כי מקור נזקיו הנטענים – הוא אכן בתאונה מושא התביעה.

משכך, על הנתבעות לשלם לתובעת, בעלת הרכב, סך 4,691 ₪ (נזק: 3,716 ₪; ירידת ערך: 273 ₪; שכר טרחת השמאי: 702 ₪).

13.
באשר להוצאות, נוכח העובדה כי נדרש דיון נוסף, ובהעדר תיעוד רפואי מספק דיו להעדרותה של הנתבעת 1 מהדיון הקודם (ראו החלטתי מיום 18.10.18), ישלמו הנתבעות הוצאות משפט בסך 1,000. הסכומים ישולמו על ידי הנתבעות, ביחד ולחוד, תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למועד התשלום המלא בפועל.

14.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב וזאת תוך 15 יום מהיום.

ניתן היום,
כ"א חשוון תשע"ט, 30 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 40015-04/18 דניאל דוד, הדר דוד נ' אהובה הרשקוביץ, a.i.g. חברה לביטוח (פורסם ב-ֽ 30/10/2018)