פסקי דין על ק.ד.מ. הנדסה ומנופים | פסקי דין על דוד דדון | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי

63513-10/18 פרק     30/10/2018




פרק 63513-10/18 ק.ד.מ. הנדסה ומנופים בע"מ, דוד דדון נ' כונס הנכסים הרשמי








בית המשפט המחוזי בחיפה



פר"ק 63513-10-18 ק.ד.מ. הנדסה ומנופים בע"מ
ואח' נ' בנק לאומי לישראל בעמ ואח'







בפני
כב' השופטת בטינה טאובר


בעניין:
פקודת החברות [נוסח משולב] התשמ"ג-1983
חוק החברות, התשנ"ט - 1999
להלן: "הפקודה"
להלן: "החוק"




ובעניין:
1. ק.ד.מ. הנדסה ומנופים בע"מ

2. דוד דדון
להלן: "החברה"
להלן: "בעל המניות




ובעניין:
בנק לאומי לישראל

להלן: "בנק לאומי"
ובעניין:
בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
להלן: "הבנק בינלאומי"

ובעניין:

ובעניין:

בעניין:

ובעניין:

בנק מזרחי טפחות

חן אלמקיס ועוד 10 עובדי החברה



fassi gru idrauliche s.p.a

כונס הנכסים הרשמי
להלן: "מזרחי טפחות"

להלן: "עובדי החברה"




להלן: "פאסי"

להלן: "הכנ"ר"



החלטה

1.
לפניי בקשה למתן צו להקפאת הליכים לפי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") שהוגשה על ידי ק.ד.מ. הנדסה ומנופים בע"מ
(להלן: "המבקשת" ו/או "החברה"), במסגרתה עתרה המבקשת כאמור למתן צו להקפאת הליכים לצורך הגשת הצעת הסדר לנושים. במסגרת בקשה זו עתר אף בעל המניות ובעל השליטה במבקשת מר דוד דדון
(להלן: "בעל השליטה"), למתן צו הקפאת הליכים אישי, בגין ערבותו האישית לחובותיה של החברה לנושים שונים.

2.
המבקשת הינה חברה שהוקמה לפני כ-14 שנים העוסקת בתחום ייבוא, התקנה ומתן שירות למנופי טעינה עצמית, מוליכים הידראוליים ואביזרים נלווים למנופים, ואשר בזמנים הרלבנטיים לפעילותה העסיקה כ-30 עובדים. על פי הנטען בבקשה, החברה מחזיקה בנתח שוק של כ-40% בתחום ייבוא מנופים בישראל.

לטענת המבקשת, היא גם בעלת הסכם זיכיון בלעדי של חברת
fassi gru idrauliche s.p.a
(
להלן: "חברת פאסי") שהינה מותג מנופים בינלאומי המייצר מנופים ללקוחות רבים ברחבי העולם, ואולם לאחרונה, ניתנה הודעה על ידי חברת פאסי כי הינה מפסיקה את ההתקשרות עם החברה באופן חד צדדי.

3.
המבקשת הוסיפה וטענה בבקשה כי לה 12 הזמנות של מנופים מוכנים להספקה מידית, עשרות הזמנות נוספות בשלבים שונים, וכן הסכמי תפעול מול לקוחותיה. לפיכך, נטען בבקשה כי מקום שלא יינתן צו להקפאה אישית יבטלו כל לקוחות החברה את הזמנותיהם.

4.
המבקשת ציינה כי בתקופה האחרונה נוצר מחנק תזרימי חמור, שנבע בין היתר מאי כיבוד המחאות בסך של כ-400,000 ₪ על ידי בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בנק לאומי") והעמדת האובליגו של החברה לפרעון מידי, דבר שהביא עמו גם להעמדת האובליגו בבנקים נוספים: הבנק הבנילאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "הבנק הבינלאומי") ובנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "בנק מזרחי").

5.
במסגרת הבקשה ציינה המבקשת, כי בתקופה האחרונה התקבלו אצלה הצעות רבות להכנסת משקיעים, ובכלל זה הצעת חברת מילניום שירותים ולוגיסטיקה בע"מ, באופן שככל ויינתן צו הקפאת הליכים, מציע המשקיע בין היתר, להקים חברה חדשה, כך שעל פי הצעתו יוחזקו 70% ממניותיה של החברה החדשה על ידו ו-30% בידי בעל השליטה, שימשיך וינהל את החברה. כן הציע המשקיע, כי בתמורה להעברת פעילות החברה והארכת הסכם הזיכיון ל- 7 שנים נוספות, יעביר המשקיע תשלום של 1 מיליון אירו לחברת פאסי וכן יזרים סך נוסף של 1.2 מיליון אירו, מתוכם חצי מיליון אירו עבור רכישת מלאי קיים בחברה, שיהווה מקום נוסף לגיבוש הסדר של החברה עם נושיה.

6.
המבקשת הבהירה בבקשתה כי נכסה העיקרי של החברה הוא ההסכם הבלעדיות מול חברת פאסי וכניסתו של משקיע בעל מוניטין שיבטיח את המשך פעילותה של החברה, ידאג לשמר את מקום עבודתם של עובדי החברה ויגדיל את התמורה שתחולק בסופו של יום לנושים.

7.
באשר לחובותיה של החברה, צוין כי אלה נאמדים כיום בסך של כ- 25 מיליון ₪. מתוך סכום זה חבה החברה סך של 15 מיליון ₪ לנושים מובטחים שהם שלושת הבנקים, סך של כ- 3 מיליון ₪ לנושים בדין קדימה, והיתר לנושים בלתי מובטחים. בנוסף טענה החברה, כי קיים חוב היסטורי בהיקף של כ- 6.9 מיליון אירו לחברת פאסי, ואשר לגביו ויתרה חברת פאסי על גבייתו.

8.
מעבר להסכם הזיכיון, מציינת החברה כי לחברה מכונות ייעודיות ומלאי ייחודי מהזכיין בתחום עיסוקיה ומוצריה, שערכו בשווי ריאלי עומד על כ-10 מיליון ₪, וכן עומדים לחברה חובות חייבים לגביה בסך של כ- 9 מיליון ₪, ביניהם חובות הניתנים לגביה מידית בסך של כ-2 מיליון ₪.

9.
החברה טענה כי הינה החברה רווחית מבחינה תזרימית אשר ניצבת בפני
מחנק אשראי הולך ומחמיר, ועל מנת שתוכל להמשיך בפעילותה ולמקסם את נשייתם של הנושים, הינה נדרשת לצו הקפאת הליכים, מה גם שאם לא יינתן צו מידי להקפאת ההליכים כנגד החברה, הקשר בינה לבין חברת פאסי והזיכיון הבלעדי צפוי להתבטל. פועל יוצא מן האמור, לדעת החברה, כי נושיה של החברה עשויים להיפגע, עובדי החברה צפויים לאבד את מקום עבודתם, והאפשרות לשמר את שווי נכסי החברה, ירד לטמיון.

10.
בבקשה צוין כי החברה נוסדה ונוהלה במקור על ידי שני שותפים: בעל השליטה ומר יצחק אשכנזי (להלן: "מר אשכנזי"), כאשר עם עזיבתו של מר אשכנזי את החברה, לפני כשלוש שנים שולם לו סך של כ-7.6 מיליון ₪ עבור חלקו בעסק ואף הוסכם על סעיף אי תחרות למשך תקופה של שלוש שנים. לטענת החברה, לאחרונה ובסמוך לפקיעת תניית אי התחרות, פעל מר אשכנזי כדי לקבל לידיו את הזיכיון של החברה מחברת פאסי, שעה שהחברה הינה בעלת זיכיון בלעדי והמייצגת הבלעדית של חברת פאסי בישראל.

11.
באשר לרקע למצבה של החברה והיקלעותה לנסיבות המצריכות את צו הקפאת ההליכים, צוין כי לאורך השנים, הייתה פעילותה של החברה רווחית ואף שנת 2016 הסתימה ברווח. החברה ציינה כי נכון לשנים 2017-2016 מכירות החברה הסתמכו בסך של 74 מיליון ו- 52 מיליון ₪ בהתאמה, כאשר החברה מכרה 190 מנופים בשנת 2016 וכ- 120 מנופים בשנת 2017.

12.
לעמדת החברה, במהלך שנת 2017, פתחה החברה סניף נוסף בקרית אתא שגרם לקושי תזרימי נקודתי, בעקבותיו מכר בעל השליטה דירה פרטית בבעלותו, והזרים לחברה של כ-2 מיליון ₪ כהלוואת בעלים. המבקשת טענה כי חרף הזרמת הכספים האישית של בעל השליטה לחברה, פעל בנק לאומי כאמור באופן חד צדדי להחזרת שיקים, והתנהלות זו גרמה לנזקים משמעותיים לחברה וגדעה את אפשרותה של החברה לקבל סחורות וכן להמשיך בפעילות תקינה.

13.
המבקשת פירטה את חובות החברה וציינה כי חובות החברה לבנק לאומי עומדים על כ-8.4 מיליון ₪, כאשר מקור החוב הינו ביתרות חובה בעו"ש וכן הלוואות, בנוסף אוחז בנק לאומי בשעבוד ספציפי על חייבים של החברה וכן בשעבוד שוטף כללי, כאשר בידי בנק לאומי שיקים של לקוחות החברה בסך של 2.5 מיליון ₪.

14.
באשר לחובות החברה לבנק הבינלאומי צוין כי אלו עומדים על סך של כ- 3.2 מיליון ₪, כאשר מקור החוב הוא באשראי שניתן לחברה ובידי הבנק שיקים של לקוחות החברה בסך של 390 אלף ₪.

15.
באשר לחובות החברה לבנק מזרחי צוין כי אלו עומדים על 5.2 מיליון ₪, וכי מקור החוב אף הוא באשראי שניתן לחברה, כאשר בידי בנק מזרחי שיקים של לקוחות החברה בסך של כ-1 מיליון ₪.

16.
החברה פירטה את החובות לנושים בדין קדימה בסך כולל של כ-3 מיליון ₪, הכוללים את החובות לעובדים בסך של כ-1.1 מיליון ₪, למס הכנסה סך של כ-574 אלף ₪, לביטוח לאומי סך של כ-392 אלף ₪ ולמס הכנסה דיבידנד על סך של 258 אלף ₪.

17.
באשר לגובה החובות לנושים רגילים עם ערבות אישית, פורטו חובות לשני נושים, חברת תואם וחברת אייביטרנס עמילות מכס בסך כולל של כ-2.5 מיליון ₪. עוד צוין כי חובות החברה לנושים בלתי מובטחים עומדים על סך של כ-3 מיליון ₪.


18.
החברה ציינה כי ברשותה הסכמי התקשרות עם ספקים שונים ובהם גם חברת פאסי, וכן הסכם שכירות לשטח תעשייתי גדול בקרית אתא, בתמורה לסך חודשי של 53,000 ₪ כולל מע"מ. צויין כי במסגרת הצעות המשקיעים השונים, נבחנות הצעות שונות להעביר את כל הציוד למחסניהן באופן שתיחסכנה כל עלויות השכירות וההוצאות השוטפות לה.

19.
מתכנית ההבראה אשר צורפה לבקשה, עלה כי לעמדת החברה מסוגלת היא למכור כ-15 מנופים בחודש, ובהתחשב ב-20% רווח גולמי, המבוסס על דוחות קודמים, תוכל החברה לייצר הכנסה חודשית בסך של כ-140,000 ₪ בחודש. צוין, כי מעבר לכך, ביכולת החברה לממש מלאי במחירי שוק. לפיכך, וככל שהחברה תמשיך בפעילותה, נקבע בתכנית ההבראה כי החברה תוכל להסדיר חוב בסך של כ-12 מיליון ₪, שייפרס ל-10 שנים, בריבית של 6%. עוד צוין בבקשה כי בהתחשב בהצעות משקיעים שהובאו בפני
ה ומקורותיה הכספיים של החברה, הצעת ההסדר שתוגש על ידי החברה תהיה טובה הרבה יותר ולא תתבסס על הסדר ארוך טווח, כפי שצוין.

20.
במסגרת הבקשה הקדישה החברה פרק נכבד מן הבקשה לדיון בזכויותיה על פי הסכם הזיכיון הבלעדי עם חברת פאסי, אשר בוטל, וטענה כי בית משפט של חדלות פירעון יהיה מוסמך לברר את המחלוקות שנוצרו בין החברה וחברת פאסי, וכן יהיה מוסמך לכוף על חברת פאסי להמשיך ולספק את המנופים ושירותי התפעול בהתאם להסכם הזכיינות ולתנאיו.

21.
החברה ובעל השליטה ציינו כי מתן צו הקפאת הליכים אישי לבעל השליטה אשר חתם על ערבויות אישיות לחובות החברה הינו חיוני לאור תרומתו, ניסיונו וידיעותיו בכל הנוגע לחברה ממועד היווסדה, וכן קשריו האישיים עם לקוחות, ספקים ומשקיעים פוטנציאליים.

22.
לנוכח כל האמור, נטען כי גלום יתרון עצום בהליך הקפאת ההליכים לטובת השבת היקף משמעותי של החובות לנושי החברה, וזאת לעומת חלופת הפירוק של החברה וכינוס נכסיה על ידי נושיה המובטחים,

שעה שערכם של הנכסים אינו צפוי לשרת אלא חלק מזערי של הנושים, אם בכלל - החוב לנושים המובטחים, ובדין קדימה, ואילו הנושים בדין רגיל
יוותרו במסגרת חלופת הפירוק ללא כל מקור לנשייה.

23.
עו"ד יעקב אמסטר אשר הגיש מטעם החברה את בקשת הקפאת ההליכים, ציין כי מן הראוי וחרף נוהל הכנ"ר לעניין מינוי בעלי תפקיד, כי בית המשפט יורה על מינוי כנאמן לביצוע הסדר נושים וזאת לצד בעל התפקיד שימונה לפי המלצת הכנ"ר, וזאת בהיותו מכיר את פעילות החברה, עסקיה והמשקיעים הפוטנציאליים המתנהלים מולה, ויוכל להתחיל מיד במלאכתו לגיבוש הסדר רצוני עם נושי החברה באופן מידי.

24.
עובר לדיון שהתקיים ביום 29/10/18 לא הוגשו התנגדויות של מי מהנושים, זולת התנגדות מטעם חברת פאסי, אשר הוגשה בסמוך ממש לדיון, לא נתמכה בתצהיר, הטוענת להיותה הנושה הגדולה של החברה, ואשר התנגדה למתן צו הקפאת הליכים לחברה ולבעל השליטה, וכן התנגדה נחרצות למינויו של עו"ד יעקב אמסטר כבעל תפקיד. בתמצית, יצוין כי במסגרת ההתנגדות שהוגשה על ידי חברת פאסי נטען כי התכלית היחידה של הבקשה הינה ניסיונה של החברה לכפות על חברת פאסי המשך הספקת מנופים ושירותים חרף העובדה כי זו בטלה את הסכם הזכיינות הבלעדי כדין, וחרף העובדה שהתדיינות ככל שתתנהל בין הצדדים אמורה להתנהל בהליך בוררות אשר יתקיים באיטליה ועל פי הדין האיטלקי לנוכח תניית בוררות שהוסכמה בין הצדדים.

25.
יצוין, כי עובר לדיון הוגש
ה תגובת
הבנק הבינלאומי, אשר נתן הסכמתו לבקשה למתן צו הקפאת הליכים זמני, בכפוף לתנאים ולהסתייגויות שפורטו בתגובה. באי כוח החברה ובעל השליטה לא חלקו על הסתייגויות הבנק הבינלאומי.

26.
בפתח הדיון שהתקיים ביום 29/10/18 העלה בא כוחה של חברת פאסי את הטענה כי לבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בבקשת ההקפאה שהגישה החברה, לנוכח העובדה כי מענה הרשום של החברה הינו בכפר סבא, ומשכך הסמכות המקומית מסורה לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז. לעניין זה, הפנה בא כוחה של חברת פאסי להחלטתו של כב' השופט עילבוני בפר"ק 30790-02-18 הוניגמן ובניו בע"מ ואח' נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח' (22/02/18). מנגד, נטען על ידי באי כוח החברה ובא כוחו של בנק לאומי כי הסמכות המקומית מסורה לבית משפט זה, שכן מקום עסקיה היחיד של החברה הינו בקרית אתא, שם מנהלת החברה את עסקיה.

27.
תקנה 1 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002 (להלן: "תקנות החברות") מגדירה את המונח "בית המשפט" בזו הלשון:

"בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי משרדה הרשום של החברה או מקום עסקיה העיקרי".

מתקנה 7 לתקנות החברות עולה כי בקשה לפשרה או להסדר תוגש לבית המשפט המחוזי שלגביו מתקיימת אחת מבין שתי חלופות אלה: האחת, משרדה הרשום של החברה שבעניינה נפתח ההליך מצוי באזור השיפוט של אותו בית משפט; והשנייה, אותה חברה מנהלת בתחום השיפוט של אותו בית משפט את "מקום עסקיה העיקרי".

אין חולק כי החלופה הראשונה לבחינת שאלת הסמכות המקומית, שעניינה משרדה הרשום של החברה, מקנה סמכות שיפוט לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז ולא לבית משפט זה. ואולם החלופה השנייה שיש בכוחה להקנות סמכות מקומית לבית המשפט בעניינה של חברה מסוימת היא, כאמור, החלופה הדנה ב"מקום עסקיה העיקרי" של אותה חברה. ובלשונו של כב' השופט עילבוני בעניין הוניגמן:

"לדידי, האופן בו מנוסחת תקנה 1 האמורה מלמד כי דרך המלך היא להגיש את הליכי חדלות הפירעון במקום משרדיה הרשומים של החברה, ורק במקרים יוצאים מן הכלל, שעה שעל פני הדברים ניכר שמקום עסקיה העיקרי של אותה חברה נמצא במחוז אחר וכאשר קיים לכך ביסוס מספק מבחינה עובדתית, רק אז נכון לפנות לדיון בחלופה השנייה ולבחון את "מקום עסקיה העיקרי" של אותה חברה".

28.
בענייננו, אין מחלוקת כי מקום עסקיה הבלעדי של החברה הינו בקרית אתא ולא רק העיקרי, ומשכך מסורה הסמכות לדון בהליך חדלות הפירעון של החברה לבית משפט זה. לנוכח קביעתי זו מתייתר איפוא הצורך לדון בסוגיית השיהוי לנוכח העיתוי והמועד בו הועלתה טענת הסמכות המקומית על ידי חברת פאסי.

29.
לאחר דיון שנערך בנוכחות הנושים המובטחים, באת כוח העובדים, באי כוח נושים בדין רגיל, באי כוח החברה ובעל השליטה, ובאי כוח הכנ"ר עולה זולת חברת פאסי,
מוסכם על הנושים כולם וכן על ב"כ הכנ"ר, כי על מנת לאפשר לנושים למקסם נשייתם ושימור מקומות העבודה של העובדים אשר הועסקו על ידי החברה בעבר, ראוי להיעתר לבקשה למתן צו הקפאת הליכים זמני, במסגרתו תיבחן האפשרות לשמר את המשך פעילות החברה על פי הסכם הזכיינות הבלעדי עם חברת פאסי ובתנאיו, ולצורך איתור משקיע אשר יביע נכות להזרים כספים לחברה ולחברת פאסי, כמו גם לצורך המשך פעילות החברה והחזר חובותיה לנושים, לפחות בחלקם.

30.
ערה אני לטענות אשר הועלו על ידי בא כוחה של חברת פאסי הן במסגרת התגובה שהוגשה בסמוך ממש לדיון שהתקיים ואשר קבלה ביטויה בהרחבה גם בפרוטוקול הדיון שנערך. מנגד, והגם שחברת פאסי טוענת להיותה הנושה הגדולה של החברה, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי התנגדותה של חברת פאסי להליך נובעת בין היתר על רקע רצונה להשתחרר מהסכם הזכיינות הבלעדי שהיה לחברה, ואשר בוטל על ידה באופן חד צדדי סמוך להגשת הבקשה להקפאת הליכים, וחוסר עניין שלה בבירור טענות החברה כנגדה בהליך זה או בכל הליך אשר עשוי להתנהל בבית משפט בישראל. אינטרס זה הינו ייחודי לחברת פאסי, ועומד בניגוד לטובתה של החברה וכל יתר הנושים, והינו זר להליך חדלות הפירעון ולשיקולים העומדים ביסודו.

31.
בענייננו לא הועלתה על ידי מי מהנושים הסתייגות על כך שחלופת ההבראה טובה הרבה יותר מחלופת הפירוק, ביחס לכלל הנושים (זולת חברת פאסי), משום שעיקר, אם לא כל השווי של החברה נעוץ ביכולתה לשמור על זכויותיה בהסכם הזיכיון הבלעדי עם חברת פאסי ובאיתורו של משקיע בתנאים של עסק חי, להבדיל ממכירה אגב פירוק שעלולה להותיר את הנושים ואף הנושים המובטחים בפני
שוקת שבורה. זאת ועוד, הליך השיקום עדיף על פני הליך הפירוק גם בראיית האינטרס הציבורי, שכן שיקום החברה עשוי להבטיח תעסוקה לעובדי החברה, אשר פוטרו ברובם, ואשר יוכלו לשוב בחלקם לעבודה ככל שיתאפשר הליך הבראה.

32.
לאחר ששקלתי שוב את טענות כל הצדדים

לרבות טענות הנושים שקבלו ביטוים הן בתגובות שהוגשו ובפרוטוקול הדיון מיום 28/10/18 וכן את עמדת הכנ"ר, סבורני כי צו הקפאת הליכים זמני תחום ב-60 ימים שיינתן עתה יקנה את האפשרות לשמור על החברה כעסק חי על כל המשתמע מכך, ובאופן שהחברה תוכל להמשיך לספק מנופים ושירות ללקוחות החברה השומרים לה אמונים מזה שנים רבות. כן יאפשר צו הקפאת ההליכים שיינתן פרק הזמן לבעלי התפקיד שימונו לבחון את הסוגיות הרלבנטיות ביחס להסכם הזכיינות הבלעדי עם חברת פאסי, ויאפשר ניהול משא ומתן עם חברת פאסי, כמו גם האפשרות לאתר משקיע ו/או רוכש לחברה באופן שימקסם את יכולת הפירעון של החברה וישפר את מצבם של הנושים הבלתי מובטחים.


לפיכך התרשמתי שבנסיבות המפורטות ראוי לתת הזדמנות לניסיון הבראה של החברה לשם מקסום שווי נכסיה ולהורות על הקפאת הליכים כנגד החברה עד ליום 30/01/19 ובכפוף לסייגים שהועלו על ידי באת כוח הבנק הבינלאומי בתגובה שהוגשה על ידה ובא כוח בנק לאומי כמפורט בפרוטוקול.

33.
על רקע העובדה שלא צורף לבקשת החברה תקציב הפעלה מסודר לתקופה ההפעלה, מותנה צו הקפאת ההליכים, בין היתר, בכך שבעלי התפקיד שימונו יגישו תוך 7 ימים מיום מינוים דוח בו יבהירו כי אין המדובר בהפעלה גרעונית, וכי קיימים מקורות מימון להפעלת החברה.

34.
בכל הנוגע למתן צו הקפאת הליכים אישי כנגד בעל השליטה הערב לחובות החברה, עולה כי למעט חברת פאסי ובאת כוח הבנק הבינלאומי אשר העלתה התנגדות מסויגת, לא העלו הצדדים שנכחו בדיון שהתקיים ביום 28/10/18, לרבות באי כוח הכנ"ר התנגדות למתן צו הקפאת הליכים אישי, קצר מועד, לבעל השליטה, וחלקם אף צידדו בפה מלא במתן צו הקפאה אישי, אשר יאפשר לבעל השליטה להקדיש את כל זמנו ומרצו לקידום הליכי ההקפאה.

35.
בשלב זה, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ואת חיוניותו של המבקש להצלחת המהלך עליו עמדו אף באי כוח הנושים המובטחים, אני מוצאת כי ראוי להחיל את צו הקפאת ההליכים גם על בעל השליטה שהינו הרוח החיה בחברה. ערה אני להלכה לפיה יוחל צו הקפאת הליכים על בעלי מניות הערבים לחובות החברה, רק בנסיבות חריגות ולא על דרך הכלל. ראה: רע"א 1254/16 אורי ניסני נ' עו"ד עו"ד אמיר פלמר, נאמן לקבוצת החברות (11/04/16) . בעניינו, בעל השליטה אף לא הציע תרומת בעלים לצורך מימון ההפעלה, ואולם ולאחר ששבתי ועיינתי בבקשה ונוכחתי לראות את חיוניותו של המבקש בהמשך הפעלת החברה במסגרת הליכי הקפאת ההליכים, בעיקר לצורך ניהול המשא ומתן עם חברת פאסי, איתורם של משקיעים, ומימוש נכסי החברה, סבורני כי ראוי להחיל אף על בעל השליטה את צו הקפאת ההליכים האישי למשך 60 ימים ועד ליום 30/01/19, וזאת בכפוף למתן צו איסור דיספוזיציה ביחס למלוא רכושו, מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, רישום הערות אזהרה בלשכת רישום המקרקעין ו/או ברשות מקרקעי ישראל ו/או במשרד הרישוי ו/או במרשמים הרלוונטיים.


זאת ועוד, יהא על בעל השליטה להמציא לבעלי התפקיד שימונו תצהיר נכסים מפורט (טופס 5) וזאת תוך 7 ימים מהיום.


עוד מובהר בזאת כי התקופה שבה יוקפאו ההליכים אישית כנגד בעל השליטה לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן "הפקודה"), ובכללן התקופות הקבועות בסעיף 7, 96, ו-98 לפקודה.

36.
השאלה האחרונה שנותרה על הפרק היא שאלת זהותם של בעלי התפקיד - הנאמנים. באי כוח הכנ"ר אשר התייצבו לדיון הציעו מועמדותם של 5 בעלי תפקיד שמשרדיהם ממוקמים בתל אביב. חלק לא מבוטל מן הנושים צידדו במינויו של עו"ד יעקב אמסטר אשר הגיש את הבקשה מטעם החברה ובעל המניות לתפקיד, כאשר לעמדתם, לנוכח היכרותו את החברה, את הסכסוך עם חברת פאסי וההליכים שקידם עם משקיעים פוטנציאליים, אלה מצדיקים את מינויו יחד עם רו"ח עליזה שרון. מנגד בא כוחה של חברת פאסי התנגד נמרצות למינויו של עו"ד יעקב אמסטר כבעל תפקיד תוך שציין כי האמור בבקשת החברה וטיעוניה כנגד חברת פאסי מצביעים בעליל על היעדר ניטרליות של בעל התפקיד המוצע לענייניה של הנושה הגדולה, חברת פאסי, באופן השולל את היתכנות המינוי של עו"ד יעקב אמסטר כבעל תפקיד. עם זאת, והגם שהתנגד לעצם ההליך ולצורך למנות שני בעלי תפקיד לא העלה בא כוחה של חברת פאסי התנגדות למינויה של רו"ח עליזה שרון.

37.
לאחר ששבתי ושקלתי את טענות הצדדים סבורני כי אכן אין זה ראוי בנסיבות העניין להורות על מינויו של בא כוח החברה ובעל השליטה כנאמן בהליך זה. הגם שמובנת עמדת הנושים אשר סבורים כי היכרותו המוקדמת של עו"ד יעקב אמסטר עם החברה ופעילותה, כמו גם עמדותיו ביחס לחברת פאסי והתנהלותה, ולהליכים שיש לנקוט כנגדה, עשויה להגביר את נשייתם. יחד עם זאת, והגם שייתכנו נסיבות בהן ראוי לצורך הצלחת הליך הקפאה והבראה למנות בעל תפקיד המכיר את החברה ופעילותה ומזוהה עימה, כבעל תפקיד בהליך הקפאת הליכים, בין כבעל תפקיד יחיד או ביחד עם בעל תפקיד אחר, סבורני כי על פני הדברים, ועל בסיס לכאורי בלבד, לא ניתן להתעלם מטענות בא כוחה של חברת פאסי, לפיהן הביע בא כוחה של החברה עמדה נחרצת ביחס לחברת פאסי וביחס להליכים שיש לנקוט בעניינה, ובאופן שיקשה עליו בהקשר זה למלא את תפקידו באופן ניטרלי. ויצוין כי חברת פאסי היא לא רק לכאורה הנושה הגדולה של החברה אלא הינה צד להסכם שהעניק לחברה זכות לזכיינות בלעדית, הסכם אשר בוטל על ידה בהודעה חד צדדית, ואשר עשוי להשליך על הצלחת הליך הקפאת ההליכים של החברה כולו.

38.
לפיכך, ולאחר שהנושים אשר נכחו כולם בדיון, הביעו דעתם כי יש למנות את רו"ח עליזה שרון כנאמנת לצד בעל תפקיד נוסף – עורך דין, ושעה שסבורה אני כי ראוי למנות בעל תפקיד חיצוני ואובייקטיבי לניהול ההליך ואשר יידרש בין היתר לשקול באופן בלתי תלוי את ההליכים שיש לנקוט, אם בכלל, כנגד חברת פאסי (וזאת מבלי להביע כל דיעה), לאחר שמלוא התמונה תיפרס בפני
ו, הנני ממנה את עו"ד דוד פורר אשר שמו הוצע ברשימת הכנ"ר ואשר נתן את הסכמתו להתמנות לתפקיד.

39.
לאור כל האמור הנני נעתרת לסעדים המבוקשים הבאים:

39.1
בהתאם לסמכותי לפי סעיף 350(ב) לחוק החברות הנני מורה על הקפאת הליכים כנגד החברה לתקופה בת 60 ימים מהיום ו/או עד למתן החלטה אחרת. במסגרת תקופה זו לא ניתן יהיה לפתוח ו/או להמשיך בשום הליך כנגד החברה אלא באישור בית משפט.

39.2
בהתאם לתקנה 46 לתקנות החברות יפורסם דבר מתן צו הקפאת ההליכים על ידי החברה ו/או על ידי הנאמנים ללא כל דיחוי בשני עיתונים בעל תפוצה רחבה בישראל: אחד יומי ושני כלכלי.

39.3
הנני מורה על מינויים של עו"ד דרור פורר ורו"ח עליזה שרון כנאמנים לחברה לתקופת הקפאת ההליכים (להלן: "הנאמנים") ונותנת להם את סמכויות ניהול החברה בתקופת הקפאת ההליכים.

39.4
הנאמנים ימשיכו ויפעילו את עסקי החברה במהלך העסקים הרגיל עד לתום תקופת ההקפאה ובהתאם להוראות בית משפט כפי שתינתנה מעת לעת והכל תוך גביית חובות באופן שוטף וביצוע תשלומים אך ורק בגין מוצרים ושירותים שיסופקו לחברה לצורך פעילותה השוטפת בתקופת הקפאת ההליכים ולצורך גיבושו של הסדר נושים. מובהר בזאת כי ההפעלה לא תהא גרעונית ואולם הנאמנים יהיו רשאים לקבל מבעל השליטה מימון לכיסוי גירעון חזוי לתקופת ההקפאה.

39.5
כל תקבול שיתקבל החל מיום הגשת הבקשה בחשבונות הבנק המנוהלים על שם החברה אצל הבנקים, יועבר מידית לחשבון הנאמנות שיפתח ע"י הנאמנים וייחשב לכל דבר ועניין תקבול של קופת ההקפאה.

39.6
הנאמנים יכנסו אסיפות נושים של החברה אשר ינוהלו ע"י הנאמנים לשם הבאת הצעת הסדר נושים בפני
הנושים לסוגיהם.

דבר מתן צו כינוס אסיפות הנושים יפורסם ע"י הנאמנים בתוך 48 שעות ממתן החלטה זו בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, שניים מהם בשפה העברית ואחד בשפה הערבית.


בגדר הפרסומים יובהר המועד האחרון להגשת תביעות חוב מטעם נושי החברה.

39.7
הנאמנים יהיו רשאים לנהל משא ומתן למכירת החברה ו/או פעילותה בכפוף לאישור בית המשפט ויהיו רשאים לפרסם הזמנה להציע הצעות לאיתור משקיעים.

39.8
הנאמנים יהיו רשאים לנקוט צעדים לייעול החברה לפי שיקול דעתם לרבות פיטורי עובדים ושכירת שירותי מי מעובדי החברה אשר לדעת הנאמנים סיועם הכרחי לצרכי שיקום החברה ו/או המשך הפעלתה עד למכירת פעילותה ו/או מניותיה לטובת מימון הסדר הנושים.

39.9
הנאמנים יהיו רשאים לפתוח חשבונות בנק חדשים לצרכי ניהול ההליך, בהם לנאמנים תהא זכות חתימה ואשר ישמשו לריכוז תקבולים ותשלומים לנושים במסגרת הסדר הנושים.

39.10
הנאמנים יהיו רשאים לפעול אל מול לקוחות החברות ו/או רשויות המדינה ו/או חברות ביטוח ו/או כל גוף אחר לשם גביית כספים אשר יכול ומגיעים לחברות.

39.11
הנני מאשרת לנאמנים בהתאם לסעיף 350י(ג) לחוק החברות לאמץ או לוותר על חוזה קיים ובכלל זה מאשרת לנאמנים להשתחרר מהסכמי שכירות, הפעלה או אספקת שירותים אשר לגביהם יגיעו הנאמנים למסקנה כי אינם כלכליים עבור החברה וכי הם מכבידים על המשך פעילות החברה הכל על פי שיקול דעת הנאמנים.

39.12
הנאמנים יהיו רשאים לבטח את פעילות החברה ואת נכסי החברה וכן לשכור שירותי חברת שמירה ו/או אבטחה ככל שימצאו לנכון.

39.13
במהלך תקופת הקפאת ההליכים לא תחולט כל ערבות מכל סוג שהוא לרבות ערבויות ספקים, טיב, ביצוע או מכרז, לרבות ערבויות שהופקדו להבטחת חיובים עפ"י חוזה התקשרות עם משרדי ממשלה ו/או בעלי נכסים לטובת השכרתם וכן להבטחת כל התחייבות חוזית אחרת שהוצאו ע"י תאגיד בנקאי או אחר ולא יבוצע כל סעד עצמי מכל מין וסוג שהוא ע"י מי מנושי החברה ובכלל זאת סילוק יד, תפיסת נכסים, קיזוז, עכבון, המחאת חוב או ניכוי ממחיר ללא אישור בית המשפט.

39.15
במהלך תקופת הקפאת ההליכים לא יינקטו באופן חד צדדי מהלכים או פעולות לביטול התקשרויות חוזיות בין החברה לבין צדדים שלישיים אך ורק מחמת היקלעותה של החברה להליך הקפאת הליכים ו/או חדלות פירעון וכל עוד החברה עומדת בהתחייבויותיה השוטפות על פי התקשרויות אלו בתקופת ההקפאה.

39.16
במהלך תקופת הקפאת ההליכים לא יינקטו באופן חד צדדי ויזום פעולות גבייה או מימוש של נכסים (מקרקעין, מיטלטלין וזכויות) על ידי נושיה של החברה.

39.17
במהלך תקופת הקפאת ההליכים יהיו הנאמנים רשאים לעשות שימוש בנכסים משועבדים ו/או נכסים שרובצת עליהם תניית שימור בעלות לרבות השכרתן או מכירתן נקיים מכל שיעבוד בכפוף להבטחת הגנה הולמת לבעלי השעבודים.

39.18
כל הספקים החיוניים ימשיכו לספק לחברה בתקופת הקפאת ההליכים את השירות או הסחורה לפי העניין בתמורה, בתנאי תשלום ובתנאי אספקה שהיו נהוגים בין הצדדים עובר להגשת הבקשה להקפאת הליכים.

40.
בעלי התפקיד שמונו יגישו כל אחד לכנ"ר ולבית המשפט בתוך 24 שעות תצהיר ניגוד עניינים וכן התחייבות עצמית על סך של 100,000 ₪.

41.
מובהר בזאת כי השכר המשותף שישולם לבעלי התפקיד גם יחד לא יעלה על השכר הקבוע לבעל תפקיד יחיד בהתאם לתקנות.

42.
ככל שהנאמנים יידרשו לסמכויות נוספות מעבר לאלה שפורטו בהחלטה זו, יפנו הנאמנים בבקשה מתאימה.

43.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"א חשוון תשע"ט, 30 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.


חתימה





ניתנה היום, כ"א חשוון תשע"ט, 30 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.










פרק בית משפט מחוזי 63513-10/18 ק.ד.מ. הנדסה ומנופים בע"מ, דוד דדון נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 30/10/2018)